הדרך לוול סטריט רצופה כוונות טובות
גרופון הונפקה, פייסבוק וזינגה גם הן בדרך לבורסה - ועמק הסיליקון גועש. אך לצד הכבוד והכסף יש סכנות לא מעטות שאורבות בדרך להנפקה: עובדים שמתעשרים בן לילה ומאבדים עניין, מאבקי קנאה וחברה ששוכחת מה באמת חשוב. "הכל יכול להתפוצץ", מזהירים מנהלים שכבר היו שם
ואולם, אנשים שעברו את החוויה מספרים שאמנם ההנפקה בבורסה היא ללא ספק אות כבוד לחברה, העושר שהיא מביאה עמה עלול גם ליצור הסחות חדשות. עובדים אובססיביים שבודקים כל דקה מה עשתה המניה מאבדים ריכוז; אנשים שהפכו למיליונרים בן לילה קונים מכוניות ובתים חדשים, ומעוררים קנאה בקרב אנשים שעובדים קשה בדיוק כמוהם, אך פשוט לא הצטרפו לחברה בזמן נכון; עובדים שהתעשרו עושים אקזיט, ומעוררים כלפיהם טינה מצד אלו שנשארים בחברה והעומס על כתפיהם רק גדל.
בקיצור, מדובר במתכון לאסון לתרבות העבודה בחברה, שממילא נמצאת בלחץ בגלל תשומת הלב החדשה שהיציאה לבורסה מביאה עמה.
אנשים שעברו את התהליך אומרים שחשוב מאוד שבעת ההנפקה יימצאו בהנהגת החברה אנשים מנוסים. פיל פרננדז, למשל, היה מנהל בכיר בשתי חברות היי-טק בעמק הסיליקון שיצאו לבורסה - ובשנה הבאה הוא מתכנן הנפקה גם של הסטארט-אפ הנוכחי שלו, חברת התוכנה מרקטו מסן מטיאו בקליפורניה. הוא מדבר על הסכנות הצפויות למנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג, למנכ"ל זינגה מארק פינקוס ולאחרים ומדגיש: "זה יכול להפריע מאוד לעבודת החברה".
פרננדז היה נשיא ומנכ"ל התפעול של אפיפני, חברת תוכנה ששיחקה אותה בגדול כאשר יצאה לבורסה בשנת 1999 בשיאה של בועת הדוט.קום. "זה היה אחד מהמקרים המגוחכים האלה, שהחברה הגיעה לשווי שוק של 9 מיליארד דולר ויצרה עושר אדיר על הנייר", הוא מספר. "היו בחברה אנשים שקיבלו 50 או 100 מיליון דולר, וזה עורר מתיחות עם אחרים שלא הצליחו לעשות קופה לפני שהבועה התפוצצה".
חלק גדול מההמולה שההנפקה יוצרת קשור למה שנקרא "תקופת הנעילה". מדובר בפרק זמן של חצי שנה לאחר היציאה לבורסה שבמהלכו אסור לאנשי החברה למכור מניות. המניות של אפיפני, למשל, יצאו לבורסה בספטמבר 1999 במחיר של 16 דולר למניה. עד מרס 2000 המחיר כבר הגיע ל-211 דולר למניה. ואולם, בתוך כמה שבועות החלו בוול סטריט לפקפק בערך של חברות הדוט.קום, והמניות של אפיפני צנחו לפני שרוב העובדים הספיקו ליהנות מהזינוק בערכן. "זה יצר אווירה לא טובה", מספר פרננדז. הפיקסציה הזאת על מחיר המניה "הלכה והתפשטה בחברה", כהגדרתו. רכבת הרים ושמה בורסה.
דוגמה נוספת היא של פנדורה. לפני 5 חודשים הונפקה החברה, שמספקת שירותי מוזיקה ברשת, ומחיר המניה היה 16 דולר. מאז היא נסחרת בתנודות חדות ומחירה נע בין 9 ל-26 דולר. "באמת ניסינו להסביר לעובדים שהמשקיעים ישנו את ערך המניה כל עשירית שנייה, אבל זה לא משהו שצריך להעסיק אותנו", אומר המנכ"ל ג'ו קנדי, שכמו פרננדז, כבר נסע ברכבת ההרים הזאת שנקראת יציאה לבורסה.
בקיץ 1999 הוא הצטרף ל-E-Loan כסגן נשיא לשיווק - אז החברה יצאה לציבור בשווי של 16 דולר למניה. כעבור שבוע נסחרה המניה ב-63 דולר, מה שהפך את קנדי - ועוד רבים אחרים - למיליונרים על הנייר. כעבור חודש היה שווי המניה 21 דולר.
"מה שקרה שם הבהיר לי שיציאה לבורסה היא רק עוד שלב בחיי החברה", אמר קנדי באחרונה. ואולם, "בעיני אנשים שמעולם לא התנסו בזה, יום ההנפקה מקבל חשיבות עצומה והופך כמעט למטרה בפני עצמה". כדי ש-400 עובדי פנדורה לא ייסחפו ושהאדרנלין לא יעבוד שעות נוספות בגלל ההנפקה חזר קנדי על המנטרה: "כולנו חוזרים לעבודה מחר בבוקר". כאשר הוא טס הביתה לאזור סן פרנסיסקו בערב שלאחר ההנפקה בניו יורק הוא דאג מראש להזמין לעצמו מקום במחלקת תיירים.
מיליונרים במשרד הסמוך
ליז באייר, יועצת השקעות לשעבר שסייעה לגוגל לעבור את ההנפקה ששינתה את פניה של החברה ומייעצת כיום לחברות על תהליך ההנפקה, אומרת שהנהגת החברה יכולה לקבוע את הטון לאחר היציאה לבורסה. "אם הם מתנהגים נכון", היא אומרת, "גם הארגון יתפקד נכון".
מבחינה זו, לדבריה, מייסדי גוגל סרגיי ברין ולארי פייג' הבהירו לעובדים שאם הם רוצים לקנות מכונית פאר, שלא יביאו אותה למגרש החניה של החברה. "היתה בכך הכרה בעובדה שפתאום יש בחברה אנשים שהשווי שלהם הגיע לעשרות מיליוני דולרים, בשעה שבאותם צוותים היו גם עובדים שהצטרפו לחברה רק כמה חודשים קודם להנפקה".
עובדים בפייסבוק ובזינגה אומרים בשיחות פרטיות שהם מנסים ללמוד מהגישה של גוגל, שכללה גם קורסים לעובדים בניהול נכסים, בפילנתרופיה ובענייני מיסוי הקשורים לאופציות על המניות.
בהודעה שלה על ההנפקה זינגה אף מתייחסת להשלכות שיהיו למהלך על העבודה. "אנו צופים שיווצרו פערים כלכליים בין העובדים שלנו, שעלולים לפגוע בתרבות העבודה", נמסר בהודעה. עוד מציינת החברה שההנפקה עשויה להפוך חלק מהעובדים לעשירים יותר מאשר אי פעם דמיינו לעצמם בחלומותיהם הפרועים ביותר, "והדבר עלול להפחית את המוטיווציה שלהם להמשיך לעבוד עבורנו".
ואכן , לגרום למיליונרים חדשים להמשיך
להתרכז בעבודתם עשוי להיות אתגר לא פשוט, משום שאחרי ההנפקה הם לא צריכים להמשיך לעבוד. לדברי באייר, לפעמים הצעד הנכון הוא לא לאפשר לעובדים האלה להישאר בחברה. "יש כאן הליכה על חבל דק", היא אומרת. "כי חלק מהחבר'ה האלה אחראים להבאת החברה להיכן שהיא נמצאת, לאחר ימי עבודה רבים של 20 שעות. אבל ברגע שהחברה יוצאת לציבור היא חייבת להיות מודעת למחיר, כי כולם מסתכלים".
בגלל תשומת הלב הזאת מבחוץ, על החברה גם לחנך את עובדיה לנהוג בדיסקרטיות. הסיבה היא שבעקבות פליטת פה מיותרת באוזני חבר על העניינים הפיננסיים של החברה, עובד עלול למצוא את עצמו מואשם בשימוש במידע פנימי למסחר בבורסה.
קנדי אומר שהיחס שלו לעובדים לא השתנה גם לאחר ההנפקה של פנדורה, אך פרננדז ואחרים אומרים שלעתים קרובות קשה מאוד למנכ"ל לשמור על אותה רמה של פתיחות כלפי העובדים אחרי היציאה לבורסה. פרננדז החל לערוך סדנאות לא רשמיות כדי לדון עם העובדים בסוגיות האלה. "יציאה לבורסה היא עניין מרגש", הוא אומר, "ואשקר אם אומר שאני לא רוצה לשתף אחרים בחוויה. אבל באותה נשימה אני גם אומר להם: 'אני רוצה לספר לכם גם על הצדדים השליליים. אם נרשה לעצמנו לסטות, ודעתנו תהיה מוסחת בגלל כל ההתעסקות הזאת עם המניות, הכל יכול להתפוצץ'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם