שפת בייסיק: אתר ReadWriteWeb אינו פייסבוק
הם נבהלים מהמילה דרייבר, כשנגמרת הסוללה בעכבר הם מתקשרים לתמיכה, ואל תנסו לשאול אותם מה זה דפדפן; אלה האנשים שלא מבינים דבר במחשבים, ובאופן קצת מוזר, הם גם אלה שמשנים אותם מקצה לקצה
את ההבהרה המשונה הזאת נאלצו לאחרונה להוסיף אנשי אתר הטכנולוגיה Read Write Web לכתבה מסוימת באתר, אחר שהכתבה הוצפה באלפי תגובות של גולשים זועמים שנכנסו אליה והתלוננו בכעס על העיצוב החדש והמכוער של פייסבוק.
איך בדיוק אפשר להתבלבל בין Read Write Web, בלוג בגווני אדום שלא נראה אפילו קצת כמו רשת חברתית - לבין פייסבוק הכחלחל, עם הלוגו שצרוב כבר בעינו של כל משתמש מחשב? מתברר שמפני שתוכן אותה כתבה כלל כמה אזכורים לפייסבוק, חיפוש facebook login בגוגל הציג אותה כאחת התוצאות הראשונות. המון - אבל המון - אנשים הגיעו אליה משם וחשבו שהם נכנסים לפייסבוק.
מי אלה האנשים האלה? איזה מין בן-אדם לא יודע על קיומם של שורת כתובת או של מועדפים ונכנס לרשת החברתית החביבה עליו רק דרך גוגל? אלה הם אותם אנשים שתמונת הרקע על שולחן העבודה שלהם היא, ותמיד תישאר, הלוגו של וינדוס; שעמוד הבית שלהם בדפדפן הוא מה שהגיע עם המחשב (בדרך כלל msn.co.il); ושאם נגמרה להם הסוללה בעכבר הם מתקשרים לתמיכה טכנית. או לילדים. והם הרוב.
השבוע התפרסמה רשימת הסיסמאות הנפוצות ביותר בעולם על-פי נתוני Splashdata שנאספו מאוספי ענק של סיסמאות גנובות. הסיסמה הנפוצה ביותר בעולם, כך מתברר, היא password, במקום השני 123456 ומיד אחריה 12345678.
הרשימה ממשיכה עם סדרה ארוכה של סיסמאות קלות עד גיחוך לניחוש. בשנים הקודמות התוצאות היו פחות או יותר זהות.
כל תינוק יודע שבחירת סיסמה כמו 123456 כמוה כהצבת שלט "אנא פרצו לי לחשבון המייל, פרסמו בשמי הודעות מביכות בפייסבוק ורוקנו לי את חשבון הבנק". אבל זה העניין - כשמדובר ב"ענייני מחשבים", רוב המשתמשים הם תינוקות. תשאלו כל מי שהעביר זמן בגיהינום התמיכה הטכנית ותוכלו לשמוע אינספור סיפורים על אנשים שטענו ש"המחשב לא מגיב" משום שהוא לא היה מחובר לחשמל או מנסים נואשות, כהומר סימפסון בשעתו, למצוא את מקש ה-any key.
ושוב , זה לא באמת מפתיע. למי שחי בקרב משתמשי מחשבים מנוסים קל להאמין ששימוש במחשב ובטלפון נייד או גלישה באינטרנט הם ידע בסיסי בדיוק כמו הליכה או דיבור - אבל זו אשליה.
מחשבים הם עסק מסובך. קל לשכוח את זה, אבל הפעלה של מחשב - אפילו בסיסית - היא לא דבר מובן מאליו. שימוש במחשב דורש מהמשתמש הבנה רבה יותר משימוש בכל מכשיר אחר. להרבה אנשים יש מכוניות; מעטים מאוד, יחסית, יודעים איך לתקן מכונית שהתקלקלה מעבר להחלפת גלגל.
המצב גרוע הרבה יותר בנוגע למקרר, למזגן או לרשת הקסומה של צינורות שמביאה מים חמים אל הברזים בכל הבית. מכל אלה אנחנו מצפים שהם פשוט יעבדו, וזהו. אם הם מפסיקים לעבוד צריך לקרוא למומחה. מעטים מאוד יחסית יודעים אפילו איך "לפתוח את מכסה המנוע".
אבל כשמדובר במחשבים זה אחרת. המחשב הוא טכנולוגיה צעירה יחסית שבמשך זמן רב היתה עניין למומחים
המחשב עצמו, פיזית, מורכב משורה ארוכה של רכיבים שייצרו יצרניות שונות, שלפעמים לא חיים בשלום זה עם זה ולפעמים צריך להוריד עבורם דרייבר חדש - או משהו כזה - ולמי שינסה להסביר לסבתא איך מתקינים דרייבר חדש לכרטיס המסך אפשר רק לאחל בהצלחה.
כצפוי, חברות רבות מנצלות בדרכים שונות את חוסר ההבנה של רוב האנשים במחשבים. אתר msn של מיקרוסופט עדיין מדורג גבוה למדי בכל דירוג של האתרים הפופולריים בארץ - אף שאפשר לנחש בזהירות כי חלק לא מבוטל מהכניסות אליו נעשות על-ידי אנשים שפשוט לא יודעים שאפשר בכלל לשנות את ברירת המחדל של עמוד הבית, כפי שהגיעה עם הדפדפן אקספלורר של מיקרוסופט.
אקספלורר עצמו הוא אחת התוכנות שנהנו יותר מכל מבורות המשתמשים: עבור רוב הגולשים זהו הדפדפן היחיד שקיים, רק מעצם היותו מו טמע במערכת ההפעלה. לא פלא שמדובר בדפדפן הנפוץ ביותר. כרום? פיירפוקס? מה זה בכלל?
למען האמת, משתמשים רבים כלל לא תופסים מהו הקונספט של דפדפן - תוכנה שבאמצעותה ניתן לגלוש ברשת. מבחינתם "כניסה לאינטרנט" היא פעולה זהה ללחיצה על כפתור ה-e הכחול. ביו-טיוב ניתן למצוא סרטונים שבהם נציגי גוגל הציגו לעוברי אורח שאלה פשוטה: "מה זה דפדפן?". התשובות הנפוצות נעו בין "אין לי מושג" לבין "זה לא הדבר הזה שמחפשים איתו דברים באינטרנט?".
אבל זה הולך ומשתנה: מצד אחד, אנשים מבינים יותר דברים בטכנולוגיה; ומצד אחר, המחשבים מתאימים את עצמם לקהל האנשים-שלא-מבי נים-שום-דבר-במחשבים. זו אינה תחזית לעתיד - זה קורה כבר עכשיו, וגם בזה (כמו בכל דבר שקרה בטכנולוגיה ב-10 השנים האחרונות, כך נדמה) אפשר להאשים את סטיב ג'ובס.
האייפון הוא מחשב לכל דבר, שלא נופל בשום מדד (מלבד אולי בגודל המסך) מהמחשבים הביתיים של לפני שנים ספורות. אבל השימוש באייפון לא דומה לשימוש במחשב. כשמתקינים אפליקציה חדשה באייפון הוא לא שואל אותך איפה לשים את הקבצים, אם להוסיף אייקון לשולחן העבודה או אם להסיר קבצי DLL שאין בהם שימוש - שאלות שלגבי אחוז גדול של המשתמשים היו יכולות להישאל במונגולית מדוברת.
זה פשוט הרבה יותר: לוחצים על "התקן" ואחרי כמה שניות האפליקציה שם. אפילו אנשים שלא מבינים שום דבר במחשבים יכולים להבין את זה. האייפון הוביל לאייפד, שדומה הרבה יותר למחשב מסורתי, אבל עובד באותה השיטה: השימוש בו פשוט הרבה יותר משום שהוא מגביל מאוד את האפשרויות שהוא נותן למשתמש. זאת הסיבה שבגללה אנשים רבים שונאים את מוצרי אפל - ורבים (מאוד) אחרים קונים אותם: הם הופכים את המחשב למשהו ש"פשוט עובד", ובדרך לוקחים מהמשתמש את האפשרות להתעסק בקרביים של המכשיר.
המכשירים של אפל הם לא היחידים שעובדים בשיטה כזאת: גם גוגל הצטרפה לא מזמן לטרנד ומחשבי ה"כרומבוקס" שלה מיועדים בדיוק לקהל שרוצה את המחשב שלו קל לעיכול. אלו מחשבים ללא מערכת הפעלה כפי שאנו מכירים אותה כיום ואפילו ללא כונן קשיח, אלא רק עם דפדפן שמתחבר לרשת. אין קבצים, אין תוכנות שצריך להתקין, אין כאבי ראש.
חוץ מזה, מחשבים לאנשים שלא מבינים במחשבים הם שוק עצום שקיים כבר היום - אנחנו פשוט לא קוראים להם "מחשבים". קוראים להם קונסולות משחק. פלייסטיישן 3 היא לא מכונה משונה שעובדת עם חוקים משלה; היא מחשב. מחשב רגיל לחלוטין, אבל כזה שאפשרויות השימוש בו מוגבלות מאוד: הוא מריץ מערכת הפעלה מסוימת אחת ומגוון מוגבל ומוגדר מראש של תוכנות שעברו אישור.
כתוצאה מכך קשה מאוד לקלקל אותו. נדיר שקונסולות משחק חוטפות וירוס או נתקעות. הן פשוט עובדות. באופן אבסורדי, קונסולת משחק תהיה בדרך כלל יקרה יותר ממחשב בעל יכולות זהות, אף, ולמעשה משום, שהיא מציעה למשתמש פחות.
אז מדוע שמה שעובד על משחקים לא יעבוד גם בתחומים אחרים? לא מופרך לחשוד שבשנים הבאות נראה יותר מחשבים המיועדים למטרה אחת בלבד גם בתחומים אחרים. לדוגמה, פייסבוק תוכל להרוויח (עוד) מיליארדים ממכירת "מכונות פייסבוק" - מחשבים שיודעים להתחבר לפייסבוק, וזהו. אי אפשר בטעות להיכנס לאתר הלא נכון, ואף אחד לא יבלבל את המוח עם פולדרים וקבצים וכאלה. בתור מתנה לאמא לכריסטמס, זה יהיה להיט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם