הממונה ממליץ: חברות כרטיסי האשראי ייאלצו להפחית עמלות
הממונה על ההגבלים העסקיים ממליץ להפחית את העמלות הנגבות מבתי העסק בגין גיהוץ כרטיסי הפלסטיק; ההצעה צפויה לחתוך כ-250 מיליון שקל מרווחי החברות; האם בתי הקפה, תחנות הדלק ורשתות השיווק יגלגלו חלק מהרווח גם לכיסי הצרכנים?
התקווה היא שההוזלה תתגלגל בסופו של דבר גם לכיסי הלקוחות. הפחתת העמלות צפויה לפגוע באופן קשה ברווחיות החברות הפועלות בענף. על פי הערכות, עמלה הסליקה תופחת בשני שלבים החל משנת 2012, ותגיע ל-0.75%-0.8% לכל עיסקה בהשוואה ל-0.975% שנגבית כיום.
על פי האומדנים, ההפחתה תחתוך כ-250 מיליון שקל מהרווחים השנתיים של חברות האשראי: מאחר שמחזורי הסליקה בענף כרטיסי האשראי מסתכמים ב-184 מיליארד שקל, הוזלה של 0.2% משמעותה הפחתה של כ-370 מיליון שקל בהכנסות השנתיות ברוטו, שהם כ-250 מיליון שקל במונחי רווח נטו. על פי ההערכות, חברות האשראי ייאלצו לחפש מקורות הכנסה חלופיים כדי להתגבר על אובדן ההכנסות.
התוכנית להפחתת עמלות הסליקה גובשה בעבודה כלכלית מקיפה על ידי שלומי פריזט, הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים. היא תועבר היום לבית הדין להגבלים שביקש לבצע את ההערכה. פריזט קיבל את המשימה לאחר שד"ר יוסי בכר, שהיה אחראי לביצוע הבדיקה, פרש מתפקידו עקב מינויו ליו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט. לצורך הכנת התחשיבים קיבלו נציגי הממונה על ההגבלים העסקיים את הנתונים מחברות כרטיסי האשראי ואת היקפי הגבייה מבית העסק השונים.
מכה אחרת הנוחתת על חברת כרטיסי האשראי ישראכרט נוגעת לדיונים על ביטול המונופול שלה בסליקת הכרטיסים: היום עולה על שולחנה של ועדת הכלכלה הרפורמה בשוק כרטיסי האשראי, אשר עשויה לשנות מהיסוד את אחד הענפים הפיננסיים המרכזיים במשק הישראלי.
על פי החוק המוצע, חברות אשראי שמחזיקות בנתח שוק של יותר מ-10% יחויבו לסלוק את כלל כרטיסי האשראי, בניגוד למצב כיום שבו אינן מחויבות לעשות זאת. המטרה היא לחזק שחקנים קטנים בשוק וכן להגדיל את
על פי ההסכם הנוכחי בין 3 החברות הגדולות, כל אחת מהן רשאית לסלוק את כרטיסיה של האחרת, מלבד ישראכרט שמתעקשת כי לקוחות שמעוניינים לעבוד עמה יתקשרו איתה ויסלקו דרכה, לעתים אף באופן בלעדי. התוצאה של מצב זה היא בולטות ניכרת של ישראכרט בשוק הסליקה, שבו החזיקה על פי האוצר כ-51% בשנת 2009.
99% מבתי העסק אשר סולקים עם למעלה מחברה אחת מצויים בהסכם עם חברת ישראכרט. החוק החדש אמור לעודד תחרות של החברות המנפיקות הגדולות על בית העסק, אשר יוכל לבחור לעבוד עם זו המציעה את עמלת הסליקה הזולה ביותר - בידיעה כי גם בהתקשרות עם מנפיק גדול אחד יוכל לסלוק את הכרטיסים של כל חברות האשראי (גם במקרה שתהיה זו ישראכרט).
ישראכרט תהיה המפסידה העיקרית מהמהלך, ובדיון קודם שנערך בחוק אף כינה אותו דב קוטלר, מנכ"ל החברה, "חוק ישראכרט" וטען כי מדובר למעשה בפגיעה ממוקדת אך ורק במותג הישראל היחיד הפועל כיום בזירת האשראי.
בתגובה טען היועץ המשפטי של ויזה כאל, ניב פולני, כי מדובר למעשה בהעצמה של המותג. "נוכל להציע לבתי העסק מחיר תחרותי בסליקת הפלסטיק הזה שנקרא ישראכרט", ציין פולני ככל הנראה בציניות.
הייחודיות של חברת ישראכרט איננה נובעת רק מהנתח שלה בשוק הסליקה ומהמדיניות שלה, אלא גם מהאחיזה הגדולה יחסית של כרטיס זה באזורי פריפריה. אחיזה זו היא תוצאה של מחירו הזול יחסית וכן של העובדה שהוא כרטיס בינלאומי - אטרקטיבי פחות לשכבות מבוססות יותר. לפיכך בעוד הנתח של ישראכרט מתוך שוק כרטיסי האשראי הינו כ-17%, בריכוזים גאוגרפיים מסוימים שיעור החדירה שלה גבוה הרבה יותר.
"אני מברך על הבנתו של האוצר את החשיבות של העניין ומקווה שנספיק לסיים את הדיונים ברפורמה כבר במושב הקיץ הקצר יחסית", אומר חבר הכנסת דני דנון, יו?ר ועדת המשנה לבנקאות ועסקים קטנים, שיזם לפני כשנה את המהלך שבינתיים מוזג עם הצעת החוק של האוצר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם