המינימום שבמינימום: בהשוואה למדד השדרוג בשכר הוא כמעט אפסי
על פי ההסכם, שכר המינימום יעלה ל-4,300 שקל וישלים עלייה של כ-20% ב-5 שנים. אך בדיקת מעריב עסקים מגלה: השיפור מדביק בקושי את קצב עליית המחירים. העלייה הריאלית עומדת על כ-1% - ולא משפרת את מצבן של השכבות החלשות
ההסכם ייכנס לתוקף רק לאחר ששר התמ"ת בנימין בן-אליעזר יורה על הרחבתו לכלל העובדים במשק במסגרת צו הרחבה, או שיביאו להצבעה כהצעת חוק ממשלתית. עם זאת, במשרד האוצר הודיעו אתמול כי הם מתנגדים למהלך, שכן "המשבר העולמי עדיין לא חלף והעלאת שכר המינימום תגרום להאטה כלכלית ולאבטלה גבוהה". מכאן שלעיני ולברוש נותרה אופציית צו ההרחבה בלבד.
על פי הסיכום, השכר יעלה בכ-12% מ-3,850 שקל כיום ל-4,300 שקל - בשתי פעימות: האחת ב-1 ביולי 2011 בסכום של 250 שקל (ל-4,100 שקל ) והשנייה ב-1 באוקטובר 2012 בסכום של 200 שקל נוספים (ל-4,300 שקל).
במסיבת עיתונאים שכינסו השניים אתמול בתל אביב אמר עיני כי "שיתפנו את שר התמ"ת בפרטי ההסכם, והוא הביע את הסכמתו לחתום על צו הרחבה מטעמו, שירחיב את ההסכם לכלל העובדים במשק. אבל אנחנו מקווים שהוא גם יביא את ההסכם כהצעת חוק ממשלתית".
ברוש אמר כי "מדובר ביום חשוב גם לעובדים וגם למעסיקים. אף אחד מאיתנו לא חושב שאפשר לקיים משפחה מ-3,850 שקל בחודש. מצד שני היינו צריכים לחשוב גם על המעסיקים, אשר גם כלפיהם יש לנו אחריות".
חרף החדשות הטובות למרוויחי שכר המינימום, בדיקת מעריב סקים מגלה כי בהשוואה לעליית המדד ב-5 השנים האחרונות, מדובר בתוספת זעומה, בייחוד לחמישון התחתון. ביולי השנה, כשיגיע השכר ל-4,100 שקל לחודש, ישלים שכר המינימום במשק עלייה של 18.5% ב-5 שנים (מ-3,456 שקל באפריל 2006).
בתקופה זו יעלה מדד המחירים לצרכן בכ-14.5% - אולם "מדד העניים", המשקף את הוצאותיהם של שני העשירונים התחתונים, יעלה בכ-17%, שמשקפים עליית שכר ריאלית זעומה של 1.3%.
הפער בין מדד המחירים לצרכן לבין "מדד העניים" הוא פריסת ההוצאות: בחמישון התחתון ישנן הוצאות גבוהות יותר על ירקות ופירות, שמחירם ישלים ביולי השנה זינוק של כ-57% ב-5 שנים ; על מזון (שמחיריו זינקו ב-30% באותה תקופה); ועל דיור (שכר דירה),
לפי נתוני הלמ"ס, משפחה הנחשבת "ענייה" מוציאה כיום כ-7,790 לחודש: 1,800 שקל על מזון וירקות, 1,930 שקל על דיור (שכר דירה); 810 שקל על אחזקת הדירה (כולל מים וחשמל); 270 שקל על רהיטים ומוצרי חשמל; 280 שקל על הלבשה והנעלה; 410 שקל על צורכי בריאות; 830 שקל על חינוך; 1,040 על תחבורה ותקשורת; ו-430 שקל על שונות (סיגריות, תמרוקים, צעצועים וכדומה).
בחודש יולי האחרון נדחתה הצעתו של ח"כ עמיר פרץ (עבודה) להעלות את שכר המינימום מ-3,850 שקל כיום ל-4,600 שקל . בסכום זה, העלייה הריאלית היתה של כ-14% לעומת "מדד העניים" - עלייה משמעותית הרבה יותר מזו הנוכחית. ההצעה עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה, אולם בעקבות משמעת קואליציונית שהטיל ראש הממשלה, היא נפלה בכנסת.
אתמול התייחס עיני לאי הצלחתו של פרץ לקדם את הנושא בחקיקה ואמר כי "חלקו של עמיר פרץ בהסכם הזה גדול, בכך שהעלה את הנושא לסדר היום. לצערי זה לא עבר בחקיקה, אבל אמרתי אז ואני אומר גם היום שהאפשרות היחידה לקדם נושאים מסוג זה היא בהסכמה ובהידברות".
אתמול אמר פרץ כי "חבל שהמעסיקים טרפדו את הצעת החוק לפני מספר חודשים. כעת הם מבינים שיש גבול להתנגדותם, שגורמת לשחיקת שכרם של העובדים החלשים ביותר. המעסיקים יודעים שאין לנו כוונה להרפות מקידום החקיקה וסופה לנצח. טוב שאיום החקיקה גרם להם לעשות מעשה, אף שהוא מאוחר מדי ומעט מדי".
שכר המינימום במשק הישראלי עלה בהדרגה מ-2,798 שקל באפריל 1999 עד ל-4,100 שקל ביולי 2011 ו-4,300 באוקטובר 2012. התנגדותו של משרד האוצר להעלאת השכר נובעת מחשש שתיגרם עלייה באבטלה בעקבות המהלך. "מדיניות הממשלה בשנתיים האחרונות, לצד נקודות החוזק של שוק העבודה בישראל, הביאו לירידה עקבית וחדה באבטלה ולהעלאת שיעור המועסקים במשק", נמסר מהאוצר.
"אולם בעת שהמשבר העולמי עדיין לא חלף, כאשר שיעור האבטלה במדינות רבות מאמיר וממשלות רבות עורכות קיצוצים בתקציב, אנו סבורים כי ההחלטה להעלות באופן מהיר וחד את עלויות ההעסקה במגזרי התעשייה והאבטחה עלולה לפגוע במאמצי הממשלה - ואף להביא לגידול לא רצוי בשיעור האבטלה. מהלך זה צפוי לפגוע בתחרותיות של המשק הישראלי, במיוחד בתקופה של התחזקות המטבע המקומי", מזהירים באוצר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם