הישג לעובדים: שכר המינימום במשק יעלה ל-4,300 שקל בחודש
יו"ר ההסתדרות ויו"ר לשכת הארגונים הכלכליים הודיעו הבוקר כי הגיעו להסכמה לפיה שכר המינימום יעלה בשתי פעימות במסגרת הסכם קיבוצי כולל. שר התמ"ת צפוי לחתום על צו הרחבה, שיחייב את כלל המעסיקים לשלם לעובדים את השכר המעודכן. מומחה ליחסי עבודה ל-nrg מעריב: "ההסכם יוביל להעלאת השכר לכלל העובדים במשק"
"לפני מספר חודשים הבטחתי שנושא שכר המינימום יעלה לדיון מול המעסיקים ואחר כך יגיע לממשלה. אמרנו מראש שהדרך הנכונה להעלות את שכר המינימום היא בהסכמה והידברות עם המעסיקים, ולשמחתי הצלחנו להגיע להסכמה", אמר עיני בפתח מסיבת העיתונאים.
על פי הסיכום, השכר יעלה בכ-12% לסכום של 4,300 שקל, בשתי פעימות - האחת ב-1 ביולי 2011 בסכום של 250 שקל (ל-4,100 שקל), והשנייה ב-1 באוקטובר 2012 בסכום של 200 שקל נוספים (ל-4,300 שקל).
"שיתפנו את שר התמ"ת בפרטי ההסכם, והוא הביע את הסכמתו לחתום על צו הרחבה מטעמו שירחיב את ההסכם לכלל העובדים במשק, ואנחנו מקווים שהוא יביא את ההסכם כהצעת חוק ממשלתית", אמר יו"ר ההסתדרות.
לדבריו, משרד האוצר והעומד בראשו, השר יובל שטייניץ, אשר הביע את התנגדותו להעלאת שכר המינימום בעבר, לא היה חלק מגיבוש ההסכם, ואם ההסכם לא יוכל להתקדם בחקיקה, יהיה ניתן לבצע את החלתו באמצעות חתימת צו ההרחבה. "אני מאמין שאחרי ששר האוצר יראה את הסכמה שלנו עם המעסיקים, אני מקווה שהוא יצטרף. אבל אם לא, אנו חותמים היום על הסכם, התמ"ת בעד, ובמקרה הצורך נוציא צו הרחבה לכלל העובדים במשק".
"מדובר ביום חשוב גם לעובדים וגם למעסיקים, אף אחד מאיתנו לא חושב שאפשר לקיים משפחה מ-3,850 שקל בחודש. מצד שני היינו צריכים לחשוב גם על המעסיקים, אשר גם כלפיהם יש לנו אחריות", הוסיף שרגא ברוש.
נזכיר, כי בחודש יולי האחרון נדחתה הצעתו של ח"כ עמיר פרץ (עבודה) להעלות את שכר המינימום מ-3,850 שקל כיום ל-4,600 שקל. זאת, לאחר שעברה את ועדת השרים לענייני חקיקה, אולם בעקבות משמעת קואליציונית שהטיל ראש הממשלה, נפלה ההצעה בכנסת.
ח"כ פרץ תקף אז בחריפות את חבריו למפלגה, ביניהם שר הרווחה יצחק הרצוג, והשר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן, שלא תמכו בהצעת החוק בהצבעה בכנסת. אולם, את הביקורת הסמויה הפנה אז פרץ למחליפו בתפקיד יו"ר ההסתדרות, שנמנע מהתערבות בנושא במהלך הניסיון להביא להעלאת השכר בחקיקה, אולם מיד לאחר שהצעת החוק נפלה - החל לעסוק בכך, ומאז פעל במסגרת שיחות שקיים מול נציגי המעסיקים וראשי המשק.
עיני התייחס לכישלונו של פרץ בנושא, ואמר: "חלקו של עמיר פרץ בהסכם הזה גדול, בכך שהעלה את הנושא לסדר היום. לצערי זה לא עבר בחקיקה, אבל אמרתי אז ואני אומר גם היום, שהאפשרות היחידה לקדם נושאים מסוג זה היא בהסכמה והידברות".
"השלכות ההסכם החדש בנושא שכר המינימום מאד רחבות, והן ישפיעו מיידית על כ-550 אלף עובדים, בהם מקבלי שכר לשעה, פועלי ייצור, עובדים בשירות הציבורי או מלצרים בבתי קפה לצורך העניין", אומר יעקב זלוטניק, מומחה ליחסי עבודה ויועץ פנסיוני ל-nrg מעריב.
"בהתאם להסכם, בתקופה הקרובה נחזה בצמצום פערים בבת אחת בין עובדים המשתכרים שכר מינימום לבין עובדים בדרגת שכר עליונה מהם, כך שצפוי להיווצר שוויון מסוים כאשר הרבה יותר אנשים ישתכרו באותה
להערכת זלוטניק, על אף שההסכם החדש גובש בין ארגון העובדים הגדול במשק - ההסתדרות, לבין המעסיקים - משרד האוצר והשר העומד בראשו נתנו את הסכמתם למהלך והיו מודעים לו. לדבריו, עם חתימת צו ההרחבה בנושא יקבל ההסכם גם התייחסות חקיקתית, במטרה לעגן אותו ולהביא להגברת האכיפה בנושא.
גורם בכיר המעורה בנושא שכר המינימום אמר ל-nrg מעריב בעקבות ההודעה המשותפת של עיני וברוש כי "מדובר בהסכם שישפיע על כל שכר העובדים במשק, ועוד בטרם ייחתם צו ההרחבה הוא צפוי להשפיע ישירות על משכורתם של מאות אלפי מועסקים, בהם עובדי תעשיות, פועלים, עובדי חברות כוח אדם, עובדים בתחום המלונאות ועובדי איגוד לשכות המסחר".
לדברי הגורם, "מרבית הנושאים בתחום יחסי העבודה קודמו במהלך השנים באמצעות הסכמים קיבוציים ולא באמצעות חקיקה, מאחר וחקיקה מטבעה לרוב אינה משתנה, בעוד תחום יחסי העבודה מתקדם ומשתנה בהתאם לכלכלת המשק ולמציאות בשטח". כך למשל מציין הגורם את הסכם פנסיית החובה שנחתם במסגרת הסכם קיבוצי וצו הרחבה ב-2007, וכמו גם את הפחתות השכר במגזר הציבוריבמהלך המשבר הכלכלי העולמי, עליהם הושגה הסכמה בין ההסתדרות למעסיקים במסגרת הסכם קיבוצי.
במהלך מסיבת העיתונאים התייחס יו"ר ההסתדרות גם לידיעות לפיהן בכוונתו לעזוב את תפקידו ולעבור לעסקים פרטיים לאחר שקיבל מספר הצעות מהמגזר העסקי. "אין שום החלטה שלי לעזוב, ואם אי פעם אחליט לעזוב - זה בטח לא יהיה באמצעות שמועות. אם היתה החלטה הייתי מודיע אותה בצורה מכובדת", אמר עיני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם