משרד התחבורה לא טורח להפוך את כבישי המוות לכבישים בטוח
שר התחבורה כץ אולי לא אשם במותם של למעלה מ-380 בני אדם בשנת 2010, אבל הוא ודאי אחראי לגידול במספר תאונות הדרכים
רותם תיאר אדם אהוב ואוהב, בשיא חייו, אשר שירת כקצין בחיל הים ותרם רבות למדינה ולחברה, אדם שיכול היה להימצא כעת איתנו לו טרח משרד התחבורה להפוך את כביש המוות לכביש בטוח. אבי נאור, יו"ר אור ירוק, הבהיר היטב מה ההבדל בין אשמה לבין אחריות: שר התחבורה והבטיחות בדרכים, הוא אמר, לא אשם במותו של גיא, אבל הוא בהחלט אחראי לו.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים אחראי, גם אם לא מתוקף אישיותו - לכל הפחות מתוקף תפקידו - לכך
שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים דורדרה אל עברי פי פחת במהלך השנה וחצי האחרונות, ושתקציבה קוצץ לרמה הנמוכה ביותר מאז שהוקמה.
גם בתקופתו של השר הקודם, שאול מופז, דרש האוצר לקצץ את תקציב הרשות כפי שהוא דורש לקצץ כל תקציב. אלא שמופז נאבק על כך שלכל הפחות יתאפשר לו להעביר כסף מתקציב משרד התחבורה אל תקציב הרשות הלאומית. מופז אמנם ניסה למנות לראשות הרשות מינוי פוליטי מטעמו, אבל כץ, כך אומר נאור, עשה לא מעט כדי שלרשות לא יהיה מנכ"ל.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מונתה על ידי המדינה להיות הגוף שמנהל מבחינה מקצועית את המאבק בתאונות. תקציב הרשות, אשר מועבר לגופים שונים, אמור לדאוג בין השאר לכך שהמשטרה תוכל לבצע בדיקות שכרות, ושמע"צ והרשויות המקומיות יטפלו ויחסלו את מוקדי הסיכון בכבישים.
רשות מקצועית מנוהלת ומתוקצבת אמורה היתה להיות אחראית לכך שהנהג שהרג את גיא לא ינהג שיכור מלכתחילה, או לכל הפחות ייתפס לפני שיהפוך לרוצח. היא גם אמורה היתה להיות אחראית לכך שבכביש שעליו נהג גיא תוצב גדר הפרדה - גדר שלא תאפשר תאונה קטלנית.
כץ אולי לא אשם במותם של למעלה מ-380 בני אדם בשנת 2010, אבל הוא ודאי אחראי לגידול במספר תאונות הדרכים, גידול הפוך מן המגמה העולמית של הפחתה במספר התאונות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם