וזה אבל גדול: במדינת ישראל אף פעם לא התיישבו חברי הכנסת ושרי הממשלות לדורותיהם כדי להחליט על סדר עדיפויות לאומי: נניח שהם היו מעמידים בראש סדר העדיפויות שמירה על חיי אדם. הם היו בודקים את העובדות, עדיין לא לפי סדר החשיבות:
1) כמה בני אדם מתים ממחלות שאפשר לרפאן.
2) כמה בני אדם נהרגים במלחמות ופעולות איבה.
3) כמה נהרגים בתאונות דרכים.
4) כמה נהרגים בתאונות עבודה
וכו', וכו'.
עכשיו הם היו מבקשים ומקבלים מהמקורות (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הביטחון, משרד הבריאות) את המספרים.
ממשרד האוצר הם היו מקבלים את נתוני התקציבים של הרשויות השונות.
מסך הנתונים הם היו מרכיבים טבלה:
טור ראשון - הנושא (ביטחון, בריאות, תחבורה וכו')
טור שני - מספרי ההרוגים.
טור שלישי - התקציב המוקדש לנושא.
ואז הם היו יכולים לראות כמה כסף מקדישה המדינה לכל אחד מגורמי המוות ביחס למספר ההרוגים.
אתם כבר יודעים שבתאונות דרכים נהרגים יותר בני אדם מאשר בכל המלחמות ומעשי האיבה יחד! וההשקעה בהגנה על חיי האזרחים - ללא כל יחס למספר ההרוגים.
אז ברור שלבטחון המדינה משמעות מעל למספר החללים -אבל איפה היחס לחיי אדם?