החממה: ראיון עם מנכ"ל חברת uTest לשירותי בדיקות תוכנה במיקור חוץ
לאחרונה הודיעה חברת הסטארט-אפ הישראלית uTest כי גייסה 13 מיליון דולר. תפסנו את דורון ראובני, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, לשיחה ושאלנו אותו כיצד עובדת חברה שמתבססת על מודל Crowdsourcing, למה זה טוב בכלל ואיזה טיפ היה נותן ליזם שיוצא עכשיו לסבב הגיוס הראשון
חברת הסטארט-אפ הישראלית uTest, המציעה שירותי בדיקות תוכנה במיקור חוץ, הודיעה לאחרונה על סבב גיוס שלישי במסגרתו גייסה כ-13 מיליון דולר בהובלת הקרן האמריקאית Scale, ובהשתתפות הקרנות שכבר מושקעות בחברה - Longworth ו-Egan.
למרות השנים הקשות שעברו על המשק בכלל ועל תעשיית ההיי-טק והסטארט-אפים בפרט, מאז 2007 הצליחו מייסדי החברה לגייס למעלה מ-20 מיליון דולר, ללא השתתפות משקיעים ישראלים. לאלו מכם שעדיין לא מכירים את uTest נציין, כי היא נחשבת כיום לשחקן הגדול בעולם בתחום
עם לקוחות החברה נמנים מיזמים ממגון מגזרים כדוגמת: B2C, B2B, Retailers ו Gaming וחברות סטארט-אפ, המקבלים שירות מקהילת הבודקים של החברה לצורך בדיקות קוד, פונקציונליות, עומסים ושימושיות עבור תוכנות למחשב לאינטרנט ולמכשירים ניידים.
תפסנו לשיחה את דורון ראובני, אחד ממייסדי uTest ומנכ"ל החברה, כדי לברר כיצד עובד מנגנון העבודה המסתמך על המשתמשים כבודקים חיצוניים, ואם אפשר אז גם לקבל על הדרך כמה המלצות לסטארט-אפיסט המתחיל.
איך התחיל הרעיון המקורי של uTest?
"רועי סולומון, המייסד השותף ואני, חווינו את הכאב, העלויות והתסכול בניסיון לבדוק תוכנה על ידי האמצעים המסורתיים. שנינו ניהלו צוותי פיתוח ובדיקות בסטארט-אפים ובארגונים גדולים, ובתפקידי האחרון אף כיהנתי כסמנכ"ל Software Delivery בחברת אניגמה.
"עשינו את כל מה שהיה צריך לעשות - בדיקות בתוך הבית, בדיקות ב-Outsourcing, אוטומציה, הדרכות, כתיבת מסמכים ועוד, אבל כל הבאגים הבלתי צפויים עדיין צצו כששחררנו את התוכנה למשתמשים. בכל פעם בלי יוצא מן הכלל.
"כך שהגענו למסקנה שמטריצות הבדיקות כיום לכל חברה ובכל שוק כל כך מורכבת שזה כמעט בלתי אפשרי לוודא איכות ברמה הדרושה. ואז עלה הרעיון של להזיז את הבדיקות מתוך המעבדה אל השטח, אל המשתמשים. הדרך היחידה לעשות זאת הייתה באמצעות מודל מבוסס Crowdsourcing וכך בעצם uTest נולדה".
איך בדיוק עובד מודל הרווח, על מה אתם גובים תשלום ואיך אתם משלמים לבודקים שלכם?
"החברה מציעה ללקוחות שירותי בדיקה לפי דרישה. המשמעות היא שאין לנו שום חוזה לטווח ארוך או שכר מוסכם מראש. אנחנו גובים מהלקוחות שלנו רק עבור מחזורי הבדיקה שהם צריכים, ומקטינים באופן משמעותי את עלות הבדיקה הכוללת שלהם.
"באופן דומה, אנחנו משלמים לבודקים שלנו לפי הביצועים שלהם. בהתאם לסיכום עם הלקוח, החברה מציעה לבודקים תשלומים לפי באגים שנתגלו במוצר, תסריטי בדיקה שהושלמו או סקרי שימושיות שמולאו. החברה משלמת לכל הבודקים באמצעות פיי-פאל או כרטיסי Payoneer פעמיים בחודש לאחר שאושרו כל העבודות שהם ביצעו".
מהניסיון שלכם, מה למדתם על הסתמכות על Crowdsourcing כמודל עבודה?
"למדנו הרבה מאוד דברים על Crowdsourcing בכלל ועל השימוש בו לצורכי עבודה בפרט, מאז שהשקנו את החברה באוגוסט 2008.
"אחת מנקודות המפתח שלמדנו היא שיש שתי צורות פיצוי אפקטיביות למודל ה-Crowdsourcing. הראשונה היא כמובן פיצוי כספי, והשנייה היא פיצוי בצורת מוניטין או דירוג. לדעתי, החברה הצליחה ליישם בצורה טובה את שתי הצורות על מנת להניע בצורה נכונה את קהילת הבודקים שלה.
"נקודה נוספת שלמדנו היא שאנחנו צריכים תמיד לשמור על ראש פתוח לצורות עבודה ולרעיונות חדשים מצד הלקוחות והבודקים שלנו. הם אלו שעוזרים לנו למתוח את השירותים שלנו לכל מיני סוגים של קטגוריות שונות דוגמת בדיקות אפליקציות למובייל והשירות החדש שהשקנו לאחרונה, בדיקות שימושיות ועומסים".
איך אתם מצליחים לנהל קהילה כל כך גדולה של בודקים?
"אנחנו תמיד חשבנו קדימה בכל הנוגע לגישה שלנו לגבי ניהול הקהילה. לפני הכל, אנחנו ברורים לגבי מה שאנחנו רוצים לבנות: קהילה בודקת עצמית המספקת את עצמה ומאפשרת לבודקים להישען אחד על השני, לשאול שאלות ולקבל תשובות. באמצעות הגישה הזאת אנחנו מצליחים להפוך את תהליך ניהול הקהילה לפרואקטיבי.
"עובדי החברה הם לא חלק מקהילת הבודקים, אבל כל לקוח שמתחבר לשירותים שלנו מקבל מנהל פרויקט שהוא עובד החברה. מנהלי הפרויקטים עובדים באופן צמוד עם צוות הבדיקות של הלקוח כדי להבין את הצרכים שלהם בצורה יסודית ולהתאים את מטרות תהליכי הבדיקה שלהם לתהליך של uTest.
"מנהל הפרויקט מטעם החברה מסייע ללקוח בתהליך תכנון הבדיקות, יצירת מחזורי הבדיקות, ניהול צוות הבודקים ואפילו ניהול תהליכי הדיווח של התקלות והבאגים. שכבת ניהול הפרויקטים מספקת ערך גבוה מאוד ללקוחות שלנו והופכת את תהליך העבודה עם המערכת שלנו לאינטואיטיבית ופשוטה לחיבור אל תוך מערך הבדיקות הרגיל של הלקוח".
איך אתה תופס את תעשיית הון הסיכון בישראל?
"תמיד היית,י ואני עדיין משוכנע, שתחום ההון-סיכון בישראל הוא מהטובים בעולם וזאת גם הסיבה שישראל היא אחת מהנקודות החמות ביותר לסטארט-אפים בעולם כולו. באופן ספציפי, אני חושב שתחום ההון סיכון בישראל יכול להיות קרקע פוריה לסטארט-אפים צעירים, שיודעת לעזור להם לבנות את המוצר הראשוני שלהם כמו גם להשיג את המימון הראשוני שיעזור להם להתקדם הלאה.
אף על פי כן, בדיוק כמו בכל מקום אחר בעולם, שוק ההשקעות וההון-סיכון הוא שוק קשה לגיוס כספים בימים אלה. עסקאות קטנות יותר ומחסומי כניסה גבוהים יותר מקשים על היזמים לחדור פנימה, וכל תהליכי מחזור גיוס הכספים נעשו ארוכים יותר. במקרה שלנו, מטרת הסיבוב השלישי של uTest היתה לאפשר לחברה לגדול ולהמשיך את התהליך שהיא עברה בשנתיים האחרונות. מאחר שלנו היה Track Record מוכח להתבסס עליו, המקרה שלנו היה קצת יותר פשוט".
אם היית רוצה להעניק ליזם או לחברת סטארט-אפ, שרוצים עכשיו לצאת לגיוס הראשון שלהם, טיפ אחד - מה היית מציע?
"חשוב להבין את השינוי ששוק גיוסי ההון עבר בשנתיים האחרונות. מחסום הכניסה עבור יזמים עלה באופן משמעותי. בעבר היה מספיק שיהיה ליזם רעיון מעניין. עכשיו חלק גדול מהמשקיעים רוצים לראות עבודה בתהליך, יותר מאשר סתם קונספט מעניין.
"יזם שרוצה לגייס היום השקעה, צריך להגיע חמוש במשהו שכבר אפשר להראות למשקיעים. זו יכולה להיות גרסת בטא עובדת או אפילו אב-טיפוס או מוק-אפ. יחד עם זה, הוא צריך להגיע עם נתונים מוכחים ובדוקים לגבי ההשפעה של המוצר על השוק.
"דברים כגון פידבקים מלקוחות הבטא או אפילו מחקרי שוק של גורמים מוכרים - ולא סתם נתונים שאספתם מגוגל - יכולים להוות נכס יקר בשלב הזה. בסך הכל, סטארט-אפים צריכים להראות לקרנות הון הסיכון יכולות טכנולוגיות גבוהות, גם אם בשלבים מוקדמים יחסית, יחד עם הוכחה מעשית להתעניינות של השוק בפתרון שהם מציאים".
הכתבה התפרסמה לראשונה באתר newsgeek
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם