יצאו לדרך חדשה: עזבו את חו"ל ובאו לנהל כספים מישראל
פרויקט מיוחד: עזרא גרדנר ואיתן סילבר ויתרו על הבירות הפיננסיות בעולם לטובת ניהול קרן גידור בישראל. ""אין הבדל בין ניהול כספים בישראל, בניו יורק או בלונדון - כמו בהיי טק, המשאב היחיד שאתה באמת צריך הוא כוח אדם איכותי"
עד לפני שנתיים היו עזרא גרדנר (33) ואיתן סילבר (35) שכירים בבירות הפיננסים של העולם. גרדנר ניהל מיליארד דולר בחשבון הנוסטרו של הבנק השוויצרי UBS בניו יורק, וסילבר ניהל קרן גידור "קטנה" שחלשה על 100 מיליון דולר "בלבד" מציריך שבשוויץ. השניים, שהכירו זה את זה דרך חברים משותפים, החליטו לפני שנתיים לעלות לישראל ולהקים קרן גידור בינלאומית משלהם, שתפעל דווקא מתל אביב.
◄ פרויקט מיוחד - דרך חדשה: פתאום קם אדם בבוקר ומקים עסק חדש
◄ יצאה לדרך חדשה: מחברת נשים לחווית האמהות
◄ יצאו לדרך חדשה: מהקיבוץ לרשת מסעדות בניו יורק
◄ יצא לדרך חדשה: כבר לא שכיר - אלא אדון לעצמו
◄ יצא לדרך חדשה: מאמדוקס לאנרגיה ירוקה
"אין הבדל בין ניהול כספים בישראל, בניו יורק או בלונדון. בסופו של דבר אתה יכול לחקור ולסחור בשווקים הפיננסיים מכל מקום בעולם", אומר גרדנר. "כמו בהיי טק, המשאב היחיד שאתה באמת צריך הוא כוח אדם איכותי, וישראל משופעת באנשים מוכשרים שיכולים להגיע להישגים משמעותיים בניהול כספים - והכל בלי לעזוב את הבית". גרדנר, שנולד בשיקגו וגדל בארה"ב, הרגיש שלמעשה חזר הביתה. כבן לאם ישראלית ולאב אמריקאי, הוא ביקר פה פעמים רבות עוד בילדותו ולמעשה גדל בהרגשה שדווקא ישראל היא ביתו האמיתי.
קרן הגידור שהקימו גרדנר וסילבר התרחבה בתוך כשנה מניהול מיליונים בודדים של דולרים לכ-25 מיליון דולר. "בסופו של דבר אנחנו מאמינים שננהל מעל מיליארד דולר. אנחנו יודעים לנהל סכומים כאלה, וזאת רק שאלה של זמן עד שנגיע לשם", הוא אומר.
בניגוד לעסקים קונבנציונליים ששואבים את הכנסותיהם ממכירת מוצרים, המודל העסקי של קרן גידור נשען על דמי ניהול של 2% מהסכום המנוהל וכן על "עמלת הצלחה" בשיעור 20% מהרווחים שמניבות ההשקעות. אם יגשימו השניים את חזונם, תסתכם הכנסת הקרן מדמי ניהול בלבד בכ-20 מיליון דולר.
תשואה ממוצעת של 10% - כמו זו שהשיגו השניים השנה - יכולה להביא את הכנסתם לכ־40 מיליון דולר, ובמילים אחרות, כמו בחברת היי-טק בינונית. ההקבלה להיי-טק איננה נגמרת פה, כיוון שנכון לעכשיו רובו המוחלט של הכסף שמנהלת הקרן מגיע מארצות הברית, כך שלמעשה מדובר בענף ייצוא משגשג.
כרגע עובדים בקרן שני אנליסטים ישראלים. "אנחנו עסק קטן, אז כולם עושים הכל, אבל בעיקרון אני מנהל ההשקעות ואיתן עוסק בניהול השוטף והטכני של העסק עצמו", אומר גרדנר, אשר ניהל 25 איש במערך ההשקעות של UBS בניו יורק.
אתה רואה הבדל בין העובד הישראלי לאמריקאי?
"ההבדל משמעותי. בארה"ב אם מישהו עובד אצלך בתעשיית הפיננסים, הוא נוהג להגיד לך מה שאתה רוצה לשמוע אפילו אם הוא חושב אחרת, כדי לרצות אותך. הישראלים, לעומת זאת, דבקים בעמדות וברעיונות שלהם ומביאים עדויות שתומכות בהן; הם לא מפחדים להביע את דעתם. בנוסף, הם מתמודדים טוב יותר עם מצבי לחץ. תכונה זו, בצירוף גילוי הלב שלהם, הופכים אותם לעובדים המותאמים בצורה טובה יותר לתעשיית הפיננסים".
גרדנר(מימין) וסילבר. ''הישראלים מתמודדים טוב יותר עם מצבי לחץ''
ג'נה הנסון
אז איך ישראל?
"זה הרבה יותר טוב ממה שחשבנו שיהיה. אנחנו מצויים באזור הזמן היחיד שבו יום העבודה הרגיל נופל על טווחי המסחר של אסיה, אירופה וארה"ב. בנוסף, הרבה יותר קל להיות מקורי ויצירתי, כיוון שאין לך וול סטריט מעבר לרחוב ואינך צריך לתהות על מה כל השאר חושבים. מול השווקים הפיננסיים הסוערים, תשואה של 10% מהווה הישג משמעותי".
גרדנר מחדד ומציין כי ברמה הכלכלית והעסקית עומדות בפני ישראל הזדמנויות יוצאות דופן. "מלבד הון אנושי מצוין שגדל בישראל, המדינה מהווה מגנט לכוח אדם איכותי מכל העולם, מעצם היותה מדינת
היהודים. מה שהפך את ארה"ב למדינה מצליחה נכון גם לגבי ישראל - מדובר במדינה המושכת הרבה מאוד מהגרים משכילים, וכיוון שבסופו של דבר אנשים הם הגורם החשוב ביותר בכלכלה, הרי שמדובר ביתרון יחסי משמעותי".
לדבריו, באירופה וביפן ניתן להבחין במגמה דמוגרפית מדאיגה: "שיעור הילודה נמוך משיעור התחלופה של האוכלוסייה, מה שמוביל להזדקנות מואצת של האוכלוסייה ולאסון כלכלי בטווח הארוך. לעומת זאת, ישראל נהנית משיעור ילודה גבוה, והשאלה היחידה שנותרת פתוחה היא לאן הצעירים שלה ילכו - לישיבה או לעבודה".
מהם ההבדלים בין ניהול ההשקעות שבו עסקת בעבר לבין עבודתך היום?
"בעיקרון ניהול ההשקעות הוא תהליך דומה, אך היום אני מעורב בתהליכים נוספים, כמו ראיונות של עובדים. בנוסף, מדובר בעסק שלי, הבייבי שלי - וזה הופך את הכל לשונה לחלוטין. עם זאת, יש לציין כי אנחנו לא מנסים להמציא את הגלגל מחדש, אלא להעתיק לישראל את מה שעשינו בארה"ב ובציריך. אם נצליח זה יהיה דבר גדול, בשבילנו ובשביל ישראל".
למעשה, גרדנר סבור כי ייתכן שקרן הגידור היא הסנונית הראשונה במה שיכול להפוך לתעשייה משגשגת של ניהול כספים, שתמשוך משקיעים וקרנות מהעולם כולו. "ישראל מצטיינת בהיי-טק, ואין סיבה שהיא לא תצטיין באותה מידה גם בפיננסים. מה שחסר עכשיו זה רק מסה קריטית של אנשים בעלי ניסיון בעולם ההשקעות האמריקאי, שידעו להכשיר ישראלים בתהליכי העבודה ובמנטליות של העולם הזה. המשבר הכלכלי הנוכחי הוא הזדמנות נהדרת בשביל קפיצה כזאת, גם כיוון שמשבר הוא הזמן הטוב ביותר לפתוח בו עסק, וגם כיוון שישראל הופכת להיות למקום אטרקטיבי יותר ביחס למדינות אחרות".
אתה מתחרט?
"ממש לא. אם כבר, חבל שלא עליתי לישראל קודם".
גרדנר (משמאל) וסילבר. ''ישראל הופכת להיות למקום אטרקטיבי יותר ביחס למדינות אחרות''
צילום: ג'נה הנסון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם