הימנעות כץ מהצבעה על ביטול החינוך התעבורתי אינה פוטרת אותו מאחריות
פרשנות: ההחלטה לבטל את החינוך התעבורתי מקוממת, התירוץ הרשמי למהלך - לא פחות. על שר התחבורה, שפעולתו הכפולה נחשפה, לדבר איתנו בשעות לימוד - לא בכותרות מעורפלות
◄ לצפייה בהחלטת הממשלה המקורית - לחצו כאן
הממשלה, כך התירוץ הרשמי, ביטלה החלטת ממשלה אשר "לא יושמה מעולם". או במילים אחרות: "לא משנה לנו אם הנושא חשוב, ראוי, מועיל או משתלם כלכלית וחברתית – היות שכל הממשלות שקדמו לנו לא פעלו כדי להפוך אותו לראוי – אנחנו רק קוברים אותו סופית ורשמית".
ומדוע החליטה הממשלה לקבור רשמית החלטה שממילא לא זכתה מעולם לחיים בעלי משמעות? רק מפני שארגוני המורים עתרו לבית המשפט הגבוה לצדק בדרישה לקיים את ההחלטה משנת 93', והממשלה החליטה שחיי הצעירים בדרכים לא מספיק חשובים כדי ליצוק תוכן בהחלטה המתה ההיא.
בדיקה שנעשתה לפני מספר שנים העלתה ש-70% מהחלטות הממשלה – כל ממשלה בישראל – לא מיושמות. כלומר: אין שום צורך להתרגש מצמד המילים "החלטת ממשלה", פשוט מפני שהסיכוי שהיא לא תתממש כפול מן הסיכוי שהיא כן תתממש.
את הצביעות הגדולה ביותר בעניין החינוך התעבורתי הפגין היום שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ. למי ששכח, כץ הוא מי שהעלה בפני הממשלה, בשבוע שעבר, את החלטת הביטול של ההחלטה מלפני 17 שנה, אבל זמן קצר לאחר ישיבת הממשלה יצא בהודעה לעיתונות ממנה משתמע שהוא מי שנלחם כדי למנוע את רוע הגזירה.
היום, מיד לאחר
שממשלת נתניהו החליטה למחוק החלטה שמחייבת אותה להשקיע בסך הכל 30 שעות לימוד שנתיות בכל ילד מילדי ישראל, שלח השר כץ הודעה שכותרתה: "תקציב החינוך התעבורתי יוגדל". לנוכח הודעה זאת לא ברור האם כץ חושב שהציבור כולו מטומטם, או שהוא מנסה להביא לשיא חדש את דו-הפרצופיות שלו מן השבוע שעבר.
הממשלה הנוכחית ביטלה החלטה שמחייבת אותה להעניק מסגרת קבועה וידועה מראש של שעות לימוד שנוגעות לעצם החיים של תלמידי ישראל: לא חינוך גופני, לא "מקצוע ליבה", לא לימודי דת, מדינה או מורשת, אלא עצם ההישרדות בעולם מודרני. תחת זאת קיבלנו הבטחה מעורפלת ל"הגדלת תקציב", ואפילו לא מדובר בסכום ידוע ומוחלט.
הגדלת תקציב? ביחס למה? ביחס להחלטה המקורית או ביחס לתקציבים שלא הספיקו כדי ליישם את ההחלטה ההיא? אם החינוך התעבורתי חשוב, כפי שקבעה, למשל, "ועדת שיינין" שכונסה כדי להכין "תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים" – השר ישראל כץ, השר לבטיחות בדרכים – הוא השר האחראי להשיג את התקציב הנדרש כדי ליישם אותה. אם הנושא לא מספיק חשוב, השר כץ אחראי לקום ולומר שההחלטה המקורית שגויה, וזאת הסיבה שצריך לבטל אותה.
אלא שהשר כץ, אולי מכיוון שנחשפה פעולתו כפולת המשמעות בשבוע שעבר, הודיע היום שהוא לא התנגד ולא תמך בהצעת הביטול, אלא "הסיר את שמו מהצעת ההחלטה המקורית שדיברה על קיצוץ בתקציב החינוך התעבורתי" ונמנע בהצבעה על הנושא. הימנעות בהצבעה לא פוטרת את השר מאחריות, והסרת השם מהצעת ההחלטה לא תעלים את הצביעות.
השר לבטיחות בדרכים צריך לקום ולומר: אני אחראי לחינוך התעבורתי מפני שכך החליטה הממשלה, אני מתחייב לקדם נושא זה, אני מתחייב שכל תלמיד בישראל ילמד בטיחות בדרכים ושתהיה בחינת בגרות בנושא, אני מתחייב לכך וכך שעות לימוד בשנה ואני מתחייב להשיג את התקציב הנחוץ.
במקום למכור לנו כותרות מעורפלות ומטעות, דבר איתנו בשעות לימוד, והתחייב בפנינו שהילדים שלנו ילמדו כיצד יוכלו לשרוד בדרכים ובכבישים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם