סוגר שנה: ההצלחות והכשלונות של ממשלת נתניהו
השנה הראשונה של ממשלת נתניהו התאפיינה, לצד לא מעט זיגזגים והתקפלויות, גם בכמה הישגים. ראש הממשלה העביר לא מעט רפורמות, אך גם ספג מספר כשלונות, כמו בפרשות המע"מ על הירקות והפירות והיטל הבצורת
.1 הרפורמה בקרקעות המדינה: הרפורמה בקרקעות עברה במהירות יחסית בוועדת הכלכלה של הכנסת במושב הכנסת הראשון במאי .2009 הרפורמה נועדה להוות את השלב הראשון ב"רפורמת המרפסות" של נתניהו, ולהשפיע ישירות על בעלי בתים וקרקעות, מקדמי תוכניות ויזמים, הלכודים שנים רבות בסבך הבירוקרטיה של מינהל מקרקעי ישראל.
הסעיף הבעייתי, שהוביל להפלת החוק בקריאה השנייה והשלישית, קבע כי יש להעביר עשרות
.2 הרפורמה בבינוי ובתכנון: רפורמה זו, שלה התנגדו הארגונים הירוקים והחברתיים ואף ניסו לעצור אותה באמצעות עתירה לבג"ץ, היוותה את השלב השני ברפורמה בקרקעות המדינה. הרפורמה עברה גם היא במהירות יחסית, בקריאה ראשונה בכנסת באמצע חודש מרס האחרון.
על פי הרפורמה, יועברו סמכויות רבות מוועדות התכנון המחוזיות לידי ועדות התכנון המקומיות, וכן יותוו מסלולים מהירים לאישורי בנייה לאזרחים.
.3 הרפורמה בתחבורה: הצלחה חלקית רשם נתניהו בהעברת רפורמה זו בפברואר השנה. תחילה אמורה היתה הרפורמה לעלות למדינה כ50- מיליארד שקל ב10- השנים הקרובות. אולם תחת הלחץ שהפעיל משרד האוצר, שהתנגד לשיעבוד תקציב המדינה לשנים הקרובות, הרפורמה שהוצגה בסופו של דבר עמדה על 27.5 מליארד שקל בלבד.
נתניהו הודיע כי בתקופה הקרובה תכין הממשלה תוכניות רחבות יותר, כדי לחסוך בזמן התכנון, לכשימצא לכך תקציב בשנים הקרובות.
.4 חוק בנק ישראל: החוק מגדיר את סמכויות הבנק, קובע ועדה מוניטרית ומגדיר את הפיקוח על השכר בבנק ישראל על ידי משרד האוצר (סעיף זה היה הסעיף הבעייתי ביותר במהלך הדיונים). לבסוף נקבע כי ראש הממשלה יתפקד כבורר בסכסוכים בין האוצר לבנק ישראל בנושא זה.
.5 תקציב דו-שנתי: בשבועות האחרונים אושרה בשנית מסגרת תקציב דו-שנתי לשנים ,2012-2011 לאחר התקציב הדו-שנתי ל,2010-2009- שגובש עלידי ממשלת נתניהו בשיאו של המשבר הכלכלי.
נתניהו ושטייניץ הצליחו להעביר את ההחלטה, למרות התנגדות חברי כנסת רבים, שטענו כי התקציב פוגע בתפקוד הכנסת. לטענת נתניהו ושטייניץ, מדובר דווקא במהלך שיאפשר תכנון ארוך טווח בכלכלה הישראלית.
ואיפה כשל נתניהו? בעיקר בגיבוש החלטות סדורות. סביב לא מעט החלטות בשנה האחרונה, העדיף ראש הממשלה לחכות לרגע האחרון ורק אז, תחת לחץ חברתי, פוליטי וציבורי, לחזור בו מהחלטותיו.
לעיתים קרובות מדובר היה בלחץ קואליציוני מצד יהדות התורה וש"ס, ומבלי להתחשב בדעתו של שטייניץ.
.1 החיסונים לשפעת החזירים: ביולי ,2009 כשהמדינה בהיסטריה בעקבות התפשטות שפעת החזירים, החליט נתניהו כי על המדינה לרכוש חיסונים בעלות של 450 מיליון שקל. אלא שמרביתם, בסופו של דבר, נותרו על מדפי קופות החולים.
.2 היטל המע"מ על הירקות והפירות: התקפלות נוספת באותו החודש היתה בסוגיית ביטול הפטור על היטל המע"מ על הפירות והירקות. שוב, בעקבות לחץ ציבורי ופוליטי סביב החשש שסל הקניות של השכבות החלשות יתייקר בעשרות אחוזים, נסוג נתניהו מההחלטה, מבלי ששיתף את השר שטייניץ, שהתעקש עד הרגע האחרון בכנסת על ביטול הפטור על ההיטל.
סעיף הפטור מהיטל המע"מ היה אמור להיות חלק מתקציב המדינה לשנים .2011-2010 לאחר מאבקים קולניים ולמרות הצהרותיו של שטייניץ, הוא ונתניהו סיכמו שהגירעון התקציבי, שייגרם עקב אי ביטול הפטור מהמע"מ, ייפתר באמצעות ביטול הפחתת מס הכנסה ומס חברות בשיעורים שנקבעו מלכתחילה.
.3 חוק הג'ובים: בינואר האחרון נרשמה התקפלות סביב "חוק הג'ובים" - העלאת מספר סגני ראשי הערים בלחץ של ש"ס, בעלות של עשרות מיליוני שקלים לציבור. מאחורי הקלעים לחצה ש"ס לקדם את הצעת החוק במליאת הכנסת, שכבר עברה בקריאה ראשונה. אולם בסופו של דבר משכה ש"ס, בראשות אלי ישי, את ההצעה בהמלצת נתניהו שנכנע לתכתיבים הציבוריים.
על פי הצעת החוק המקורית, מספר סגניו של ראש עיריית ירושלים היה אמור לגדול ל.8- בסיעת קדימה טענו כי הליכוד חבר לש"ס וליהדות התורה, כדי לקדם חוק שיקצה לפעילי המפלגות עשרות תקנים של סגני ראש עיר בשכר, על חשבון קופתו של השלטון המקומי.
.4 היטל הבצורת: התקפלויות נרשמו גם בגזרת היטל הבצורת, שהיה אמור להיות מוטל על הציבור החל מה1- בינואר ,2010 לצד העלאת תעריפי המים. ההיטל הוקפא עד ה1- באפריל, ובסופו של דבר בוטל סופית בתחילת מרס במליאת הכנסת, בהובלת ועדת הכספים.
היטל הבצורת היה אמור לייקר את חשבון המים במקרה של חריגות, ובאלפי שקלים את החשבון לבעלי גינות. אבל לחץ מצד ועדת הכספים ומצד חברי קדימה, הוביל בסופו של דבר לאישור הקפאת ההיטל.
.5 חדר המיון בברזילי: רק בשבוע שעבר נכנע נתניהו ללחץ שהפעיל סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, בישיבת הממשלה להזיז את מתווה חדר המיון הממוגן בבית החולים ברזילי באשקלון, עקב קברים עתיקים שנמצאו במקום.
החלטה זו תעלה לציבור כ130- מיליון שקל, והיא עלולה לסכן את פעילות חדר המיון לכשיקום. בשל הלחץ הציבורי העצום והביקורת על ההחלטה, עשוי נתניהו לחזור בו כבר לאחר החג, וליצור מתווה שימנע את התשלום הציבורי בעזרת מנכ"ל משרדו, אייל גבאי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם