המכללות הציבוריות נגד הפרטיות: "הן נוגסות לנו בהכנסות"
המכללות הציבוריות טוענות: ריבוי מכללות פרטיות פוגע ברמת ההשכלה הגבוהה ויוצר מערכת איכותית לעשירים - ונחותה לעניים. כעת הן מבקשות משר החינוך: "עצור את האישורים להקמת מוסדות פרטיים חדשים"
המכללות הציבוריות האקדמיות, שחלשו על קומץ של לא יותר מ-3,000 סטודנטים בתחילת שנות ה-,90 מלמדות היום למעלה מ-83 אלף סטודנטים, לעומת כ-75 אלף סטודנטים בלבד הלומדים באוניברסיטאות.
"ישנו חשש ליצירת מערכת דואלית - איכותית לעשירים, ונחותה לעניים," פוסקים בור"ם.
מערכת ההשכלה הגבוהה ידעה בעשורים האחרונים שורה ארוכה של שינויים, שהובילו להרחבה משמעותית של מספר הסטודנטים בישראל מ-76 אלף בתחילת שנות ה-90 לכ-280 אלף כיום. הגורם המשמעותי ביותר שאפשר את הנגשת ההשכלה הגבוהה הוא המכללות הפרטיות והציבוריות, שמספרם עלה מ-6 בתחילת שנות ה-90 ל-34 מכללות כיום, המלמדות למעשה את רוב הסטודנטים לתואר ראשון.
בעוד האוניברסיטאות זוכות לסבסוד, הן בגין מחקר והן בגין מספר הסטודנטים הלומדים אצלן, המכללות הפרטיות אינן נתמכות על ידי המדינה. בתווך, נמצאות המכללות הציבוריות, הזוכות לסבסוד בגין מספר הסטודנטים עד למכסה הנקבעת על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת).
לפי נתוני ור"ם, סטודנט למדעי החברה מזכה את המכללה שבה הוא לומד בכ-6,000 שקל לשנה; סטודנט להנדסה מזכה בכ-17 אלף שקל; וסטודנט למדעי הטבע מזכה בכ-21 אלף שקל. כך, בעוד ששכר הלימוד במכללות הפרטיות עומד בדרך כלל על יותר מ-25 אלף שקל, שכר הלימוד אותו גובות המכללות הציבוריות עומד על כ-10,000 שקל בלבד.
שוש ארד, יו"ר ור"ם ונשיאת מכללת רופין, טוענת כי למרות הסבסוד, המכללות יתקשו לשמור על רמה אקדמית נאותה אם תימשך צמיחתם הלא מבוקרת של המוסדות הפרטיים הלא מתוקצבים, הנוגסים בנתח השוק של המכללות הציבוריות. "אם אני (מכללת רופין) פתחתי השנה הנדסה רפואית, ולאורט נתניה נתנו גם כן לפתוח הנדסה רפואית, איפה אני עומדת"? אומרת ארד.
אחד מהנתונים אותם מבליטים בור"ם בדוח שהוגש לשר החינוך הוא שיעורם הגבוה יותר של סטודנטים למשפטים ומנהל עסקים בבתי הספר הפרטיים, המהווים לטענת ארד מקור הכנסה מהותי אותו גוזלות המכללות הפרטיות.
"אחת מהמלצות דוח שוחט היתה כי תחומים אלו יהיו נחלתם של בתי הספר הפרטיים, כיוון שמדובר במקצועות מבוקשים ולא כאלו שעל המדינה לסבסד," אומרת ארד, "ואכן, המכללות הפרטיות מובילות בלימודי משפטים ומנהל עסקים, המהווים מקור הכנסה עיקרי בשל הביקושים הערים, והעלויות הנמוכות באופן יחסי הדרושות לתפעולם."
טענה נוספת של ארד היא כי הסבסוד לו זוכות המכללות הציבוריות הוא חרב פיפיות, הכופה עליהן תנאי העסקה המקשים על קיום תחרות מול מוסדות אחרים. "המורים הטובים הולכים למכללות הפרטיות כי אנחנו לא מסוגלים לשלם להם," אומרת ארד, "מצב הסגל במכללות הציבוריות הוא לא טוב, כיוון שהוא נהנה משכר ומתנאים טובים פחות הן מהמערכת הפרטית והן מהמערכת האוניברסיטאית".
"אנחנו משוועים לגמישות ניהולית שתאפשר לנו לקבוע את תנאי השכר של הסגל, כפי שהוצע בדוח שוחט, וזאת כדי שנוכל להתנהל בצורה טובה יותר". לדבריה, על מערכת ההשכלה הגבוהה לערוך חשבון נפש נוקב בטרם תמשיך במדיניות הנוכחית, בה היא מאפשרת פתיחה של מכללות פרטיות נוספות.
נציגי ור"ם טוענים במסמכם כי הם נאבקים במכללות הפרטיות, הנהנות מיתרון בפרמטרים של גודל, מספר סטודנטים, אופן העסקת סגל ההוראה, תחומי הלימוד ומיקום. לפי הערכות בהן נוקבים במכללות הציבוריות, מספר המכללות הפרטיות צפוי לגדול בצורה משמעותית בשנים הקרובות לצד עלייה בביקוש לתארים. לטענתן, הדבר יוביל לכך ששיעור הסטודנטים שיבחר ללמוד במוסדות אלו יעלה ל-25% מכלל ציבור הסטודנטים ב-,2012 לעומת 18% כיום.
גידול זה בכמות וכן בשיעור הסטודנטים שיבחרו בהשכלה במכללות פרטיות יוביל לטענת ור"ם ליצירת מערכת פרטית ואיכותית לעשירים, לצד מערכת ציבורית ונחותה לשכבות
טענה נוספת אותה מבקשים לגבות בור"ם בנתונים היא כי "מספר גבוה של מוסדות פרטיים אינו עולה בקנה אחד עם איכות אקדמית גבוהה." הנתונים אותם מציגים בור"ם מבקשים להצביע על כך שמספר הפרסומים המדעיים למיליון תושבים עומד ביחס הפוך לשיעור הסטודנטים הלומדים במוסדות פרטיים.
אלא שההנחה כי כמות הפרסומים היא אינדיקיציה לאיכות המערכת האקדמית היא בעייתית במערכת האמונה על איכות ולא על כמות. "זה נכון שהכמות היא לא באמת מה שחשוב," מודה ארד, "אבל ישנם מחקרים שתומכים גם בטענה הזו."
"אין שום קשר לוגי בין הטענות שלהם לבין המסקנה הסופית," טוען פרופ' עומר מואב, העומד בראש המועצה המייעצת לשר האוצר. "ור"ם מצביעים על כך שהמכללות הפרטיות מלמדות מקצועות פופולריים, כדוגמת משפטים ומנהל עסקים, אך אין בכך פסול. הרי בסופו של דבר עדיף שהמימון למוסדות כאלו יגיע מכיסם של אנשים המעוניינים בהשכלה מסוג זה ולא מכיסה של המדינה."
"בנוסף לכך," הוא ממשיך, "ור"ם מראים כי במכללות הפרטיות בוחר ציבור מחתך סוציו-אקונומי גבוה יותר. אינני מבין מדוע יש בכך בעיה. להפך, הציבור העשיר משלם על ההשכלה הגבוהה שלו מכיסו, בעוד שהשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות יותר נהנות מהשכלה מסובסדת."
לטענת מואב, הגידול במספר המכללות הפרטיות הוא ברכה, המסייעת לאפשר חינוך לאלו הזקוקים לו באמת, לא רק בשל התחרות אותה כופות המכללות הפרטיות, אלא גם בשל הכספים שהן משחררות.
"המערכת ניצבת בפני מגבלת תקציב, כך שמציאות שבה ציבור גדול מהסטודנטים בוחר לשלם יותר בעד השכלה פרטית מאפשרת לקופה הציבורית לסבסד את המקצועות החשובים שאינם פופולריים ואת השכבות החלשות."
"קריאתן של המכללות הציבוריות לעצור את פתיחתן של המכללות הפרטיות תפגע במערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית, שתיאלץ לשאת מספר רב יותר של תלמידים," מסכם מואב. "מצד אחד היא תיטיב עם המכללות הציבוריות, שכן התחרות על סטודנטים ומרצים תפחת, אך מצד שני היא תפגע פגיעה חמורה בציבור בישראל, ובמיוחד בציבור החלש ובנגישות להשכלה הגבוהה."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם