"האלפיון העליון אוהב לנקר עיניים לכל השאר"
הפוסק הגדול של מחירי הרכב והנדל"ן מזהה קיטוב חברתי גובר: "קיימות כאן שתי מדינות - האחת של בעלי האפשרויות והשנייה של אלה שאין להם אפשרויות"; ומה עם הצעדים לצינון שוק הנדל"ן? "לא יעזור שום דבר", סבור לוי. "בכלכלה יש חוק אחד - חוק ההיצע והביקוש. גם אם יגדל את ההיצע נראה שזה לא יספיק"
את הפעלתנות העסקית שלו, את יכולותיו החברתיות ואת הצלחתו בכלל מייחס יצחק בגאווה להיותו בן העדה הבולגרית. אבל ככל הנראה נדרש יותר מייחוס עדתי כדי להיות הפוסק הגדול של מחירי כלי הרכב בישראל.
מחירוני הרכב של לוי יצחק, שפורסמו לראשונה לפני 40 שנה, הם אולי התחום המזוהה עמו ביותר, אולם מאז התפרש יצחק לתחומים נוספים רבים, ובהם מחירוני נדל"ן ושיפוצים והערכת חפצי אומנות.
באחרונה סיים לצלם סדרה בת 10 פרקים לערוץ ההיסטוריה, ובמסגרתה מבצעת חברתו הערכות שווי שונות לתכשיטים, לעתיקות ולחפצי אמנות נדירים או מיוחדים.
שוק הרכב בישראל עובר שינויים ומחליף טרנדים. רק לאחרונה נתבשרנו שאחרי שנים שבהן מאזדה שלטה בשוק בישראל הגיעה יונדאי וחטפה לה את הבכורה.
"לצרכנים של מדינת ישראל יש תכונה שאני מכנה 'תסמונת העדר'. בשנים 1975-1990 היתה זו סובארו ששלטה בשוק ובשיא הגיעה ל-22% מצי הרכב בישראל.
במקביל אנחנו עדים לנוכחות ולביקוש הולך וגדל למכוניות קטנות.
"בתחום הרכבים הקטנים אנחנו לא יכולים להצביע בבירור על חברה אחת ששולטת בשוק, אבל בכלליות הקטנים והחסכוניים מתחילים לתפוס תאוצה, ובאופק נראה הרכב החשמלי. אנחנו לא יודעים להתנבא לגבי ההצלחה של הרכב החשמלי, אבל כמו שבעבר לא תיארנו לעצמו שסלולר או אינטרנט יגרפו נתח כזה, גם כעת איננו יודעים להתנבא לגבי המכונית החשמלית. בדבר אחד אני בטוח: אם זה יתפוס, זה יהיה כאש בשדה קוצים בגלל תסמונת העדר".
מה לדעתך מניע את הצרכן הישראלי לרכוש רכב כזה או אחר?
"לצרכן חשוב לדעת מה יש לשכן, כלומר, איזה רכב הוא רואה על הכביש. ככל שיש יותר כלי רכב מסוג מסוים על הכביש, כך קבלתם בקרב הצרכנים גדלה, והמסחר של הרכב בשוק היד השנייה גדל.
"כיום 60%-70% מהתקציב של רכישת מכונית חדשה מגיע ממכירת המכונית הישנה, ולכן הדבר הראשון שמעניין את הרוכש הוא השוק שיש לרכב. צרכן שיודע שלא יוכל למכור בקלות את המכונית, לא קונה את המכונית.
"בעבר היה מקובל להחזיק רכב שנים רבות, ובכל זאת, כשהיה מוצע למכירה היה לו קהל. נדמה שהיום תחלופת הרכבים גדלה, ורכב שנמצא על הכביש יותר מ-3 שנים נתפש בעיני חלק מהרוכשים כישן מדי.
"באופן מוזר המגמה הזאת מתרחשת בניגוד להתפתחות הטכנולוגית של יצרני הרכב. פעם מכונית כבר היתה מלאת תקלות אחרי 3 שנים. היום, גם אחרי 5 שנים היא מתפקדת כמעט כמו מכונית חדשה. אבל בגלל ההיצע הגדול של כלי הרכב שעומדים למכירה אחרי 3 שנים בחברות הליסינג, אנחנו רואים את התופעה הזאת.
"עם זאת, גם למכוניות בנות 3 שנים יש דרישה והן נמכרות. צריך לזכור שמדי שנה בשנה כ-600 אלף מכוניות מחליפות ידיים ובעלים בשוק הרכב הישראלי".
אנחנו רואים על הכביש כיום גם מכוניות היברידיות. האם נוכחותן עד כה משמעותית, והאם מורגשת מגמת עלייה של הביקוש לכלי רכב כאלה?
"המכוניות ההיברידיות גורפות בשנים האחרונות נתח קבוע ולא גבוה משוק הרכב. הן נקנות משתי סיבות: הראשונה והעיקרית - חיסכון בדלק. סיבה נוספת, שככל הנראה מהווה שיקול משני, היא אג'נדת איכות הסביבה".
בעקבות הגאות במחירים הפך הדלק להוצאה משמעותית. עד כמה זה משפיע על שוק הרכב?
"כיום מתמקדים יותר בנושא ההוצאות על הדלק, ולכן מכוניות שזוללות דלק, ובהן המכוניות היקרות והמפוארות, מאבדות הרבה ממעמדן. ערכנו באחרונה סקר על הקשר בין הנגישות לפריפריה ובין רכישת דירות. אם לפני עשור היינו מסתכלים על ההגעה באמצעות נסיעה ברכב הפרטי, כיום הנושא של תחבורה ציבורית ראויה הפך מרכזי יותר עבור רוכשי הדירות".
למרות העלייה במחירי הדלק אנחנו רואים על הכבישים הרבה מאוד ג?יפים ורכבי יוקרה זוללי דלק.
"אחת הבעיות העיקריות שיש לנו במדינת ישראל היא שההתפלגות הסו ציו-אקונומית לעשירונים אינה שווה כלל. קיימים אלפיון עליון ועשירון עליון, ואחריהם ישנה צניחה חדה היישר לעשירון החמישי.
"מכונית יקרה תפסיד הרבה יותר מערכה אחרי שנתיים-שלוש לעומת מכונית ממוצעת, לעתים
30 ויותר, כי יש לה פחות ביקוש.
"למשל, מכונית חדשה שנרכשה ב-500 אלף שקל מפסידה מהר מאוד 180 אלף שקל מערכה. אך מי שיש לו את הסכומים הללו יעדיף לרוב מכונית חדשה עלפני משומשת".
לצד שוק הרכב, גם שוק הנדל"ן למגורים עבר תהפוכות, שמדגישות את פערי המעמדות והפערים הכלכליים בישראל. איך אתה רואה את שוק הנדל"ן?
"כיום מתקיימות במדינת ישראל שתי מדינות. פעם היתה לנו מדינת מרכז הארץ שהשתרעה בין גדרה לבין חדרה, והיתר היה הפריפריה. היום, לצערי, ההגדרה קצת שונה: מדינת בעלי האפשרויות ומדינת אלה שאין להם אפשרויות. ההקצנה הולכת וגדלה באופן בלתי רגיל. אנחנו שומעים על דירות שנמכרות בעשרות מיליונים, ולעומת זאת, יש הרבה זוגות צעירים שמתקשים מאוד להחליף את הדירה או לקנות דירה ראשונה".
הטענה שהמחסור בדירות הוביל לעליית המחירים אינה מספקת לדעתך הסבר הגיוני לעליות המחירים?
"במדינת ישראל אין חוסר בדירות יד שנייה. יש אנשים מפונקים שלא רוצים לקנות דירות כאלה, אלא הולכים לדירות חדשות בגלל גורמים די מוצדקים, כגון מעלית, פנים הדירה, שיפורים ועוד.
"הענפים המתפתחים שיהפכו למשמעותיים הם פינוי-בינוי ותמ"א 38, כמו גם ענף השיפוצים שהולך ומתרחב. אנחנו מרחיבים את פעילותינו בתחום השיפוצים, בגלל בעיה של ניצול וחוסר מקצועיות, ומנגד, בגלל דרישה להוגנות ולמחירים הוגנים מצד הצרכן".
הטעם והדרישות של רוכש הדירה השתנו בשנים האחרונות. איך היית מאפיין אותן?
"כיום הדרישה היא למינימום 4-5 חדרים. בתחום היוקרה אנחנו רואים תנועה של אנשים שמוכרים וילות לטובת דירה במגדלי יוקרה אבל לא רק משיקולים של מיקום ואיכות הבנייה: גם הסביבה האנושית והשכנים חשובים. ברור שבעל דירה ישמח לדעת שבבניין שלו גר שר או בכיר במגזר הפרטי, שיכול לקדם אותו גם בתחום העסקי".
שוק הדירות להשכרה התחמם גם הוא בשנים האחרונות, וחיי השוכרים לא קלים. מהן הסיבות לכך?
"מחירי השכירות עלו בזמן האחרון בשיעור חד של 5%-10%. יש קורלציה ישירה בין עליית מחירי הדירות לבין עליית מחירי השכירות. היא נובעת מהתשואה שהמשקיעים רוצים לקבל תמורת הדירה, ולשם כך נדרשת העלאת מחירי השכירות. לשוכרים אין הרבה ברירות, משום שמחירי הדיור לא מאפשרים להם לרכוש דירה. תורמים לכך גם לוחות המודעות החינמיים באינטרנט, שמוסיפים דלק למדורה".
מה אתה חושב על צעדי הממשלה לצינון שוק הנדל"ן?
"בכלכלה יש חוק אחד - חוק ההיצע והביקוש. לא יעזור שום דבר. גם אם יגדילו את ההיצע נראה שזה לא יספיק ולא יקלע לדרישות של כל הרוכשים".
המשקיעים תפסו מאז 2008 נתח משמעותי בתחום רכישת הדירות. עתה שיעורם בשוק הולך ומצטמצם. מדוע?
"הירידה בהשתתפות המשקיעים נובעת מכמה סיבות עיקריות, ביניהן שינויי המיסוי של הממשלה שרצתה להוציא מהמשחק את המשקיעים וקיוותה שכך יתפנו דירות לשוק הרגיל. למזלם של המשקיעים, שוק השכירות רותח והתשואה על הדירות גבוהה, וזה מה שמונע התפתחות של בועת נדל"ן. כרגע אין בועה כי התשואה עדיין גבוהה מגובה המשכנתא".
מהי התחזית שלך לשוק הדירות לשנים 2012-2011?
" שואלים אותנו הרבה פעמים מה יהיה המחיר של מוצר כזה או אחר בעתיד הקרוב או הרחוק, ואנחנו בדרך כלל נמנעים מלענות על שאלות מהסוג הזה. בארץ וגם בעולם שום תחום כלכלי לא נצפה מראש. שוק הנדל"ן שונה משוק כלי הרכב ונדרשות לפחות 2-3 שנים לסיום הבנייה. בפרק הזמן הזה יכולים לקרות כל-כך הרבה דברים שונים. אני יכול רק לומר שאני חושב שגל עליות המחירים הגדול כבר מאחורינו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם