מבצע ראווה - קורקינטים בהסגר
בעוד הקורקינטים החשמליים צוברים תאוצה, כבר שנתיים "בודק" משרד התחבורה את הסוגיות החוקיות של השימוש בהם - ואף הקים שתי ועדות לשם כך. למרות שהוועדות עדיין לא הגישו את ההמלצות, מישהו במשרד התחבורה חיפש פרסום ויזם מבצע החרמה שחוקיותו מוטלת בספק

מלבד צוותי הצילום, בחלק מהפשיטות השתתפו כמה מבכירי משרד התחבורה.
לכאורה, המבצע המתוקשר הוא מסוג הזוטות שלא ראויות להתייחסות ולרוב גם בקושי זוכות לה. למעשה, משרד התחבורה סיפק לנו השבוע הצצה אל שיטות העבודה השגרתיות שלו, והמראה שהתגלה צריך להטריד את כולנו.
דובר משרד התחבורה, אבנר עובדיה, הסביר לעסקים כי הפעולה בוצעה מכוח "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים". על פי הצו, לדבריו, "חל איסור מוחלט על מכירת רכב חדש בידי אדם שאינו יבואן רכב או יצרן".
הבעיה, שעוד עשויה לחזור כבומרנג אל בכירי המשרד, היא שכלי הרכב שהוחרמו כלל אינם מוגדרים מבחינה חוקית, ופקידי המשרד בעצמם מעולם לא טרחו לקבוע הגדרה חוקית לכלי רכב מסוג זה.
היות שהחוק במדינת ישראל מגביל אך ורק את מה שנאסר בו במפורש, הרי שכל מה שלא אסור - מותר. כלומר, כל עוד אין הגדרה חוקית ברורה לקורקינטים ממונעים - בכלל לא ברור אם הם נחשבים לכלי רכב. אם הקורקינטים אינם כלי רכב, כמוגדר בחוק, הרי שפעולת משרד התחבורה השבוע היתה בלתי חוקית, ולכל הפחות בוצעה ללא סמכות.
נכון להיום נוסעים בארץ אלפי קורקינטים ממונעים, שנמצאים בשימוש של חתך נרחב למדי באוכלוסייה: ילדים, נערים, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים ואפילו קשישים. לפני כשבוע הגדיל שר התחבורה, ישראל כץ, לעשות כאשר הכיר בשימוש באופניים עם מנוע חשמלי, ואלה נוסעים באותה מהירות של הקורקינטים ונמכרים ללא כל מגבלה.
בגוש דן פועלות כמה עשרות חנויות שמוכרות קורקינטים מסוגים שונים, ובתל אביב פועל יצרן של קורקינטים שנמצא כעת במהלך הקמת מפעל ייצור נוסף בהולנד. כל החנויות ובתי העסק פועלים לאור יום, בגלוי, ומתוך הבנה שהם לא עוברים
פעילות זו מעידה גם על הביקוש הרב לכלים הללו, שנובע מהצורך בכלי תחבורה עירוני, זול וידידותי לסביבה.
למרות זאת, למעט תקנה ספציפית אחת שמתייחסת לקורקינטים חשמליים, מדינת ישראל - החל במשרדי הממשלה וכלה בכנסת - מתעלמת במשך שנים מקיומם, באופן שפוגע פגיעה ממשית ברוכבים ומטיל מעמסה מיותרת על בתי המשפט.
לאחר קרוב לעשור, שבו גדל בהדרגה היקף השימוש בכלי הרכב הללו, הוצא בשנת 2004 צו שפטר את הקורקינטים החשמליים הקטנים מהוראות פקודת התעבורה. כלומר, הצו קבע למעשה שאלה אינם כלי רכב ממונעים.
הצו נועד להגדיר קורקינטים קטנים כצעצועים, ולפי ההגדרה מדובר ב”רכב בעל שני גלגלים המורכבים בזה אחר זה, המונע במנוע חשמלי שהספקו אינו עולה על 100 ואט, משקלו אינו עולה על 12 ק”ג ומהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קמ”ש.”

בפועל, ההגדרה כוללת רק חלק קטן מהקורקינטים הממונעים שנמצאים בשוק. כל הקורקינטים בעלי מנוע בנזין, או כאלה שמהירות נסיעתם גבוהה מ-12 קמ”ש, לא פטורים מפקודת התעבורה.
מנגד, משרד התחבורה קבע תקנה אחרת שאישרה לשימוש את ה”רכינוע” - הלא הוא ה"סגווי", שעולה עשרות אלפי שקלים ולא נפוץ כמו הקורקינטים הזולים. במשך שנים התעלמו במשרד התחבורה מהקורקינטים, אך כשחלק מהמשתמשים נהגו בחוסר אחריות, תאונות הדרכים לא איחרו להגיע.
לאחר מעשה, אפשר היה לצפות ממשרד התחבורה למנות צוות מקצועי שיבחן את האפשרויות, היתרונות, החסרונות והסכנות שגלומות בכלים כאלה, כמו גם את החקיקה שנוגעת להם בעולם הרחב.
סביר להניח שצוות מקצועי היה מגלה שמדובר בפתרון תחבורתי רצוי, ידידותי לסביבה, כזה שיכול לצמצם עומסי תחבורה ולהפחית שימוש בכלי רכב אחרים בתוך העיר.
צוות כזה גם היה מזהה את הסכנות שכרוכות בשימוש בכלים הללו, ומשרטט כללים לשימוש ראוי - מבחינת גיל הרוכבים, מקומות שבהם מותר או אסור לרכוב, ציוד מגן נדרש, רישוי לכלי או לנהג וכל מגבלה אחרת שתתרום לבטיחות ותאפשר שימוש הולם.
כבר ב-2007 פנה עו”ד גיל רימון לגורמים המקצועיים במשרד התחבורה, בבקשה לשקול בדיוק את השיקולים האלה ולקבוע כללים מתאימים לכלים ולאופי השימוש בהם.
סמנכ”ל משרד התחבורה דאז, עוזי יצחקי, השיב לו בספטמבר ,2007 כי “בהתאם להחלטת מנכ”ל משרד התחבורה נבדקת בימים אלה האפשרות להתיר בחוק שימוש באופניים ובקורקינט חשמלי. בתוך כחודש יודיע משרד התחבורה את עמדתו בעניין זה.”
חודש חלף, וגם שנה ושנתיים, שר התחבורה התחלף וכמוהו גם המנכ”ל, אבל ה”בדיקה” עדיין לא הושלמה.

במהלך 2009 התרחשו שתי תאונות קשות שבהן היו מעורבים כלי רכב שאינם מוגדרים בחוק: בראשונה נפגע קשה נער שרכב על סקייטבורד ממונע, ובשנייה נהרג אדם בוגר שרכב על קורקינט ממונע.
שר התחבורה נזעק, והורה לאנשי משרדו “לטפל בנושא.” במשרד התחבורה הוקמו שני “צוותים מקצועיים:” האחד דן בדרכים “לאכוף את החוק” (שלא קיים, ג"מ) כלפי מי שמוכר קורקינטים ממונעים, והשני דן ב”הצעה למפרט של קבוצת כלי רכב מסוג רכינוע” - כלומר, הרחבת התקנה שמתייחסת ל"סגווי".
"ועדת הרכינוע” הציעה, בשלב ראשון, להרחיב את מפרט הקורקינט כך שמהירותו המרבית תוגבל ל-25 קמ”ש (פחות ממהירות אופניים;( הספק המנוע החשמלי לא יעלה על 800 ואט; המשקל העצמי לא יעלה על 60 ק”ג; הוא יצויד בבלם קדמי ואחורי; גיל הרוכב יהיה 16 ומעלה והוא יחויב לחבוש קסדה; וכן תהיה אפשרות לבטח את הכלי.
באוקטובר השנה, לאחר שהמפרט הבסיסי כבר נקבע, שלחה הוועדה למספר אנשים בעלי נגיעה בתחום הזמנות להופיע בפני הצוות המקצועי.
נכון להיום, שתי הוועדות לא סיימו את עבודתן, לא פרסמו פרוטוקולים על הדיונים ולא הגישו את מסקנותיהן - לא לשר ובוודאי שלא לציבור הרחב.
לעוסקים בתחום - שמפעילים כאמור כמה עשרות חנויות ברחבי הארץ ומוכרים את מרכולתם בגלוי, מתוך הבנה שהם לא עוברים על אף חוק ידוע - לא נשלחה כל התראה על פעילותם או כל סוג של דרישה לחדול מפעילות כזאת.
פשיטת אנשי משרד התחבורה נפלה על הענף כרעם ביום בהיר. במקום לבחון את הנושא ברצינות, לשקול ביסודיות את התועלות ואת החסרונות, ולקבוע כללים הגיוניים לשימוש - או לאיסור גורף - בכירי משרד התחבורה התעלמו מן הוועדות שהם עצמם מינו ויצאו לציד חסר היגיון, ואולי גם בלתי חוקי.

כמה מהמאפיינים של התנהלות משרד התחבורה בתחום, בעיקר ההתנערות מבדיקה יסודית של הנושא והסחבת הארוכה בטיפול בכלל, אופייניים כמעט לכל הנושאים שבהם עסוקים פקידי משרד באופן שוטף.
ההסתערות על גורמים חלשים, במקרה הזה מוכרי הקורקינטים, לעומת ההתבטלות בפני גורמים חזקים, יבואני ה"סגווי", אופיינית מאוד לאנשי המשרד.
טובת הציבור מחייבת דיון ענייני, פתוח ושקוף, בדרכים הנאותות לשימוש בקורקינטים ממונעים ובהגדרה החוקית שלהם. כל עוד פקידי משרד התחבורה עוסקים במבצעי ראווה ספק חוקיים, במקום בעבודה מקצועית, הם לא פועלים למען הציבור אלא נגדו.
ממשרד התחבורה נמסר, כי הוועדה שתבחן את אפשרות הרחבת הגדרת ה”רכינוע” אמורה להשלים את עבודתה תוך שלושה חודשים. דובר המשרד הבהיר כי “מעולם לא היתה כוונה להתיר בחוק את השימוש בקורקינטים שנעים במהירות של עד 45 קמ”ש.”
עוד נמסר כי “הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית אכיפה בנושא מכירת הקורקינטים צפוי להשלים את עבודתו תוך שבועיים.”
דובר המשרד התייחס לפעילות שלשום, ומסר כי “אין כל קשר בין עבודת הוועדה לבין ההחלטה לפעול נגד משווקי הקורקינטים הבלתי חוקיים. כל ניסיון לייחס למבצע כוונות יחצנות של מי מאנשי המשרד הוא מרושע, פוגע במאבק נגד תאונות הדרכים".