ארה"ב: מה שקורה בווגאס נשאר בווגאס. עד המיתון
עולם במשבר - משכנתה של ,99% לא תיקחו? בווגאס לקחו, והרבה. ואז התפוצצה הבועה. מסע בתוך העיר הכי מלאכותית בעולם, בדיוק ברגע שהמציאות הכתה. לא נורא, אומרים המקומיים, בנינו את העיר הזאת מאפס, נבנה אותה שוב
אירלנד: הנמר הקלטי חוזר פצוע לכלוב
יוון: מדינה על סף פשיטת רגל
ברוכים הבאים ללאס וגאס, המקום שבו תוכלו לממש את כל תאוותיכם ואיש לא ישפוט, המקום שתכף תעזבו אותו עם חיוך גדול, גם אם הפסדתם בלילה כמה אלפיות בקזינו. עיר שתגשים לכם את הפנטזיות. תגיעו בה למקומות שעליהם רק חלמתם - לפלאי תבל השונים, אפילו לשיט גונדולות תחת שמים בהירים ומזויפים - והיא תיתן לכם להרגיש רצויים וחשובים. כל עוד הארנק שלכם פתוח, כמובן.
יש אמריקה ויש לאס וגאס. זו עיר שהיא למעשה שוק גדול, קר ואכזר עם חוקים משלו. כאן הכסף הוא האמצעי והמטרה, הכל קשור בו והוא קשור בכל. כאן מוצאים את המטריאליזם האמריקאי בצורתו הטהורה ביותר, והכל קורה בקצב מטורף ובעוצמה אדירה. אנשים מצליחים להגשים את החלום האמריקאי בחטף, וגם מתרסקים לפני שמספיקים להבין מה קורה.
עד לאחרונה השוק הענק הזה היה על טריפ אחד גדול. במשך שני עשורים נבנו מתחמי הימורים חדשים ומפוארים במיליארדי דולרים. כמעט 40 מיליון מבקרים הגיעו מדי שנה. רבבות נהרו לעיר מרחבי ארצות הברית, שכונות שלמות נבנו במיוחד. מחירי הנדל"ן עלו ורבים מיהרו לקנות בתים להשקעה. הצמיחה שברה את התחזיות. אבל אז הופיע המשבר, והכריח אפילו את תושבי העיר הכי לא מציאותית בארצות הברית להתמודד עם המציאות.
אמן הקעקועים באדי הולידיי, בן ,30 הוא אחד מאותם טיפוסים צבעוניים שהייתם מצפים לפגוש בווגאס. לפני חצי שנה עזב מכון קעקועים במרכז העיר והקים עסק בדאון טאון. לא בטוח שתרצו להסתובב באזור העלוב הזה בלילה. למעשה, גם בצהרי היום לא מדובר באטרקציה גדולה.
פה ושם אפשר להבחין במכונית או בהולך רגל, אבל בדרך כלל הרחובות נראים נטושים. מדי פעם צץ אחד האבודים הרבים של העיר הזאת - שיכור, נרקומן, הומלס, מהמר לשעבר, מי יודע. עדיף לא לשאול.
בשולי השיממון הזה יצא באדי לקריירה עצמאית. באדי, אמן קעקועים ותיק ומנוסה, שאסף לא מעט חסידים, כבר מעסיק צוות קטן של עובדים. "מיתון או לא מיתון, לנו בסך הכל הולך טוב מאוד", מספר אחד מהם.
לאור ההצלחה הזו, מעט מפתיע לגלות שגם באדי עומד לאבד את ביתו. אלא שבדומה לאלפים רבים בארצות הברית, מדובר באיבוד מבחירה. לפני 4 שנים קנה באדי בית בהנדרסון, פרבר גדול של וגאס. המחיר: 230 אלף דולר. לדבריו, הבנק דרש ממנו בסך הכל 3,000 דולר מקדמה, ועל יתר הסכום אישרו לו לקחת משכנתה. רשמו לפניכם: באדי התבקש לשלם קצת יותר מ-1%
לפי ערך השוק הנוכחי באדי מעריך שהבית שווה 150 אלף דולר בלבד, ולא משתלם לו להמשיך לשלם את תשלומי המשכנתה, הגבוהים מערכו הנוכחי של הבית. במצב הקיים, כשגם שוק הדירות להשכרה נפגע, הוא אומר שעדיף לו לוותר על הבית ולשכור דירה.
"אני לא יכול עכשיו לקנות בית, אבל אני מתכוון לשקם את דירוג האשראי שלי (דירוג שקובע את גובה האשראי שהבנקים מעניקים,( ובתוך שנתיים אוכל לקנות".
סיפורו של באדי הוא במובן מסוים גם סיפורו של משבר הנדל"ן בארצות הברית, או לפחות במוקדיו המרכזיים, כמו מדינות נבאדה, קליפורניה, פלורידה ואריזונה. הבנקים העניקו משכנתאות נוחות במיוחד לתושבים, נוחות מדי, וכתוצאה מכך נוצרה בועת נדל"ן שהלכה והתנפחה.
כשהחל המיתון ומחירי הנדל"ן צנחו, חלק מבעלי הבתים העדיפו - מרביתם למעשה נאלצו - לוותר על הבית מאשר להמשיך לשלם את תשלומי המשכנתה הלא ריאליים, ונתנו לבנקים לשבור את הראש. התוצאה היתה מהירה וכואבת. המחירים צנחו ואלפי אנשים פשוט איבדו את בתיהם. היום 3 מתוך 4 בתים שמוצעים בעיר למכירה הם בבעלות הבנקים.
אף אחד לא חסין, גם לא אלביס. ג'סי גרייס, מי שהוכתר בעבר כחקיין הרשמי של אלביס בווגאס, נפל חזק. גרייס הגיע לכאן בתחילת שנות ה-90 מטקסס, כשבתי המלון נכנסו לטירוף הגימיקים הגרנדיוזיים.
הוא שינה את שמו לג'סי גארון, על שם אחיו התאום של אלביס שמת בלידה, ומיצב את עצמו כחקיין בה"א הידיעה של המלך. במשך יותר מעשור חלב גרייס את הפרה בהצלחה מרשימה. הוא הפך לכוכב תרבות, השתתף בסרטים, הופיע על שערי מגזינים, ובראשם השבועון טיים, ואפילו קנה וילה והציב בה את העתק השער של גרייסלנד, האחוזה המפורסמת של אלביס בממפיס.
כמו אמריקאים רבים, גרייס החליט להצטרף לחגיגת האשראי, קנה פאב, ונתן לבנק את ביתו כעירבון. ואז צץ המשבר. זרם התיירים נחלש, הפאב התרוקן, הקלישאה נמאסה ואלביס החל לפגר בתשלומים, עד שבאוקטובר האחרון לקח לו הבנק את גרייסלנד הקטנה שלו.
בגיל ,37 אחרי 15 שנות הצלחה, התרושש החקיין המל פורסם, אפסן את השער ועבר להתגורר בדירה שכורה כשהוא נאלץ ללוות כסף מאמו.
אבל יש גם צד אופטימי: בהתאחדות סוכני הנדל"ן של דרום נבאדה אומרים שבתחילת השנה 40% מהבתים המעוקלים נחטפו תוך 30 יום מהרגע שהועמדו למכירה, ו-20% נוספים נמכרו בתוך חודשיים. ככלל, גורם בהתאחדות אומר שהתקשורת מנפחת את חומרת המצב ומתעסקת בו באובססיביות.
"האובססיה הזו הזינה את הפריחה, ועכשיו היא גם מזינה את הצניחה. נכון שאנחנו לא בדיוק מתאוששים, אבל בשנת 2008 מכרנו יותר מאשר ב-.2007 וגאס תמיד היתה משהו מיוחד, ועכשיו היא קצת מיישרת קו עם שאר אמריקה. היא כבר לא 'בום טאון.' ובכל זאת, מצבה טוב יותר משל שאר אמריקה".
סוכני הנדל"ן ברברה ומארשל צוקר זיהו את הפוטנציאל לפני זמן רב, ועכשיו קוצרים את הפירות. בשנה שעברה הם החליטו לקנות אוטובוס קטן עם 24 מושבים, קראו לו "פורל קלוז'ר אקספרס", והחלו לארגן סיורי נדל"ן בכל סוף שבוע ללקוחות פוטנציאליים.
בני הזוג בוחרים בכל סיור כמה נכסים מעוקלים בשכונות הטובות של העיר, לוקחים את הלקוחות לסיבוב בן כ-10 דקות בכל בית ונותנים רקע על השכונה וטיפים לקנייה. הסיור נערך ללא תשלום, והתנאי הוא שצריך לקנות את הבית דרכם.
"יש אנשים כל כך מתוסכלים, עד שהם עושים את את הצרכים שלהם על השטיח או הורסים את הקירות ועוקרים ארונות לפני שהם מתפנים מהבית", מספרת צוקר, בת .48 אבל בסך הכל, היא מדגישה, מדובר בהזדמנות מצוינת לרכישה וגם מספר ישראלים כבר פנו אליה ועלו על הסיור.
"אתה יכול למצוא כיום בית שעלה בשיאו 400 אלף דולר ב-200 אלף דולר בלבד ואפילו בפחות. אתה קונה אותו בשפל, לוקח, שוכר, מחכה 5 שנים שהשוק יתאושש, ואחר כך נהנה מרווח נאה". צוקר גם מאמינה שכאשר השוק האמריקאי יתאושש, וגאס תהיה בין הערים הראשונות שיחזרו לעצמן. אבל כדאי להיזהר. לפי ההערכות, יש כיום בלאס וגאס ובסביבתה 25 אלף דירות ריקות, ויש מי שסבור שהמחירים עוד עלולים לרדת, בייחוד אם המשבר בענף התיירות לא יחלוף במהרה.
הכלכלה של לאס וגאס מבוססת על בתי ההימורים והמלונות, ו-41 אלף איש כבר איבדו את עבודתם במהלך השנה האחרונה, כמעט 15 אלף מתוכם מתחום התיירות וההימורים.
הסיבה המרכזית לאבטלה היא ירידה של כ-2 מיליון מבקרים בשנה - ירידה המיתרגמת, בירידה ממוצעת בתפוסה של כ-,15% באובדן של 1.5 מיליארד דולר ברווחים, בצמצומים בענף, ובהקפאת פרויקטים רבים וסגירת עסקים התלויים בתיירות.
לא בכדי כעסו כאן על הנשיא ברק אובמה כשמתח ביקורת על חברות שעורכות כנסים מפוארים בעיר וגרם מיד לביטולם של כנסים מספר. אבל התמונה מורכבת בהרבה ולחלוטין אינה רק שחורה, כפי שניתן להסיק מהנתונים הסטטיסטיים.
לאס וגאס היא עיר שעדיין מרוויחה - והמון. בינואר, למשל, גרפה תעשיית ההימורים 778 מיליון דולר. ואולם נוכח המשבר המתמשך פתחו המלונות במבצעים מפתים והורידו את המחירים לרמה שלא נראתה כאן עשור.
למשל, לפני החג אפשר היה למצוא חבילה לסוף החודש ב-250 דולר, שכללה טיסה באמצע השבוע מלוס אנג'לס עם לילה אחד במלון בלאג'יו הנוצץ. בונישיאן הענק, בבעלותו של איל ההון היהודי שלדון אדלסון, הוצעה חבילה דומה ב-215 דולר שבמסגרתה מקבלים גם תלושים בסך 150 דולר, מהם 50 דולר להימורים במכונות.
המדיניות הזו עוזרת לרבים מהמלונות המפוארים לשמור על תפוסה של יותר מ-.90% מי שמבקר בבתי המלון האלה עשוי להתרשם שמצבם מעולם לא היה טוב יותר. באולם הקבלה של ונישיאן משתרכים מדי יום תורים ארוכים ובתי הקזינו מלאים בכל שעות היום.
אפילו המוכרות הישראליות בעגלות מדווחות שלא מרגישים את המיתון. אחרי הכל, שום מיתון לא ימנע מחלק מהאנשים למלא את חובתם האזרחית לקנות משהו דבילי שהם לעולם לא יצטרכו, ורצוי באשראי. העיקר שיחשבו שזה היה במבצע.
אבל אסור לתת לצפיפות במלונות הפאר לתעתע. בזמן שמלונות כמו ונישיאן, בלאג'יו, ווין מלאים באורחים או לפחות במבקרים, המלונות העממיים סובלים מירידה דו ספרתית בתפוסה. הסיבה: תיירים רבים עוברים למלונות היוקרה, שפתאום הורידו מחירים, ואילו המלונות העממיים יותר לא יכולים להרשות לעצמם להעלות מחירים, משום שיבריחו את האורחים שעדיין מגיעים אליהם.
גם מלונות היוקרה סובלים חרף התפוסה הגבוהה יחסית. בחברת MGM מיראז,' למשל, שווה כל אחוז בתפוסה 3 מיליון דולר רווח בחודש. בה בעת הפחתה של 5 דולרים עולה מדי חודש כמעט 6 מיליון דולר.
המלונאים מבינים שהם נמצאים במלכוד: אם לא יורידו מחירים, לא יצליחו למלא חדרים. אם יוזילו, ממילא יספגו הפסדים. בינתיים מתריעים בענף כי המשך מדיניות ההוזלות יגרום פגיעה חמורה יותר בטווח הארוך, משום שערך המותג ייפגע וככל שההוזלות נמשכות זמן רב יותר, כך יהיה קשה יותר להעלות שוב את המחירים.
דילמת הורדת המחירים מעסיקה תעשייה נוספת בעיר - תעשיית המין. הזנות בלאס וגאס אינה חוקית, בניגוד למחוזות אחרים בנבאדה, אך בפועל היא זמינה וגלויה יותר מדוכני שווארמה באיסטנבול. זה ניכר בחלקים מרצועת המלונות שבהם עומדים צעירים ומחלקים, באמצע היום, כרטיסי ביקור של הפועלות לעוברים ושבים, גם למשפחות. וזה ניכר בבתי הקזינו שבהם מתהלכים בחזה נפוח גברים מבוגרים עם כרס, כשבאמתחתם הפנטזיה ששכרו לערב. הרי מה שקורה בווגאס נשאר בווגאס. כך לפחות מספרים.
אבל גם בתעשייה המשגשגת הזו מודאגים. אולי הסיבה המרכזית לכך היא שפחות מבקרים מגיעים לעיר, ובראשם גברים בודדים שמגיעים לתערוכות ולכנסים ללא האשה. נוסף על כך, רבים מאלה שבכל זאת מגיעים ומחפשים שירותי מין מעדיפים לחסוך בכסף ולפנות לזונות שגובות סכומים צנועים יותר, למשל 200-300 דולר ללילה.
הזונות האלה, יודעים בלאס וגאס סאן לספר, הן המרוויחות העיקריות מהמשבר, חרף המספר ההולך וגדל של נשים בעיר המצטרפות מדי חודש למכוני הליווי.
באופן דומה, נפגעים גם ספקים אחרים ולגיטימיים יותר שמעניקים שירותים יקרים יחסית ונתפסים כמותרות. אחד מהם הוא סקוט האדליי, שמשווק טיולי הרפתקאות בסביבה. בפתח הקיוסק הקטן שלמרגלות מלון "אנקור" החדש הציב האדליי דוכן עם מאות עלונים צבעוניים.
סיורי מסוקים מעל הגרנד קניון, טיולי באגי במדבר, טיסה מעל סכר ההובר, רכיבה על סוסים בעקבות החלוצים ועוד שלל פעילויות למי שכבר מרגיש שהוא עומד להקיא מכל הפלסטיק של לאס וגאס.
האדליי, שעבר לכאן לפני 8 שנים מאוהיו בחיפוש אחר הכסף הגדול, יושב עכשיו על הכיסא בפתח הקיוסק ומביט באפתיות בעוברים ושבים, מדי פעם גם מעקם את הפרצוף בייאוש. פה ושם ניגשים אנשים ומביעים עניין, אבל כשהם שומעים את המחירים, הם עוטים את חיוך הנימוסים האמריקאי, עושים צעד אחורה ומסתלקים. אולי זה לא מפתיע, שכן רוב הפעילויות עולות בין 250 דולר ל-350 דולר לאדם.
האדליי מרוויח את לחמו מהעמלות הנאות שהוא מקבל מהמפעילים, אבל בימים שבהם אנשים מחפשים לחסוך, אחד הדברים הראשונים שעליהם מוותרים הוא הפעילויות היקרות האלה. "עברתי לכאן כי לאס וגאס היתה מספר אחת בכלכלה", הוא מספר, "בשנה שעברה הרווחתי 100 אלף דולר, אבל השנה אגיד תודה אם אצליח לגרד את ה-50 אלף. ברור שחלקנו בעיר הזאת נמצאים במיתון (ריסשן) וחלק ממש כבר בשפל (דיפרשן)".
מול הקיוסק שלו אמור היה להיפתח במהלך 2010 מתחם המלונאות הענק אצ'לון בעלות של 4.8 מיליארד דולר. 5 בתי מלון תוכננו לקום שם עם 5,300 חדרים, 13 אלף מ"ר של בתי קזינו, 25 מסעדות ובארים, מרכז קניות ושני מרכזי ירידים מפלצתיים.
800 הפועלים כבר הספיקו לבנות 12 קומות (מתוך ,(55 אבל בדומה לפרויקטים אחרים ברחבי העיר הודיעה בקיץ האחרון החברה על הקפאת העבודות לפחות עד השנה הבאה. בגלל המצב, כמובן. כיום עומדים השלדים נטושים ומעלים חלודה. את עגורני הענק השאירו, כי ממילא אין בהם שימוש אחר.
בינתיים האדליי מביט במתחם הנטוש של האצ'לון מהקיוסק שלו, מחכה לשווא ללקוחות, אבל לא מאבד תקווה. "המצב שלי קשה ועוד יכול להיות גרוע יותר, ובכל זאת אני אחד האופטימיים. זו לאס וגאס, וזה רק עניין של זמן עד שהמצב יחזור לקדמותו. אני רק מקווה שזה לא ייקח זמן רב מדי".
נא להמתין לטעינת התגובות
