מבחן רכב: יורדות על ארבע
גיל מלמד יצא לבחון ארבע מכוניות משפחתיות גדולות: מאזדה 6 המצליחה, יונדאי סונטה הטוענת לכתר, שברולט אפיקה המתחדשת וסובארו B 4 הוותיקה. במבחן הזה, התברר לו, יש מנצחת ברורה, ומפסידה ברורה לא פחות
לטובת מי שלא חי כאן בשנים האחרונות, נאמר כי "קבוצת הרישוי" שאליה שייכת כל מכונית הנמכרת בישראל, בהתאם למחיר המחירון שלה, קובעת מה סכום המס שישלם עובד המקבל מכונית צמודה ממקום עבודתו, ומה יהיה גובה אגרת הרישוי השנתית שישלם כל מי שלא זוכה לפריווילגיה הזאת.
קבוצה ,4 שמתוכה בחנו ארבע מכוניות מובילות, היא הקבוצה השלישית בגודלה מבחינת המכירות, ופלח השוק המרכזי בקבוצה זו הוא של מכוניות משפחתיות גדולות.
המכונית הנמכרת ביותר בקטגוריה הזו כבר שנים היא מאזדה 6 החדשה, אשר בה בחרנו כאחת משתי המכוניות המוצלחות בקטגוריה (לצדה של פורד מונדיאו, שלא נבחנת הפעם.( החשובה מבין שתי הטוענות החדשות לכתר היא יונדאי סונטה, אשר רק בחלוף שנתיים מעלייתה ארצה מוצעת כעת במנוע מתאים 2.0) ליטרים אוטומטי) ובמחיר מתאים 147) אלף שקל.(
למתמודדת נוספת, שברולט אפיקה, יש מעתה חידוש מעניין: תיבת הילוכים חדשה בעלת חמישה יחסי העברה, כמו התיבות של מאזדה וסובארו B4 שאף היא תעמוד היום למבחן, ועדיפה על פני תיבת ארבעת ההילוכים של סונטה.
בשונה ממנועי הארבעה צילינדרים בנפח 2.0 ליטרים שמקובלים בקטגוריה, אפיקה מציעה מנוע V6 בנפח 2.5 ליטרים ובאותה מסגרת מחיר: 147 אלף שקל.
לכאורה, על קו הזינוק ניצבות שתי יפניות מול שתי קוריאניות שרוצות מאוד להיתפס כיפניות. למעשה, סונטה ואפיקה, ובמידה רבה גם סובארו ,B4 רואות לנגד העיניים את שוק הרכב האמריקני, ומאזדה 6 מתייחסת אל מתחרות אירופיות כאל האידיאל המוטורי.
התייחסות זאת ניכרת ברוב התחומים, וראשית בגודל של המכוניות ובעיצובן. סונטה ואפיקה מעוצבות כמכוניות גדולות, רחבות, כבדות, ועיצוב הפנים שלהן תואם את המקובל באמריקה - הוא פשוט יחסית, ואולי קצת זקן וכבד.
מאזדה 6 דומה לדור הקודם, אך עברה טיפול שמחדד מצד אחד איזו מכובדות, ומהצד האחר גם את הספורטיביות, ותא הנוסעים שלה גדוש ומורכב יותר. B4 נמצאת איפשהו באמצע, והיא מכונית נעימה לעין ובו בזמן מכובדת.
אפיקה מתאימה יותר מכל למי שכבר עבר את גיל ה-,50 ומתייחס פחות למה שחושבים עליו, ואילו הבעיה במאזדה 6 היא היותה דומה מדי לעשרות אלפי מכוניות מסוגה. סונטה גדולה וכבדה ומשדרת מסר מבוגר יותר ו-B4 קרובה יותר למאזדה, אבל אותות הזמן כבר ניכרים בה.
איכות הבנייה של ארבעת תאי הנוסעים טובה, אבל יש הבדלים גדולים בתחושת התכולה, כלומר בתחושה של "עד כמה יצרן הרכב התאמץ בשבילי"?
תא הנוסעים בסובארו הוא הצפוף ביותר, בעיקר בגלל הרוחב האובייקטיבי וגם בגלל מושב נהג נמוך. עם זאת, תנוחת הנהיגה בה מצוינת. סביבת הנהג מעוצבת היטב, אבל היא מפרגנת פחות ממאזדה 6 ואין בה שליטה במערכת השמע מגלגל ההגה. היעדרן של מסגרות לחלונות פוגם בתחושת האיכות.
תא הנהג של סונטה הוא המרווח ביותר, ובכלל, למרות בסיס גלגלים קצר משל מאזדה, זאת המכונית הגדולה והמרווחת מכולן. איכות ההרכבה והחומרים טובה, אלא שהעיצוב אמריקני מאוד, פשוט, לא מתוחכם, אך לזכותו גם לא מתחכם.
הישיבה במושבים רחבים ורכים מאוד (וגבוהים יותר מדי) מפנקת מצד אחד, אך ספורטיבית ומתקשרת פחות מן הצד האחר.
איכות החומרים וההרכבה כמו גם עיצוב הפנים של אפיקה טובים, וכמה מהמתגים ומהמנופים מעבירים תחושה איכותית. ככלל, העיצוב די זקן ולא מגובש, במידה רבה בגלל שילוב של פלסטיק דמוי עץ וריפוד דמוי אלקנטרה (הגם שהריפוד עצמו איכותי.(
עם זאת, גלגל ההגה ענק, המושב קצר מדי, תא הכפפות קטנטן, ובסך הכל מתקבלת תחושה קצת מבולגנת.
רק לסובארו B4 אין בהשוואה הזאת מערכת בקרת יציבות, לכן למרות כל הסיפורים שלהם על יתרונות ההנעה הכפולה, זאת המכונית הפחות בטוחה, בכל הקשור להתנהגות המכונית קרוב למגבלות האחיזה שלה.
להנעה כפולה יש יתרונות בכבישים חלקים ויתרונות בתאוצה, אבל היא לא תחלץ את הנהג ממצבים שבהם בקרת יציבות לא תאפשר כניסה אליהם. התנהגות הכביש של מאזדה 6 היא הטובה ביותר בהשוואה הזאת, נקודה.
בידיים וברגליים מיומנות מצליחה ה-B4 להשיג "זמני מסלול" טובים מעט מאלה של מאזדה ,6 מה שמעיד על כך שהשילוב של התנהגות הכביש עם ביצועי המנוע שלה טובים יותר. אבל הנהג הממוצע לא יכול ליהנות מהיתרון הזה, ומאזדה 6 תעשה בשבילו עבודה טובה יותר, לא מעט בזכות היגוי מדויק יותר.
לעומת זאת, אחיזת הכביש של סובארו היא הטובה בחבורה, לא מעט בזכות צמיגים טובים.
מבחינת התנהגות כביש סונטה מדורגת שלישית אחרי סובארו. היא צפויה ונשלטת, ההיגוי שלה לא מדהים ולא מדויק יותר מדי, ויש לה נטייה ברורה לגלגול גוף, כמו במכוניות אמריקניות. סונטה גם סובלת מתת-היגוי - מנגנון התרעה לא רע מהתפרעויות, שמחבל קצת בקצב הנסיעה.
אפיקה מדורגת רביעית, בפער די גדול, ראשית בגלל ההיגוי הסמרטוטי שלה, משהו לא מובן ופשוט בלתי נסבל בימינו. להיגוי הזה יש נטייה מוגזמת להתמרכז, הוא קשה מדי עד רמה לא סבירה ולא הגיונית, ונוסף על כך הוא גם לא מדויק. את גלגל ההגה אי אפשר לכוון למרחק, דבר לא מקובל שפוגם בתנוחת הישיבה.
ביצועי התאוצה של ארבע המכוניות די קרובים. למעט תאוצה ראשונית טובה יותר של שברולט אפיקה, הודות לעודף הסמ"ק ולכוח המנוע שלה. כל המכוניות הגיעו לתוצאות די דומות בתאוצה מעמידה ל-80 ול-100 קמ"ש, וגם בתאוצות הביניים.
מסתבר שבתיבת ההילוכים החדשה של אפיקה פעור "חור" בין ההילוך השני לשלישי, ואילו השישי מיותר, כי הוא מתאים רק למהירויות שיוט גבוהות בהרבה מהמקובלות בארץ.
מאזדה 6 פתחה פער על פני כל האחרות בטווח המהירויות שבין 70 ל-100 קמ"ש, וזאת המהירות שבה סובארו מתחילה להבריק, ולפתוח פער קטן על פני 6 בזכות מנוע חזק.
במבחני הבלימה מ-100 קמ"ש עצרו מאזדה, סובארו ויונדאי כמעט בול באותה נקודה, ואילו אפיקה עדיין התגלגלה פחות או יותר ב-40 קמ"ש כשהאחרות כבר עמדו. ההפרש עד לעצירה מוחלטת: שלושה מטרים משמעותיים מאוד.
סונטה היא המכונית המרווחת ביותר כאן, במיוחד לנהג ולנוסע לצדו, אבל גם ליושבים מאחור, והיא גם מציעה את שיכוך המהמורות ה"רך" ביותר, במקביל לשליטה טובה למדי בגלגול הגוף.
מאזדה 6 היא המכונית המדויקת ביותר, זאת שמציעה את "שיכוך ההחזרה" הטוב ביותר בהשוואה הזאת, כלומר: שהמרכב שלה מנתר הכי פחות חזרה כלפי מעלה בתגובה לכל מהמורה.
המשמעות היא שבנסיעה עירונית ואיטית מאזדה 6 היא הקשיחה יותר, ולכן קופצנית ונוחה פחות, אבל במהירות של יותר מ-50 קמ"ש היא הופכת לנוחה ביותר, זו שסובלת הכי פחות מסדרות של נדנודים כתגובה לפגעי מע"צ. המתלים שלה, כמו של סובארו, שקטים מאוד ומעניקים תחושה איכותית מאוד.
בכלל, B4 ומאזדה 6 עדיין נמצאות לפחות חצי ליגה מעל לקוריאניות בתחושת האיכות הכללית שלהן, ובכלל זה גם תחושת איכות הנסיעה, וזה גם היתרון היחסי הגדול ביותר של סובארו בהשוואה הזאת - תחושת האיכות הכוללת שכאילו לקוחה מקטגוריה גדולה ויקרה יותר.
יתרונה של B4 על פני סונטה הוא שהיא מעניקה תחושה קלילה יותר או כבדה פחות, ובסך הכל איכותית יותר מן האחרות. כממוצע, B4 היא הנוחה ביותר כאן בזכות תחושת האיכות שלה, אבל מי שמעדיף שיכוך רך אמריקני, יעדיף את הסונטה, שהיא גם המרווחת מכולן. מי שמעדיף תחושת שליטה טובה יותר במכונית וממילא נוהג בעיקר מחוץ לעיר, יבחר במאזדה .6
אפיקה, למרות שיכוך מתלים רך מאוד שעושה עבודה טובה בעיר ובמהירויות איטיות, היא הפחות נוחה, וגלגול הגוף שלה מוגזם ולא נעים, והיא גם מתרסקת באופן לא נעים לתוך מהמורות גדולות.
מאזדה 6 באה כפייבוריטית לאור ביצועיה במבחנים השוואתיים קודמים, ויוצאת כמנצחת כי היא מציעה את השילוב הטוב ביותר של התנהגות, נוחות, איכות ותכולה.
B4 במנוע מצוין ובמתלים איכותיים, משיבה קרב טוב, אבל היא צפופה יחסית ומועמדת להחלפה בתוך זמן לא רב. הסונטה היא מצוינת, בעיקר למי שנוסע בעיר וצריך מרחב פנימי רב, אבל היא עדיין לא ברמת האיכות היפנית, ולא מצליחה לגבור על מאזדה או סובארו.
לאפיקה אין מה לחפש בהשוואה הזאת, ולמרות כל השיפורים שבה היא הרבה יותר "קוריאנית מהדור הקודם" מאשר אמריקנית או יפנית. אגב, ב"אורווה" של יוניברסל מוטורס יש מכונית אמריקנית אמיתית, שברולט מאליבו תוצרת אמריקה, שמוצעת באותו מחיר, ויכלה לתת קרב הרבה יותר צמוד בהשוואה הזאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
