לנסוע עם כל המשפחה: מי המכונית הכי השווה בשוק?
כשמדברים על משפחתיות גדולות - סובארו , B4 מאזדה 6 והונדה אקורד הן הטוענות הראשיות לכתר. גיל מלמד בחן את שלושתן והגיע למסקנה שאת הקרב הצמוד יכול להכריע דווקא המחיר

מאזדה 6 לא לבד בקטגוריה. המתחרות הבולטות שלה הן סובארו , B4 פולקסוואגן פאסאט, הונדה אקורד, פורד מונדיאו, סקודה סופרב, ולאחרונה גם טויוטה אוונסיס החדשה. כאשר מצמצמים את המאבק למכוניות יפניות, המועדפות על הציבור הישראלי, קל להבחין שהבחירה בעשור האחרון הייתה תמיד בין מאזדה 6, הונדה אקורד וסובארו B4 (לגאסי).
בסוף 2007 הושק הדור השני של מאזדה 6, שהציג שדרוג משמעותי בכל הקשור לאיכות תא הנוסעים וסביבת הנהג, לנוחות הנסיעה וגם לעיצוב. לפני כשנה הציגה הונדה את אקורד החדשה, ועל אף שכמו מאזדה גם היא מבוססת במידה רבה על הדור הקודם שלה, הייתה קפיצת המדרגה שלה גדולה פי כמה. הונדה, שרוצה להתחרות בב-מ-וו, יותר מאשר בטויוטה, שדרגה את המכונית והפכה אותה למכובדת ובעלת ביצועים טובים, אך בתוך כך גם פתחה פער מחיר משמעותי.
החדשה ביותר בקטגוריה היא סובארו B4, שבשונה מן השתיים האחרות מבוססת על פלטפורמה חדשה לחלוטין. B4 החדשה גדולה יותר, מרווחת, נוחה ותא הנוסעים שלה הוא האיכותי ביותר שנראה אי פעם בסובארו. מבחינת מחירים סובארו מקבילה למאזדה - הדגם הבסיסי ("טופ") מוצע תמורת 158 אלף שקל (קיים גם דגם עם רמת אבזור נמוכה יותר תמורת 155 אלף שקל), לעומת דגם "אקזקיוטיב" של מאזדה שעולה 159 אלף שקל. אקורד הבסיסית ביותר, לעומת זאת, עולה 186 אלף שקל.
מאזדה 6 מעוצבת באופן נעים לעין, זורם, צעיר ודינמי, אבל דווקא ההצלחה המסחרית שלה בעוכריה: אחרי עשרות אלפי יחידות מן הדגם הקודם, ואלפים רבים מן הדגם הנוכחי, המראה שלה כל כך שגור שדי קשה להתלהב ממנו.
אקורד זכתה בשנה שעברה לגרסה מוגדלת, ואף שגם היא שומרת כמה ממאפייני העיצוב המוצלחים של הדגם הקודם, היא נראית מאסיבית ויוקרתית יותר מן השתיים האחרות. B4 לא מביאה לתעשיית הרכב מסר עיצובי מהפכני, אבל עבור סובארו מדובר במהלך דרמטי. המכונית נראית גדולה מבחוץ, גדולה מספיק כדי לקסום לטעמו של
אורכן של שלוש המכוניות דומה. אקורד אמנם רחבה מבחוץ, אבל בגלל העיצוב הכבד והיוקרתי של תא הנוסעים שלה היא מעניקה את התחושה האינטימית ביותר, או במילים אחרות: היא הפחות מרווחת בחבורה. B4 לעומתה, מעניקה תחושה מרווחת בהרבה גם מבחינת הרוחב ובוודאי מבחינת המרחב לרגלי היושבים מאחור. למרות התעלה המוגבהת שבין המושבים, בסובארו יכול נוסע אמצעי לשרוד לא רע בנסיעה ארוכה, במאזדה יהיה לו פחות נוח ובהונדה יהיה לכולם יותר צפוף.
לנסיעת המבחן קיבלנו את הדגם המפואר והיקר ביותר של אקורד, אבל גם הדגם הבסיסי ביותר נראה מושקע ויוקרתי יותר מאלה של מאזדה וסובארו. ריבוי המתגים והעיצוב המעט מבולגן אינם לטעמי, אבל סביבת הנהג של אקורד משדרת את המסר היקר ביותר והקרוב ביותר למה שמציעות מכוניות אירופיות יוקרתיות. מושב הנהג נוח ותומך, ותנוחת הנהיגה נוחה.

מאזדה 6 נראית פחות מתוחכמת, אך גם פחות מתחכמת. איכות ההרכבה גבוהה מאוד, העיצוב בוגר יחסית ונעים יחסית לאקורד. התחושה הכללית ספורטיבית, אבל גם סולידית. מושב הנהג, שאת המסעד שלו מכוונים במדויק באמצעות ברז, מספק את התמיכה הטובה ביותר לנהג והוא גם נוח למדי.
סובארו B4 החדשה לקחה את הכיוון האמריקאי - לטוב וגם לרע. סביבת הנהג מרווחת, כאמור, והשילוב של פלסטיקה דמויית גרפיט מוצלח ומשדר תחושת איכות טובה. לוח השעונים סולידי ויעיל, עם תאורת לילה מרגיעה ונעימה, אבל בנהיגה תחת שמש הוא פחות מוצלח. המושבים - כורסאות של ממש בהשוואה לשתיים האחרות - נוחים מאוד לנהגים מבוגרים, אבל לא מספקים את התמיכה שמספקות מאזדה והונדה.
תאי הנוסעים בנויים ומעוצבים ברמה גבוהה, וההעדפה ביניהם היא עניין של טעם. לולא הייתה סביבת הנהג של אקורד מבולגנת היא הייתה הבחירה שלי, ולולא זו של סובארו נראתה לי אמריקאית מדי היא הייתה הבאה בתור. בהינתן מה שיש, אני מעדיף לשבת במאזדה 6, אבל בהחלט יכול להבין את מי שיבחר באחרת. לעומת זאת, מי שצריך להסיע איתו שלושה מבוגרים מאחור יעדיף את סובארו, ואת מאזדה רק כאופציה שנייה.
על הנייר, למאזדה 6 יש מנוע חזק פחות מלאחרות, ול-B4 יש אפילו יתרון כוח על פני אקורד. במציאות הקשר בין הנתונים התיאורטיים למציאות לא קיים. שלוש המכוניות שוקלות כמעט אותו הדבר, אבל כיול המתלים של אקורד מעניק את התחושה הכבדה ביותר, ולכן דווקא מאזדה 6 משדרת את תחושת התאוצה הטובה יותר כמעט בכל מצבי הנסיעה.
מול השעון, וזו מול זו, המכוניות מאוד שקולות עם יתרון תאוצה כזה או אחר במצבים מסוימים פעם ל-6 ופעם לאקורד. בסך הכל אקורד מספקת מנוע ותיבת הילוכים טובים יותר, גם אם רק במעט, שמשדרים תגובות טובות (ושקטות) יותר כאשר לוחצים עליהם. נקודת החולשה של סובארו, הוא השילוב הייחודי של מנוע הבוקסר, תיבת ההילוכים הרציפה וההנעה הכפולה, שמעניק תחושת חלושעס בכל מצבי הנסיעה. חלק מן ההרגשה ניתן לשיפור באמצעות משחק ידני עם יחסי ההעברה של תיבת ההילוכים, אך נהג ממוצע יתייאש מהמשחק הזה די מהר.
בנהיגה רגועה, שמייצגת שימוש יומיומי ריאלי עם המכוניות האלה, עצרה צריכת הדלק של אקורד על כ-12.76 ק"מ לליטר, זו של מאזדה על כ-12.40 ק"מ לליטר, וסובארו שרפה ליטר בכל 11 ק"מ וקצת, מחיר ההנעה הכפולה.
הונדה אקורד ומאזדה 6 מהנות יותר לנהיגה מסובארו B4, אבל מי שבאמת רוצה לנהוג יעדיף את מאזדה 6 שמשדרת את התחושה המדויקת והמהודקת יותר על הכביש. ההיגוי של ה-6 מעט קל מדי, וזה של אקורד מעט קשה מדי, ושניהם - כמו גם זה של סובארו - לא מספיק מדויקים. ובכל זאת, כאשר מדרגים את הנוחות, הדיוק ואת יכולות המתלים - מאזדה לוקחת. אקורד נאבקת בה ברצינות וסובארו איבדה את מה שהציעה בעבר ובוחרת להתמקד בתחומים אחרים.
אחת הפשרות הקלאסיות בכל מכונית היא בין הקשיחות שנדרשת מן המתלים כדי להשיג דיוק ואחיזת כביש לבין רכות שנדרשת כדי להשיג נוחות נסיעה. בסובארו בחרו הפעם ללכת על השוק האמריקאי ולכן המתלים מציעים מהלך ארוך יחסית, רכות מופגנת, נטייה מודגשת לגלגול גוף, ושיכוך החזרה קלוש של בולמי הזעזועים. במהירויות נמוכות מאוד על כבישים משובשים התוצאה לא מעודדת. ככל שמהירויות הנסיעה עולות המצב משתפר, בעיקר בהתאם למצב האספלט, כך שבשיוטים ארוכי טווח מתקבלת מכונית נוחה למדי.
הונדה בחרה בפתרון ההפוך, תוך כיוון לשוק הגרמני. המתלים קשיחים, עם מהלך מעט יותר מצומצם ושיכוך החזרה משביע רצון, והמכונית משדרת תחושת דיוק בכל המהירויות כל עוד הכביש ישר. בנהיגה עירונית, במהירויות מתאימות, התוצאה נוחה ואיכותית יותר, וכל תחושת הנסיעה איכותית ומזכירה מכונית אירופית יותר מאשר מכונית יפנית.
מאוד מאכזב לגלות שתחת עומס, למשל בכבישים מתפתלים, המתלים של אקורד מתחילים קצת להתבלבל, הריסון שלהם פחות טוב מכפי שאפשר היה לצפות ושיכוך ההחזרה לא מספיק משמעותי. מאזדה 6 נמצאת בדיוק באמצע: היא קשוחה ולא מספיק נוחה על אספלט משובש, אבל היא משדרת תחושה יותר מדויקת, יותר נמרצת ויותר מהנה מן האקורד, שלא לדבר על ה-. B4
בנסיבות אלה, הבחירה אינה קלה: נהגים נמרצים יעדיפו את מאזדה, אלה שנוהגים מרחקים קצרים יחסית יעדיפו את אקורד (שמציעה רמת נוחות גבוהה יותר), ואילו נהגים רגועים יעדיפו את סובארו B4.
הקרב צמוד במידה שלא תיאמן, וההכרעה נגזרת מהטעמים האישיים ואופי השימוש של הלקוח. לקוח ספורטיבי יעדיף חד-משמעית את מאזדה 6 או את אקורד. לקוח רגוע יעדיף את הנוחות והמרחב הפנימי של ה-B4.
נכון להיום נפתרת ההתלבטות מפני שאקורד מתומחרת בהפרש גדול מאוד, אולי גדול מדי, מן האחרות. שאלת מיליון הדולר היא כיצד יגיבו יבואני מאזדה וסובארו לביטול קבוצות שווי השימוש ב-31 בדצמבר.
אם יחליטו להקפיץ את מחירי המכוניות ולקרב אותם לגזרה של הונדה אקורד, היא תחזור בגדול לתחרות ועשויה להאפיל על ה-6 וה-. B4 מצד שני, אם זה יקרה, סביר להניח שקטגוריית המשפחתיות הגדולות תצטמק בחזרה, ושוב נדבר על מכוניות מנהלים.