מה כלכלי בהפרטת בתי הכלא?
מחקרים שנערכו בעולם בנושא הפרטת בתי כלא לא הוכיחו באופן חד משמעי כי ההליך מביא לחסכון כספי. באוצר החלו לקדם את המכרז עוד לפני אישור ההליך, ובונים בעיקר על חסכון שיבוא על חשבון שכר העובדים
על מה מתבסס התחשיב של משרד האוצר? קשה לדעת. בפרוטוקולים של דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה, אשר נערכו בתחילת שנת 2004, סרבו אנשי האוצר לחשוף את הנתונים המלאים בפני חברי הכנסת, על מנת לא לפגוע בהליך המכרז, אשר אגב, יצא לפועל עוד לפני שהוועדה החלה את דיוניה.
התחושה העיקרית העולה מאותם דיונים, היא שגם בהסתמך על מחקרים שנעשו בבתי כלא מופרטים במדינות אחרות, קשה לקבוע בוודאות אם ההליך אכן מביא לחיסכון כספי.
ההתרשמות של חבר הכנסת יורי שטרן ז"ל, ששימש כיו"ר הוועדה, הייתה כי החיסכון בדרך כלל נמוך מהמצופה. גם שמואל הרשיקוביץ', מנכ"ל המשרד לביטחון פנים דאז, הודה בדיוני הוועדה כי בשתיים מתוך שלוש מדינות שנבדקו בארה"ב – ניו-מקסיקו וקליפורניה – המהלך לא חסך כסף לרשויות.
יובל ברונשטיין, סגן החשב הכללי דאז, טען בדיונים כי ישנם המון מחקרים שמצביעים על חסכון כלכלי, אולם מייד לאחר מכן סייג את דבריו: "זאת עובדה, לפחות לדעתנו, שעולה מניתוח המחקרים. אם מישהו יקרא אחרת ויאמר שבסך הכול הוא רואה משהו אחר, הוא יכול לומר זאת". חה"כ חמי דורון (שינוי) הביא מצידו שני מחקרים שנערכו בארה"ב ומצביעים על כך שלמהלך אין הצדקה כלכלית.
פרופסור סטפן נתן, החוקר את נושא הפרטה בתי הכלא למעלה מעשר שנים והוזמן להופיע בפני הוועדה, טען
נתן אינו טוען כי למהלך אין הצדקה כלכלית, הוא פשוט מצביע על העובדה הפשוטה שמרבית המחקרים שנעשו בתחום לא הגיעו למסקנות נחרצות בנושא. בנוסף, מצביע נתן על העובדה כי להפעלת בתי הכלא יש לרוב עלויות נסתרות שלא באות לידי ביטוי בתחשיבי המשרדים, ומגדילות את ההוצאה הציבורית גם לאחר העברת האחריות ליזם הפרטי.
מדוע, אם כן, במשרד האוצר משוכנעים כי הפרטה של בתי כלא תחסוך למדינה כסף? הסיבה האמיתית אינה קשורה ליעילות התפעול של היזם הפרטי או ליכולות הביצוע המוצלחות של המגזר העסקי. למעשה, באוצר מקווים לחסוך בנקודה אחת בלבד – שכר העובדים בבתי הכלא.
"היום העסקה של סוהרים היא מאוד יקרה בשוטף, בגלל ההטבות הסוציאליות הנוספות ובגלל תנאי הפרישה", אמר יובל ברונשטיין בדיוני הוועדה. "כיוון שבבית סוהר מרכיב כוח האדם הוא מרכיב משמעותי, אנחנו צופים שבהיבט הזה יהיה חיסכון". ברונשטיין הוסיף כי אינו צופה חיסכון מהותי בתחומים אחרים: "בעלות הבנייה אני מעריך שלא יהיה יתרון בסיסי מובהק למכרז הזה על מכרז של שירות בתי הסוהר. עלות הבנייה כשלעצמה לא אמורה להיות זולה בהרבה ממה שקורה בשירות בתי הסוהר".
שמואל הרשקוביץ' חשף בדיונים כי עלויות ההפעלה של בתי הכלא הפרטיים נמוכות מעלויות ההפעלה של בתי סוהר ציבוריים, בעיקר במקומות שבהם השכר בסקטור הציבורי גבוה יחסית. הרצל יוסוב, חבר ועדת המכרזים, אמר בוועדה כי "יש משמעות לפערי השכר בין עובד מדינה, עובד שירות בתי הסוהר, לבין עובד בחברה פרטית. במשק הישראלי התנאים הנלווים והזכויות של עובד ציבור במעמד של סוהר ושוטר יוצרים פערים משמעותיים, ולכן יש יתרון גדול מאוד במהלך הזה".
יש לציין כי הורדת רמת השכר מהווה נימוק כלכלי לכל דבר, ואין לפסול שיקול זה כאשר באים לדון בסוגיית הפרטת בתי הכלא. עם זאת, כדאי לשאול האם חיסכון בשכר העובדים מהווה הצדקה מספקת להליך להעברת חלק מסמכויותיה השילטוניות של הממשלה לידי יזמים פרטיים.
מבחינה זו ראוי להזכיר כי חלק גדול מהטענות שהועלו נגד בתי הכלא הפרטיים במדינות שונות בעולם נסובו סביב רמת כוח האדם המועסק במתקנים אלו. לפי טענות אלו, השכר הנמוך שמציעים היזמים הפרטיים אינו מאפשר גיוס כוח אדם איכותי, ובעלי תפקידים רבים בבתי הכלא המופרטים אינם בעלי הכשרה מתאימה.
נקודה נוספת שראוי לציין נוגעת אף היא לתנאי העובדים בבתי הכלא המופרטים. זמן לא רב לאחר אישור התיקון המאפשר הקמת בתי כלא פרטיים אישרה ועדת הפנים תיקון נוסף האוסר על עובדי השב"ס לשבות או להתאגד בארגון עובדים.
לכאורה, תיקון זה נועד למנוע מצב בו הסוהרים ישבתו ולא יהיה מי שישמור על האסירים. תקנה דומה חלה על עובדים אחרים בזרועות הביטחון. עם זאת, התקנה אמורה לחול לא רק על עובדי השב"ס, אלא גם על עובדי הזכיין הפרטי שיפעיל את בית הכלא.
חמי דורון, אשר שימש בעת הדיונים כיו"ר הוועדה, אמר במהלך הדיונים כי הרושם שהוא מקבל הוא שיש קשר ישיר בין אישור התיקון המונע את זכות השביתה לבין אישור הפרטת בתי הכלא. אם כן, לא רק שהממשלה מתכננת לחסוך בעיקר על חשבון השכר של העובדים, היא גם מעבירה במקביל חוקים אשר ימנעו מאותם עובדים להיאבק על זכויותיהם.
עיון בפרוטוקולים של הוועדה שדנה בתיקון לחוק אשר מאפשר הקמת בתי כלא פרטיים, חושף את האופן בו מקדם משרד האוצר הליכי הפרטה שהוא חפץ ביקרם. עוד לפני שהחלו הדיונים בתיקון לחוק, הוציא משרד האוצר את הנושא למכרז ובחר יזמים פוטנציאליים לבניית בית הכלא. במצב עניינים זה, אי אישור החוק היה גורם להפסד כספי למדינת ישראל.
"יש איזשהו לחץ על הממשלה לחוקק מהר, משום שהם רתמו את העגלה לפני הסוסים, והם כבר הוציאו מכרזים החוצה, לפני שהחוק אושר", מציין חה"כ אופיר פינס-פז במהלך הישיבה. חה"כ חמי דורון הזהיר את נציגי משרדי הממשלה כי יציאה למכרז ללא חוק קיים, מהווה עבירה על החוק.
לאחר לחץ מצד חברי הוועדה הסביר נציג האוצר יובל ברונשטיין כי המשרד כבר החל בהליך של מיון מוקדם במסגרת ההפרטה. " אנחנו לא מחביאים מכם שום דבר. אנחנו אומרים את הכל", הוא אומר לחברי הכנסת. לאחר שאלות נוספות, הוא מודה כי במידה והחקיקה לא תעבור, תאלץ הממשלה לפצות את שלושת היזמים שנבחרו במסגרת ההליך המוקדם.
"אמרנו להם כי כיוון שאנחנו מבקשים מהם להיערך לעניין הזה ולהוציא כסף מכספם, שאם תהליך החקיקה לא יעבור, אנחנו נשלם להם את סכומי הכסף שהם הוציאו בגין הערכות שביקשנו מהם", הסביר ברונשטיין. "מדובר בהחזר ההוצאות האישיות של כל אחד מהמתמודדים, עד 100 אלף דולר לכל יזם".
אם כן, אותו משרד אוצר, המקדם הליכי הפרטה משיקולי חיסכון כספי, אינו מהסס לסכן את כספי הציבור על מנת לקדם את אותם הליכים. או אולי, כפי שחה"כ חמי דורון הפטיר בכעס בדיוני הוועדה, פקידי האוצר פשוט מתייחסים לוועדות הכנסת כאל חותמת גומי.
נא להמתין לטעינת התגובות
