אברהם קוזניצקי בעקבות החלטת בג"ץ: "האבסורד זועק לשמיים"

לאחר שהתבשר על החלטת בג"ץ בסוף השבוע לבטל את הפרטת בתי הכלא בישראל, בעליה של חברת מנרב נסער ומאוכזב. בראיון למעריב עסקים הוא טוען כי בית הכלא הפרטי היה מעלה את הרמה של כל מתקני הכליאה בישראל. "השופטים מתייחסים לזכיין כאילו הוא סדיסט - ההחלטה תבוא על חשבון האסירים"

עידו אפרתי | 22/11/2009 7:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"מסתכלים על הזכיין כאילו הוא סדיסט שבא לפגוע באסירים. מציגים את הדברים כאילו אנחנו מדברים על מתקן ששימש עד לא מזמן בעלי חיים והוסב לבית כלא - האבסורד כאן זועק לשמים", כך אומר למעריב עסקים אברהם קוזניצקי, בעל השליטה בחברת מנרב, לאחר שהתבשר על פסיקת בג"ץ בסוף השבוע לבטל את הפרטת בתי הכלא בישראל, ברוב של 8 שופטים מול מתנגד אחד.

קוזניצקי, מזכייני בית הכלא הפרטי ושותף בזכיינית הפרויקט לצד חברת אפריקה ישראל, ראה בפרויקט הרבה יותר ממיזם עסקי. רגע לפני הדיון הצפוי היום עם נציגי האוצר בנושא, הוא מספר למעריב עסקים עד כמה הוא נסער מההחלטה.

"הרי רצינו להשקיע משאבים גדולים יותר בחינוך, בפסיכולוגים ובסוציולוגים, בתנאי שהייה טובים בהרבה עם מרפאות ברמה הכי גבוהה בארץ", הוא אומר.
חזון חינוכי

לדבריו, "על ההחלטה הזו, בסופו של דבר, ישלמו האסירים. בית כלא פרטי הוא בעל משמעות רחבה, והוא היה מעלה את הרמה של כל מתקני הכליאה בישראל. עוד בטרם נפתח המתקן, הוא כבר יצר תחרות ותזזית בכל בתי הכלא בארץ. אבל כולם מתעסקים בהפרטה, ואף אחד לא זוכר שבתי הכלא הם בראש ובראשונה לאסירים. שאלת הבסיס היא האם מתקן כזה יכול לתת תנאים טובים יותר ופוטנציאל שיקומי טוב יותר".

בית המשפט העליון טען כי בית כלא מסוג כזה פוגע בזכויות הבסיסיות של האסירים, והופך אותם לאמצעי להנפקת רווח.
"לו השופטים שהחליטו היו מבקרים בבית הכלא, הם היו מבינים שמדובר במתקן שבו ניתן היה לעשות את הדבר החשוב והראוי ביותר-לשקם את האסיר ולשמור על זכויותיו, כמו גם על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בצורה טובה הרבה יותר מאשר בבית כלא ציבורי.

"בשונה מבתי הכלא הציבוריים, בהם הכל נסגר מאחורי חומות האבן, בבית הכלא הזה הקירות

הם מזכוכית - יש שקיפות מוחלטת. 13 נציגי השב"ס שנמצאים שם חייבים לדווח על כל דבר שקורה, ולזכיין עצמו יש חוזה - עליו לעמוד בתנאים מסוימים ולשלם קנסות בצדם. כך למשל קיים סעיף שלפיו על הזכיין לשלם קנס של 300 אלף שקל על אסיר שברח או על אסיר שאיבד את עצמו לדעת. חבל שדיברו על המתקן בהללות בלי ללמוד את הנושא".
בית הסוהר הפרטי שמוקם ליד מיתחם כלא באר שבע.
בית הסוהר הפרטי שמוקם ליד מיתחם כלא באר שבע. צילום: יהודה לחיאני

קוזניצקי עצמו נחשב לדמות יוצאת דופן בקהילת הנדל"ן - אדם ערכי במיוחד, בין היתר, בשל היותו איש חינוך בעברו. במשך שנים היה מורה, מחנך, ניהל מספר בתי ספר ואף שימש כמרצה במכללה להכשרת מורים.

בפרויקט הנוכחי, הוא טוען, היה פוטנציאל עסקי, אך עבורו היה זה גם חזון חינוכי. "לא ציפו לי חיים קלים עם הפעלת בית הכלא הזה, ומבחינתי לקבל עכשיו את הכסף ולפרוש מהפרויקט אלו חיים קלים יותר - אל תעשו טובות, תנהלו אתם את בית הכלא".

אתה חושב שהיה ניתן למצוא פתרון אחר לסוגיה, שנתפסת עבור חלק מהציבור כבעייתית?
"מכל כיוון שלא תסתכל תראה שהתועלת מרובה מהחסרונות. אבל נניח שלא כולם משתכנעים - בכל זאת, השופטים היו צריכים לתת לבית הכלא צ'אנס, לתת לנו לעבוד שנה-שנתיים, ואם הם היו רואים שזה לא עובד, אז היו יכולים להפקיע את בית הכלא או לשכור אותו מהזכיין כפי שמותנה בחוזה. אבל חששו מהצ'אנס הזה - ברחו מהאמת".

אז מה עכשיו? אילו פתרונות אפשריים במצב כזה?
"קיימות שתי אפשרויות: או שהמדינה תיקח את בית הכלא לעצמה, ותשלם את העלות והנזקים - או שתיתן לזכיין להפעיל את המתקן למעט נושא האבטחה, כאשר הזכיין יפעיל, למשל, במשך 25 שנה את כל נושא הלוגיסטיקה, הרפואה החינוך וכו', על פי המודל הצרפתי".

זה פתרון שיהיה מקובל עליכם?
"אם יהיו המספרים הנכונים".

אם בית הכלא יעבור לניהול השב"ס, יהיו לכך גם משמעויות מבחינת הפעלת המתקן?
"אם בית כלא כזה ינוהל על ידי הממסד, אין ספק שחלק גדול מההשקעה בו יירד לטמיון. יש בו מערכות משוכללות רבות, כמו חיישנים ואמצעי בקרה או מערכת פתיחת דלתות באמצעות טביעות אצבע-כל הדברים הללו לא מחזיקים מעמד במוסדות ציבוריים 'שאין להם אבא' והם לא שייכים לאף אחד. נושא האחזקה ושימור בית הכלא הוא נושא מקצועי ביותר, כך שאחרי שנה-שנתיים הוא כבר לא יהיה דומה לבית הכלא שנמסר".

מצב לא סימפטי"

קוזניצקי מצר על החלטת בג"ץ, בין היתר, בשל הבעייתיות שתיווצר ברמה האנושית. בבית הכלא הפרטי מועסקים כיום 120 עובדים, מאבטחים ואנשי צוות. "אחת הסיבות לכך שתגובה בעניין החלטת בג"ץ צריכה להיות מהירה מאוד היא שכרגע ישנם 120 מאבטחים במתקן - שצריך לפטר אותם או להעביר לשב"ס".

לדבריו, "מדובר באנשים שפרשו ממקומות עבודה מתוך ידיעה שזה מקום עבודה מסודר וקבוע, עברו הכשרה ארוכה - ופתאום מסתבר שלא כך הם הדברים. אפילו מפקד הכלא המתוכנן פרש מהשב"ס במיוחד לצורך כך, משום שחשב שיוכל להגשים את כל חלומותיו. זהו מצב בהחלט לא סימפטי, שכן לא לכולם מחכה עבודה שם בחוץ".

האם לדעתך המקרה הזה פוגע גם בתדמית של המדינה כצד עסקי בפרויקטים עם המגזר הפרטי?
"בהחלט כן. כשזכיינים וגופים פיננסיים ניגשים לפרויקטים משותפים עם המדינה (מיזמי B.O.T), הם לא מעלים על דעתם שפתאום יהיה שינוי אצל המזמין. ההחלטה של בית המשפט לא מעניינת אותם מבחינה עסקית. אז מחר גורם פרטי שירצה להיכנס לפרויקט אחר, כמו רכבת למשל, כבר צריך לקחת בחשבון שלא בטוח שהוא ייצא לפועל כי הירוקים יתנגדו, או כל סיבה אחרת.

"מקרה בית הכלא בהחלט הופך את ישראל לפחות אטרקטיבית. צריך גם לזכור שמדובר בפרויקטים ייעודיים. כשאתה בונה בית כלא או תחנה סולרית א ן לך מה לעשות איתם אם הוחלט שלא להתמש בהם. זה לא שבנינו דירות, ותמיד יכול לבוא מישהו אחר לקנות אותן. הפרויקט שלנו פשוט יורד לטמיון".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים