קרבות אוויר
חברת אל על מנהלת קרב מאסף נגד ההחלטה הצפויה לפתוח את הקו לניו-יורק לתחרות. ענף התיירות כולו מתייצב למאבק נגד אל על
השבוע הגיע הקרב לשיאו. מי לא שלח ידיים להתמודדות – אילי הון, מלונאים, מארגני תיירות נכנסת, סוכני נסיעות, ועדי עובדים, בעלי מניות, לוביסטים, יחצנים וכמובן חברות תעופה ומשרדי ממשלה.
מדובר בעימות חריף שקשה למצוא בו דרך ביניים. מצד אחד חברת אל על, הפושטת את ידיה לרוחב המסלול בנמל התעופה בן-גוריון, מנסה לחסום את המתחרים המבקשים להמריא בטיסות סדירות לניו-יורק. מהצד השני המתחרה העקשנית חברת ישראייר, שאיננה מוכנה לוותר על הנתח שלה בקו הרווחי. בתווך, בצבת המלחציים, ניצב שר התיירות אברהם הירשזון. בידיו נתונה ההכרעה אם לאפשר לישראייר, ואולי גם לארקיע, לטוס באופן סדיר לתפוח הגדול.
בסיפור הזה אל על היא גוליית. מדי יום ממריאות שלוש או ארבע טיסות לניו-יורק. מטוסי בואינג 777 או 747-400 עמוסי נוסעים. ישראייר, לצורך המשל, היא דוד. מי שמבקש לטוס איתה כבר עכשיו לניו-יורק יכול לעשות זאת רק שלוש פעמים בשבוע, בטיסות שכר, במטוס קטן יותר, בואינג .767 עכשיו דורשת ישראייר לפתוח לה את דרך המלך: טיסות סדירות.
"הפיכת טיסות ישראייר בקו בין תל-אביב לניו-יורק לסדירות תאפשר לנו לבצע טיסה יומית ולהכפיל את הקיבולת שמציעה ישראייר בקו זה," מסבירה מנכ"לית החברה סבינה בירן. "הכפלת כמות הטיסות תהווה תרומה מהותית למשק הישראלי."
איך זה יעזור למשק הישראלי?
"מדובר בתוספת שנתית של כמאה אלף מושבי טיסה בקו, יותר מ60- אחוז מהם לטובת התיירות מארצות-הברית. על פי נתוני התאחדות המלונות וסוכני התיירות הנכנסת, כמות כזו של תיירים מארצות-הברית תתרום למשק הישראלי 450 אלף לינות בבתי מלון, עלייה של 3.5 אחוזים בתפוסת המלונות בארץ והכנסה של 96 מיליון דולר במטבע חוץ למשק הישראלי. תוספת זו של תיירים משמעותה גם 4,000 משרות לעובדים חדשים בתעשיית התיירות בישראל וכ400- משרות לעובדים חדשים בישראייר ובקרב נותני שירותים תומכים עבורה."
בירן משוכנעת שהציבור עומד מאחוריה במאבק. סקר שערך מכון הגל החדש עבור ישראייר מעלה לדבריה ש86- אחוז מהציבור תומכים בהקצאת קו סדיר לחברה. ואמנם, על פי הערכות בכירים בענף התיירות, כניסתה של ישראייר כמפעילת טיסות סדירות לניו-יורק תיטיב עם הנוסעים ותביא לירידת מחירי כרטיסי הטיסה בכעשרה אחוזים. מחיר הטיסה המינימלי לניויורק יהיה 600 עד 700 דולר בעונות השיא וכ500- דולר בעונות המתות.
אל על, מצדה, מנהלת מאבק חסר פשרות נגד האיום הזה. בהנהלת החברה יודעים היטב כי כל מה שישראייר מסוגלת לעשות בקטן, הם יכולים לעשות בגדול. אבל במקום להיכנס לתחרות מסחרית עם תנאי פתיחה מצוינים, החליטו שם לצאת לקרב. מבחינה תדמיתית, ההחלטה הזו פעלה כמו בומרנג. אל על נחשבת היום בציבור כמי שמנסה להשתלט על כל שוק התעופה הישראלי וכמי שמניחה חסמים בפני התיירות הנכנסת, למרות שהיא מובילת התיירים הגדולה ביותר לישראל.
השוק, אגב, אינו מחכה רק לישראייר. בעוד חברות התעופה הישראליות מתגוששות בשצף קצף על בקשת ישראייר לשנות את מעמדה, הודיעה חברת דלתא איירליינז האמריקנית כי מאפריל הקרוב היא מתכוונת לבצע טיסה יומית בקו שבין תל-אביב לאטלנטה. הקו אמור לשמש ישראלים שיטוסו לאטלנטה ומשם ליעדים רבים בארצותהברית ובדרום אמריקה, וגם להביא לישראל תיירים מ"חגורת התנ"ך" בדרום ארצות-הברית ומדרום אמריקה.
למרבה הפלא, איש בישראל אינו מנסה לחסום את דרכה של ענקית התעופה האמריקנית. כל ניסיון כזה נידון מראש לכישלון: הסכם "השמים הפתוחים" של ארצות-הברית עם ישראל מתיר לכל חברה אמריקנית לקיים קו טיסות סדירות לארץ הקודש. בישראל, לעומת זאת, אוסרת המדינה על ישראייר ועל ארקיע לטוס באופן סדיר לאמריקה.
מאבקה של אל על החל כאשר שר התיירות אברהם הירשזון ומנכ"ל משרדו אלי כהן החליטו "לפתוח את השמים הסגורים של ישראל," כהגדרתם. "רק כך תוכל ישראל להביא לארץ מיליוני תיירים," אמר הירשזון. הם קבעו כי המשרד ישים דגש על תחום השיווק ובמקביל פנו לחברות זרות שאינן טסות לישראל והציעו
מדיניות השמים הפתוחים הגיעה אל שולחן הממשלה בחודש אוגוסט, ביוזמתו של שר האוצר דאז בנימין נתניהו. בדיון הוחלט לשנות את חוק רישוי שירותי תעופה במסגרת חוק ההסדרים, להקים ועדת מנכ"לים שתגבש את מדיניות התעופה בישראל ולחייב את שר התחבורה להיוועץ עם שר התיירות לפני שהוא מקבל החלטות בנושא.
לפני קבלת ההחלטה בממשלה הפעילה אל על לובי מאסיבי בקרב השרים וחברי הכנסת כדי לסכל אותה. המנכ"ל רומנו פנה במכתב דחוף לראש הממשלה וביקש ממנו להוריד מעל סדר היום את תוכנית השמים הפתוחים. "קבלת החלטה נמהרת בממשלה עלולה לפגוע באינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל ולגרום לנזק בלתי הפיך," הזהיר. "החלטה זו מובאת לדיון בממשלה בחופזה, ללא שנבחנו באופן אמיתי ומעמיק השיקולים המדיניים-ביטחוניים-אסטרטגיים הרלוונטיים וטובתו של הצרכן הישראלי, והכל תחת הרושם המטעה שלפיו קבלת ההחלטה תביא להגדלת התיירות לישראל." אבל המכתב לא הועיל והממשלה קיבלה החלטה היסטורית שאמורה לסדוק את חומת השמים הבצורה.
בשלב זה נכנסו ישראייר וארקיע לתמונה. בקשותיהן של החברות לפתוח קווים סדירים לניויורק הוגשו כבר לפני זמן רב, אבל לפני כשלושה חודשים אישרה הממשלה להעביר את סמכויות ההחלטה בעניין משר התחבורה לשר התיירות. הדבר נעשה לבקשתו של שר התחבורה מאיר שטרית, שמצא עצמו בניגוד אינטרסים על רקע משפחתי ורצה להימנע מכך. גם לצעד הזה התנגדה אל על בתוקף.
מרגע שהסמכויות הועברו אליו החל השר הירשזון בסדרת שימועים עם כל הגורמים הקשורים בבקשות ישראייר וארקיע. הוא לא סטה מהפרוטוקול בפסיק אחד, מתוך ידיעה ברורה שכל צד שירגיש עצמו נפגע יפנה לבג"ץ. מאבקה של חברת אל על נגד מדיניות השמים הפתוחים הפך בשלב זה למאבק איתנים נגד משרד התיירות. באופן נדיר מצאו עצמם הנהלת החברה והעובדים באותו צד של המתרס. עובדי אל על חשו כי נדפקו, כלשונם, במהלך הפרטת החברה, מפני שלא קיבלו בונוסים שמנים כמו עובדי הנמלים והבנקים. פתיחת הקווים הסדירים לניו-יורק לתחרות עלולה מבחינתם להנחית עליהם מכה נוספת.
התסכול של נציגי העובדים פרץ כקיטור לוהט ב28- באוקטובר, בעת שימוע בלשכתו של השר הירשזון וכמה מהעובדים איימו שיתחשבנו איתו במרכז הליכוד. מאבטחי משרד התיירות נאלצו להיכנס ללשכת השר, מחשש לאלימות פיזית. "לא קיבלנו דבר ערב ההפרטה, למעט הבטחה מהממשלה לשמור עלינו ועל קווי הטיסה שלנו," אמר בזעם מזכיר נציגות העובדים יוסי לוי בעת שעזב את לשכת השר. "עכשיו הם עומדים להפר גם את ההחלטה הזאת ולהשאיר אותנו יתומים."
המנכ"ל רומנו הבין כי מדובר בגול עצמי והחברה הזדרזה לפרסם הודעת הסתייגות מהתנהגותם של נציגי העובדים. "אנו מגנים אלימות מכל סוג שהוא," מסרה החברה בעקבות האירוע. "מעבר לכך אנו סבורים כי עובדי אל על פועלים בהתאם לחוק ואנו מקווים כי לא ייעשה שימוש פוליטי בגלל חששם וכאבם של העובדים לשלום עבודתם." גורמים בענף התיירות הגיבו בחריפות. "ניסיונם הברוטלי של עובדי חברת אל על לפגוע בהליך השימוע התקין מהווה פגיעה חמורה באינטרס הלאומי ובלמעלה ממאה אלף עובדים, אשר פרנסתם תלויה בתעשיית התיירות," אמר אבי אלה, נשיא התאחדות המלונות.
בינתיים התחולל המפץ הפוליטי. מרכז הליכוד, שלא הפחיד אף פעם את השר הירשזון, איבד מכוחו והכרסום בתמיכה בעמדתה של חברת אל על נמשך. בתחילת דצמבר אמר שר התחבורה שטרית בריאיון לעיתון "ג'רוזלם פוסט," כי ההחלטה שהתקבלה ערב הפרטת אל על, למנוע מחברות אחרות לקיים טיסות סדירות לאמריקה, היתה שגיאה שיש לתקן אותה. דברים ברוח דומה אמר לפני כשבוע קובי הבר, ראש אגף התקציבים באוצר, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס." הוא הבהיר כי צורכי המשק חשובים יותר מההבטחה שניתנה לאל על ערב ההפרטה וציין כי מבחינה משפטית אין כל מניעה לצרף מוביל ישראלי נוסף לקו לניו-יורק.
אבל חברת אל על לא אמרה נואש וביקשה מהיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לדחות את מועד מתן ההחלטה עד לאחר הבחירות. בחברה הסבירו כי מדובר ב"תקופת בין השמשות של בחירות," שבה אין מקום לקבל החלטות כה חשובות ודרשו באותה הזדמנות להחזיר את סמכות ההכרעה לשר התחבורה. התגובות של ישראייר ושל התאחדות המלונות, שהוגשו ליועץ המשפטי לממשלה, היו חריפות במיוחד.
השבוע הגיע המאבק לשיאים חדשים, בעקבות מכתב ששלח יושב ראש אל על איזי בורוביץ לראש הממשלה אריאל שרון. "לא היינו קונים את אל על אם לא היתה התחייבות של המדינה לשמור את מדיניות התעופה שאותה היא קיבלה ערב הפרטת אל על," כתב בורוביץ. "בקשתן של ארקיע וישראייר היתה צריכה להידחות על הסף. לאל על ייגרמו נזקים אדירים אם יתווסף מוביל ישראלי נוסף בקו לניו-יורק."
בעקבות פרסום המכתב הופיעו בעיתונות מודעות ענק על עמוד שלם מטעם "הוועד למען השמים הפתוחים." במודעות צוטטו תגובות של גולשי אינטרנט (טוקבקים) התומכות במתן היתר לישראייר לבצע טיסות סדירות לניו-יורק. מנכ"ל אל על טען כי ישראייר היא שעומדת מאחורי המודעות הללו והגדיר אותן "מכה מתחת לחגורה."
במקביל שיגרה התאחדות המלונות מכתב לראש הממשלה וביקשה ממנו לתמוך בהוספת חברת תעופה ישראלית לקו בין ישראל לניו-יורק. "כל המתנה נוספת ביישום מדיניות תעופה ליברלית תהיה מכה קשה לתעשיית התיירות ופגיעה בהכנסות למשק הישראלי," כתב נשיא ההתאחדות לראש הממשלה. "המצב כיום נובע מהגנה על אינטרס צר של חברה אחת המונה 5,000 עובדים, לעומת 120 אלף עובדים המתפרנסים מתעשיית התיירות בכל רחבי הארץ, במרכז ובפריפריה."
מנהל לשכת מארגני התיירות הנכנסת עמי אתגר תומך גם הוא באופן נלהב במדיניות השמים הפתוחים. "מתחילת השנה הגיעו כ500- אלף תיירים בקבוצות, לעומת כ280- אלף בתקופה המקבילה אשתקד. מימוש הפוטנציאל בעתיד מותנה בהיצע של מקומות טיסה במחירים סבירים," אמר אתגר.
דוח כלכלי, שהוגש השבוע לשר הירשזון על ידי מנהל אגף המדיניות במשרד התיירות אבי ירושלמי, סיפק תחמושת נוספת למצדדי השמים הפתוחים. "שלילת האפשרות מחברות ישראליות נוספות לפעול באופן סדיר בנתיב הזה, כאשר במקביל מותרת פעילות לא מוגבלת של חברות אמריקניות, נוגדת את טובת המשק הלאומי," נכתב בדוח. עוד נטען בו כי פתיחת הקו לחברות נוספות אינה מסכנת את חוסנה הפיננסי של אל על.
המנכ"ל רומנו מאשים את שר התיירות בכך שהממשלה עומדת "להפר הבטחה שלטונית שניתנה על ידי המדינה ערב הפרטת אל על לבעלי המניות ולעובדים." מדובר בהבטחה שקיבלה החברה ערב ההפרטה ולפיה לא תוכל חברה ישראלית נוספת לקיים קו סדיר לניו-יורק אלא אם אל על תחזיק פחות מ30- אחוז מתפוסת הקו ובנתב"ג יעברו 10.7 מיליון נוסעים. אבל חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ושל היועצת המשפטית של משרד התחבורה קובעת: השר יכול להפעיל את שיקול דעתו בעניין.
ההערכות בענף הן כי הירשזון יחליט לפתוח את השמים לתחרות. אפשר להכין את המזוודות.
נא להמתין לטעינת התגובות
