 |
/images/archive/gallery/292/032.jpg אייל בן שלוש
רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| המפקח על שוק ההון והביטוח באוצר, אייל בן-שלוש, היה יכול להסתפק ברפורמה בקרנות הפנסיה, רפורמה בתחום הביטוח ומהפך בקופות הגמל - אבל הוא לא יירגע עד שיראה את המלצות ועדת בכר הופכות לעובדה מוגמרת * ואל תשאלו אותו מה יהיה הג'וב הבא שלו |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יהודה שרוני
19/4/2005 14:33 |
|
|
|
|
|
|
|
את הראיון עם אייל בן-שלוש, הממונה על שוק-ההון והביטוח באוצר, ניתן היה להגדיר מראש כראיון פרידה. אחרי הכל, רשימת ההצלחות שנרשמת לזכותו ארוכה יותר מזו של כל פקיד אוצר בכיר בשנים האחרונות: הוא הצליח להשלים את הרפורמה בקרנות הפנסיה; הוא עשה רפורמה בתחום הביטוח, כשהפעיל לראשונה פוליסות ביטוח ידידותיות למשתמש על אפם ועל חמתם של סוכני הביטוח; והוא לא הזניח את קופות הגמל, שאותן אילץ להגביר את התחרות, בין השאר באמצעות שינוי שיטת שיערוך הנכסים וקיצור זמן ההמתנה למשיכת הכסף.
כל פקיד אוצר, בכיר ככל שיהיה, היה שמח לפרוש עם רשימת הישגים כזו, שהיתה תורמת לצירוף שמו לפנתיאון הרפורמות הכלכליות. אבל בן-שלוש לא הסתפק בכך. הוא דחף להשלמת
הרפורמה הכלכלית הגדולה מכולן:'רפורמת בכר', שתאלץ את הבנקים להיפרד מנכסיהם הפיננסיים (קופות גמל וקרנות נאמנות), תגביל את אפשרות פעילותם בשוק ההון ותחזק משמעותית את מעמדם של הגופים החוץ-בנקאיים.
חברים בוועדת בכר אומרים כי במהלך דיוני הוועדה, גילה בן-שלוש את העמדות הקיצוניות ביותר שהשמיע איפעם כלפי המערכת הבנקאית, וכי הוא היה מעוניין לעצב את עקרונות הרפורמה על-פי תפישת עולמו. ועדת בכר נקראת, אמנם, על שמו של מנכ"ל משרד האוצר יוסי בכר, אבל תרומתו של בן-שלוש למסקנותיה היתה מכרעת.
חוגים במערכת הפיננסית מעריכים כי עם השלמת רפורמת בכר, הצפויה עד סוף 2005, יחליט בן-שלוש על סיום כהונתו באוצר - בתום 3.5 שנים.
האם אכן זה המצב?
בן-שלוש: "כל עוד אני לא מודיע פורמלית על סיום תפקידי, אני לא מתעסק במה שיהיה ביום שאחרי. בתפקיד שלי אסור לעסוק ביום שאחרי, ולא במקרה נקבעה תקופת צינון של שנה. כיום אני רואה את עצמי מחויב במלוא כוחי להמשך מילוי תפקידי, עד שאודיע אחרת. כשאודיע פורמלית על סיום תפקידי, תוכל לשאול אותי מה אני עומד לעשות הלאה. אני משמש בתפקיד קצת יותר מ-3 שנים , ואני לא מתכוון להמשיך בו לעולם ועד. אחד הדברים היפים בתקופת כהונה קצובה הוא שביום בו ממנים אותך, אתה יודע שאתה כבר מתקרב לסוף".
אבל כבר הגעת לפסגת ההישגים שלך. מה עוד אתה יכול לשאוף להשיג?
"אני חושב שהרפורמה המוצעת בשוק-ההון היא אכן אחת החשובות שהמשק הישראלי עבר מאז קום המדינה. עם השלמתה, נסגור פערים ועיוותים שהיו בשוק ההון לפחות שני עשורים. מדובר בהישג שאינו ניתן לכימות מבחינה כלכלית. בסופו של דבר, רפורמה זו, כמו הרפורמות האחרות שהונהגו לאחרונה, נועדה לשרת את האינטרסים של הציבור הרחב".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
ממאבק למאבק
|
|
|
 |
|
|
|
בן-שלוש שימש כסגנה של הממונה הקודמת על שוק ההון, ציפי סאמט, וקודם לכן היה עוזרו של דורון שורר-קודמה של סאמט בתפקיד. הוא ידוע כמי ש'אינו עושה חשבון' ומקדם את מה שנתפש בעיניו כטובתו של הציבור הרחב ללא מורא וללא משוא-פנים. בעקבות תכונות אלה הוא עורר עליו לא אחת את חמתם של חברות הביטוח, של סוכני הביטוח ושל ההסתדרות - איתה הוא ניהל מאבק שהביא בסופו של דבר למינוי מנהלים מורשים לקרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגרעוניות.
בן-שלוש גם יצא חוצץ נגד מיזם הפנסיה ההסתדרותי'חברים ומרוויחים', בטענה שהוא מקנה להסתדרות דריסתרגל בדלת האחורית לשוק הפנסיה. בסופו של דבר, הוא נאלץ להתפשר ולקבוע למיזם מתווה פעילות מוסכם.
כאמור, גולת הכותרת בפעילותו של בן-שלוש היא יישום דוח בכר. לאחר אישור הדוח בוועדת השרים לענייני חקיקה אמורות הצעות החוק הנוגעות להפעלתו להגיע לאישור הכנסת בקריאה ראשונה באמצע מאי.
האם דוח בכר יאושר?
"אין לי ספק שהדוח יעבור, ואם יהיו בו שינויים, אני לא חושב שהם יהיו מהותיים. יש פניות של הבנקים-איגוד הבנקים העביר מסמך הערות המתייחס לעצם הצורך בקיום הרפורמה - אבל גם הערות המניחות שהרפורמה תצא אל הדרך. הערות כאלה התקבלו לא רק מהבנקים, אלא גם מחברות ביטוח, מהסוכנים, מקופות גמל פרטיות, מארגוני עובדים ומגופים אחרים. בחנו את כולן והתייחסנו אליהן.
"ההישג העיקרי של דוח בכר הוא בפתיחת שוק-ההון לשחקנים חדשים בעלי מיומנות פיננסית. גם המערכת הנוכחית איפשרה זאת, אבל בפועל זה לא קרה בגלל הדומיננטיות של הסקטור הבנקאי והשליטה הכמעט מוחלטת של 2 הבנקים הגדולים כמעט בכל תחום פיננסי".
צופים מאבק קשה בכנסת על יישום הדוח.
"קשה לי לנבא כיצד תצביע הכנסת, אבל מפגישות עם חברי כנסת ומפניות שלהם לקבלת הבהרות בנוגע לרפורמה, מתברר כי יש ח"כים שטוענים שהדוח פשרן מדי, ושיש לנקוט צעדים מרחיקי לכת יותר נגד הבנקים, כמו הוצאת הפעילות בכרטיסי אשראי מידיהם ומניעת פעילותם בתחום המוצרים המובנים".
אהרון פוגל, יו"ר מגדל, סבור - בניגוד להמלצות הוועדה - כי יש לחזק את המערכת הפיננסית באמצעות שיתוף-פעולה של בנקים וחברות ביטוח - לא רק במכירת מוצרים, אלא גם בקשרי בעלות. הוא רואה בעיני רוחו את האפשרות שמגדל, לדוגמה, תרכוש את גרעין השליטה בבנק המזרחי.
"המלצות בכר אוסרות על משקיע מוסדי, כולל חברת ביטוח, להיות בקשרי בעלות עם יועצים (הבנקים - י.ש). לכן חברת ביטוח, שעוסקת בייצור מוצרים פיננסיים, אינה יכולה להיות בעלים של בנק, אלא אם הבנק לא יעסוק בייעוץ ובהפצת מוצרים. מצב כזה יביא לפגיעה באובייקטיביות הייעוץ. הבנקים טוענים גם היום כי הם נותנים ייעוץ'אובייקטיבי', אבל לא מסבירים כיצד אובייקטיביות זאת עולה בקנה אחד עם העובדה שכל בנק מייעץ לרכוש דווקא את המוצרים הפיננסיים שלו.
"כל עוד מבנה התחרות לא ישתנה, לא יהיה מצב שבו חברת ביטוח תוכל לרכוש גרעין שליטה בבנק. אגב, הוועדה ממליצה גם על מצב הפוך: שהבנקים לא יוכלו להחזיק בגרעיני שליטה בחברות ביטוח, זאת בהנחה שהם מעוניינים לעסוק בייעוץ בתחום הפנסיה".
אבל מדוע לעשות גזירה שווה בין שני הבנקים הגדולים, המחזיקים כ-70% מהשוק , לבין בנקים בינוניים כמו דיסקונט, המזרחי והבינלאומי.
"ראשית, ניסינו ללכת גם לקראת הבנקים הבינוניים. על-פי הוועדה, הם אינם חייבים למכור מיידית את קרנות הנאמנות שלהם (אלא רק את קופות הגמל והביטוח - י.ש) על-מנת להיכנס לתחום הייעוץ והפצת הביטוח. הם יוכלו לעשות כן עוד לפני הגדולים".
"בנוסף, היתה לנו בעיה משפטית להפלות לטובה דווקא את הבנקים הקטנים והבינוניים. אם יהיו הצעות יצירתיות, שיאפשרו תמיכה בפעילות הבנקים הבינוניים על חשבון הגדולים, לא נפסול אותן על הסף. אנחנו, על כל פנים, ניסינו, אבל לא מצאנו דרך כזו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אנחנו מעודדים מהנחישות שהם מגלים
|
|
|
|
|
|
|
במרכז הדוח עומדת ההמלצה להוצאת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. מי יקנה אותן?
"מנכ"ל משרד האוצר ואני נפגשנו עם כמה משקיעים אירופים שגילו עניין רב בהזדמנויות העסקיות שנוצרו בעקבות דוח הוועדה. אנחנו מעודדים מהנחישות שהם מגלים להשתלבות במערכת הפיננסית הישראלית. בנוסף, כדאי להזכיר כי ענק הבנקאות האמריקני בר סטרנס רכש כשיועמדו למכירה קופות הגמל וקרנות הנאמנות. זוהי סנונית ראשונה, המצביעה על הגלובליזציה בשוק ההון".
לפני שבועיים נכנסה לתוקף הרפורמה בקופות הגמל, שמאפשרת, בין השאר, את קיצור זמן ההמתנה בעת משיכת הכסף. אני שומע על חריקות בנושא, לפחות בכל הנוגע לשיערוך היומי.
"למיטב ידיעתי, כל הבנקים החלו בשיערוך הקופות על בסיס יומי, באמצעות מערכות משניות שנבנו בחופזה בגלל לוח הזמנים הקצר. אנחנו גם מניחים כי השבועות הקרובים יהיו תקופה של עבודה בלחץ, כדי להתאים את דרכי העבודה להוראות החדשות.
"צר לי שהקופות הגיעו למצב של עבודה בלחץ, אבל אני יודע שכל הגורמים הנוגעים בדבר התחייבו למלא את ההוראות. אם יהיו חריגות - כל מקרה יידון לגופו. לקוח שהרגיש נפגע מוזמן לפנות ליחידה לפניות הציבור שלנו".
האם גם אתם מרגישים מודעות גדולה יותר של ציבור הלקוחות לזכויותיהם?
"בהחלט. בשנת 2004 הגיעו אלינו כ-4,000 פניות . היחידה לפניות הציבור היא אחד המחושים של אגף שוקההון לחוש את המתרחש בפועל בשווקים. בעקבות כך, לדוגמה, טיפלנו לעומק בתחום הביטוח הסיעודי, שרבים מהכשלים בו, כמו סוגיית החיתום בדיעבד, נפתרו בעקבות התערבותנו. בנוסף, הפעלנו מהלך שבמסגרתו כל פניות הציבור אלינו מועברות אוטומטית לחברת הביטוח או לגוף שנגדו הוגשה התלונה. כך יכול גם האזרח לעקוב אחרי מצב התלונה. במקרה שחברת ביטוח אינה מגיבה לתלונה, אנו מתייחסים אל התלונה כמוצדקת באופן אוטומטי".
נגד קרנות הפנסיה הוותיקות הוגשו הרבה מאוד תלונות. למשל על'היעלמות' הנתון של המשכורת הקובעת לפנסיה בדוחות שנשלחו אל העמיתים השנה.
"המשכורת הקובעת לא נעלמה. על-פי ההוראות החדשות לא ניתן טכנית לקבוע אותה. בנתונים שפורסמו עד היום, הקשר בין השכר הקובע למציאות היה מקרי בהחלט, שכן החישוב נעשה על-פי אומדן גס ומקרי לחלוטין. אמינות הנתונים מבחינתנו היא דבר חשוב. לגופו של עניין: מנהלת קרנות הפנסיה אכן נדרשה לסוגיה של איכות השירות לציבור, למרות שמדובר בגוף הנמצא בכינוס. לצורך העניין מונה בקרנות החדשות שלומי טלמור, שישמש כמנהל אחראי על תחום שירות לקוחות. הוא ייעזר בגורמים המקצועיים מהטובים בישראל, אשר יציגו בפני המפקח תוכנית מקיפה לשיפור השירות בקרנות הוותיקות. אישור ויישום של התוכנית יבטיחו את שיפור השירות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מזרימים כסף
|
|
|
|
|
|
|
האם האוצר התחיל בהזרמת כספים לצורך הצלת קרנות הפנסיה הגרעוניות?
"בשנת 2004 הזרמנו 800 מיליון שקל (מרביתם לקרן פועלי הבניין - י.ש). ב-2005 נזרים 1.2 מיליארד שקל נוספים, והסיוע ילך ויגדל בשנים הקרובות עד 4 מיליארד שקל בשנה. על-פי תוכנית הסיוע, נזרים בסך-הכל 80 מיליארד שקל לפתרון בעיית הגרעונות. בשלב זה אין לנו עדיין נתונים על מצבם האקטוארי המדויק של קרנות הפנסיה, ואת זה נוכל לדעת עם השלמת מהלך טיוב הנתונים הנמצא בימים אלה בעיצומו".
חברות הביטוח פרסמו לאחרונה את הדוחות ל-2004 וראה זה פלא: דווקא ענף ביטוח החובה הוא הרווחי ביותר מבחינתן, למרות ירידת התעריפים ב-30% בשנים האחרונות. האם צפויה ירידה נוספת בתעריפים אלה?
"אחד הלקחים החשובים מהרפורמה בביטוח החובה לרכב הוא שמנגנון תמחור השוק הוא נכון יותר מכל התערבות רגולטורית כזו או אחרת. הרפורמה בביטוח החובה אכן הביאה לירידת תעריפים, שחסכה לציבור כמיליארד שקל בשנה. כפי שידוע לך, אנחנו מפעילים חברה בשם ISO, אשר אוספת בצורה שוטפת את נתוני עלויות הביטוח ורמת הסיכון. לפני מספר שבועות קיבלתי ממנה המלצה להפחתה נוספת בתעריפי ביטוח החובה. תנאי התחרות הנוכחיים מאפשרים הפחתת תעריף נוספת של כמה אחוזים. לעומת זאת, בתחום הביטוח המקיף לרכב, התחרות מתנהלת במלוא עוזה ואני חושב שאין מקום להתערבות בקביעתם".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
