 |
/images/archive/gallery/260/688.jpg כרמל ורניה
יוסי אלוני  |
|
|
| "עידן זורק עליי את כל הבוץ שלו" |
|
| זו היתה רק שאלה של זמן מי ייקח (או בעצם - לא ייקח) את האחריות על כשלונה של חברת השבבים הישראלית טאואר. "כרמל ורניה לא עמד בציפיות שלנו, למרות כל האמצעים שעמדו לרשותו", האשים שלשום עידן עופר את היו"ר והמנכ"ל הפורש. בראיון בלעדי לסופי שולמן - כשעלבונו עוד טרי ומדמם - סוגר ורניה חשבון עם עופר: "הוא השאיר לי חברה עם חובות של עשרות מיליוני דולרים, בנקים שלא משחררים כסף - ובזבוז אחד גדול" |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
סופי שולמן
15/2/2005 15:42 |
|
|
|
|
|
|
|
"למרות כל הניסיון שלי, ולמרות שהזהירו אותי לא להיכנס לטאואר, הייתי רומנטי ונאיבי", כך מסכם כיום כרמל ורניה את הכהונה הקצרה שלו - שנה ו-8 חודשים - ביצרנית השבבים ממגדל-העמק. כהונה זו הסתיימה השבוע בפיצוץ גדול ובהאשמות חמורות מצדו של עידן עופר, יו"ר החברה לישראל, בעלת המניות הגדולה בטאואר סמיקונדקטור.
"כרמל ורניה לא עמד בציפיות שלנו, למרות כל האמצעים שעמדו לרשותו", אמר עופר במסיבת עיתונאים שנערכה שלשום, לרגל החלפתו של אודי אנג'ל, יו"ר אחר בקבוצת החברה לישראל. מיד לאחר פרסום הדברים באתרי האינטרנט העביר ורניה
הודעת דואר אלקטרוני לעופר, ובה הודיע על פרישתו מדירקטוריון טאואר, זאת לאחר ששבוע קודם לכן הודיע על פרישתו מתפקיד המנכ"ל.
"לא האמנתי שזה יקרה, ושדווקא עידן עופר, שבמשך חצי שנה לא נפגש איתי ולא הגיע לאף ישיבת דירקטוריון, יהיה זה שינסה לזרוק את כל הבוץ עליי. אני מאוד מאוכזב ומצטער. הצעד של עידן עופר היה נבזי וטיפשי. הוא מנסה לזרוק עליי בוץ ששייך לו, ובסופו של דבר הבוץ הזה יחזור אליו. עופר הפסיד אותי כמי שיכול היה לעזור לו בטאואר", אומר ורניה בראיון בלעדי ל' עסקים' שנערך אתמול, כשעלבונו עוד טרי ומדמם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
עופר: "כרמל ורניה לא עמד בציפיות שלנו" צילום: יוסי אלוני
|
|
|
 |
|
 |
|
"טסים רק בביזנס"
|
|
|
 |
|
|
|
בפגישה, בבית-קפה שכונתי בצפון תל-אביב, לא הרחק מביתו, משיל ורניה את מעטה הריחוק והקרירות, שאפיינו אותו לאורך כל הדרך בטאואר, ומתאר את כל השתלשלות העניינים העגומה ואת סיומה המכוער.
"עופר אומר היום שעמדו לרשותי כל האמצעים, אבל מה הוא נתן לי? הוא השאיר לי חברה עם חובות של עשרות מיליוני דולרים לספקים, בנקים שלא משחררים כסף ובזבוז גדול", מספר ורניה הנסער, שמציע להדגים את הבזבוז הגדול שירש מעופר הן בגדול והן בקטן: "לפני שהגעתי נבנה בניין אדמיניסטרציה חדש ומפואר, והוא עדיין עומד לא מאויש.
"בנוסף לכך התקבלה החלטה תמוהה, להקים קו פיילוט לייצור שבבים בעלות של עשרות מיליוני דולרים, כך שכעת טאואר היא כמו שף שצריך לבשל בשני מטבחים. עלות העברת הציוד מקו זה לאולם הייצור המרכזי נעה בין 5 ל-10 מיליון דולר, ואין לטאואר את הכסף להעביר, כך שקו הייצור הזה הפך לאבן ריחיים". אלה הם הבזבוזים הגדולים, שההחלטות עליהם התקבלו בתקופתו של עופר, אך יש גם בזבוזים קטנים, שמעצבנים את ורניה ואשר הופסקו בתקופתו. "כשהגעתי לחברה מצאתי קבוצה גדולה של כ-20 איש , שטסים כל הזמן במחלקת עסקים - ולא משנה מה מצבה של טאואר".
מאז הפיצוץ בטאואר לא דיבר ורניה עם עופר. לדבריו, הוא ניסה להתקשר מספר פעמים ליוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, אך זה האחרון בחר לא לענות לטלפון. גם אודי הילמן, חבר דירקטוריון טאואר עד לא מזמן, ומי שמונה כעת למנכ"ל החדש במקומו של ורניה, לא החזיר טלפון.
"עם כל מה שאני יודע היום, ובעיקר ההתנהלות של עידן עופר, בוודאי שלא הייתי נכנס לטאואר", אומר ורניה. "הלקח העיקרי שהפקתי מההתנסות הוא לעשות דיו דיליג'נס (בדיקת נאותות - ס.ש) יותר יסודי בעתיד ". ההתחלה דווקא היתה טובה. "לאחר שפרשתי מתפקיד המדען הראשי במשרד התמ"ת קיבלתי הצעות רבות, ובהן גם מקרנות הון-סיכון, שבהן הייתי יכול לקבל לא מעט כסף ולא להיחשף לתקשורת", משחזר ורניה, אבל אז הגיעה ההצעה לנהל את טאואר.
באותה תקופה, מאי 2003, הקמת מפעל השבבים החדש,'פאב2', היתה בשלבי סיום, והחברה לישראל חיפשה מישהו שיוכל להביא לקוחות. "כל המגעים התנהלו מול יוסי רוזן, אבל לדעתי אף אחד מאלה שגייסו אותי לא הבינו עד כמה טאואר לא מצוידת בכלים להתחרות, ועד כמה המתחרים חזקים וטאואר חלשה", אומר ורניה.
"הסכמתי כי ראיתי בקיומה של טאואר משמעות גדולה וחשיבות לחברה, למשק ולקהילה - אולי אפילו אפשר לקרוא לזה ציונות", מנסה כעת ורניה להסביר את ההחלטה שקיבל. "בחפיפה שהיתה לי עם רפי לוין ויואב ניסן-כהן, מנכ"לים-משותפים בחברה, הובהר לי שהמצב קשה, אך במקביל כבר הושמעו בדירקטוריון רעיונות לבנות את 'פאב3' בסין , והוזכר שווי פוטנציאלי של 6 מיליארד דולר לטאואר". ורניה מדגיש, כי לא התרגש במיוחד מהתוכניות הגרנדיוזיות, ולקח אותן בעירבון מוגבל, אך התפתה בכל זאת לנהל חברה לראשונה בחייו.
"יכול להיות שלא רציתי לפתוח את האוזניים למה שאנשים אמרו לי, למרות שהתייעצתי עם כמה אנשים מבחוץ, שמכירים את תעשיית השבבים", הוא אומר. ורניה מדגיש גם, כי כאשר חתם על החוזה עם החברה לישראל ביקש להיות רק יו"ר ולא מנכ"ל, משום שלטענתו לא הכיר את תעשיית השבבים מספיק כדי לתפעל את החברה ברמה היומיומית. "הלכתי להיות יו"ר, אך ברגע שהגעתי הודיעו לוין וניסן-כהן כי הם פורשים, ומבחינתם זה אכן היה נכון".
"בדיעבד, לאחר שכבר נכנסתי לתפקיד, התברר לי עד כמה הסביבה התחרותית של טאואר מסובכת ועד כמה קשה למכור", אומר ורניה. "טאואר הגיעה לשוק מאוחר מדי, עם קיבולת ייצור נמוכה יחסית, וזאת משום שהמפעל לא הוקם מספיק מהר". ורניה משווה את הקמת המפעל החדש של טאואר, פרויקט שיזם עידן עופר והיה ה' בייבי' שלו, לתהליך של הקמת מפעל דומה בסין בשם SMIC, שהתנהל בו-זמנית, והוא מזהה טעויות רבות שנעשו במקרה הישראלי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המליץ על שחקן חיזוק
|
|
|
|
|
|
|
"טאואר יצאה לדרך עם מימון חלקי של הפרויקט, שגם הוא היה מותנה בעמידה באבני-דרך שהחברה לא עמדה בהן אף פעם, בזמן שהדבר הנכון לעשות היה להשקיע המון כסף בהתחלה ולהגיע לקיבולת ייצור מהר", מסביר ורניה, שהגיע לטאואר כאשר תהליך הקמת המפעל-שנמשך שנתיים וחצי - היה קרוב לסיומו.
"הרעיון של שיתוף חברות אלקטרוניקה בהקמת המפעל של טאואר היה נכון וטוב, אבל בדיעבד רק סאנדיסק מימשה את הציפיות ומזרימה כיום הזמנות בכמות גדולה יחסית, בעוד היקף הפעילות של השותפות האחרות נמוך מהצפוי". לדעתו של ורניה, גם שדרת הניהול של טאואר זקוקה לשחקן חיזוק, בעל ניסיון בהקמת מפעל שבבים והתמצאות בטכנולוגיות מתקדמות. "אנשי טאואר מוכשרים מאוד ועובדים קשה, אך הפער בין פאב 1, שמייצר בטכנולוגיה של 0.35 מיקרון , לבין פאב 2, הפועל בטכנולוגיה של 0.18 מיקרון , הוא פער של דורות ועשרות שנים", הוא מסביר.
תהליך הפרידה של ורניה מטאואר התחיל, למעשה, בעקבות רצונו להביא לחברה את שחקן החיזוק, אשר יהיה בכוחו להביא לקוחות ולמלא את קווי הייצור במפעל החדש והנוצץ, שעומד חצי ריק כבר יותר משנה. "תחום השבבים הוא מקצועי מאוד, וכך גם תהליך המכירה, שנמשך לעתים שנה וחצי", מסביר ורניה, "אדם כמוני, שחסרים לו הניסיון בתחום והאינטואיציה שנוצרת עם השנים, לא צריך לנהל חברה כזאת.
"אני גם לא מקושר כלל בתעשיה, ולא יכול להרים טלפון למישהו ולארגן הזמנות למפעל. אפילו העובדה שאני גר במרכז והמפעל נמצא במגדל-העמק היא בעייתית, כי נסיעה של שעה וחצי לכל כיוון שוחקת מאוד. אשתי חשבה כבר זמן רב שאני צריך לפרוש, ולכן הדבר הראשון שעשיתי כשיצאתי מישיבת הדירקטוריון שבה הודעתי על פרישתי היה לשלוח להSMS: 'אני פנוי'".
ורניה טוען, כי לאחר שהגיע למסקנה שהוא לא צריך להמשיך להיות מנכ"ל, בא לדירקטוריון והציע להתחיל לחפש מנכ"ל חדש, מתוך כוונה להישאר רק יו"ר. חברי הדירקטוריון - ובתוכם גם רוזן מהחברה לישראל - הסכימו עם ורניה. "מאז ספטמבר האחרון חיפשנו מנכ"ל באינטנסיביות, ולשם כך הוקמה ועדת חיפוש", מתאר ורניה. "חיפשנו בישראל ובארה"ב, אך לא היה אף מועמד שרצינו בו ושגם הוא רצה אותנו. אני חשבתי, שאם במשך 5 חודשים לא מצאנו איש, אין טעם להמשיך, והצעתי למנות למנכ"ל מישהו מתוך טאואר. אך הדירקטוריון לא הסכים, וחשב שצריך להמשיך בחיפושים".
במקביל הונחה על שולחן הדירקטוריון תוכנית עסקית להמשך הפעילות, שהוכנה על-ידי הילמן בשיתוף עם ורניה. "התוכנית שהצענו היתה אמורה להוביל לגיוס נוסף מהמשקיעים הקיימים בטאואר, וגם ממשקיעים חדשים מבחוץ. בסך-הכל יש כבר היום לטאואר צבר של לקוחות, הנמצאים בשלב של ייצור אב-טיפוס, שאת חלקם גייסנו בזכות טכנולוגיות ייחודיות וחלקם במחירים אטרקטיביים. יוסי רוזן תמך בתוכנית העסקית שלנו, אך הדירקטוריון לא אישר אותה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"הצעתי למנות למנכ"ל מישהו מתוך טאואר"
|
|
|
|
|
|
|
"הרגשתי שאני לא יכול להמשיך במצב הקיים"
|
|
|
|
|
|
|
"האמנתי שטאואר יכולה להצליח, אך לשם כך היא זקוקה לניתוח מאוד מסוכן ומסובך. כדי לבצע את הניתוח הייתי זקוק לכלים שלי, שאני מכיר, אך ברגע שלא נותנים לי את הכלים, אני לא יכול לצאת למהלך כזה", מתאר ורניה את הרגשתו בשבועות האחרונים. "הרגשתי שאני לא יכול להמשיך במצב הקיים, ולכן התפטרתי מתפקיד המנכ"ל". באותה ישיבת דירקטוריון רצה ורניה לפרוש גם מהדירקטוריון, אך שוכנע להישאר. "הבורד, ובתוכו החברה לישראל, תמכו בי לאורך כל הדרך, ולכן גם הופתעתי כל-כך מהתבטאויותיו של עידן".
ורניה מתעקש להדגיש שהוא לא מודאג מכך שהמוניטין היקר שצבר לאורך השנים, כמספר 2 בקומברס ומאוחר יותר כמדען הראשי, ייפגעו בעקבות החוויה בטאואר. "מי שמכיר אותי - מכיר אותי, וכבר קיבלתי טלפונים עם הצעות", הוא אומר. "בשנה ו-8 החודשים האחרונים למדתי איך זה להיות מנכ"ל ואיך זה להיות יו"ר, ועד כמה זה שונה מלהיות מספר 2. כמספר 2 יש לך הלוקסוס של קו הגנה נוסף, בעוד כמנכ"ל איך לך עם מי לחלוק את האחריות". את גודל האחריות והסיכון מבינים, כנראה, גם כל מי שקיבלו פניות לכהן בתפקיד המנכ"ל הבא של טאואר. "אני מתרשם, כי כל מי שסירב לפנייה של ועדת החיפוש של טאואר העריך כי סיכויי ההצלחה לא גבוהים".
ורניה עצמו עדיין לא התגבש לגבי עתידו המקצועי, אך ברור לו כי לא יחפש להיות מנכ"ל של שום חברה. דובר החברה לישראל מסר אתמול: "כל מה שהיה צריך להיאמר נאמר, ואין לנו מה להוסיף".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
