 |
/images/archive/gallery/213/150.jpg
צילום המחשה  |
|
|
|
|
| לפני שאתם בונים את תיק ההשקעות שלכם לשנה הבאה - אתם צריכים להחליט עד כמה אתם אוהבים סיכונים. אמיר אייזנברג מציג 3 מודלים אפשריים - הראשון שבהם מיועד לשונא הסיכונים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אמיר אייזנברג
31/12/2004 11:30 |
|
|
|
|
|
|
|
ההטיפוס הראשון שלנו הוא המשקיע שונא הסיכון. מטרתו בחיים היא לשמור על ערך כספו, אולם הוא מודע לכך שללא נטילת סיכון מועט הוא לעולם לא ישיג תשואות גבוהות יותר מאלה שמבטיח לו פק"מ בבנק. לכן מוכן המשקיע שונא הסיכון להחזיק מעט מכספו גם בהשקעות שיש בהן פוטנציאל מסוים להפסדים, אך לא ברמת סיכון גבוהה מדי.
באופן כללי, המשקיע שונא הסיכון יעדיף לפזר את
כספו בין מספר אפיקי השקעה, ולא יעז לשים את כולו בסל אחד, וזאת מאחר שפיזור מקטין את הסיכון בתיק. עם זאת, הוא אף פעם לא מחזיק בנתח גדול מדי של מניות בתיק שלו, ואת הנתח המסוים שהוא מוכן לסכן בהשקעה בניירות ערך הוא מפזר בין השקעות במניות ובאג"ח בישראל ובחו"ל. שוב, כדי להקטין סיכונים. בנינו עבורו 3 תיקי השקעה: לטווח קצר, לטווח בינוני ולטווח ארוך.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
לטווח הקצר בעיקר אג"ח שקליות
|
|
|
 |
|
|
|
היות שהמשקיע שלנו רוצה לשמור על ערך כספו, הוא אינו משקיע באפיקים שהסיכון שלהם בטווח הקצר גבוה. לכן, הוא נמנע מהשקעה ישירה במניות. את החלק העיקרי בתיק ההשקעות שלו (60%) הוא משקיע באפיקים שקליים לטווחים קצרים של חודשים ספורים.
האפיקים הללו כוללים בעיקר מק"מ, אג"ח 'גילון', שמגינות מפני עליית ריבית, ואג"ח 'שחר', שמניבות רווח בעת הורדת ריבית. כך, הוא נמצא בעמדת המתנה לקראת ההחלטות הקרובות בנוגע לריבית במשק על-ידי בנק ישראל. יש הסבורים שנגיד בנק ישראל, דוד קליין, ימשיך להפחית את הריבית במהלך החודשים הקרובים, ויש הסבורים שהגענו לסופו של תהליך ההפחתה, ושנהיה עדים בקרוב להיפוך מגמה ולהעלאת ריבית. לכן מומלץ למשקיע שונא הסיכון לשים את כספו באפיקים קצרים ולהמתין עד שהתמונה תתבהר.
איגרות שחר וגילון מנטרלות זו את זו, מבטיחות קבלת ריבית מצד אחד, ומגינות מפני העלאה והפחתה של הריבית מצד שני. את יתרת כספו מפצל המשקיע שלנו לטווח הקצר בין מט"ח לבין חשיפה מוגבלת לבורסה בתל-אביב. 20% מכספו הוא יחלק בין היורו, הדולר והליש"ט.
אי-הוודאות בשוק המטבעות נמצאת כיום בשיאה, ואיש לא יחתום לכם שהדולר ימשיך את היחלשותו מהשנתיים האחרונות, שהיורו ימשיך לאגור כוח או שהליש"ט תמשיך להתנהל בעולם משלה, בחסות השגשוג בכלכלה הבריטית. לכן, המרכיב המט"חי שהכרחי בכל תיק השקעות - יהיה אצלו מפוזר בין מספר מטבעות, כדי לצמצם את החשיפה והסיכון לשינויים המהירים בשוק המט"ח.
את 20% הנותרים אנו ממליצים למשקיע שונא הסיכון שלנו להשקיע בבורסה, אך לא ברכישת מניות או בקרנות נאמנות מנייתיות, אלא דרך המכשיר המצוין הנקרא'איגרות חוב להמרה'. אלה אג"ח שנהנות בתקופות גאות מעליות בשיעורים דומים לאלה שבהם עולות המניות, אך בתקופת ירידות יש להן רצפת ביטחון, כך ששיעור ההפסד הפוטנציאלי בגינן מוגבל. הרכישה הטובה ביותר היא של קרן נאמנות עם רקורד חיובי, המתמחה באג"ח כאלה. שתיים מהקרנות הטובות בתחום הן'אנליסט המירים' ו'מיטב אג"ח המרה חברות'.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לטווח הבינוני גמישות במשיכת הכסף
|
|
|
|
|
|
|
בטווח הבינוני, המשקיע שונא הסיכון מוכן להגדיל את חשיפתו למניות, שכן לאורך פרקי זמן ארוכים יחסית תשואת הבורסה מכה את כל שאר האפיקים. הבעיה הגדולה היא עיתוי המשיכה של הכסף. אם המשקיע זקוק לכסף בנקודת זמן מסוימת תוך שנתיים-שלוש, הוא עלול למצוא את עצמו במצב שבו דווקא ברגע שהוא זקוק לכסף, הבורסה השלימה ירידה של 10% ומחקה חלק נכבד מרווחיו, שנצברו במשך פרק זמן ארוך יחסית.
לכן התיק מיועד למשקיעים שיכולים להרשות לעצמם גמישות מסוימת בנוגע לעיתוי משיכת הכסף, ובמידת הצורך יכולים להרשות לעצמם להמתין עד שוך הסערה (אם הבורסה יורדת בסמוך לעיתוי המשיכה), או לעקוב באופן צמוד אחר התיק ולבצע בו שינויים אם אחד ממרכיביו מתפקד באופן שלילי בצורה קיצונית.
מתוך ציפיה להתפתחות אינפלציה בקצב שנתי של 3%-2% בממוצע במהלך השנים הקרובות, תיק ההשקעות יכלול אג"ח צמודות למדד של ממשלת ישראל('גליל') ושל קונצרנים מאיכות גבוהה (דירוג A ומעלה) בשיעור 20% ממנו. את ההשקעה באג"ח ניתן לבצע באמצעות קרנות נאמנות המתמחות באג"ח מדינה ובאג"ח חברות.
בין המומלצות שלנו: 'פסגות אג"ח פלוס', 'מיטב אג"ח מדינה' ו'אנליסט אג"ח חברות'. 20% נוספים מתיק ההשקעות יושקעו באפיקים שקליים, כשהדגש הוא על רכישת מק"מים לטווח הקצר (הנרכשים מחדש בכל פעם שפוקעים), ומאג"ח ממשלתיות שחר וגילון לטווחים של לא יותר מ-3 שנים . מרכיב המט"ח בתיק יעמוד על 20%, ויורכב מדולר, יורו, ליש"ט וין, שניתן כיום לרכוש בקלות באופן ישיר. 20% נוספים מהתיק יושקעו בניירות-ערך בתל-אביב, כשההמלצה היא לרכוש תעודת סל מסוג' תאלי' או' מבט', המחקה את ביצועי מדד ת"א 25, ב-10% מהיקף התיק, ואילו ב-10% הנותרים לרכוש קרן נאמנות המתמחה באג"ח להמרה (ראו התייחסות בפסקאות הדנות בטווח הקצר).
יתרת התיק, 20%, תושקע בתיק מפוזר של איגרות-חוב ממשלתיות וקונצרניות בחו"ל, תוך דגש על פיזור בין חברות בארצות-הברית, באירופה ובמזרח-אסיה. ניתן לבצע השקעה כזו על-ידי פנייה לגורמים ישראליים הפועלים בשיתוף פעולה מול בנקי השקעות זרים, או על-ידי רכישת שורה של קרנות נאמנות שהושקו בשוק המקומי לרגל הרחבת ההשקעות של ישראלים בחו"ל, הצפויה להגיע בעקבות השוואת המיסוי על ניירות-ערך זרים.
בבורסה ישנה שורה ארוכה של קרנות אג"ח כאלה, שרובן הוכיחו את עצמן בהשקעות באירופה, כשהבולטות שבהן בשנתיים האחרונות הן'להק יורו', ' פיא יורו' ו' אקסלנס-נשואה יורו בינלאומי'. כדי להוסיף את הנדבך של אג"ח בארצות-הברית, אנגליה ואסיה, כדאי לבחון השקעה באפיקים אלה דרך בנק זר, הפועל באמצעות שותף בישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לטווח הארוך הכי חשוב - הפיזור
|
|
|
|
|
|
|
כשמשקיפים על הטווח הארוך, המשקיע שלנו רואה לנגד עיניו סיכון גדול בעיקר בשוק איגרות החוב, בגלל החששות שהריבית כיום היא ברמות נמוכות מאוד, ואילו בשנים הבאות צפוי להגיע גל של העלאות ריבית, שיסב הפסדים למשקיעים באג"ח. מצד שני, יש לזכור, כי השקעה באג"ח לטווח ארוך מבטיחה ריבית שנתית קבועה וידועה מראש, וכשמדברים על אג"ח של חברות איכותיות, להבדיל מאג"ח של ממשלות, ניתן עדיין למצוא איגרות שמבטיחות תשואות לא רעות לטווח הארוך.
בנוסף, יש לזכור כי כשמדובר באג"ח בחו"ל, המשקיע נהנה או נחשף באמצעותן גם לשינויים בשערי המטבעות השונים. הפיזור של התיק לטווח הארוך הוא משמעותי יותר, שכן מדובר בפרק זמן הטומן בחובו סיכון רב יותר. עבור המשקיע לטווח הארוך שונא הסיכון, בחרנו להכניס את מרכיב המט"ח לתיק דרך ההשקעות בשוקי המניות והאג"ח בחו"ל, ולא דרך רכישה ישירה של מטבעות.
בחרנו לחלק את התיק באופן הבא: 10% בקרנות נאמנות שקליות לטווח קצר של חודשים ספורים, שלמעשה מחליפות את הצורך ברכישה פעם אחר פעם של מק"מ, ובהפקדה חוזרת ונשנית של הכסף בפק"מים. נתח זה של התיק שקול לכסף נזיל.
15% מהתיק בחרנו להשקיע באג"ח צמודות למדד של ממשלת ישראל ושל חברות (ראו התייחסות בפסקאות על הטווח הבינוני). במרכיב המנייתי בישראל בחרנו לרכוש תעודת-סל על מדד תל-אביב 25 ('תאלי' או 'מבט') בשיעור 10% מהתיק, ואילו ב-5% מהתיק לרכוש מניות של חברת טבע, שאנו סבורים שימשיכו להניב את התשואות הממוצעות שהניבו בשנים האחרונות, שהן גבוהות משמעותית מתשואת השוק.
האג"ח להמרה מאפשרות חשיפה נוספת אל הבורסה, עם רצפת ביטחון (ראו התייחסות בפסקאות על הטווח הקצר), והמשקיע שלנו יחזיק 10% מהתיק באפיק זה באמצעות קרנות נאמנות. החשיפה הכוללת של המשקיע לטווח ארוך לשוק המניות הישראלי מגיעה אפוא ל-25% (10% תעודת סל, 5% טבע ו-10% אג"ח להמרה) אך היא מוגנת בחלקה בידי האג"ח להמרה, ובנוסף צמודה לתיק מפוזר של 25 המניות הגדולות בתל-אביב, שהסיכון בהן נמוך יחסית לשאר השוק.
שאר התיק, 50%, יחולק בין אפיקי השקעה שונים בחו"ל. 10% מהתיק יוצמדו למספר תעודות-סל, המחקות את מדדי המניות המובילים בארצות-הברית('סטנדרד אנד פור'ס 500', ולא נאסד"ק), באירופה ובאסיה - את כולן ניתן למצוא כיום בתל-אביב והפיזור ביניהן חשוב במיוחד, מאחר שבשנים הקרובות אנו עלולים להיות עדים לתהליך של בורסות בחלק אחד של העולם המתנהגות בניגוד לבורסות בחלקו האחר. למשל, לא מעטים מדברים על אפשרות ששוקי ההון במזרח-אסיה ישגשגו, ואילו השווקים בארצותהברית ייקלעו למשבר.
בנוסף, כדי לאזן את החלק המנייתי בחו"ל, יכלול התיק מרכיב של 15% באג "ח בחו"ל, דרך קרנות נאמנות ישראליות וזרות, שישקיעו באג"ח של חברות וממשלות בארצות-הברית, בגוש היורו ובמזרח-אסיה. בנוסף, ניתן לרכוש ב-10% מהתיק אג"ח של ממשלת בריטניה לתקופה של 10 שנים, המבטיחות כיום תשואה של 4.5% וצמודות לליש"ט החזקה. השקעה זו עלולה לסבול מירידת ערך מסוימת אם הריבית בבריטניה תעלה (וייתכן מאוד שכך יהיה), אך יחסית לאג"ח במדינות אחרות בחו"ל, זהו אפיק סולידי ויציב.
יתרת התיק, 15%, תושקע בקרנות נאמנות סולידיות, המשקיעות את מרבית נכסיהן באפיקים נזילים לטווח קצר, אך מוסיפות להשקעה מרכיב מסוים של סיכון וסיכוי. קרנות כאלה צצו בשנה האחרונה כחלק מאופנה מסוימת. אלה קרנות שחלק הארי בנכסיהן מושקע במק"מים או באג"ח, והיתרה במרכיב סיכוני כלשהו: מניות שמחלקות דיווידנדים, אג"ח להמרה, מטבעות, מניות חופשיות וכו'. יש לבחור בקרנות שמרכיב הסיכון בהן אינו עולה על 20%. כלומר, לא יותר מ-20% מנכסיהן מושקעים באפיקים שאינם מק"מ או אג"ח ממשלתיות. קרנות כאלה יש בין היתר ל'אילנות', 'עמדה' ו'פקן'.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
