 |
/images/archive/gallery/130/493.jpg ראש עיריית תל אביב על רקע העירייה
עיבוד מחשב: נעמה בינדל  |
|
|
|
|
| קשה לגור בעיר גדולה בלי להיתקל בפקח ואף לקבל קנס מדי פעם. מתי זה מוצדק ומתי לא? מה ההבדל בין ירושלים לתל אביב? ומה אומר השופט כשאין לכם כסף? |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
ענת מסינג
28/10/2004 17:04 |
|
|
|
|
|
|
|
ההולך ברחובות תל אביב אינו יכול להתעלם מן העובדה כי על כל עץ רענן, עמוד חשמל או חלון ראווה שחוק תלויות מודעות, גדולות או קטנות, מנייר כרומו משובח או מנייר שנתלש ממחברת חשבון מצהיבה.
שיעורים פרטיים בפיזיקה או בלשון,
מטפלות עם המלצות, קורסים ליוגה או גיטרה, מסאז'ים הוליסטים, וגם פרסום להופעות של 'הדג נחש' או סלוגנים פוליטיים. הכל הולך. מודעה שמסתירה מודעה שמסתירה מודעה. לא, אין במודעות אלה כדי להוסיף חן לנוף האורבני המקומי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מודעות ברחובות
|
|
|
 |
|
 |
|
כלבים, מודעות וגרוטאות
|
|
|
 |
|
|
|
גם האגף לפיקוח עירוני סבור כך, ובשל כך, ברחוב שנקין למשל, העמיד פקחית חרוצה ונמרצת אשר במיומנות של בלשית משטרה משופשפת, היא מזנקת מן הרכב ומסתערת על טרפה. לתפוס על חם מישהו בעשר בלילה, תולה מודעה על עץ ברחוב שנקין, זה כמו לחם חם עבורה. אחרי שתרשום את הדוח בגובה 660 שקלים, תוכל לסיים עוד משמרת בסיפוק, ובינתיים היא רק מזהירה את הבחור שישוב על עקבותיו ויתלוש את כל המודעות שכבר תלה, וגם, מציעה הפקחית, שיגיד תודה שלא תפסה אותה ניידת של המשרד לאיכות הסביבה, כי הקנסות שהם מטילים לא מסתכמים בפחות ממספר אלפי שקלים.
גלית, יוצאת לטייל עם טולי, כנעני מעורב, לפחות שלוש פעמים ביום. שניהם מעדיפים את גן מאיר, במיוחד בלילה. באחד מלילות החורף, בשנה שעברה, הקדים אותה טולי ושעט לפנים. פקח שתפס את הכלב, כנראה על חם, המתין שם, מעבר לעץ, לראות מי הבעלים ואז כאשר התקרבה גלית זינק עליה ורשם לה דוח בסך 490 שקלים. גלית אשר בדרך כלל נוהגת לאסוף את האוצרות שמפזר כלבה, בכלל לא ראתה אם הכלב חרבן או לא, אבל הפקח ראה. "הוא התעלק עלי" אומרת גלית, "צרף אליו עוד פקח והשניים התעקשו ללוות אותי הביתה כדי לראות את תעודת הזהות שלי". גלית סרבה לשלם את הקנס הגבוה והגיעה למשפט "אמרתי לשופט כי אין לי כסף, אבל הוא השיב שזה לא מעניין אותו, וכי זו מכת מדינה". בתקופה הראשונה לאחר הארוע נדמה כי גלית למדה דווקא לקח הפוך, "הסתכלתי טוב טוב לוודא שאין שום פקח בסביבה ולא אספתי אחרי טולי, דווקא להרגיז".
לפני שנתיים נהג ישי על הרכב של אחיו, סובארו מודל 83. "האוטו היה במצב רעוע ופעם המשטרה אפילו רצתה לפוצץ אותו במחשבה שמדובר במכונית תופת" הוא אומר, "על כל פנים, יום אחד, אחי שהיה בעל הרכב, קבל מכתב אזהרה לפינוי הרכב ולא יקנס בכ- 5,000 שקל". לבסוף, גם מסיבה זו, פרקו ישי ואחיו את הסובארו המתפוררת שלהם.
חמישה ימים ניהלתי משא ומתן מפרך עם עיריית תל אביב אשר התקשתה להמציא מענה לשאלותי הפשוטות. מתברר כי כל אגף אחראי שם על תחום אחר של דוחות, ומרבית היום הרי בלאו הכי הפקידים בהפסקה. עדנה ובטי ממשרדו של הלל פרטוק, דובר העירייה, ניסו לתווך ביני לבין הגורמים השונים ולבסוף ספקו את התובנות הבאות.
ה"סיירת הירוקה" של האגף לשיפור פני העיר כוללת 7 פקחים העובדים בשתי משמרות. אלו מסיירים בעיקר בשטחים ירוקים במרכז העיר, משגיחים על וונדליזם והשלכת פסולת בגנים ומתמודדים עם פורעי חוק המשחיתים וכורתים עצים ללא רשיון. אבל עיקר עבודתם היא בהסברה ובאכיפת החוק הנוגע לבעלי כלבים פורעי חוק (צואה, כלבים ללא רצועה, שוטטות כלבים וכד'). גובה הקנס בגין עבירות כלבים למיניהם הוא 340 שקל מדווחים בעירייה, כך נקבע על ידי משרד הפנים. גלית כזכור שלמה קנס בגובה 490 שקל, בעוון אותה עבירה, אולם ידידותי בלשכת הדובר לא הצליחו ליישב למעני את הסתירה.
עוד למדתי כי האגף לפיקוח עירוני רושם 1,500 דרישות בשנה לפינוי מפגעים, ביניהם גם רכבים נטושים, אבל כאן מדובר באזהרות בלבד. בעניין תליית מודעות במקומות אסורים, מתחילת השנה רשמו פקחי העירייה 350 דוחות. גובה הקנס בעוון עבירה זו הוא 660 שקל כפי שנקבע על ידי משרד הפנים והוא נגבה על ידי העירייה. בעניין עישון במקומות ציבוריים, פקחי הערייה מזהירים אנשים שמפרים את החוק אבל לא רושמים להם דוחות בשל קיצוצים בהקצאת כח אדם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כלב מטייל
|
|
|
|
|
|
|
בירושלים זול יותר
|
|
|
|
|
|
|
רק לשם השוואה, יצרתי קשר עם עיריית ירושלים, לרחרח מה קורה בעיר אחרת. שם דווקא קבלתי טיפול יעיל ומהיר מאריאלה ממשרד הדובר אשר קישרה אותי בזריזות עם יוסי בן עמי, סגן הממונה על פיקוח עירוני.
באופן מפליא הסתבר כי גובה הקנס בירושלים, בכל הנוגע לתליית מודעות, הוא רק 430 שקל וגם שם, הפלא ופלא, טוענים כי משרד הפנים קבע את הסכום. "1,100 דוחות נשלחו בתקופה האחרונה למועצת יש"ע בעוון תליית מודעות בגין תוכנית ההתנתקות בצמתים המרכזיים" אומר בן עמי. 660 שקל גובה עיריית ירושלים בעבור שפיכת פסולת, ו–310 שקל בעוון עישון במקומות ציבוריים. מי שאינו אוסף את השיירים שמותיר כלבו מקבל קנס בגובה 430 שקלים, כלבים שהולכים בלי רצועה או כלבים משוטטים אינם מקבלים דוחות בירושלים.
לגבי רכבים המוגדרים כגרוטאות נוהגת העירייה להדביק מכתב אזהרה על גבי הרכב, במטרה לאתר את בעליו. אם בעל הרכב אינו מופיע או מסרב לפנות אותו אזי העירייה מפנה את הרכב לאתר הגרוטאות. העירייה מתמודדת גם עם תופעה של רוכלים נטולי רישיון, והפקחים רושמים להם דוחות או מחרימים סחורה.
פני העיר חשובים ואם יש בדוחות ובקנסות אלו כדי להרתיע את הציבור ולחנכו הרי שיש מן הצדק לאכוף אותם. מצד שני יש לבדוק האם מה שעומד לנגד עיני העירייה זו חזות העיר או הקופה הריקה שלה. "רק אם העבריין משלם את הקנס לפני המשפט הכסף נכנס לקופת העירייה" אומר בן עמי. על השאלה מדוע יש הבדל בין עירייה אחת לרעותה, במיוחד אם בשני המקרים משרד הפנים קבע את גובה הקנס, איש לא יודע להשיב.
לגבי הפרופורציה בין גובה הקנס לחומרת העבירה, ביחס למשל לדוחות חנייה אומר בן עמי כי "רכב חונה למשך שעה ונוסע, אבל כאשר מדובר בתליית מודעות, העירייה צריכה לשכור חברת ניקיון", במקרה כזה, הנזק לחזות העיר רב יותר. "מטרת הקנס הגבוה גם להרתיע אנשים" מודה בן עמי. בכל מקרה, עיריית ירושלים מתכננת בקרוב להציב לוחות מודעות בצד תחנות האוטובוסים וכך לאפשר לציבור לתלות מודעות בצורה חופשית. גם בתל אביב אפשר למצוא פה ושם לוחות מודעות אבל איכשהו נדמה כי אלו תמיד מפוצצים וכי אין מספיק. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
