 |
/images/archive/gallery/175/721.jpg כמה כסף מקבלים נפגעי טרור
עיבוד מחשב:שרית פלוט  |
|
|
|
|
| 4 שנים בדיוק מאז החלה אינתיפאדת אל-אקצה. 5,151 תביעות של נפגעי פעולות איבה הוגשו, רק 3,407 התקבלו. כיצד מחליטים מי זכאי ומי מתחזה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
טל פמסון
1/10/2004 9:50 |
|
|
|
|
|
|
|
יובל נחום (שם בדוי) מבת-ים נוהג בשעות הפנאי שלו לטייל ברחובות תל אביב. אחד ממסלולי הטיול האהובים עליו הוא שכונת נווה שאנן, בדרום תל אביב. בדרך כלל נוהג נחום להחנות את רכבו באחד מרחובות השכונה ולהמשיך את טיולו ברגל, בדרכו הוא גם מבקר חברים.
ערב אחד, במהלך הטיול הרגלי עצר נחום לרגע כדי לקנות חפיסת סיגריות, שוחח קצת עם המוכרת הצעירה ועזב את ה'פיצוציה'. דקה לאחר מכן, נהדף מעצמת פיצוץ מטען החבלה שנשא מחבל מתאבד. לבחורה הצעירה היה פחות מזל – היא כבר הייתה ללא רוח חיים. את הפיגוע הכפול בתחנה המרכזית בת"א בינואר 2003, נחום לא ישכח עד יום מותו.
כיום, לאחר שנה ותשעה חודשים, נחום עדיין לא קיבל כספי תגמולים ממדינת ישראל, למרות שהוכר כנפגע פעולות איבה. בתחילה הוא הוכר על ידי הרשות המאשרת (משרד הביטחון) והביטוח הלאומי, ואף אושר לו לקבל טיפול
שיקומי. בתהליך השיקום, שנמשך כשישה חודשים, נאלץ נחום להגיע מדי שבוע לפסיכולוגית, כדי שזו תוכל לעזור לו להשתקם ולחזור לאורך חיים רגיל, אחרי הטראומה הקשה שעבר.
"התמונות של הפיגוע עדיין רצות לי בראש. יש לילות שאני בכלל לא מצליח לישון. זה הגיע למצב שאשתי רוצה לזרוק אותי מהבית. ולמרות זאת, הוועדה החליטה שאני לא זכאי לתגמול" מספר נחום.
למרבה הצער, ארבע שנים של אינתיפאדה האריכו את רשימת נפגעי פעולות האיבה בישראל. אלפי אזרחים שנפגעו ישירות, בין אם בפציעות קשות ובין אם בפגיעות טראומה – שמקשות לא פחות על חזרה לחיים נורמלים – נאלצים לפעמים לעבור שבעת מדורי גהנום נוספים, בכדי שהמדינה תעזור להם לחזור למסלול.
אסנת כהן, מנהלת אגף נפגעי איבה בביטוח לאומי, מציינת כי ישנו תהליך מסודר בו נדרשים הנפגעים לפעול כדי לקבל את כספי התגמול.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
תשלום ראשון: תגמול על ימי עבודה
|
|
|
 |
|
 |
|
66% מסך התביעות אושרו מאוקטובר 2000
|
|
|
 |
|
|
|
לדברי כהן, "ברגע של אירוע המוני – כאשר זה הוכר על ידי משרד הביטחון כאירוע איבה, בודק הביטוח הלאומי את רשימות הנפגעים שפונו לבית החולים. הביטוח הלאומי מזין את הרשימות שניתנו לו מבית החולים וגם ממגן דוד אדום ומנסה ליצור תמונה מלאה של מספר הנפגעים מהפיגוע ושמותיהם".
במהלך היממה מגיעים עובדי הביטוח הלאומי לבתי החולים ומנסים לתת לנפגעים "ערכת תביעה". יש לציין כי נפגעים ששוחררו מבית החולים בטרם הגיעו נציגי הביטוח הלאומי יכולים להגיש את תביעות התגמולים בסניף הקרוב למקום מגוריהם, כמובן עם האישורים הנדרשים (אישור מבית החולים וממד"א).
בשלב הבא אוספים נציגי הביטוח הלאומי את התיקים הרפואיים של הנפגעים עם החומרים הרלוונטיים, זאת כדי שיוכלו לבצע בדיקה, כי אכן הפגיעות שדווחו עליהם בעת הפינוי הם תוצאה ישירה של הפיגוע.
לאחר מכן, מעביר הביטוח הלאומי את הנתונים לרשות המאשרת - משרד הביטחון. עו"ד יעל מאור, ראש חטיבת תביעות וביטוח במשרד הביטחון, המכהנת גם כרשות המאשרת מספרת כי באחריותה לאשר כל נפגע בפעולות איבה על פי התיקים הרפואיים ומסמכים שמגיש הביטוח הלאומי.
מאור מסבירה כי כדי לאשר או לדחות בקשה עליה לבחון שני פרמטרים. "הפרמטר הראשון הוא האם האירוע בו נפצע אותו אדם הוא אכן בפעולת איבה". את האישור לכך מקבלת מאור ממשרד הביטחון (אם מדובר באירוע בתוך השטחים) וממשטרת ישראל.
הפרמטר השני, הוא הנזק שנטען על ידי הנפגע שנובע מפעולת איבה. בשלב זה יש לבדוק את הבקשה לתגמולים על פי המסמכים שמוגשים לה מביטוח לאומי, וועדות רפואיות ואפילו מסמכים שמגיש הנפגע עצמו. לאחר בחינת המסמכים על ידי מומחים, ובהנחה שמתקיימים שני התנאים האמורים, מאושרת הבקשה.
לדבריה, מתחילת האיתיפאדה השניה (ספטמבר 2000) ועד לסוף חודש מרץ 20004 הוגשו 5,151 תביעות לקבלת תגמולים כתוצאה מפעולות איבה. מתוכם אישרה מאור 3,407 תביעות המהווים 66% מסך התביעות. מתוך 1,744 תביעות שנדחו – 48% מהתביעות הן תביעות נפשיות (הלם וחרדה). כך שבסיכומו של דבר, בערך שליש מסך הפניות הן לתביעות נפגעי הלם וחרדה.
לנפגעים שתביעתם נדחתה ניתנת האפשרות להגיש ערעור. הערעור נידון בפני שופט בדימוס שבוחן את כל הנתונים – טפסים רפואיים, חוות דעת של מומחים, עדויות וכדומה. לדברי מאור, מרבית הנפגעים שתביעתם נדחתה כלל לא מערערים.
כאמור, שני שליש (66%) מהתביעות אכן מתקבלות. בשלב זה מחזיר משרד הביטחון את הטיפול לביטוח לאומי, שתקציבו לטיפול בפיצויי נפגעי פעולות איבה עומד על 350 מיליון שקל. תקציב זה מכסה את הפיצויים החד פעמיים, החודשים והטיפולים השיקומיים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מתוך 1,744 תביעות שנדחו – 48% מהתביעות הן תביעות נפשיות
|
|
|
|
|
|
|
תגמול על פי אחוזי נכות
|
|
|
|
|
|
|
תשלום ראשון: תגמול אי-כושר עבודה
תחילה מקבל הנפגע תגמול על אובדן כושר עבודה. על כל יום שנפגע אינו מסוגל לעבוד, הביטוח הלאומי משלם כסף. כמובן שימי הנפגע מחושבים על פי החלטת הרופא. סכום התגמול נקבע לפי השכר הממוצע בשלושת החודשים האחרונים שעבד הנפגע, אולם אם הוא היה מובטל או לא עבד מסיבות אחרות, השכר היומי נקבע לפי משכורת מינימום (כפי שמחושב שכר של איש מילואים שלא עובד).
בתום תקופת אובדן כושר עבודה, יכול הנפגע להגיש תביעה לתגמול נכות, כאשר תביעה זו מועברת אוטומטית לוועדה רפואית שתקבע את אחוז הנכות.
"הוועדה הרפואית, שאליה מפנה הביטוח הלאומי, ממומנת אמנם על ידי הביטוח עצמו, אולם אין לו סמכות עליה" מסבירה כהן.
תשלום שני: תגמול על פי אחוזי נכות
לאחר שהוועדה בוחנת את הנתונים - ולרוב היא גם מבקשת בדיקות וחוות דעת נוספות - היא קובעת את אחוזי הנכות לנפגע. לשיעור אחוז הנכות יש משמעות גדולה שכן לפיו יקבע גם סכום הפיצויים שיכול להגיע למאות אלפי שקלים.
התגמול שניתן למי שנקבע לו אחוזי נכות מתחלק לשני חלקים: תגמול חד פעמי ותגמול חודשי. בין 10% ל-19% נכות, ניתן תשלום חד פעמי. לעומת זאת, מ-20% נכות ומעלה (מקסימום 100%) התשלום שניתן הוא חודשי וקבוע, לכל החיים.
כמובן שככל שעולה אחוז הנכות, כך עולה הפיצוי הכספי. למשל, ב-10% נכות, הפיצוי החד פעמי הוא בסך של 35,778 שקל. ב-11% נכות הפיצוי עומד על 45,551 שקלים. ב-19% נכות, הסכום החד פעמי שניתן לנפגע מפעולת איבה עומד כבר על 135,329 שקלים.
כאשר הוועדה רפואית קובעת כי אחוזי הנכות עולה על 20% התגמול שניתן הוא חודשי כאמור, ועומד על 662 שקלים. כמו כן, שיעור אחוז הנכות ממשיך לעלות בקפיצות של 10 אחוז, כאשר ב-30% למשל התשלום החודשי נקבע על 993 שקלים, וב-100% נכות הפיצוי החודשי עומד על 3,312 שקלים בחודש.
להלן הטבלה המלאה של אחוזי הנכות וגובה התשלום
קביעת אחוזי הנכות, כפונקציה של הפגיעה, היא אינה מדע מדויק. מדובר בבחינה מדוקדקת ואינדיווידואלית שמושפעת ממספר פרמטרים. אמנם בקביעת אחוזי הנכות, הועדה נעזרת בתקנון שקובע את אחוז הנכות לפציעה של הנפגע, אולם הקביעה היא מאוד נזילה.
לדוגמא, אם נקטעו שתי אצבעותיו של אדם, בדרך כלל, על פי התקנון, אחוז הנכות שלו יעמוד על 10%. אולם אם בעקבות הפגיעה הוא לקה גם בנפשו, אחוז הנכות עלול לזנק ל- 50%. אם מדובר בפסנתרן למשל, שכושר עבודתו נהרס לחלוטין, אחוז הנכות יעלה עוד.
להלן מספר דוגמאות: התקפים קלים (עד שתי התקפות בלילה) - 10% נכות. התקפיים בינוניים (עד 4 התקפות בלילה) – 20% נכות. גוף זר שגורם לכאב, שיעול או זיהום – 10% נכות.
פציעות נוספות, כגון: איבוד מחצית מהלשון והנפגע איבד יכולת הדיבור – 60% נכות. קיבוע בעמוד השדרה – בזוית נוחה, 30% נכות. בזוית לא נוחה (על פי קביעת הועדה) 50%.
הקטיעות: איבוד אחד מהגפיים העליונים בפרק הכתף, בין 70% ל-80%. קטיעת גפיים תחתונות בין 50% ל-70%.
הפרעות נפשיות – הפרעה קלה 10%, הפרעה בינונית 20%.
לדברי כהן, מלבד הפיצוי החד פעמי או החודשי ישנם תגמולים נוספים שניתנים לנפגעי פעולות איבה, והם נחשבים כתגמולי עזר. כלומר, תגמול על נסיעות או רכב רפואי, תגמול על עזרה סיעודית ותגמול לטיפולים רפואיים שונים ונוספים לטיפולים השיקומיים שניתנים בכל מקרה מהביטוח הלאומי.
תגמולים אלה ניתנים גם כחד פעמיים וגם חודשיים. דוגמאות לכך: נפגע בפעולות איבה יכול לקבל, בהתאם לאחוז הנכות שנקבע לו, סיוע ברכישת רכב רפואי או החזרי נסיעות. או למשל השתתפות בתשלום הביטוח הרפואי החודשי לקופת חולים.
משפחות שכולות
כידוע רוב הנפגעים מפעולות איבה הם פצועים, אולם למרבה הצער, יש בדרך כלל גם הרוגים. במקרה כזה, המשפחות השכולות זכאיות גם הן לתגמול כספי.
התגמול הראשוני – מענק אבל והתאלמנות. גובה המענק עומד על כ-6,000 שקלים לצורך סידורי האבל. בנוסף לכך, תומכת המדינה באמצעות תגמולים נוספים, זאת על פי הצרכים השונים של המשפחות השכולות, כך שמדובר במגוון רחב של אפשרויות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תופעת הישראלי המכוער - מתחזים
|
|
|
|
|
|
|
מסתבר שעקבותיו של הישראלי המכוער מגיעות גם לפינות הרגישות ביותר שלנו. באחד מהפיגועים באוטובוס בירושלים, מספרת מאור, ארעה תופעה שמשרד הביטחון והביטוח הלאומי רוצים לקוות, שלא תתפתח.
לדברי מאור, אחרי שהתפוצץ מחבל מתאבד באוטובוס ופונו כל הנפגעים מנקודת האירוע, השאירה המשטרה את גוף האוטובוס בכביש ועזבה את המקום. מספר אנשים שנצפו על ידי עוברי אורח נראו מגיעים אל האוטובוס ופוצעים עצמם בכוונה על ידי שרידי השלדה וזאת כדי שיוכלו לדווח על עצמם כנפגעי איבה ולקבל את התגמולים מהמדינה.
מאור מספרת גם על מקרים בהם אזרחים שגרו שני רחובות ממקום הפיגוע ושהו בביתם באותו הזמן, נבהלו מעצמת הפיצוץ ורצו בתוך ביתם לראות מה קרה, נפלו ונחבלו. אותם אזרחים תבעו ממשרד הביטחון שיכירו בהם כנפגעי פעולות איבה.
תופעה זו מוכרת לשני הגופים המוסמכים לטפל בנפגעי איבה, ועל כן, הם גם דואגים לבדוק כי מבין אלו שתובעים לקבל תגמולים אין מתחזים. מאור מספרת כי "כאשר מוכרז על אירוע רב נפגעים, נסגרים בבתי החולים המחלקות שאליהם מגיעים נפגעי האיבה, ובכך מצליחים ולעשות קצת סדר. כמו כן, כהן מספרת כי הביטוח לאומי בודק האם נפגעי האיבה כבר נפגעו בעבר, וכאשר עולה חשד כי הם לא נפגעי אמת, מתחילה חקירה כנגדם.
שני הגופים מסבירים על הקושי הרב בלזהות מתחזים מפעולות איבה, זאת מכיוון שישנם אנשים ששהו באזור הפיגוע, אבל למזלם לא נפצעו ועל כן לא חשו צורך ראשוני להתפנות לבית החולים. אולם יומיים לאחר מכן, מצבם הרפואי התדרדר. לדברי מאור, אנשים אלו לרוב כן מקבלים את אישורה כנפגעי פעולות איבה, שכן לעיתים פגיעות טראומה וחרדה באים לידי ביטוי מאוחר יותר. אולם היא מדגישה כי הקושי בזיהוי המתחרים הוא רב ועל כן גם שרשרת מומחים יכולה לטעות.
בייחוד לאור העובדה שחלק גדול מהפונים לתמיכה הם נפגעי חרדה, כאשר כמעט מחצית (48%) מהתביעות שנדחו על ידי הרשות המאשרת הם של נפגעי הלם וחרדה. מכאן ניתן ללמוד מצד אחד שקשה לזהות נפגע כזה, ומצד שני, אפשר גם ללמוד שרבים מהם מתחזים בכדי לקבל את הפיצויים.
|
|
|
|
|
|
|  | | אנשים פצעו עצמם בכוונה | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
