 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
|
|
| והפעם, מערכת קולית לניווט, צמחים אנרגטיים, דיאטה נוזלית וייצור חשמל מביוב |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון
1/10/2004 11:00 |
|
|
|
|
|
|
|
מערכת קולית לניווט ואיתור כתובות, המבוססת על זיהוי דיבור של הנהג, פותחה במעבדות יבמ, כאשר לצוות מהנדסים ישראלי, מעובדי החברה בחיפה, היה חלק משמעותי בפיתוח. יצרנית הרכב היפנית הונדה מכניסה את המערכת הזאת כסטנדרט, בדגמיה החדשים.
וכך היא פועלת: הנהג מפעיל תוך כדי נהיגה, מבלי להסיר ידיו מההגה, מתג "דיבור" הממוקם על ההגה. הנהג יכול לבקש בקולו ולקבל מיד על צג מיוחד (בגודל 7 אינץ') על לוח המחוונים ברכב, מפה מפורטת של הכבישים והרחובות בכל ערי ארה"ב וקנדה. המפה שעולה על הצג גם "מדברת" – כיוון שתוך כדי הנסיעה ליעד, מקבל הנהג הנחיות מפורטות, מהי הדרך הקצרה ביותר והיעילה ביותר להגיע לכתובת בה נקב.
יתר על כן: אם הנהג מבקש להגיע, למשל, למסעדה מסויימת, "המפה המדברת" מספקת לו תוך כדי נהיגה ליעד, מידע אודותיה. מידע זה מבוסס על קטעי ביקורות של מבקרי מסעדות מקצועיים, שסקרו אותה בתקשורת. כן מזהה המערכת פקודות כמו "מצא את תחנת הדלק הקרובה ביותר", או "מצא מכשיר בנקומט".
נתוני המיקום מתקבלים ממערכת
האיכון הלוייני GPS . ההוראות נמסרות דרך מערכת השמע והרמקולים הרגילה שברכב. אגב, הנהג גם יכול לכוון בקולו את מערכת בקרת האקלים ומיזוג האויר שבמכונית, כיוון שגם היא חוברה למערכת הקולית.
כבר עתה מסוגלת המערכת הקולית המובנית – ViaVoice- לנווט את הנהג ליעדיו ביותר מ-1.7 מיליון רחובות בארה"ב וקנדה ולעבד יותר מ-700 פקודות שונות, או מונחים באנגלית הניתנות בדיבור רגיל, בכלל זה היא מזהה טווח רחב מאד של מבטאים ועגות.
הונדה כוללת את המערכת כסטנדרט בכל דגמי אקורה RL , החל משנת הדגם 2005 וכאופציה, אביזר שמחייב תוספת תשלום בדגמי אקורה MDX ואודיסיי. הונדה תהיה לכן יצרנית הרכב הראשונה בעולם שכוללת את המערכת ביצור סידרתי.
על מנת לבנות את מערכת זיהוי הדיבור ולהמרת טקסט בקול, שהיא אולי המתקדמת מסוגה בעולם, עיבדו וניתחו צוותי הפיתוח מאות שעות של הקלטות דיבור. "ממיר הטקסט לקול" גם נדרש להפיק משפטים שמדמים זרימת דיבור אנושית רגילה, כולל הטעמות והדגשות בחלקי משפט, כמקובל בשיחה בין בני-אדם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
המערכת גם תענה
|
|
|
 |
|
 |
|
סוללת ירקות
|
|
|
 |
|
|
|
זוכרים את "פופאיי המלח" חובב התרד, מסרטי האנימציה של וולט דיסני? בקרוב, כך מבטיחים מדענים במעבדת המכון הטכנולוגי של מסצ'וטס, MIT , עלי התרד הירוקים לא רק "יוסיפו כח" לשרירי הזרוע של פופאיי – הם ישמשו להפקת אנרגיה חשמלית, לשם הפעלת מחשבים נישאים וטלפונים סלולריים. במלים אחרות: קרב ובא היום שבו נראה סוללות "ביולוגיות". יותר נכון: תא סולארי שמפיק חשמל בטכנולוגיה המזכירה את תהליך הפוטוסינתזה.
הרעיון של הצוות האמריקני מצטרף אפוא לרעיון של מהנדסים בריטיים להפקת שמן מחמניות – לא רק לתיבול סלט ולבישול, גם כדלק למנועים. שני הרעיונות הם בלי ספק בעלי משמעות כלכלית נרחבת, לעתיד.
החידוש שהושג במחקר החדשני ב- MIT , הוא בזה שלראשונה נרתמה יכולת של צמחים להמיר אנרגיה שמקורה מאור השמש – לחשמל, או יותר נכון להתקן אלקטרוני ( שבב) המכונה עתה "כריך התרד".
ליבת ההתקן היא קומפלקס של חלבונים פוטוסינטטים שנגזר מהכלורופלסטים של התרד, אותה מערכת אברונים צמחית שבה מבוצעת הפוטוסינתזה. רוחבה של מערכת החלבונים הוא 10 עד 20 ננומטר (ננו-מטר = החלק המיליארדי של המטר). כ-100 אלף כמותם "נכנסים" לראש של סיכה.
צוות הפיתוח שבראשו פרופ' מארק באלדו כולל עוד מהנדסים מאוניברסיטת טנסי וממעבדת המחקר המרכזית של הצי האמריקני וביניהם מומחים באלקטרוניקה, מחשבים, הנדסה ביו-רפואית, ביולוגים וננו-טכנולוגים.
בדיווח לעלון המדעי "ננו-לטרס" שמוציאה החברה האמריקנית לכימיה – החברה המדעית הגדולה בעולם – הדגישו החוקרים: "התגברנו כבר על המיכשול הראשון שבו היה עלינו לשלב ולהטמיע קומפלקס של חלבונים פוטוסינטטיים בתוך התקן אלקטרוני, מוצק, כלומר בתוך שבב".
פרופ' באלדו מסר כי יכולת הצמחים לייצר אנרגיה השתכללה לאורך מיליוני שנות אבולוציה והתברר כי עלי התרד הם יעילים באופן יוצא מהכלל למטרה הזאת. כמות האנרגיה שהכלורופילים בעלה התרד מייצרים היא עצומה יחסית למימדיו ומשקלו. השאיפה לחבר בהתקן אחד בין חומרים ביולוגיים ללא-ביולוגיים, מרתקת מכבר את המדענים – אלא שעד כה חומרים ביולוגיים חייבו מים ומלחים כדי לשרוד – ושני רכיבים אלו אינם טובים לאלקטרוניקה.
אבל צוות הפיתוח יצר קרומית פפטידית, כלומר מבוססת על מולקולות קטנות של חלבונים, דקיקה במיוחד ומזכירה רכיב מרכזי בסבון – והיא זאת שיצבה את הקומפלקס הפוטוסינטטי ואפשרה כך גם ליצור מעגל אלקטרוני מתאים. אגב, בתוך "כריך התרד" יש גם שכבות של מתכת זהב – מוליך חשמלי מעולה במיוחד.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מיליוני שנים של אבולוציה
|
|
|
|
|
|
|
דיאטת נוזלים
|
|
|
|
|
|
|
לא מעט גורמים וביניהם מדענים בתחומים שונים, משתפים עתה פעולה ב"מלחמת החרמה" שהוכרזה בארה"ב נגד נגע ההשמנה ועודף המשקל של האמריקנים.
מחקר חדש שפורסם על-ידי אוניברסיטת צפון קרוליינה לא ימצא חן בעיני ראשי אחת מהתעשיות הגדולות ביותר שם, כיוון שהוא קובע כי "אחת הדרכים הפשוטות והקלות ביותר לצמצם במגיפת השמנת-היתר היא: לחתוך בכמויות הצריכה של משקאות קלים מתוקים וממותקים וגם מיצי פירות".
המחקר הצביע על כך שבין 1977 ל-2001 עלתה צריכת המשקאות הללו ב-135 אחוז וזאת כאשר בתקופה המקבילה ירדה צריכת החלב, בלי ספק משקה הרבה יותר חשוב מבחינה תזונתית – ב-38 אחוז.
ראש צוות המחקר, פרופ' בארי פופקין מסר כי הוכח שצריכה רבה ובלתי פוסקת של משקאות קלים וממותקים וכאלה שמבוססים על פירות וסוכר, בכל הגילים אבל במיוחד בקרב ילדים, תורמת משמעותית למשקל-יתר, שהוא מצב חולני, שמוביל בין השאר להופעת סוכרת.
המחקר גילה: כמות האנרגיה שהגוף מייצר ושמקורה במשקאות קלים ממותקים, גדלה בכל יום בממוצע מ-2.8 אחוז ל-7 אחוז כלומר מספר הקלוריות בעקבות זאת גדל כמעט פי שלושה. מיצים מפירות שנצרכים, מגדילים פי שניים את כמות האנרגיה של הגוף על בסיס יומי. לעומת זאת החלב מספק 5 אחוז מהאנרגיה היומית הנדרשת לגוף בכל קבוצות הגיל – מילדות ועד לגיל המבוגר – אלא ששיעור זה ירד ב-24 השנים האחרונות, מ-8 אחוז.
במצב הנוכחי, רק הפחתה דרסטית בצריכת משקאות קלים, מוגזים וממותקים וגם מיצי פירות שעברו עיבוד תעשייתי – תתרום לירידה המיוחלת במשקל היתר של הציבור.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עוברים לדיאט
|
|
|
|
|
|
|
חשמל ממי ביוב
|
|
|
|
|
|
|
את הרעיון הטכנולוגי-אקולוגי הזה ראוי בלי ספק לחקות גם בישראל: בכמה רובעים בעיר טורונטו, קנדה, נאספים עתה מי הביוב כדי להשתמש בתכולתם, ליצור חשמל. זו הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש כה נרחב ברעיון הטכנולוגי הזה בעיר גדולה – ופרטים עליו פורסמו בכתב העת העוסק בהנדסת אנרגייה – ג'ורנל אוף אנרג'י אינג'נירינג".
ארבע תחנות הכח המספקות חשמל לרובעים אשפרידג'ס ביי, צפון טורונטו , היילנד קריק והאמבר, צויידו במערכות המשתמשות במי הביוב והשפכים, בכלל זה בחומר האורגני שבהם – ויש ממנו הרבה – ליצור חשמל. הן מוסיפות לרשת 113 מגה-ווט, או 990 מיליון קילוואט/שעה של חשמל, בשנה.
צוות מחקר מאוניברסיטת טורונטו ליווה את הנושא ומצא כי כמויות גדולות יותר של שפכים שבהם ישתמשו במיתקני היצור, מסוגלת גם להספיק לצורך הפעלת המיתקנים עצמם וכך לנתקם כליל מרשת החשמל העירונית הרגילה.
במחקר השתמשו בטכניקה למדידת תכולת החום בחומרים, כדי לקבוע את כמות האנרגייה המאוחסנת בחומרים האורגניים המצויים במי הביוב והשפכים. כיום המיתקן שפירק את החומרים הללו עושה שימוש בחיידקים בנוכחות חמצן. אבל ניתן להשתמש בחיידקים שיפעלו בסביבה חסרת חמצן כשתוצר הלוואי שלהם יהיה גז ביולוגי, עשיר במתאן שיכולתו ליצור אנרגיה חשמלית היא כדי 75 אחוז מהגז הטבעי – כך שמדובר במקור עתידי רב חשיבות למשק החשמל העירונית.
|
|
|
|
|
|
|  | | ביוב - לא רק מזהם | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
