|  | 
                    | /images/archive/gallery/640/225.jpg           
Ende, cc-by  |  
          |  |  
          |  |  
          | 
            
             | כולם רוצים לעשות אהבה אבל כולם פוחדים. לכן כולם חושבים, קוראים ומפנטזים על זה. האם יש בך מספיק אהבה כדי לעשות אהבה? בארי לונג על סקס והקשר שלו אל הלב האנושי |  |  
          |  |  
          | 
            
             |  
               
                | |  | דפדף בניו אייג' |  | 
 | בארי לונג. תרגום: ניצן מיכאלי 30/7/2007   9:12
 |   
               
                | בארי לונג. תרגום: ניצן מיכאלי 30/7/2007   9:12
 |  |  |  
          |  |  
          |  |  
          | 
            
                
                 | 
                   
                    |  | התאווה לסקס השתלטה על מעשה האהבה האנושי. איבדנו את רגישותנו לתחושת האהבה המעודנת שאיתה נולדנו ונקשרנו לדרישה הרגשית של הסקס, המחפשת סיפוק. 
 באהבת של ממש אין סיפוק, אין שלווה, אין מנוחה. האהבה על פני האדמה היא איחוד של עונג וכאב. שיא של ייסורים אקסטטיים, עווית קוסמית. לחפש רק את העונג שבאהבה או לחוש רק את הכאב שבה, משמעו להימנע מהתעלות הרוח שהיא מביאה. חמדנותך הרגשית, או המינית, מחפשת סיפוק בצורת סיום - אורגזמה - ואתה מופתע כאשר גם אהבתך, כמו מעשה אהבתך, מגיעה לסופה. אם אתה מתחיל את אהבתך בציפייה לסיום, סיום הוא מה שאתה מקבל.
 
      |  |  | 
                  | מעשה האהבה |  | התעלסו בלי ריגוש, ציפייה או דמיון. פשוט היו נוכחים. כל דבר אחר הוא הימנעות מאחריות לאהבה עכשיו. המורה הרוחני בארי לונג מלמד איך עושים אהבה בלי פנטזיות |  | לכתבה המלאה |   |  |  |  |  |  | 
 
 לאהבה, שלא כמו לרגשיות או אישיות, אין התחלה ואין סוף. אם אתה רוצה אורגזמה, לך תאונן. אם אתה מחפש אהבה, אז עשה אהבה ללא סיום - מבלי שתצפה לאורגזמה עוד לפני שאתה מתחיל. גבר ואישה, המגלים מחדש איך לאהוב, מתעלים מעל הדרישה הרגשית לסיום. באהבה, האורגזמה מתרחשת מעצמה - אם נחוץ - ואינה זקוקה לעזרה. שפיכה מוקדמת, אין-אונות, קרירות מינית ושאר תסכולים מיניים מקורם בפחד הנגרם מציפייה רגשית או היעדרה של אהבה. הלוא כן?
 
 לעולם אל תרשה/י לגבר או אישה להחזיק את ידך או לחבק אותך, אלא אם את/ה חש מהם את נחישותה העדינה של האהבה. הימנע מלפיתתה החמדנית של הרגשיות המינית. אפילו כאשר היא מופיעה בגוף מושך, היא מחפשת סיום - להסתלק ממך מהר ככל האפשר ברגע שתבוא על סיפוקה.
 
 דוֹם. למד להבדיל בין נינוחות האהבה לדחף, לדרישה הרגשית. האהבה היא בלתי נדלית, לא ניתן לעמוד בפניה. היא איננה דחף, איננה דרישה. דחף הוא לחץ, כמו הלחץ הדוחק והרגשי של האורגזמה. כאשר הוא משתחרר, מה נותר? כלום, היעדר אהבה.
 
 לעולם אל תניח שוב למישהו לאהוב אותך כך, בשביל לפרוק את עצמו. המשך לאהוב גופנית, אבל נסה לתת את עצמך רק לאהבה, לעולם לא לגבר ואישה שאינם עדיין אהבה. אם תוכל להישאר כך ולהיות אהבה בעצמך, תקרב בהדרגה את בן זוגך לאהבה, או תמשוך אליך גבר או אישה אוהבים יותר. עמוד על שלך, דרך זו של אהבה איננה קלה.
 
 |  |  
                |  |  |  |  |  
				            |  |  
				               | 
                                 
							         
    					                |  |  |  |  
                                        |  | במקום שהאהבה נמצאת, העולם איננו 
 |  |  |  |  |  |  
  						                |  |  
                                        |  | העובדה המדהימה שהעולם עדיין לא קלט היא שפנטזיות האהבה התמימות (הגופניות והנפשיות) של הגבר והאישה הבתולים הן האמת של האהבה. זוהי האהבה. לא משהו בדומה לכך, אלא בדיוק כך – מה שהעולם מתייחס אליו כנאיבי. בתמימותך צדקת לאורך כל הדרך. כעת, עליך לחזור לאותו מצב תמים ופשוט של אהבה – במעשה האהבה שלך. והדרך חזרה היא דרך האהבה. 
 ביום שבו חווית לראשונה אהבה גופנית, בן זוגך ידע אולי מה לעשות עם גופך אבל לא מה לעשות עם אהבתך. רצית אהבה וקיבלת סקס. מעולם לא התגברת על כך, ולעולם לא תתגבר – אלא אם תהייה נאהב כראוי. הרגשיות שנוצרה בך באותו היום ריכזה אליה, ותמשיך לרכז אליה, את כל תסכוליך המיניים.
 
 בערות מינית והדחקה מינית עומדות מאחורי כל חוסר הסיפוק והסבל בעולם. רק אהבה של ממש תוכל למחות אותם. אף על פי כן, הרשה לי להוסיף עוד משהו: אם אתה יודע שבאותו יום ראשון זכית באהבה, והאהבה עדיין ממומשת לצדך, אז אתה מבורך ואין כל צורך שתקשיב לי.
 
 על פי רוב, הגבר והאישה של היום נבוכים או מבולבלים כאשר הם פוגשים באהבה של ממש. הניסיון שצברנו אינו מאפשר לנו להבין אהבה שאינה מנסה להשתלט ולאחוז. הניסיון שצברנו עומד על כך שיהיה סוף לכל דבר - בשעה שלאהבה אין סוף.
 
 את/ה גווע מרעב לאהבה מכיוון שאינך מעז לאהוב. איך תוכל לספק את כמיהתך העמוקה ביותר - לשקוע כל כולך באהבה - כל עוד אתה ממשיך להתחבא ולהגן על עצמך? ועל מה בעצם אתה מגן?
 
 מה היית מאבד לו היית נכנע לאהבה?  
 כבר איבדת את כל מה שהיה באמת בעל ערך - תמימותך ותחושת האהבה הראשונית והמתוקה -  החלפת אותן תמורת כל מה שאינו אהבה. אילו הייתה זאת אהבה, ולו היית ממשיך לתת את עצמך אך ורק לאהבה, היית היום תמים, בתולי ומוקסם מהאהבה בדיוק כמו פעם, רק שמודעותך המינית הייתה שלמה.
 
 כאשר אני אומר "אני אוהב אותך" - ואני אומר את זה עכשיו - אתה בטח תוהה, "מה הוא רוצה ממני?". אהבה כזו לוקחת ממך רק את הבלבול, את כל ההגנות והעמדות הפנים שלך. אם תרשה לאהבה - לאמת שאני מציע - להיכנס לתוכך, תתחיל לחוש שוב בתחושת האהבה שידעת פעם. ואם תוכל לוותר על כל מחסום, כל מחשבה, כל תנועה במוחך למען האהבה, תקלוט שאתה נאהב לנצח.
 
 במקום שהאהבה נמצאת, העולם איננו. במקום שהאהבה נמצאת, קוצים ודרדרים אינם צומחים. כאשר אתה נאהב באמת חזרת לעדן.
 
 זו אני, האהבה, שמדברת אליך. במקום בו אני פוסעת, אינני משאירה עקבות, שאריות, משקעים של עולם או פחד. דבר אינני לוקחת לעצמי. אינני רוצה אלא שתהיה מה שאתה. ומה אתה? אתה אהבה - כפי שהיית בראשית ותהיה לבסוף. את זאת תוכל לגלות בעצמך כאשר תגלה מחדש איך לאהוב באמת.
 
 באהבתי אותך אני מלמדת אותך לאהוב. אני מעשבת את גנך, מראה לך איך לגזום את עצמך. ולמרות שלעתים הגיזום כואב, תרגיש אט-אט ששוב אתה יכול לנשום, אפילו שוב לפרוח.
 
 אבל האם אתה גבר די הצורך כדי להיהפך לגבר? האם את אישה די הצורך להפוך לאישה? האם תתחילו לקחת אחריות על עצמכם?
 
 |  |  
                |  |  |  |  |  
				            |  |  
				               | 
                                 
							         
    					                |  |  |  |  
                                        |  | אתה אחראי לאהבה 
 |  |  |  |  |  |  
  						                |  |  
                                        |  | רַמֵה את האהבה ואתה מרמה את עצמך. 
 כמה פעמים דיברת היום על אהבה עם האדם שאתו אתה חולק את חייך? לפעמים בלילה כאשר אתם שוכבים במיטתכם ביחד, אבל לא ביחד, ואת/ה מפנה את פניך אל הקיר לשאת את הריקנות לבדך, אני שומעת את בכייך.
 ורדים רמוסים מפוזרים בגנך וקוצים ודרדרים של הרגל, פחד ופשרה חונקים את החיים שבך. אין פלא שאתה כל כך מיואש.
 
 אתה מפנה את אהבתך לילדך, חיית המחמד או העבודה כתחליף לאהבת בן הזוג בגלל שהגבר או האישה שבחייך לא מסכימים (ואינם מסוגלים) לקחת את האהבה והיופי הטהורים הכלואים בתוכך. ומכיוון שאינך מסוגל לקבל את אהבתו של בן הזוג, הוא או היא אוהבים מישהו או משהו מבחוץ.
 כאשר אתה אוהב משהו אחר - אפילו את ילדך - לפני שגילית מחדש את האהבה שבין גבר ואישה, אהבתך אנוכית. ילדך הוא הלוואה שקבלת מזמן אחר, דור אחר, שאמנם קרוב אליך, אבל יעזוב אותך מאחוריו למרות כל מאמציך האוהבים להישאר לצידו.
 
 תת-המודע שלך - "עצמך" הערמומי והרגשי - יודע שכאשר הוא אוהב דברים אחרים, שזה כה קל יחסית לאהבה שבין גבר ואישה, קיומו האנוכי אינו נתון בסכנה. הילד, חיית המחמד, העבודה, או כל תחליף אחר לאהבה אנושית ומינית, אינם יכולים להאשים אותך שאינך אוהב במידה מספקת. רק בן הזוג יכול לעשות זאת. מכך אנו מפחדים ולכן, נמנעים זה מזו באמצעות שגרת חיים שקרית ונטולת אהבה.
 
 אם מדי יום אינך מדבר דבר ראשון על אהבה, אז את מי אתה חושב שאתה מרמה במשרה הרמה שאתה נושא, בשמך המפורסם, בעצמאות שלך או בריחוק שלך מהכאב והעונג שבאהבה? כל אלה אינם אלא ביצורים שהקמת בינך לבין אהבתך. הם עוזרים לך ללכת "על בטוח", לדמיין שאתה חופשי ומשוחרר. אבל אתה חופשי ומשוחרר רק כאשר אתה מוכן לאבד את הכול למען האהבה.
 
 אתה נשוי רק כשמינית לבן זוגך ושבע שמיניות לעצמך. נשואים באושר? או שאין מי מכם שיכול לזהות את ההבדל שבין נוחיות ואהבה?
 
 אתם ניזונים זה מזו במקום להיות זה עם זו באמת. אתם נותנים רק את מה שאינו מסכן אתכם. אתם נותנים את גופכם. ואינכם נותנים דבר. אתם נותנים את רגשותיכם, שכלכם, שנות חייכם, ועדיין אינכם נותנים דבר.  האם חשבתם אי-פעם לתת את עצמכם?
 
 היו כנים. אם אינכם אוהבים - אימרו זאת. והתחילו לאהוב. התמודדו עם המצב. נסו לא להאשים ולהצדיק. שמרו על הרגש בחוץ. היו ישרים זה עם זו. בעת ויכוח אל תאשימו. שאלו זה את זו: מה הבעיה? מה את/ה מנסה להגיד? שאלו, והקשיבו לתשובה. להקשיב זה לאהוב. זכרו: אתם האחראים לעצמכם. זהו השיעור הראשון באהבה.
 
 |  |  
                |  |  |  |  |  
				            |  |  
				               | 
                                 
							         
    					                |  |  |  |  
                                        |  | אהבה ללא פחד 
 |  |  |  |  |  |  
  						                |  |  
                                        |  | דבר/י עם בן/בת זוגך על אלוהים, אמת, אהבה, מוות וחיים. כל הנושאים האלה הם באמת נושא אחד בלבד – אהבה. דבר מתוך ניסיונך הרוחני האישי, מתוך הידע העצמי שלך. כך אתם מצהירים זה לזו שהאהבה היא הדבר החשוב ביותר עבורכם. 
 רק גבר ואישה המסוגלים לדבר על אהבה ואמת יכולים לגלות את האהבה יחדיו ולעשות אהבה לשמה, במקום לייצר רגשיות וכאב. זוהי זוגיות אמיתית.
 
 צריך שניים כדי לעשות אהבה כראוי. אם רק אחד מכם הולך בדרך האהבה, קשה יהיה לעשות אהבה שלא תיגמר בדמעות הרגילות, בטינה, אדישות או דיכאון. עשו אהבה לשמה, ורק עם שותף מודע המעוניין לגדול באהבה.
 
 אם אין לך בן זוג, אל תפנה/י את גבך לאהבה. הכן את עצמך בכך שתהיה גלוי וישר. אל תפחד. כאשר אתה ישר תמשוך אליך את הגבר או האישה הנכונים. וכאשר זה יקרה, עליך להכריז על עצמך. לומר שאתה מנסה לגלות את אלוהים או האמת ושחייך מכוונים לדרך זו של אהבה.
 
 בחיים, לעולם לא מאוחר מדי לעשות אהבה. אל תחשוב שאתה זקן מדי או שכבר מאוחר מדי לאהבה להביא אליך בן או בת זוג. לעולם אל תחשוב שזה כבר לא בשבילך. הפחד אינו מסוגל למצוא אהבה.
 כולם רוצים לעשות אהבה. אבל כולם פוחדים. לכן כולם חושבים על אהבה, קוראים על אהבה, רואים סרטים, מפנטזים, מתבדחים ומשקרים בנוגע לאהבה – וסביר להניח שייפגעו אם מישהו יאמר "אני רוצה לעשות אהבה". הצהרה שהיא כל כך פשוטה וגלויה.
 
 השאלה היא: האם יש בך מספיק אהבה כדי לעשות אהבה? והאם יש בך מספיק אהבה כדי להיות ישר?
 כאשר אתה אומר "אני רוצה לעשות אהבה" האם אתה משדר אהבה? או שאתה משדר חשק, חמדנות, חוסר רגישות או תאווה?
 
 פחדה של האישה מאהבה נובע מהיעדר יושר והיעדר אהבה בגבר שאוהב רק כשמתחשק לו, שחושב ומפנטז על אהבה במקום להיות אהבה. האהבה היא המצב הראשוני של ההוויה. הייה אהבה. רק אז תוכל האהבה לספק את צרכיך.
 
 דע כי האהבה איננה דורשת.
 האהבה מעניקה, לא לוקחת.
 האהבה איננה נאחזת.
 האהבה איננה נפגעת.
 האהבה איננה חשה אשמה.
 האהבה אחראית על מעשיה.
 האהבה איננה מתלוננת ואיננה מאשימה כשלא מבינים אותה.
 האהבה איננה פוחדת.
 
 |  |  
                |  |  |  |  |  
				            |  |  
				               | 
                                 
							         
    					                |  |  |  |  
                                        |  | 
 |  |  |  |  |  |  
  						                |  |  
                                        |  | המאמר מתורגם מתוך הספר The way in. תרגום: ניצן מיכאלי 
 |  |                  |  |  |  |  |  |  
          |  |  |  |  
          |  |  |  |  
          |  |  
          |  |  
          | 
 |  
          |  |  
          |  |  
          |  |  
          |  |  |  |  |