 |
/images/archive/gallery/159/870.jpg אבולוציה.
ארכיון  |
|
|
|
|
|
|
| האבולוציה הדרוויניסטית אינה עובדה, אלא תיאוריה, ואפילו תיאוריה גרועה. הרבה יותר הגיוני להניח שאת מיני החיים עיצב כוח מתכנן. נגד המדע המודרני, פרק ג' |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רוב האנשים כיום מקבלים כמובן מאליו את הרעיון שהאדם נוצר ממיני חיים נמוכים יותר בתהליך אבולוציוני. מי שמעלה סברה אחרת מסתכן להיחשב לטיפש מוחלט ובור לגבי עובדות החיים עלי אדמות.
דרווין הציע לראשונה מנגנון פיזיקאלי הגיוני שיוכל להסביר את מגוון צורות החיים שאנו מוצאים בעולם מסביבנו. אבולוציה, כפי שהוא הבין אותה, מבוססת על שני עקרונות – שונות מקרית וברירה טבעית. כאשר בני אותו מין מתרבים, יש שונות כלשהי בתכונות של הפרטים השונים: כמה מהם מצוידים טוב יותר מאחרים לצורך הישרדות בסביבתם המסוימת, ומשום כך תכונותיהם נבחרות ומורשות לצאצאיהם. במהלך הזמן, לפי תיאוריות האבולוציה, שינויים אלה באורגניזמים מספיקים כדי לגרום לשינוי של מיני חיים.
 |
| הרוח במכונה |
|
הביולוגים יכולים אולי לחדור אל תוככי המוח, אבל לא להסביר את התודעה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
מאז זמנו של דרווין מושג השונות עבר שינויים משמעותיים. חסידי האבולוציה המודרניים מאמינים שהשונות, שמתוכה כוחות הטבע בוחרים מי ישרוד, מקורה במוטציות בגנים (דרווין עצמו לא ידע דבר על גנטיקה). חסידי האבולוציה מונים מספר סוגים של שינויים גנטיים, שכולם מקריים. אם כן, עקרונותיו הבסיסיים של דרווין – שונות מקרית וברירה טבעית – מהווים עדיין את יסודות הגישה האבולוציונית.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
האם דובים הפכו ללוויתנים?
|
|
|
 |
|
|
|
חסידי האבולוציה של היום יסכימו עדיין עם קביעותיו הבאות של דרווין: "לגמרי סביר בעיני שגזע של דובים פיתח, באמצעות ברירה טבעית, תכונות קרובות יותר ויותר לאלה של יצורי מים, עם לועות רחבים יותר ויותר, עד שנוצר יצור מפלצתי כמו הלווייתן". או "מה הקושי המיוחד להאמין שצאצאיו המתוקנים של הפינגווין תחילה היו מסוגלים לחבוט עם כנפיהם על פני הים, כמו ברווזים, ובסופו של דבר להתרומם מעל הים ולנסוק לאוויר?"
יש מי שיחשוב שדבר הגיוני הוא שדובים הפכו במהלך מיליוני שנים ללווייתנים. אבל האם זה באמת מה שקרה? ואפילו חשוב מזה, האם יש סיבה מדעית אמיתית להניח שזה יכול בכלל לקרות, אפילו באופן תיאורטי? אחרי בחינה אובייקטיבית של העובדות ישנם חוקרים שהגיעו למסקנה שהתשובה לשתי השאלות הללו היא לא. כפי שנראה, כרגע אין כל
סיבה להתעקש שאבולוציה היא ההסבר האפשרי היחיד למגוון צורות החיים.
אנשים רבים סבורים שהאלטרנטיבה היחידה לתיאורית ההתפתחות של דרווין היא סיפור בריאה תנ"כי כלשהו. לאמיתו של דבר, ישנן עוד אלטרנטיבות רבות, הכוללות תפישות של תבונה יקומית מתכננת השונות מהגרסה התנ"כית, ותפישות אבולוציוניות השונות מגישתו של דרווין.
רוב המדענים בכל אופן נכונים להילחם עד חורמה להגנת האבולוציה נגד כל אלטרנטיבה אחרת. סיסמתם היא "אבולוציה אינה תיאוריה, זו עובדה". משפט זה מצביע על כך שהם חושבים שעברו כבר מעבר למישור התיאורטי, אף שבאמת הם בקושי הגיעו אפילו למישור של תיאוריה ממשית. למעשה, תיאורית האבולוציה, כפי שהיא כיום, לא מסוגלת באמת להסביר – במובנה המדעי המדויק של המלה 'הסבר' – כיצד מין חיים אחד הופך לאחר.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/488/195.jpg
פינגווין. כיצד הפך לנשר? |
|
|
|
|
|
|
|
|
ראיות קלושות
|
|
|
|
|
|
|
חוקר המאובנים ניילס אלדרידג', מדובריה הראשיים של הגישה האבולוציונית, אומר, "אבולוציה הינה עובדה ממש כמו העובדה שכדור הארץ הוא עגול". אולם בימינו כל אחד, אם הוא בעל אמצעים, יכול להיווכח במישרין שכדור הארץ עגול. כל שנדרש ממך זה ללכת לסוכנות הנסיעות הקרובה, לרכוש כרטיס טיסה סביב לעולם ולראות מה יקרה.
בדיקות ישירות שכאלה לא קיימות, לעומת זאת, בתורת האבולוציה. כמובן, אם היתה לנו מכונת זמן שבאמצעותה יכולנו לחזור מאות מיליוני שנים לאחור ולצלם סוג מסוים של זוחל שנקרא תרפסיד, ולאחר מכן לצלם בקפיצות זמן את השינוי ההדרגתי שחל בו מזוחל ליונק, לקוף, ולבסוף לאדם, היינו מקבלים ראיות מוצקות למדי לאבולוציה. לנוכח שפע תמונות הצבע של אבולוציה המתוארות בספרי הלימוד, אפשר לחשוב שלמדענים באמת יש מכונות זמן שכאלו. אבל הראיות הממשיות מהעבר הן מקוטעות ביותר, ומשום כך נאלצים המדענים להישען בעיקר על השערות תיאורטיות.
לא די שישנו מחסור מפתיע בראיות תצפיתיות לאישור תיאורית האבולוציה, התיאוריה עצמה גם אינה מנוסחת בצורה טובה מספיק כדי שניתן יהיה לבצע ניסיון כלשהו לאישורה. אחד מן ההיבטים החשובים ביותר בתיאוריה מדעית תקפה הוא שביכולתה לתת תחזיות מדויקות; מכאן שמן הבסיס התיאורטי של אבולוציה היינו צריכים להיות מסוגלים להסיק דברים מסוימים על העולם שמסביבנו. אז מה מנבאים חסידי האבולוציה? בניסיונו להשיב על אתגר זה, הביא האבולוציוניסט החשוב ניילס אלדרידג' שתי תחזיות: צריכה להיות היררכיה של צורות ביולוגיות, וצריך להיות רצף של מאובנים, ערוך בסדר עולה של התפתחות, בשכבות האדמה.
מובן שחסידי האבולוציה ירצו שהתיאוריה שלהם תנבא היררכיות של צורות, כי כולנו יודעים שהן אכן קיימות. אבל כל תיאוריה שמניחה תכנון תנבא את אותו הדבר. בחיבור מאמר למשל, הכותב מתחיל פעמים רבות בכתיבת הרעיונות המרכזיים בסדר היררכי. היררכיה הינה תוצר טבעי של המחשבה. גם בתכנון הנדסי של כלי רכב ניתן לראות היררכיה של צורות מכאניות: מכוניות מסוגים שונים, משאיות, טנקים, סירות, צוללות, מטוסים וכו'. אולם נטעה אם נניח שאלה התפתחו אחד מהשני. אף שניתן לסדר את המכונות בהיררכיות, הן כולן מתוכננות ומיוצרות באופן נפרד. היררכיה של צורות אינה אפוא, הוכחה לכך שצורה אחת התפתחה מאחרת בתהליך פיזי של התרבות. באותה מידה זו יכולה להיות הוכחה לקיומה של תבונה מתכננת.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/719/567.jpg
זה לא התפתח מחיפושית, למשל  |
jan krutisch, cc=by |
זה לא התפתח מחיפושית, למשל |
|
|
|
|
|
|
|
איפה המודל?
|
|
|
|
|
|
|
חסידי האבולוציה מנבאים גם רצף של מאובנים. אולם, האם התיאוריה באמת מנבאת מראש את סדר המאובנים, או שהתיאוריה באה אחרי העובדות? נדמיין לנו אבולוציוניסט דמיוני מכוכב אחר שמגיע לכדור הארץ בתקופה הקדם קמברית, בזמן שההנחה היא שהיו קיימים רק אצות וחיידקים פשוטים. האם הוא יכול היה לנבא מראש ששונות וברירה טבעית יגרמו להתפתחות עכבישים וצדפות? מדוע לא אצות וחיידקים רבים וטובים יותר? תיאורית האבולוציה אינה מסוגלת להסביר למה, אם חיים התחילו מתא בודד, אנו מוצאים עתה פילים ויתושים. המדענים יכולים רק להצביע על מיני החיים הקיימים ולומר, "הם התפתחו", מאורגניזמים פשוטים למורכבים יותר. אלא שטענה זו מעורפלת מאד ואינה מוציאה מכלל אפשרות הסברים אפשריים אחרים.
חסידי האבולוציה דבקים בעוז ברעיון שהכל קרה באמצעות חוקי טבע פיזיקאליים. הם חשים שלהודות בסיבות אחרות – כגון בינה מתכננת – אינו מדעי. אולם ההסברים שהם מציעים במסגרת חוקי הטבע אינם מדעיים בעצמם, כיוון שאיש לא בנה עדיין מודל שמראה, אפילו בערך, את שלבי ההתפתחות ההדרגתיים של אורגניזמים. ללא מודלים שכאלה, תיאורית האבולוציה נשארת בסך הכול רעיון ערטילאי, מחוץ לתחומיו של מדע אמיתי.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/719/666.jpg
חיידקי אי-קולי, מוגדלים פי 10,000 |
אריק ארבה |
חיידקי אי-קולי, מוגדלים פי 10,000 |
|
|
|
|
|
|
|
קחו למשל חיידק
|
|
|
|
|
|
|
אפשר להבין טוב יותר את הקשיים העומדים בפני תיאוריה של אבולוציה אם נבחן דוגמה ממשית, כגון המנועים התאיים בחיידק E-קולי. יצור חד תאי זה ניחן בשוטונים (סיבים בצורת מחלץ פקקים) שמופעלים על ידי מנועים סיבוביים הבנויים בתוך דפנות התא. תנועות השוטונים דוחפות את ה-E-קולי בתוך המים, כמו מדחף של ספינה, ועל ידי הפעלת המנועים הללו בכוון אחד או בכוון ההפוך יכול החיידק לנווט את עצמו ליעד הרצוי.
נדמיין עתה חיידק ללא מנגנון שכזה. השאלה היא מה הם הצעדים האבולוציוניים שהביאו להיווצרות חיידק עם מנועים תאיים שכאלה? מה הם שלבי הביניים? הדרישה מהשלבים היא שכל שלב צריך לבטא יתרון משמעותי לחיידק יחסית לשלב הקודם. כי אלמלא כן, לא ניתן לייחס את השינויים לברירה טבעית, שהיא המנגנון שמכוון את תהליך האבולוציה.
ידוע כיום ש-20 גנים אחראים על מבנה המנועים. פירושו של דבר שלא יתכן שההתפתחות התרחשה בבת אחת על ידי מוטציה יחידה אחת. אלטרנטיבה אפשרית היא שרצף השינויים התרחש בצורה הדרגתית כתוצאה ממוטציות גנטיות מקריות שמשפיעות על מספר קטן של גנים. אולם אם נוצר רק חלק מן המנוע, כיצד זה עוזר לאורגניזם? סביר להניח שזה יקטין את סיכויי ההישרדות שלו כיוון שיבזבז את אונו על יצירת מבנה חסר תועלת. ברירה טבעית תפעל איפוא למנוע שינויים שכאלה.
אפילו אם נניח שתא אחד הצליח בסופו של דבר לארגן בתוכו מבנה מוטורי פעיל, עדיין תהיה חסרה לו מערכת החיישנים הדרושה כדי לשלוט במנוע. הוא לא יוכל להשתמש במנוע כראוי וכך למנוע לא יהיה ערך עבורו. מצד שני, החיישנים הינם חסרי ערך ללא מנוע. מכאן שמערכת החיישנים והמנוע צריכים להתפתח בו-זמנית, מה שמסבך עוד יותר את הנושא כולו.
ניתן לסכם את הבעיה כך: מנוע כולל מספר רב של מרכיבים התלויים זה בזה, וכדי שיוכל לפעול, כל המרכיבים הללו צריכים להימצא, ולהיות מורכבים בצורה הנכונה. קשה מאד לדמיין כיצד ניתן ליצור מכניזם מורכב כל כך בלי לקבץ בבת אחת את כל המרכיבים יחדיו. למדענים העוסקים באבולוציה אין הסבר הולם לכך. אולם כל מתכנן בעל תבונה מסוגל ליצור מכניזם כזה, זאת משום שהמחשבה האנושית יודעת לעבור בתהליך של חשיבה הגיונית מרעיון לתכן ממשי עובד, מבלי ששלבי הביניים יצטרכו לשרוד בסביבה טבעית כלשהי. אם מתכנן כלשהו היה רוצה לבנות מנוע תאי, הוא היה חושב על הרעיון, ואז במוקדם או במאוחר, מגיע לתכנית מגובשת. קל מאד להבין את זה כך, אולם קשה מאד לדמיין כיצד זה יכול לקרות באמצעות תהליך טבעי עיוור.
דוגמת המנוע של E-קולי אינה יחידה במינה. למעשה, המבנים באורגניזמים מפותחים הרבה יותר מסובכים מחיידק ה-E-קולי, וכל ניסיון אמיתי להסביר את מקורם יהיה כרוך בקשיים גדולים לאין ערוך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המחשב והתוכנה
|
|
|
|
|
|
|
ישנם מדענים הגורסים שמה שמבדיל את האדם מן הקוף זה בסך הכול שוני בגודל המוח. כמו ניפוח בלון. אלא שמחקר נוירולוגי של המוח מראה שהמוח אינו סתם גוש גמיש של חומר אפור – הוא מורכב ממיליארדי נוירונים המחוברים יחדיו במעגלים מסובכים.
ילד אנושי, אפילו בגיל צעיר ביותר, מסוגל מעצמו לקלוט ולהטמיע בתוכו את המבנים הסמליים ותהליכי התקשורת של השפה המדוברת סביבו. קוף לא יכול לעשות זאת. עובדה זו הובילה מומחים לבלשנות, כמו נחום חומסקי, להניח שבמוח מצויה מעין תוכנה המאפשרת הבנה של מבנה השפה. אם נמשיך מעט את דוגמת המחשב, ברור למדי שרק הכפלת זיכרון המחשב והחלפת המעבד שלו ממעבד של 32 ביט למעבד של 64 ביט אינם מספיקים כדי להגדיל היכולות שהוא מספק למשתמש. מה שדרוש באמת זו תוכנה חדשה משוכללת יותר. זה נכון גם לגבי המוח האנושי – הוא אולי גדול מזה של קוף, אבל ההבדל האמיתי הוא בתוכנה המסובכת יותר שמצויה בתוכו. השאלה הגדולה היא כיצד נוצרה התוכנה החדשה הזו. דבר אחד בטוח: בלתי אפשרי להוסיף יכולות חדשות השונות בתכלית מאלה שישנן בתוכנה קיימת, באמצעות שינויים מקריים מתוך תקווה שבהדרגה, על ידי שינויים קטנים, התוכנה תשתפר. הרבה יותר הגיוני להניח שהיה צריך להתבצע תהליך מסודר של תכנון ומימוש.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| מעבד.
| /images/archive/gallery/474/948.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
מקרה חד פעמי?
|
|
|
|
|
|
|
כשמתברר שהסבר פיזיקאלי לראשיתם של מבנים מסובכים אינו בנמצא, כמה מדענים מנסים להציל את תיאורית האבולוציה בפניה למקרה העיוור, ומציעים שבדרך כלשהי הכול התארגן במקרה בדיוק בדרך הנכונה. אלא שגישה כזו כרוכה בטעות מחשבתית חמורה. המושג "מקרה" הינו משמעותי רק כאשר ניתן לחזור על אירוע ולהבחין בתבניות סטטיסטיות לגביו, מה שלא נכון לגבי עצם הופעת החיים. באופן כללי, כאשר אבולוציוניסטים פונים ל"מקרה", הם מדברים על הסתברויות נמוכות כל כך, שלא ניתן לצפות שאירועים שכאלה יתרחשו אפילו פעם אחת במהלך זמן הגדול פי מיליארד מזמנו המשוער של היקום.
ישנם אבולוציוניסטים שנאלצו כבר להגיע למסקנות דומות. ג'ורג' גיילורד סימפסון, שהינו אחד מכוהניה של תיאורית האבולוציה המודרנית, כותב בספרו",This View of Life" : "הגורמים שקבעו את הופעתו של האדם היו מיוחדים בצורה קיצונית כל כך, משתרעים על זמן רב כל כך, ומסובכים כל כך, שיכולתי רק בקושי לרמוז עליהם כאן. הם למעשה, הרחק מעבר לכל מה שידוע לנו, וככל שאנו יודעים יותר, הם נראים חד פעמיים להחריד".
את הגרסה המלאה של המאמר ניתן לקרוא באתר של גד לובן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מורה לפילוסופיה מזרחית. בעליו של האתר יוגה של אהבה | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
