 |
/images/archive/gallery/616/428.jpg נער הפנטכלים. טארוט ווייט-ריידר
 |
|
|
|
|
|
|
| אלקטרון יכול להראות כחלקיק, ויכול להראות כגל: זה תלוי בהתבוננות שלנו. באותו אופן, קלף שבחרנו יכול להיות עבורנו אקראי או סימן רב משמעות. ד"ר יואב בן-דב על פיזיקה קוונטית וקריאה בטארוט. חלק א' |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תמונת העולם המדעית שהתפתחה עד לפני מאה שנה ראתה את העולם כמין מכונה ענקית של חלקיקי חומר שתנועתם קבועה מראש. בתמונה זו, שעדיין מלמדים אותה בבתי הספר התיכוניים, אי אפשר היה להבין את תופעת הקריאה בקלפים. זו הסיבה שגם כיום, רבים חושבים שהקריאה בקלפי טארוט מנוגדת לעקרונות המדע. אולם במהלך המאה העשרים המדע שינה את פניו, והופיעו בו תחומי מדע חדשים שמערערים את התפיסות הישנות.
 |
| העתיד בידינו? |
|
ד''ר יואב בן דב על המכנה המשותף העומד בבסיס כל שיטות החיזוי והייעוץ המיסטיות |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
המדעים החדשים מדברים על עולם פתוח ועל אי וודאות, על תפיסות שלמות והוליסטיות שאינן מפרקות את העולם לחלקיו, ועל תפקידה של התודעה האנושית בעיצוב המציאות שאנו חווים. דרך עולם המושגים של המדעים החדשים אפשר כיום להבין כמה היבטים חשובים של הקריאה בקלפים. מהם המדעים החדשים, ואיזה אור הם שופכים על הקריאה בקלפי טארוט?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עולם פתוח ולא וודאי
|
|
|
 |
|
|
|
בתחילת המאה העשרים התברר לפיזיקאים שהתורות המדעיות ששלטו עד אז אינן יכולות להתמודד עם בעיות כמו תיאור מבנה האטום. שורה שלמה של פיזיקאים מבריקים, שעבדו במשך כמעט שלושים שנה, פתרו את הבעייה עם תיאוריה חדשה שנקראת תורת הקוונטים. התיאוריה הזו הצליחה מאד. היא הוכיחה את עצמה בניסויים מרשימים, ורבות מההמצאות הטכנולוגיות של המאה העשרים, כמו התקנים אלקטרוניים זעירים, לייזרים, אלקטרו-אופטיקה או אנרגיה גרעינית, מבוססות עליה. מסיבה זו, הפיזיקאים קיבלו את תורת הקוונטים כתיאוריה הבסיסית של מבנה החומר.
אולם גם אחרי שקיבלו אותה, הפיזיקאים המשיכו לחשוב על תורת הקוונטים כתיאוריה מוזרה משום שהיא חורגת מכל מה שהיה מקובל במדע עד אז. לדוגמה, משוואות תורת הקוונטים חוזות באופן מדויק מאד את התנהגותם של אלקטרונים. אולם אם שואלים מהו בדיוק האלקטרון - למשל, האם הוא חלקיק או גל - מתברר שתורת הקוונטים עונה שתי תשובות סותרות. האלקטרון יכול להיות חלקיק ברגע מסוים, ויכול להיות גל ברגע אחר. יתרה מזו, השאלה
מה הוא יהיה ברגע נתון תלויה בהחלטה של האדם שמתבונן באלקטרון ומחליט לבצע עליו ניסוי כזה או אחר. פירוש הדבר הוא שתורת הקוונטים אינה מדברת על מציאות אובייקטיבית שקיימת כביכול "שם בחוץ". במקום זאת מציאות האלקטרון, כלומר השאלה אם הוא חלקיק או גל, תלויה בתודעה האנושית ובבחירות שלה.
תורת הקוונטים סותרת את התפיסות הישנות גם בכך שהיא מציגה תמונה של עולם פתוח ולא וודאי. לדוגמה, התפרקות של גרעין אטום רדיואקטיבי מתרחשת באופן אקראי. אי אפשר לצפות מתי הוא יתפרק, אלא רק לחשב את הסיכויים לכך שהוא יתפרק במהלך השעה הקרובה. פירוש הדבר הוא שברגע ההווה אנו יכולים לצפות קדימה ולראות אפשרויות שונות של העתיד: ייתכן שהאטום יתפרק, וייתכן שלא. אפשר גם לנסח זאת באופן הבא. התורות המדעיות הישנות הציגו תמונה של עתיד צפוי וקבוע מראש, מעין מסלול אחד ויחיד שאנו חייבים לנוע בו. אולם תורת הקוונטים מציגה דימוי של עולמות מרובים, כמו מסלולים או שבילים שמתפצלים זה מזה וכל אחד מהם מוליך אל עתיד שונה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
גם צופים וגם משתתפים
|
|
|
|
|
|
|
איך כל זה קשור לטארוט? אנשים רבים מגיעים לקריאה בשאלה של "מה יהיה", כמו לדוגמה "האם אצליח בעסק". פירוש הדבר הוא שהם מאמינים, גם אם באופן לא מודע, שהעתיד שלהם כבר נקבע מראש. הדבר דומה לתמונה המדעית הישנה שבה העתיד הוא שביל יחיד וקבוע מראש. התפקיד שלנו כקוראים הוא להציג לפני השואל דימוי של עתיד פתוח שיש בו שבילים שונים, ולתת לו תחושה שהוא יכול להשפיע על בחירת השביל שלו. כביכול, עלינו להעביר לשואל את התמונה הקוונטית של עתיד פתוח, שהבחירה האנושית ממלאת תפקיד בעיצובו. זו הסיבה שלא מומלץ לענות על שאלה בנוסח של הגדת עתידות: "יקרה כך וכך". במקום זאת, עדיף שהתשובה תהיה משהו כמו "אתה יכול לעשות כך או אחרת, ואלו התוצאות שאפשר לצפות להן".
אולם תורת הקוונטים יכולה גם לעזור לנו להבין את תהליך הקריאה עצמו. אחד העקרונות הבסיסיים שלה נקרא בשם "קומפלמנטריות", או בעברית "השלמתיות". הרעיון הוא שתיאורים שונים של העולם נמצאים רק בראש ובשפה שלנו ולא במציאות "האמיתית". התפיסה האנושית אינה יכולה להקיף את כל המציאות בשפה אחת בלבד. הסיבה לכך היא שכל שפה מתייחסת למציאות כאילו אנו צופים בה מבחוץ. אולם במקרים שבהם אנו מעורבים בתהליך, אנו ממלאים תפקיד כפול: גם צופים וגם משתתפים. במקרה כזה, שפה אחת ויחידה אינה מספיקה. לדוגמה, כדי להכיר את האלקטרון אנו חייבים לצפות בו באופן פיזי, וכך אנו מעורבים במה שקורה לו. התוצאה היא שאנחנו לא יכולים להבין את טיבו של האלקטרון באופן אחד ויחיד. בנסיבות מסויימות הוא ייראה לנו כחלקיק אולם בנסיבות אחרות, כלומר אם נבצע ניסוי אחר, הוא ייראה כגל.
רעיון ההשלמתיות הקוונטית אומר אפוא שלאותה מציאות אפשר להתייחס מנקודות מבט שונות ומנוגדות, וכל אחת מהן יכולה להיות נכונה. הדבר תלוי בשאלה איפה אנחנו עומדים ומה אנחנו רוצים להשיג. אי אפשר לשאול מהו האלקטרון "באמת", אלא רק מהו התיאור הנכון שמתאים לנסיבות כאלה או אחרות שבהן אנו נמצאים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אקראיות או סימן?
|
|
|
|
|
|
|
גם את התפקיד שערבוב הקלפים ממלא בקריאה אפשר להבין בשני אופנים מנוגדים. אם אנחנו מסתכלים על הקריאה מבחוץ, כלומר רק צופים בתהליך בלי להשתתף בו, אנו יכולים להתייחס אליו מתוך תמונת המציאות המקובלת. בתמונה זו, כשרוצים להביא דוגמה מובהקת לתהליך אקראי, בוחרים באמצעים כמו זריקת מטבע, הטלת קובייה או ערבוב קלפים. כדאי לשים לב שבכל האמצעים האלה אפשר להשתמש גם לשיטות ייעוץ מיסטי, כמו לדוגמה שיטת האי צ'ינג הסיני, שבה מטילים מטבעות ונותנים ייעוץ על פי הצד שעליו נפלו. לכן, המסקנות שנגיע אליהן כאן תקפות לכל שיטה כזו ולא רק לקריאה בקלפים. בתפיסת העולם היומיומית או המדעית, שמסתכלת על תהליך הקריאה מבחוץ, ערבוב הקלפים מופיע אפוא כתהליך אקראי שאין לו קשר לחיי השואל.
אולם אנו יכולים גם להחליט שברצוננו להיכנס פנימה, לתוך המרחב והזמן של תהליך הקריאה, ולהתנסות בתהליך עצמו: לקרוא בקלפים למישהו אחר, או לשבת עם מישהו שקורא עבורנו. כדי לעשות זאת עלינו לפעול מתוך תמונת עולם אחרת, שבה שום דבר אינו אקראי. הכלל הבסיסי של מרחב הקריאה הוא "כל דבר הוא סימן". לכן, אם כתוצאה מהערבוב יצאו קלפים אלה ולא אחרים, אזי זה לא משהו שקרה במקרה, אלא סימן שעלינו לפרש כדי להבין את משמעותו.
איך זה יכול להיות? כיצד אפשר להתייחס לאותו ערבוב גם כתהליך אקראי, וגם כסימן בעל משמעות? בתפיסת העולם המדעית הישנה יש רק אמת אחת על המציאות, ולכן דבר כזה אינו אפשרי. אולם תורת הקוונטים מאפשרת לנו ראייה רחבה יותר. שתי האפשרויות של "אקראי" או "סימן" אינן המציאות עצמה, אלא רק שתי דרכים שלנו לתאר את ערבוב הקלפים. בדיוק באותו אופן, המושגים של חלקיק או גל אינם קיימים במציאות "האמיתית", אלא מייצגים שתי דרכים שלנו לתפוס את מציאות האלקטרון. ההשלמתיות הקוונטית מאפשרת לנו אפוא לקיים שתי תפיסות מנוגדות של המציאות. כאשר אנו נמצאים מחוץ למרחב הקריאה, אנו מתייחסים לערבוב הקלפים כתהליך אקראי. לעומת זאת, כאשר אנו נמצאים בתוך מרחב הקריאה, עלינו להתייחס לקלפים שיצאו מהערבוב הזה כאל סימן בעל משמעות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לנוע בין הקריאות
|
|
|
|
|
|
|
ומה זה "באמת" - אקראי או סימן? על התשובה הזו איננו מסוגלים לענות, בדיוק כפי שאי אפשר לומר מהו האלקטרון "באמת". לעולם אי אפשר להוכיח שצירוף מקרים מופלא שמדהים אותנו הוא באמת הוכחה לקיומם של כוחות נסתרים. תמיד אפשר לטעון שזה קרה במקרה, גם אם מראש היה לכך סיכוי מאד קטן. מצד שני, גם אי אפשר להוכיח שאירוע כלשהו באמת קרה במקרה. תמיד אנו יכולים להאמין שיש כוחות נסתרים המכוונים את הדברים כדי להעביר לנו מסר, או כחלק מתכנית רוחנית כללית של התפתחות העולם. העניין הוא שעם תורת הקוונטים, אנו לא חייבים לבחור רק אחת משתי האפשרויות. מדובר בשתי נקודות מבט שונות, שאפשר לנוע ביניהן כאשר אנו נכנסים או יוצאים ממרחב הקריאה.
באופן זה אנו יכולים להגן על יציבותנו הנפשית מפני התחושה המעיקה של חיים בעולם שכולו סימנים ומשמעויות, מה שלפעמים יכול להתקרב למצב של פרנויה. כאשר אנו נמצאים מחוץ למרחב הקריאה, כלומר במצב התודעה היומיומי והמקובל, נתייחס לתופעות כמו ערבוב קלפים כמשהו אקראי ולא נחפש סימנים בכל מקום. ראייה כזו מאפשרת לנו לתפקד בעולם היומיומי, או לבנות תיאוריות מדעיות מועילות. אולם היא חוסמת מאיתנו את הגישה לשיטות של ייעוץ וסיוע אישי המלוות את האנושות מזה אלפי שנים ואולי יותר. כדי ליהנות מעוצמתן של השיטות האלה ולהפיק מהן תועלת, אנו יכולים להיכנס לתוך מרחב הקריאה ולהתנסות בתהליך בעצמנו. אולם לשם כך עלינו להשתמש ברעיון ההשלמתיות ולעבור מתמונת העולם היומיומית והמקובלת לתיאור אחר של המציאות. כעת, כשאנחנו בתוך מרחב הקריאה, כל דבר הוא סימן.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| ד"ר יואב בן-דב
| /images/archive/gallery/345/820.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | למד פיזיקה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטאות תל אביב ופריז, והתמחה בחקר המשמעות הרעיונית של תורת הקוונטים ושל מדעים חדשים אחרים כמו כאוס, פרקטלים ותורת המערכות המורכבות. מורה הטארוט הראשון בישראל (מאז 1979), ומחבר הספר ''קריאה בקלפים''. לימד באוני' ת"א ובאוני' דל וייה בקולומביה. כותב ומרצה בנושאי מדע ומיסטיקה, תורות המזרח, חינוך והוראת המדעים, תרבות דיגיטלית ומסיבות טראנס. יועץ ומנחה סדנאות ללימוד קלפי טארוט, פסיכומאגיה והתפתחות אישית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
