ראשי > ניו אייג' > רונית נשר
בארכיון האתר
מחפשת את הדרך
השלב הראשון בעבודה עם חלומות הוא היכולת לזכור אותם. רונית נשר מסבירה איך זוכרים חלום. סדרה חדשה
12/7/2006
:עוד בכתבה
איך לזכור חלום?
פרויד, אבי הפסיכואנליזה, כינה את החלום "דרך המלך אל התת מודע". בסדרת המאמרים שלפניכם אשתמש בחלום ככלי לעבודה עם העולם הפנימי, עם אותם חלקים בנו שנדחקים בזמן העירות, מסיבות כאלה ואחרות, אל מקומות חבויים יותר.
בדידותו של הנוסע האסטרלי
ככל שהתעייפתי בחלום ורציתי לישון כך הלכתי והתעוררתי במציאות - בסופו של דבר, ענת הלחמי הבינה שהחלומות שלה הם מה שנקרא חלומות צלולים

לכתבה המלאה  


יש גישות רבות ושונות לעבודה עם חלומות: פרויד, יונג, הגשטלט, הקבלה, השאמאניזם האינדיאני, גישות הוליסטיות שונות ועוד. הגישה הרווחת, העממית, היא לנסות לזכור על מה חלמתי, מהו הסימבול, המוטיב העיקרי שהופיע, ודרכו לפרש את החלום. נניח למשל שחלמתי על מים. אני אפתח ספר ואברר מה פירוש "מים". אולם למים יכולים להיות פירושים רבים ושונים - אם פתחתי ספר של קרל יונג, אראה שמים מסמלים רגשות, בדת היהודית מים מסמלים טיהור, אך עבור מישהו שכמעט טבע פעם, המים יסמלו משהו מאיים ומפחיד.

לכן השאלה היא גם איזה מים? האם מדובר באגם צלול ושקט, או בים גועש וסוער?

כמו כן חשוב לשים לב לתחושות שעולות במהלך החלום. שני אנשים חלמו על נהר גועש, האחד יתאר חוויה של עוצמה, תחושה של התמודדות וכוח, ואילו השני יתאר הרגשה של אימה ופחד משתק.

לכן כשעובדים עם חלום צריך לשים לב גם לסימבולים שמופיעים אך גם לתחושה שלי כלפיהם, ולתחושה בסיום החלום. הרי לא ייתכן שאתה, אני, החבר מספרד והדודה מנתניה, שגדלנו בבתים שונים עם חוויות חיים שונות, נחלום אותו חלום שיהיה לו אותו פירוש! פירוש הסימבולים חשוב, אך מה שחשוב יותר הוא כיצד משקף החלום את המציאות היומיומית שלי, ומה אני יכולה לעשות עם זה.
מסדרון ארוך שמתפצל לשניים
לפני מספר ימים סיפרה לי אישה צעירה את החלום הבא: "אני נמצאת במוזיאון ענק. בהתחלה אני מאוד מבולבלת ולא מוצאת את דרכי. נראה כאילו החדרים מסודרים במבוך ואין אף אחד מסביב, כך שאין לי את מי לשאול. אני הולכת במסדרון ארוך ובסופו אני נעצרת כי הוא מתפצל לשניים. מימין, המסדרון נעשה רחב, נוח להליכה ומואר אך נראה ריק וחסר ייחוד. משמאל אני רואה רק את תחילת המסדרון, ושמה לב שיש תמונות מעניינות על הקירות וגם חפצי אמנות. אבל אני לא רואה את ההמשך, וגם נראה שהמסדרון מתפתל בצורה מוזרה ומיוחדת. למרות זאת התחלתי לצעוד במסדרון, מאוד מסוקרנת מה יהיה בהמשכו. בשלב הזה התעוררתי עם תחושת מועקה, ודאגה לא מוסברת".

ביקשתי מאותה אישה שתתן כותרת לחלום. כלומר, אם היא הייתה צריכה לתאר את החלום בכמה מילים, איך היתה עושה זאת. היא בחרה לקרוא לחלום: "מחפשת את הדרך". שאלתי אותה על המציאות היומיומית שלה, ואיפה כיום היא מצויה בתחושה של חיפוש הדרך.

מיד התפשט חיוך רחב על פניה: "אה, אני מתחילה להבין... אני נמצאת כרגע בפרשת דרכים מקצועית. אני מעצבת פנים. בשנים האחרונות עבדתי כשכירה במקום נחמד עם משכורת סבירה. אך
התחיל לשעמם לי. מצד אחד זה מקום מסודר ועתידי בטוח בו..."

"קצת כמו המסדרון המואר והרחב, אך המשעמם?", שאלתי.

"כן! בדיוק!", ענתה והמשיכה. "חשבתי להיות עצמאית. זה מאוד מעניין אותי ומאתגר אבל זה גם מאוד מפחיד כי אני לא יודעת אם אצליח ומה יהיה...".

ובכן הסברתי לה בחלומך, כמו במציאות שלך, את נמצאת בבלבול משום שהמקום המוכר והידוע (כמו המסדרון הרחב והמואר) כבר משעמם וריק מתוכן. המסדרון השני, נראה מעניין אך אין את יודעת לאן הוא יוביל אותך. את רק יודעת היכן את מתחילה (בדיוק כמו ההתלבטות האם להיות מעצבת עצמאית). סיומו של החלום מראה לנו על החלטה די ברורה - ללכת אל החדש, המסקרן והלא ידוע, למרות הפחד. התחושה איתה התעוררת מראה לנו שעדיין יש פחדים וחששות.

הצעתי לאותה אישה לנסות ולדמיין את המשך החלום, מה היה קורה לולא התעוררה.

"אני הולכת במסדרון, קצת חשוך, אני בוחנת בהנאה את יצירות האמנות. להפתעתי ככל שאני מתקדמת אני יכולה לראות יותר בבירור את ההמשך, וגם התחושה כבר הרבה יותר נינוחה".

והרי כך גם בחיינו, לא? ההתחלות הן הרבה פעמים קצת מאיימות ולא ברורות.
איך לזכור חלום?
השלב הראשון בעבודה עם חלומות הוא שכלול היכולת לזכור אותם. אנשים רבים שואלים אותי איך זוכרים חלום, האם מי שלא זוכר, לעולם לא יזכור?

ראשית, חשוב לדעת שכולנו חולמים. השינה שלנו מתחלקת לכמה אפיזודות: שינה רגילה ושנת חלום (הידועה בכינוייה "שנת REM" - שינה המאופיינת בתנועות עיניים מהירות). רק בזמן שנת חלום אנו חולמים, ושינה זו מתרחשת מספר פעמים בלילה.

אנשים שרוצים לזכור חלום, שמודעים לחשיבות החלום בחיי היומיום שלהם, בדרך כלל יזכרו באופן טבעי יותר חלומות.

בתקופות עמוסות קורה שאינני זוכרת חלומות במשך כמה לילות. בתקופות של סדנאות על חלומות או בימים בהם אני מרצה על חלומות אני בדרך כלל זוכרת 4-5 חלומות בלילה אחד, ואף יכולה לזכור בפרטי פרטים צבעים, תחושות, שלטי רחוב או את הדוגמא בחולצה של מי שעמד מולי בחלום. זה עניין של מודעות ותשומת לב, לתת מקום לחלום גם בעירות.

ובכל זאת מספר טכניקות.

נסו לתרגל זיכרון חלומות ביום בו אתם מתעוררים ביקיצה טבעית. כשאנחנו מתעוררים ביקיצה טבעית יהיה לנו סיכוי טוב יותר לזכור את החלום, מכיוון שכאשר השעון המעורר מעיר אותנו, או בכי התינוק או הצעקות של השכן מלמטה - אנו עוברים במהירות ובצורה חדה לעירות - ואז קשה יותר לשחזר את החלום.

הניחו ליד המיטה מחברת ועט, ומיד עם היקיצה, לפני שאתם מזיזים את הגוף, שלחו באיטיות יד לעבר המחברת ורשמו מה אתם מרגישים ברגע זה? פחד/כעס/שמחה/ קור/חום/דפיקות לב מואצות וכו'. האם זה קשור לחלום שחלמתם? בדרך כלל כן!

נסו "למשוך" דרך התחושה את הזיכרון: קמתי בתחושת כעס - על מי כעסתי בחלום? ברוב המקרים תזכרו תוך מס' שניות. אם לא - הניחו לזה ונסו שוב למחרת. חשוב להיות עקביים, ובכל בוקר לתת מקום לחלום - אפילו מס' שניות!

דרך נוספת, למי שעושה רייקי או הילינג היא מיד עם היקיצה להניח יד על צ'אקרת העין השלישית (בין הגבות) - המקושרת לחלומות ולתת-מודע שלנו, עד שזכרון החלום יעלה.

אפשרות נוספת היא לשוחח עם מישהו אחר על החלומות שלו וכך להיזכר בנושאים שהופיעו בחלומותיך. פעמים רבות מגיעים לסדנאות אנשים שנשבעים שלעולם לא זכרו ולו חלום אחד, ותוך כדי הקשבה לחלומות של משתתפים אחרים הם נזכרים לפתע בחלום שחלמו אתמול.

יש אנשים שזוכרים חלום דרך "מילות מפתח": הם אומרים בקול רם מילים כמו אונייה, מים, גדר, אבא, אש, חיה, מכונית (אלו הם חלק מהסמלים האוניברסליים של קרל יונג, עליהם ארחיב בפעם אחרת) ולעתים המילה עצמה מזכירה משהו שהיה בחלום.
אפשר גם לשתות מים
נערה בת 18 סיפרה בתחילת סדנת-חלומות כי אינה זוכרת חלומות והיא כאן "רק בשביל הסקרנות". למחרת סיפרה לכל המשתתפים כי הבוקר התעוררה מחלום בדפיקות לב מואצות וזיעה קרה, אך מעבר לזה היא כמעט לא זוכרת דבר, "ולעומת החלומות שלכם, זה שום דבר ובטח אין מה לעשות עם זה". שאלתי אותה מה היא כן זוכרת מהחלום, וכל מה שיכלה לומר הוא: "מכונית".

"מה היה כל כך מפחיד במכונית?", שאלתי ולאחר דיאלוג קצר החלה להיזכר בפרטים נוספים מהחלום, עד שעלה החלום הבא: "אני נוהגת במכונית, אך בשלב מסוים הבלמים לא פועלים והמכונית מידרדרת למטה... למטה...למטה... ואז התעוררתי".

בעבודה עם אותה נערה על החלום, בדקתי כמה אפשרויות של התבוננות בחלום זה, כשכמובן הדבר החשוב ביותר הוא מיהו החולם ומה משמעות החלום בעולמו.

בפירוש הקלאסי היינו מתייחסים ל-2 סימבולים: המכונית (סימבול של ניידות, חופש, אמצעי להגיע ממקום אחד לשני, סמל סטטוס ועוד.. ) ואיבוד השליטה (סוגיית הפחד מאיבוד שליטה).

כאשר התבקשה אותה נערה "להמשיך את החלום בעירות", כלומר לדמיין ברגע זה את המשך החלום, היא סיפרה שבהמשך המכונית מידרדרת עד שהיא נעצרת ע"י מחסום צבאי. מכאן הקישור כמעט ברור מאליו - הבחורה עומדת לפני גיוס. סימבול איבוד השליטה הוא דווקא דיאלוג בין השליטה והמשמעת הקפדנית שמסמל הצבא, לבין איבוד השליטה על חייה הפרטיים והחופש. דיאלוג זה, שביומיום אינו מקבל התייחסות, הציג את עצמו דרך החלום. והכל התחיל מזכרון של מכונית. אדגיש שחולם אחר היה מקבל, כמובן, התייחסות שונה לגמרי לחלום.

סבתא אחת סיפרה לי שאם מניחים כוס מים ליד המיטה ושותים חצי כוס לפני השינה ואת החצי השני ביקיצה - החלום יופיע כזיכרון ברור. לא ניסיתי, אבל היא הבטיחה שזה עובד.


בפעם הבאה: איך מנהלים יומן חלומות
רונית נשר
על המחברת
לאתר הבית של רונית נשר
עוסקת בפסיכולוגיה רוחנית, מטפלת מוסמכת בפסיכולוגיית הגשטאלט ומנחת קבוצות. מתמחה בשילוב גישות טיפוליות כפסיכולוגיה, הילינג, עבודה אנרגטית ועבודה עם חלומות. מאמינה ביכולת המופלאה של האדם לצמוח ולקבל ריפוי והעצמה, בכל שלבי החיים

  מדד הגולשים
תשתחרר, בנאדם
                  40.86%
אני הוא זה
                  9.68%
האיש שפתח את הדלת
                  5.38%
עוד...

רונית נשר
מחפשת את הדרך  
עוד...

כותבים אחרונים
אבולוציה עכשיו
אביתר שולמן
ארז שמיר
בארי לונג
גבריאל רעם
ד''ר דבורה צביאלי
דוד מיכאלי
יונתן לוי
מיכל גזית
ערן גולדשטיין
סקר
יצאתי עם סאניאס
כן
לא
מה זה?