ראשי > ניו אייג' > עומר ברקמן
בארכיון האתר
עקרון המראה
רק מי שמסתכל במראה ורואה את עצמו מכוער, ידע גם כיצד להפוך ליפה. עומר ברקמן על עקרון המראה באמנות לחימה
23/1/2006
אמנות לחימה, כפי שהוצגה במאמרים הקודמים, שׂמה לה למטרה לבנות ולפתח את המתרגל. בנייה זאת, כמו כל בנייה נכונה בשיטה כלשהי, מושתתת על הרעיון של הכרת העצמי. כפי שכדי לפתח תיאוריה מתקדמת יש ראשית לשלוט בטכניקה הבסיסית, כך גם כדי לגדל אישיות יש ראשית להכיר אותה ולדעת מה ואיך לשפר. על מנת ללמוד להכיר את עצמו, נזקק התלמיד לעזרת המערכת, על מרכיביה השונים, שתתן לו משובים על עצמו. לשם כך נדרשים מסגרת, בה מוגדרים כללים וחוקים, וגם מורה, שמטווה את הדרך. בנוסף לאמצעים חיצוניים אלה קיים הגורם הפנימי, החשוב מכולם, שהוא המתרגל עצמו. יכול אדם לקבל אינספור משובים ועדיין לא לדעת כיצד להפיק מהם תועלת.
ההנאה שבאי ידיעה
עומר ברקמן תוהה האם יכול אדם לתרגל אמנויות לחימה מבלי לדעת דבר אודות הצ'י?
לכתבה המלאה  


יש לי חבר שלפני שנים אחדות חזר בתשובה. יום אחד לא התאפקתי ושאלתי אותו מה יותר מכל דבר אחר משך אותו אל הדת. הוא ענה לי שהבין שהאדם לא יכול להיות שופט של עצמו ושהוא משקר לעצמו כל הזמן. לא שקרים גדולים, הוא הרגיע אותי, אבל כאלה שמפריעים לו לצעוד בדרך אותה בחר. הוא מצא שמטעמי נוחות, פנאי, חשק ודומיהם הוא דוחה כל הזמן דברים שהתכוון לעשות בחייו.

"רציתי להשתנות," הוא אמר, "כמו כל אחד, רציתי להיות בן אדם טוב יותר, אבל דבר לא השתנה. נמאס לי מהתירוצים. מה שמשך אותי בדת הוא המסגרת, אוסף הכללים שגורם לי לפעול בדרך מסוימת. כללים שאני לוקח על עצמי, והם גורמים לי לחשוב על כל פעולה פשוטה ומלווים אותי כל הזמן". בעיניים של אמנות לחימה, אותו חבר חיפש מראה. זהו רעיון בסיסי ביותר לפיו הלוחם נתון לביקורת מתמדת שגורמת לו לשפר את עצמו כל הזמן. אמנות לחימה היא מסגרת שמשקפת לאדם את עצמו וכך מאפשרת לו להכיר את עצמו.
מערכת בקרה
ראשית התרגול של כל אמנות לחימה הוא בלימוד תנועות ועקרונות תנועה. על המתרגל ללמוד לעומק את התנועה ולבצע אותה בצורה מדויקת ונכונה. בניסיון זה של המתרגל לאמץ דבר חיצוני ואובייקטיבי ולהפכו לטבעי ומוכר, הוא עובר את כל תהליכי הלימוד: החל מהתבוננות חיצונית, דרך חיקוי ותרגול, עד הבנה והטמעה. בתהליך זה אדם נתקל בקשיים האישיים שלו שיכולים להיות חוסר קואורדינציה, בעיות זיכרון, נטייה לתסכול, חוסר יכולת להתרכז ועוד כהנה וכהנה קשיים. תכונות אלה, שבאות לידי ביטוי בלימוד התנועות, אינן ייחודיות ללימוד תנועה אלא משקפות את אופיו של האדם. כך יכול אדם ללמוד בצורה מוחשית על צדדים אלה של עצמו ולהתמודד איתם. יתרה מכך, המתרגל יכול לבדוק את התקדמותו - כמה קרובה התנועה אותה הוא מתרגל לתנועה הנכונה, כפי שמלמדים אותו. מידת הסטייה בתנועותיו של המתרגל משקפת את מידת הסטייה שלו גם בדברים אחרים, פיזיים וגם התנהגותיים,
אותם הוא מנסה לאמץ לעצמו.

כאשר אני לומד להכיר את מה שמפריע לי לבצע את התנועות נכון, אני מתמודד עם אותם דברים שמפריעים לי לשפר את עצמי בכל תחום ולכן, כאשר אני לומד להתגבר על תכונות אלה, היכולת שלי גדלה גם בתחומים אחרים. על מנת להתקדם באמנות לחימה, אני מוכרח לדעת להתמודד בהצלחה עם הצדדים באישיותי שמפריעים לי. אם למדתי להתמודד עם העצלנות שלי, או עם חוסר הריכוז, או עם השחצנות שלי, או עם כל דבר אחר שמפריע לי ללמוד, אם למדתי כיצד להקטין את הסטייה שלי, אז שיפרתי את אישיותי.

מעבר לתנועות אותן מבצע מתרגל אמנויות הלחימה עם עצמו, הוא נדרש לבצע אותן גם מול אדם אחר. לא מעט מתלמידי אמנויות הלחימה מחפשים דברים שונים מאשר ללכת מכות. ואכן לאמנות לחימה יש הרבה להציע מעבר לכך. אפשר ללמוד אמנות לחימה בלי ללכת מכות, אבל אי אפשר ללמוד אמנות לחימה מבלי להילחם, מבלי ליצור
התמודדויות ולנסות לפתור אותן. אם אני רוצה ללמוד אמנות לחימה, אני חייב לבדוק את עצמי גם מול מישהו אחר, חיצוני ואובייקטיבי. אחרת, איך אדע את הרמה האמיתית שלי? ואם לא אדע את הרמה האמיתית שלי, כיצד אוכל לשפרה? בשביל ללמוד ולהשתפר אני זקוק לדרך תרגול שתשקף לי את עצמי כל הזמן - הרי אי אפשר ללמוד נהיגה על סמך הדו"חות שמקבלים משוטרי תנועה ואי אפשר לשפר את חיי הנישואים לפי החלטות בית הדין הרבני.
בשביל לשפר את עצמי, אני נזקק לדרך לימוד, אפשרות לתרגל, וגם מערכת בקרה. כל זאת מספקת אמנות הלחימה: בלחימה קל לי מאוד לבדוק את עצמי - לא רק לפי התוצאות אלא גם לפי הדרך. אני יודע אם עבדתי לפי העקרונות שלי, וגם מי שאני עובד מולו יודע. הבדיקה העצמית באמנות לחימה היא פשוטה ובזה כוחה. אולם האימונים הוא כמו מעבדה, אני לומד עקרונות, אני שׂם את עצמי מול התמודדויות ומנסה להפעיל מה שאני יודע. מידת ההצלחה שלי משקפת בדיוק את הרמה שלי. קל לי, וגם לסובבים אותי, לראות את זה. אדם לא יכול לשמש מראה של עצמו, הוא צריך משובים אובייקטיבים. ההתמודדות מול בן זוג מאפשרת לי לראות את עצמי כפי שאני באמת. ולמרות שתמיד צריך האדם מראה חיצונית, עם הזמן רוכש המתרגל את היכולת להתבונן בעצמו גם מבלי שיהיה צורך "לצעוק" עליו - הוא הופך מודע יותר ויותר לצורתו ולמעשיו. אם בשלב הראשון יתבטא הדבר בתנועות ובעקרונות תנועה, לאחר מכן גם במעשים, התנהגות וכיוצא באלה. אמנות לחימה ניתן וכדאי לתרגל גם מחוץ לאולם האימונים - לא על ידי "הורדת" אנשים בסמטאות, אלא על ידי פתרון מצבים תוך השקעת פחות מאמץ והשגת יותר תוצאה.
מראה מראה שעל הדוג'ו
אמנות לחימה מספקת דרך בה המתרגל יכול לקבל שיקוף מהימן על עצמו. על מנת להפיק את המירב מהמשובים השונים, הפנימיים והחיצוניים, נדרש התלמיד להתעלות מעל האגו שלו, לדעת לקבל ביקורת וללמוד כיצד לתקן ולשפר את עצמו. מה שמפריע בדרך כלל לראות את המציאות כפי שהיא זה רק אני עצמי ואותם "משקפיים" שיצרתי ואשר דרכם אני מתבונן בעולם. אדם צריך לראות את עצמו בדיוק כפי שהוא נראה כלפי חוץ. רק מי שמסתכל במראה ורואה את עצמו מכוער, ידע גם כיצד להפוך ליפה.

עקרון המראה הוא הכרחי עבור שיטה ששואפת לבנות אישיות אצל המתרגל. הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הלימוד והוא מלווה את התלמיד לכל אורך הדרך. אדם שרוצה לצמוח מחויב להתבוננות עצמית. עקרון המראה מאפשר למתרגל להתבונן, לבקר ולתקן את עצמו. זאת יכולת אותה ניתן וצריך ללמוד ולפתח. ברגע שעקרון המראה הופך קשה עבורי, זה אומר שהפסקתי ללמוד ואני כבר לא מסוגל לשפר את עצמי. ההתמודדות באמנות לחימה היא קשה משום שבניית האישיות היא מלאכה קשה: ראשית יש להסיר הרבה קליפות ורק אחר כך ניתן לבנות את עצמך. מהות הלוחם היא היכולת והכוונה לקלף את הקליפות של האגו כל יום וכל שעה על מנת להגיע לעצמי האמיתי. עקרון המראה הוא זה שמאפשר לי לזהות את אותן קליפות.

מתוך שיחה עם המורה לקיודו (קשתות יפנית), הידהארו אונומה:

"...קיודו לא יכול לשנות אותנו, רק אנחנו יכולים לשנות את עצמנו. קיודו הוא מטאפורה לחיים. ירייה היא השתקפות של מי שאנחנו באמת: כמו שאתה בחיים, כך תהיה בירייה. מי שמרושל וחסר תשומת לב, יהיו לו בעיות בסדר הירייה. מי שתחרותי ואגרסיבי יתחרה בעצמו ובאחרים, ויילחם נגד הקשת והחץ. אנשים שיש להם נטייה למקד את תשומת ליבם לדבר אחד ולהתעלם מכל השאר יתמקדו בפגיעה במטרה ויתעלמו מהתבנית והנימוסים. מתרצי תירוצים יתרצו תירוצים. רברבנים יתרברבו. קיודו כשלעצמו אינו יכול לשנות את כל אלה, אבל הוא יכול לחשוף אותם לעינינו. אז תהיה זו אחריותנו לזהות את הבעיות ולתקן את הדרוש [...] אין לי שום תירוצים, שום מפלט מן האמת, אין לי את מי להאשים חוץ מאשר את עצמי, אם הירייה אינה עולה יפה. ידיעה זו מביאה לענווה רבה, וענווה עוזרת לשמור את האגו תחת שליטה".

מתוך הספר : Kyudo – The essence & practice of Japanese archery
sensei Hideharu Onuma with Dan & Jackie DeProspero. תרגם: דוד כפרי.
מתרגל אמנויות לחימה סיניות משנת 1995.תלמידו של מאסטר יחיאל ניר מלחי, מדריך במרכז הישראלי לטאי צ'י ומדריך מוסמך לאמנויות לחימה מטעם מכון וינגייט.veomer@walla.co.il

  מדד הגולשים
תשתחרר, בנאדם
                  40.86%
אני הוא זה
                  9.68%
האיש שפתח את הדלת
                  5.38%
עוד...

עומר ברקמן
הכובש והחובש  
צורה לנו  
עבודת מאסטר  
עוד...
כל הכותבים
  

כותבים אחרונים
אבולוציה עכשיו
אביתר שולמן
ארז שמיר
בארי לונג
גבריאל רעם
ד''ר דבורה צביאלי
דוד מיכאלי
יונתן לוי
מיכל גזית
ערן גולדשטיין
סקר
מה אתה עושה עם הגוף שלך?
יוגה
אומנות לחימה
סקס
שום דבר