 |
 |
|
|
|
|
|
|
| השבוע לפני 16 שנה עזב אושו את גופו. הנה קטע מהשיחה האחרונה שנתן לתלמידיו ורגעים מצולמים מיום שריפת הגופה והחגיגות שלאחריה. לזכרו של האיש שמעולם לא נולד ומעולם לא מת |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על האבן המונחת על קבר אפרו של אושו נכתב כך: "אושו, מעולם לא נולד ומעולם לא מת, רק ביקר ביקום שלנו בין התאריכים 11 בדצמבר 1931 - 19 בינואר 1990.
בתור מי שבחר לעסוק בחקירת המשנה הדתית של אושו אני נדהם שוב ושוב מכך שבכל דיון בהגותו ובדמותו מתגלה אוקיינוס של חוויות ושטף של תובנות הנובע מכמות השיחות האדירה שהעביר למאזיניו ולתלמידיו. על אחת כמה וכמה כשנוגעים בנושא רגיש כמו ימיו האחרונים, נחשפים להוריקן של פרטים ואירועים, רובם שנויים במחלוקת וסבוכים. די להזכיר את חרושת השמועות סביב נסיבות מותו: מהרעלות על ידי הסי.אי.איי, דרך חשיפתו לחומרים רדיו-אקטביים בכלא ועד לכישופו על ידי סאניאס רע מזג.
 |
| ירון שוורץ \ |
יש נביא לניו א |
|
הניו אייג' הוא הדת החילונית החדשה ואושו הוא ללא ספק הנביא המכונן שלה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
מתוך האוקיינוס הזה בחרתי לדלות את עיקרי השיחה האחרונה שהעביר אושו לתלמידיו, בה הוא מתמצת בפשטות את גישתו לזן ולמדיטציה, שיחה שמסתיימת במדיטציה מונחית - האחרונה שהעביר אושו. למכורים ולמתגעגעים מצורפים ארבע קטעי וידיאו קצרים ומעניינים, בהם תמונות מיום שריפת גופתו של אושו, הבאת אפרו לאשרם, והחגיגות שנערכו במקום לאחר מכן. ברקע תוכלו לשמוע את אושו מדבר על עזיבתו הצפויה את העולם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| הכיסא הריק
| /images/archive/gallery/445/169.jpg  |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
הרגע הנוכחי הוא המתאים ביותר להיכנס פנימה
|
|
|
 |
|
|
|
10באפריל 1989, פונה, השיחה האחרונה של אושו
שאלה: ידוע שבמנזרי הזן ביפן עוברים התלמידים אימונים מפרכים מהם עולה הרושם כי בנתיב הזן יש קשיים רבים ובדידות עמוקה. לעומת זאת, חוויית הזן שאתה מעביר, היא כולה שמחה ועליצות, כיצד יכולים להיות הדברים שונים כל כך?
אושו: "הזן המסורתי הוא קשה, ולפעמים צריך האדם לעבור אימון של עשרים עד שלושים שנה במדיטציה מתמשכת, במטרה לרכז את כל אנרגיית החיים לכיוון אחד בלבד. מסורת זו הגיע מהבודהה עצמו שנאלץ לתור אחר ההארה במשך 12 שנה של עבודה קשה. הגישה שלי שונה לחלוטין מהזן המסורתי, מכיוון שאיני רואה אתכם מקדישים שנים רבות כל כך רק למדיטציה. אם תרגול הזן יישאר קשה, הוא ייעלם מהעולם, כפי שנעלם מהודו בימי הבודהה, עבר לסין במאה השישית, נדד ליפן ועתה גם כמעט נעלם משם.
"החיפוש הפנימי סובל ממיעוט מתעניינים, אפילו כאן בהודו, בגלל הקשיים הרבים הכרוכים בו. לפיכך יש להעביר את הזן טרנספורמציה כך שהאדם מודרני יוכל למצוא בו עניין. התהליך צריך להיות קל, הסגנון המסורתי הקשה אינו נחוץ יותר. מאותו רגע שאדם אחד הגיע להארה, הדרך הופכת קלה יותר עבור האחרים. בדיוק כמו שאין צורך לגלות את המצאת החשמל שוב ושוב. מאותו רגע שהתגלתה ההארה בדרך הזן - אין צורך שכולנו נהיה מדענים גדולים. האדם שגילה את החשמל עבד על כך כמעט עשרים שנה... עתה אין צורך שתמשיכו לעבוד במשך עשרים שנה נוספות כדי להשתמש בחשמל, או על מנת לזכות בהתנסות זן. עתה, כשאנשים כה רבים זכו בהארה, הדרך נהייתה ברורה ופשוטה. היא איננה יותר קשה ומרובת מכשולים. אדם יכול בשמחה להתנסות בדרך של התעוררות המודעות. הדבר אינו נמצא כל כך רחוק מאיתנו כמו בימיו של הבודהה.
"הבודהה חיפש אחר הלא ידוע, כמו אדם עיוור שמגשש את דרכו באפלה, הוא חקר כל מתודה רוחנית שהייתה קיימת בימיו. כל מורה אמר לו: "אני יכול לומר לך רק
זאת. יותר מכך איני יודע בעצמי". לבסוף, כשהוא עייף ומותש מכל השיטות, באותו ליל ירח מלא, הוא ישן מתחת לעץ הבודהי, לחלוטין חופשי מהעולם הזה, וחופשי מכל חיפוש אחר עולם אחר. זו היתה הפעם הראשונה שהוא היה רגוע לחלוטין, לא היתה בו אף תשוקה למצוא משהו, אף תשוקה להפוך למשהו. ובאותו רגע של אי-תשוקה, הוא לפתע הפך למואר והפך לבודהא. "להגיע לבודהיות ניתן רק מתוך רגיעה. זו היתה הנקודה האחרונה במסע של הבודהה, אינך צריך לעבוד במשך 12 שנה - זו יכולה להיות הנקודה הראשונה במסע שלכם. אין צורך שזה ימשך עבורכם יותר משתים עשרה דקות. זו פשוט אומנות, להירגע לתוך עצמך. בזן המסורתי עדיין מתעקשים לעבור את כל הדרך הארוכה שעשה הבודהה, אך אני אומר לכם, אתם יכולים להפוך לבודהא בדיוק ברגע הזה!
"פשוט, היו שקטים... עצמו את עיניכם... חושו עצמכם קפואים לחלוטין.
הרגע הנוכחי הוא המתאים ביותר להיכנס פנימה.
אספו את כל האנרגיה, כל המודעות, ומהרו, בכל מאודכם, פנימה, למרכז הפנימי.
המרכז הזה נמצא בסך הכל שני סנטימטר מתחת לטבור, בתוך גופכם.
מהר יותר ויותר.... עמוק יותר ויותר.
בעוד אתם מתקרבים למרכז הווייתכם, אתם חשים בדממה דקה, בשלווה, ברכה, אור מציף אתכם מבפנים. זוהי הווייתכם המקורית. זהו הבודהה שבכם.
ברגע זה, היו עדים לכך שאינכם הגוף, לא המיינד, לא הלב, אלא רק אתם, עדים לעצמכם, במצב של מודעות טהורה. זוהי הבודהיות שבכם.
הטבע החבוי שלכם, הפגישה שלכם עם היקום. אלו שורשיכם.
הירגעו... אתם מתחילים להינמס כמו קרח אל תוך האוקיינוס, אינכם נפרדים - זוהי אחדותכם עם הקיום.
להיות מאוחד עם הקיום משמעו להיות בודהא, זהו טבעכם. זוהי אינה שאלה של חיפוש ומציאה, אתם זה, הרגע...
חזרו והיו בשלווה, שקטים, כמו הבודהה.
רק למספר רגעים סגרו את עיניכם וזכרו את הדרך ואת המקור שמצאתם, את טבע הבודהה שחוויתם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
החגיגות
|
|
|
|
|
|
|
באותו ערב הודיע אושו למאזיניו שהוא סיים את שיחותיו ומעתה, באותה דרך טבעית שבה אדם נכנס לעולם כעבור תשעה חודשי לידה, נדרשים לו לאדם תשעה חודשים לפני מותו כדי להתכונן לעזיבת הגוף, ואכן תשעה חודשים מאוחר יותר, עזב אושו את גופו.
למכורים באמת מצורף לינק ל מהלך האירועים שהתרחש סביב אושו באותם תשעת חודשים.
סאניאסים בכל רחבי העולם חוגגים את היום המיוחד זהה, ה-19 בינואר, היום בו עזב אושו את גופו. אצלנו מתקיימת מדיטציית ה-white Robe שמארגנים רישי וסנטוש במרכז הודיה בתל אביב. את כל הפרטים על האירוע תמצאו כאן.
ההרצאה לקוחה מתוך: "The Zen Manifesto" Chapter: 11:Sammasati -- the last word 1953-2003 osho international foundation.
קטעי הוידאו לקוח מתוך: 1953-2003 osho international foundation
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מורה ליוגה מדיטטיבית וחוקר בחוג למדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב. בימים אלו הוא כותב את עבודת התזה שלו על המשנה הדתית של אושו | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
