 |
 |
|
|
|
|
| רונית בר אילן יצאה לבדוק מה קורה בסדנה שמאנית כשצמחים הופכים לטקסטים שהופכים למיצויים אנרגטיים |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
רונית בר אילן
19/6/2005 15:46 |
|
|
|
|
|
|
|
זה יום חם באמצע מאי וביער בן שמן מתקיימת סדנה להכנת תמציות אנרגטיות מפרחי ארץ ישראל. את הסדנה
מעבירים אורלי נירן (שמאנית, הילרית ומתקשרת) ויוסי יהלום (מורה מודעות והילר), ממרכז מעוף מקודש, העסק הביתי שלהם.
מאז שקראתי בילדותי את החיים המסתוריים של הצמחים של פיטר טומפקינס, ברור לי שלצמחים יש תבונה ומסר. מעניין, עכשיו כשאני כותבת את זה אני רואה שהנושא הגיע אל סף התודעה שלי לראשונה באמצעות טקסט. עוד נחזור לזה.
"אנרגיית האדמה של חודש מאי היא מכונסת, מזמינה להתבוננות פנימה. לעומת זאת, הלבנה של חודש מאי היא לבנת הסערות", פותחת אורלי. "הרבה אנשים חושבים שבשביל להגיע לטרנספורמציה צריך סמים משני תודעה. אבל בשבילי, האנרגיות של הצמחים חזקות גם ככה. עדינות אבל עוצמתיות".
שמאנית שלא עברה מסעות תודעה מונחי חומרים? נשמע לי מוזר. אבל אורלי נירן, גוטסגנוני ("אישה מעודנת") בשמה האינדיאני, מקבלת את החזיונות שלה גם ככה. בלי תיווך.
נירן, מעצבת טקסטיל בוגרת שנקר שגילתה בעברה יותר מגלגול אחד כשמאנית, נמצאת בעשור האחרון במסע של שיבה הביתה, אל השורשים האינדיאנים. לפני כשנה וחצי פגשה את יוסי יהלום, איש מחשבים שעשה הסבה מקצועית להפקת סדנאות מודעות, ומאז הם עוברים ביחד התפתחות רוחנית מואצת, שבמהלכה גילו גלגולים משותפים באטלנטיס ובמצרים העתיקה. בימים אלה הם משיקים את שיטת הטיפול החדשה שפיתחו ביחד: ריפוי תודעה (mind healing) שבדומה לרייקי גם היא מבוססת על סמלים. וגם לזה עוד נחזור.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מנטה, זוטא לבנה? העיקר האנרגיה
|
|
|
 |
|
|
|
לפני שלוש שנים הגיעה אל נירן אישה שביקשה להכין לה מפת טוטם. האישה סיפרה שיש לה בת באוסטרליה, שמאנית שפיתחה שיטה למיצוי אנרגטי של צמחים. הסתבר שהבת, רבקה פורסט שמה, מגיעה לביקור בארץ ואורלי התנדבה לעזור לה לאסוף קבוצה. העולם מלא בשיטות עתיקות וחדשות למיצוי צמחים. המעניין בשיטה של רבקה פורסט (forest flower essences) זה שלא צריך לקטוף את הפרח כדי להכין ממנו תמצית. מדובר בהליך אנרגטי פשוט, מונחה נשימות, שמאפשר להיכנס לתוך הצמח, לקלוט את האנרגיה שלו ולהעביר אותה אל הבקבוק.
"צמחים מספקים לנו הכל", כותבת פורסט בהקדמה לחוברת העבודה שלה. "חמצן, מזון, מחסה, חומר בערה, כלי עבודה, סיבים לבגדים, תרופות, נייר, ניחוח, צבע, מגע, ואחרון חביב - תמציות. אם היינו רואים תמציות באותה קלות שבה אנחנו רואים צבעים, יכול להיות שהיינו מכבדים את הצמחים יותר. ברגע שהיינו מבינים את חשיבותם לחיינו, היינו רואים עד כמה זה חיוני לקחת אותם ברצינות ולשמור עליהם. ישנו עולם שלם שמתקיים בהרמוניה בתוך הצמחים, ואנחנו צריכים לבטוח בכך שהוא שם. ברגע שנפתח את עצמנו לתדר של הצמחים, נדע באיזה מהם להשתמש". יאללה, לעבודה.
אחרי מדיטציית חיבור לאדמה וחניכה אנרגטית של יוסי, מתקיים תרגיל בזוגות. עלי ועל שותפתי לתרגיל מוטלת המשימה ללכת יד ביד בשטח, ולמצוא אחת עבור השנייה צמח. היער יבש בעונה זו, עם קוצים וצמחים מעטים. מדי פעם העין מבחינה בכתם צבע מושך, תוהה, ממשיכה כמו כלבת גישוש. רק אינטואיציה. אני בוחרת לה פרח ורוד שפרח בתוך קוץ, היא בוחרת לי זוטא לבנה שצומחת מתוך סלע. רציתי שהיא תבחר בה. מה אני יודעת על זוטא לבנה? שהיא טובה להתקררויות, מורידה לחץ דם וריחנית בתה. יוסי ואורלי בסרט אחר: הם אוחזים בצמח בעדינות ומתרגמים את המסר האנרגטי שלו למילים. משהו שקשור לפריצה, יצירתיות, פרויקטים חדשים, התלהבות, שעשוע, כל מיני מילים טובות שאני שמחה לשמוע.
ואז יוסי אומר "זה מנטה". מה מנטה, זוטא! מילא שהם לא יודעים את שמו של הקוץ הוורוד, אבל לטעות בזוטא? יש לי בראש רעיון מוקדם על איך מעבירים ידע ברצינות. "אנחנו לא מתעניינים בצד הבוטני של הצמחים", מבהירה אורלי. "נכון שלא יזיק לדעת את השמות ואת השימושים הרפואיים (ואכן, יאמר לזכותה שהיא הביאה לסדנה ספר על צמחי מרפא, ככה שיכולתי לגשת אל הידע בו במקום) אבל מה שמעניין אותנו זו האנרגיה". יוסי טען ש"זה פקח של רשות הטבע אמר לנו פעם שזה מנטה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אורלי נירן ויוסי יהלום
|
|
|
|
|
|
|
משימות לחידוד הקשב האנרגטי
|
|
|
|
|
|
|
אחרי איתור הצמח אנחנו חוזרים למעגל האבנים, וכאן מחכות לנו משימות נוספות לחידוד הקשב האנרגטי. משימה ראשונה: לעצום את העיניים ולחוש את האנרגיה של צמח כתוש ונתון בצלוחית מכוסה. אני רואה פולס חשמלי בירוק זוהר. זו היתה פטרוזיליה. אחר כך אני מקבלת עלה למישוש ורואה צורה מעוגלת בוורוד או מג'נטה, זה היה גרניום. כשצריך לזמן חיית טוטם באה לי לראש לוטרה. אין ספק. היער רוחש חיים ומסרים. "שמתם לב שאנחנו מתחת לקן של ניצים? זה לא סתם", מפנה אורלי את תשומת הלב למתרחש בצמרת העץ תחתיו אנחנו יושבים. בתרבות האינדיאנית נצים מסמלים אנשי חזון, שליחים. כטוטם, הם עוזרים לפתוח את הצ'קרות העליונות, כדי לאפשר לנו לשמוע את המסרים ולראות את החזיונות שהרוחות והיקום שולחים אלינו תדיר. בהיותו מגביה עוף, ממלכת הסמלים היא ממלכתו של הנץ. הוא רואה את תצורתם של הדברים מלמעלה ומצליח לזהות אותם גם כשהוא נוחת. המסר שלו בא לשחרר את האדם ממחשבות ואמונות שמגבילות את היכולת להמריא ולהגיע לפרספקטיבה. אם אדם נמצא בקושי מסוים בחייו, למשל עומד בפני הר מטאפורי, הנץ רואה מלמעלה את כל התמונה ומזכיר לו שאחרי ההר ממתין חופש משחרר. וזה עובד גם להפך: אם הנתיב הנוכחי לא מוביל לכלום, הנץ רואה דרכים חלופיות ומאותת לך לשים לב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מיצוי של צ'יקי להפגת חרדות
|
|
|
|
|
|
|
אחרי שהתחזקה האמונה אנחנו חוזרות, כל אחת לצמח שלה, מצוידות בבקבוקון חום עם טפטפת. בפנים שני שליש מים מינרלים ושליש אלכוהול, וודקה לימון במקרה זה. אם הבנתי נכון, השלב הבא אחרי הכניסה לצמח הוא להחזיק אותו בכפות הידיים צמוד לבקבוקון, להתכוון ולהגיד את המשפט המחבר: "אני מבקשת להיות צינור טהור ולהעביר תדר ריפוי מהצמח X אל הבקבוק". אני מנסה, באמת מנסה להתחבר לזוטא. לרגע קל וקצת מבהיל יש לי תחושה ששני עלים קטנים צומחים לי ליד הנחיריים; ואז זה נפסק. שותפתי לניסוי חוזרת עם חוויה מעניינת. היא נכנסה לתוך הגבעול של הצמח שלה, שהיה לבן, והרגישה שהמון אור עובר דרכו. החוויה שהיא מתארת ממחישה לי שזה אפשרי. שבכל צמח גלום מסלול טוב לטיול בדמיון מודרך.
אחרי ארוחת הצהריים אורלי ויוסי מחלקים לנו את החוברות של רבקה פורסט. הצהובה דנה בצמחים מאוסטרליה והירוקה בפרחי ארץ ישראל. ליד כל צמח מופיע שמו הנפוץ, שמו המדעי, משפחה, סביבת מחיה, שימושים אנרגטיים, ומשפט בפונט אחר, שנראה כמו תמצית המסר של הצמח כפי שתורגם למילים. הציורים בחוברות פשטניים, מצוירים כמעט כמו סמלים. בעצם זה סמלים, לא תרשימים שאפשר לזהות איתם את הצמח מבחינה בוטנית. בעיני זה מעט פוגם, כי אנרגיה אנרגיה - הייתי רוצה לזהות את הצמח כשאני פוגשת אותו.
לרבקה פורסט אין אתר באינטרנט והיא לא החזירה לי אימייל (אולי כי כתבתי לה בעברית?) אבל היא נראית לי אמיתית. מהחוברת עולה קול סימפטי של אישה שאוהבת את הטבע, מחוברת לאינטואיציות שלה, ומגדלת משפחה יוצאת דופן בשמורת טבע יפהפייה באוסטרליה. כמו בקלפי טארוט, פרחי באך או קריסטלים, גם פורסט מזמינה את המשתמש לבחירה אקראית. בכריכה הפנימית מופיעים כל האיורים וליד כל אחד מהם מספר העמוד שלו בחוברת. אפשר לבחור את האיור שהכי תופס את העין ואפשר גם לפתוח את החוברת על עיוור ולבטוח בכך שהבחירה שתצוץ היא זו הרלוונטית. מין עוגיית מזל בוטנית.
אני בוחרת לי ציור ומתחילה להתעמק בטקסט, כשאורלי ויוסי זורקים שוס שמעיף אותי לגבהים חדשים. מסתבר שלא צריך את הצמח עצמו כדי למצות את האנרגיה שלו. מספיק להניח את הבקבוקון על טקסט של צמח כלשהו שמופיע בחוברת, להתכוון, להתרכז, ולהעביר את האנרגיה לבקבוקון.
אני מנסה, אבל קשה לי להתמסר. שמעתי על מיצוי של קריסטלים, של אנרגיית דולפינים, אבל טקסטים? פשש.. זה מהפכני! לפי ההיגיון הזה, אפשר לעשות סידרת בקבוקונים עם סונטות של שייקספיר, סדרת הייקו, שירים של צ'יקי להרמת המורל, ובעצם כל טקסט. עליתי על משהו!
אורלי ויוסי שמחים שאני שמחה. הם מפרגנים לי לצאת לניסוי. מבחינתם התדר האנרגטי של הזוטא הלבנה ושל הלוטרה הזמינו אותי לקלילות ולשעשוע, אז יאללה. בכיף. עוד לא בדקתי את זה, אבל מאז הסדנה כל פעם שאני פוגשת טקסט טהור מתעוררת בי מחשבה למצות אותו לתוך בקבוקון.
בסוף הסדנה אני מקבלת תעודה המאשרת כי סיימתי (בהצלחה!) סדנה להכנת תמציות פרחים וכי אני מוכנה לטפל בעזרת תמציות פרחי ארץ ישראל. לא נוח לי עם התעודה. אני מרגישה שיש עוד הרבה מה ללמוד. שזו היתה רק פגישת מבוא.
אורלי, למה תעודה?
"כי גם רבקה נותנת תעודה. וזה באמת תעודה שאומרת שרכשת את המיומנות כדי לעשות את התמציות האלה. לי לקח שנתיים עד שהתחלתי להכין תמציות ולטפל באנשים. אני אומרת, קיבלת תעודה? תני לה להיות. אם את צריכה להגיע לתחום הזה ולעסוק בו - פשוט תגיעי לזה. ניתנה לך תעודה כדי לפתוח לך שער מסוים ואם את רוצה להרוויח אותה ביושר תיכנסי בשער ותעשי איתה משהו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
