/images/archive/gallery/191/073.jpg
מתוך האתר: .microscopy-uk.org.uk
תקשורת עם הלא מודע
האם פגועי מוח מתקשרים עם הסביבה? מחקר שבדק את היכולת לתקשר עם הלא מודע מניח שכן
דפדף בניו אייג'
ד"ר דינה ראלט 13/2/2005 18:16
האם פגועי מוח באמת אינם מתקשרים עם הסביבה? במגזין Neurology פורסמו ממצאי סריקות מוח של שני נפגעי מוח שלא הגיבו לסימנים מהסביבה אבל כן יכלו לנשום בכוחות עצמם. בבדיקה הראו לחולים סרטי וידיאו בהם הופיעו קרוביהם האהובים ולמרבית הפלא נרשמה במוחם פעילות תגובה דומה לתגובה הרגילה אצל אנשים לא פגועים. אצל אחד החולים הגיב גם האזור החזותי המרמז שהחולה אולי דמיין במוחו את הסיפורים שסופרו בהקלטה. ממצאים דומים נראו גם אצל שבעה פגועי מוח נוספים.
אם אכן מדובר בתופעה שכיחה הרי שהתוצאות מחייבות להיערך מחדש בטיפול בחולים כאלה. מצד אחד ניתן לומר שמדובר בבשורות טובות שכן אותם חולים יכולים להגיב ולתקשר עם הסביבה, אבל מאידך יכול להיות שסבלם הרבה יותר גבוה ממה שאנחנו משערים שכן עדיין אין דרך להעריך את מצבם הנפשי.
בכל מקרה כרגע עובדים החוקרים במרץ על גישות נוספות לתקשר עם חולים כאלה ולעקוף את הנתק העצבי הפוגע בהם. אחת הדרכים הנחקרות היא לעקוב אחרי גלי P300, שהם גלי מוח אוטומטיים הנפלטים באופן בלתי רצוני כשאנחנו רואים או מרגישים משהו פתאומי. למשל כשנפלטת צעקת הפתעה, הקול נפלט בלי מחשבה תחילה.
החוקרים אם כן מראים לחולים רשת עם אותיות וכשהחולה מתבונן באזור מסוים של אותיות, המחשב מגביר בזה אחר זה את האותיות. כשמגיעים לאות שהחולה רצה להביע נפלט במוח גל P300, ממש כמו אנחת רווחה אוטומטית. כך בפועל יכול החולה "לדבר" עם הסביבה.
דרך נוספת שנוסתה בגרמניה היא על ידי אימון החולים להיכנס למצב מדיטטיבי. כשהחולה מצוי במצב מדיטטיבי המחשב המחובר למוח יכול לבצע פעולה, כמו למשל להאיר אות רצויה. אחד החולים הצליח לכתוב ככה טקסט בן 78 מילים, רק שזה לקח לו 16 שעות.