 |
/images/archive/gallery/248/020.jpg
צילום: אי.פי  |
|
|
|
|
| הקסם שברוע: שתי נשים שחיפשו דרך אל האור וחזרו עם ידיים מלאות חושך. על הקשר המעוות של המיסטיקה לנאציזם. חלק ב' |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אורי לוטן
26/1/2005 9:28 |
|
|
|
|
|
|
|
המפגש בין מזרח ומערב, שהוא יסודה העיקרי של תנועת הניו אייג' ומה שבעצם יצר אותה, הוא למעשה הלם תרבותי קולקטיבי שאינו שונה בהרבה מההלם התרבותי האינדיבידואלי המוכר באופן אישי לכל מי שהיה בהודו. זה לא סוד שהודו עושה משהו לכל מי שפוגש אותה בפעם הראשונה, ואיך לא. כמעט כל המוסכמות המערביות שכולנו מביאים אתנו יחד עם החיסונים והדרכון עוברות מהפכה של ממש שתוצאותיה עשויות להגיע למקומות בלתי צפויים. אנשים נהיים רוחניים יותר, מדיטטיביים יותר, ובאופן כללי פתוחים יותר לדרכי חשיבה חדשים והופכים למעין שגרירים תרבותיים
שכל אחד מהם תורם טיפה לים השינויים וההתקדמות שעברו על החברה המערבית במאה העשרים. זהו בעצם האופן שבו צמחה תנועת הניו אייג' במקורה, כאשר בהדרגה הצטרפו אליה, או התלבשו עליה, מוסכמות וצורות חשיבה מערביות, מיזוג שלא תמיד קל להסביר איך הוא קורה. וכמו בכל מפגש בין עולמות מנוגדים התוצאות לא תמיד חיוביות.
גם לתורות המזרח יש צד אפל, וגם בעולם הניו אייג' יש כתמים מכוערים שיש מי שמעדיפים להתעלם מהם, ויש מי שפשוט אינם מודעים להם. שתי דוגמאות מעניינות הן סָויטרי דֶוי ואליס ביילי, שאותה הזכרנו במאמר של השבוע שעבר . שתיהן היו מבין הראשונות שהביאו מערבה את המסר שניתן להן, לדבריהן, על ידי מאסטרים מסתוריים מהודו או טיבט, שתיהן הקדישו את חייהן להפצת הידע שרכשו, ושתיהן עיוותו אותו, אם כי כל אחת בדרך משלה.
סָויטרי דֶוי, יש לומר, אינה קשורה באופן ישיר לניו אייג' אבל סיפור חייה הוא דוגמא להבנה מעוותת של הפילוסופיה המזרחית, או לאיך אפשר לקחת דבר טוב ביסודו ולהפוך אותו על פניו, מאהבה לשנאה, מפתיחות לאטימות, מאחווה לגזענות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
סוויטרי דווי. בצעירותה עם טיקה הודית על המצח
|
|
|
 |
|
באחרית ימיה
|
|
|
 |
|
 |
|
הגורו של היטלר
|
|
|
 |
|
|
|
בביוגרפיה בשם "הכוהנת של היטלר" מאת ניקולאס גודריק קלארק" שהתפרסמה בשנת 2000, מסופר על חייה של האשה שאימצה את הודו כביתה השני ועברה טרנספורמציה עמוקה שגרמה לה להקדיש את כל חייה, עד מותה ב-1982, להפצת הקאלט הניאו נאצי, ולשמירה על הלפיד הנאצי בוער באירופה ובארצות הברית. מכחיש השואה הידוע ארנסט זינדל אף קורא לה הגורו של היטלר.
היא נולדה ב-1905 בליון, צרפת, בשם מקסימיאני פורטאס, להורים ממוצא יווני ואנגלי, וב-1932 עברה להתגורר בהודו כדי לחקור את שורשי הציביליזציה הארית שם גם אימצה לעצמה את השם סָויטרי דֶוי. היא ראתה בהינדואיזם את השריד האחרון למורשת הארית בעולם המודרני והיתה משוכנעת שרק הדת ההינדית תוכל לגבור על מה שראתה כהשתלטות המסורת היודיאו-נוצרית על תרבות המערב. דֶוי העריצה את הבראהמינים וראתה בהם גזע טהור, ואף היתה מעורבת בתנועה ההינדית הלאומנית "הינדו מאהאסאבהא".
ב-1937 פגשה סויטרי דֶוי את סְרימַט סואמי סאַטיאננד, נשיא המיסיון ההינדי בכלכותה, והציעה לו את שירותיה. סאטיאננד אמר לה שהיטלר הוא אוואטאר של האל וישנו ובכוחו לשמור על הסדר הקוסמי. ב-1939 היא פרסמה ספר בשם "אזהרה להינדים" ובו תקפה את ההודים על מנהגיהם החילוניים והזהירה אותם מפני הסכנה שבהשתלטות המוסלמית על הודו. תוך כדי המלחמה אימץ הארגון הלאומני ההודי עמדה פרו-גרמנית מובהקת וסָויטרי דֶוי שימשה יחד עם בעלה כמרגלת מטעם כוחות הציר הפשיסטי גרמניה-איטליה-יפן. את האינפורמציה שאספה בהודו העבירה ליפן דרך בורמה באמצעות שליחים. משערים שפעילויות הריגול שלה הביאו לכמה כישלונות צבאיים של כוחות הברית בזירת בורמה.
תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם השנייה הייתה מכה קשה לסויטרי שנשבעה לחזור לאירופה ולעשות כמיטב יכולתה לשמר את הכבוד הנאצי הפגוע. ב-1945 היא הגיעה לגרמניה שם נעצרה בגין הפצת חומרי תעמולה נאציים. היא העריצה את הנאצים שפגשה בכלא ונהגה לצייר "הייל היטלר" על הקירות בתא שבו היתה אסורה. היא היתה מראשונות מכחישי השואה והאמינה שזו אינה אלא תעמולה של בנות הברית. לאחר שחרורה מהכלא לא התייאשה ונסעה ברחבי אירופה להיפגש עם שרידי מעריציו של היטלר, כשהיא משוכנעת יותר מתמיד שהיטלר היה הגלגול המערבי של האל רָאם ושל קרישנה ותפקידו היה להציל את העולם. היא יצרה קשר ושיתפה פעולה עם תנועות פשיסטיות וגזעניות שונות באירופה ובבריטניה, ביניהם הניאו נאצי הבריטי הידוע אוסוואלד מוזלי.
ב-1958 פרסמה סָויטרי את ספרה המפורסם המוקדש לגזע הארי "ברק ושמש", וב-1971 חזרה להודו והתארחה בבית ההארחה של הפרלמנט ההודי. כאן סיימה את האוטוביוגרפיה שלה. ב-1982 היא נפטרה במהלך חניית ביניים קצרה בלונדון, בדרכה להמשיך לסיבוב הרצאות בפני ניאו נאציים באירופה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אליס ביילי
|
|
|
|
|
|
|
הטיבטי
|
|
|
|
|
|
|
סויטרי דוי למרבה המזל אינה ידועה להרבה אנשים וספריה לא גרמו למהפכה תודעתית של ממש. אליס ביילי לעומת זאת היא סיפור אחר לגמרי. אליס ביילי היתה סופרת פורייה ביותר שכתבה עשרות ספרים על מיסטיקה והקימה תנועה אזוטרית בינלאומית. היא נולדה ב-1880 במנצ'סטר, אנגליה, ובנעוריה ביצעה עבודות מיסיונריות עבור הצבא הבריטי שבמסגרתן הגיעה להודו. ב-1907 היגרה לאמריקה, שם גילתה את ספריה של מאדאם בלבצקי והחלה להיות מעורבת בתנועה התיאוסופית. בגיל חמש עשרה, כך מספרת הביוגרפיה הרשמית שלה, התגלתה לה רוחו של קוּט הוּמי, מאסטר טיבטי שהפך להיות הרוח המכוונת שלה. ב-1919 היא התקשרה עם רוח נוספת בשם ג'וואל קול, שאותו כינתה פשוט "הטיבטי" ובהשראתו כתבה את כל ספריה. לדבריה כל מילה ומילה בספרים נאמרה על ידיו באמצעות הקול הפנימי שלה.
רבים רואים בה את מי שנתנה את ההשראה הראשונית לתנועת הניו אייג' האמריקאית כפי שאנו מכירים אותה כיום. בשנים האחרונות הועם זוהרה במקצת וחוקרים רציניים מטילים ספק באותנטיות של התקשרויותיה. יחד עם זאת אין כמעט זרם תיאורטי במגוון הדעות והפילוסופיות המרכיבות את המטריקס הניו אייג'י שלא הושפע ממנה. בין שאר הרעיונות שביילי פיתחה והפיצה, רעיונות המשמשים עד היום נדבכי יסוד בהשקפת העולם הניו אייג'ית, אפשר למצוא למשל את הדעה שישוע אינו בנו היחיד של אלוהים, אמונה שהיא הבסיס לדוקטרינה הנוצרית, אלא רק אחד משרשרת ארוכה של מאסטרים שבחרו להופיע על פני האדמה בזמנים שונים. זהו רעיון שלא הגביר את הפופולריות שלה בקרב הממסד הנוצרי, אבל חיבב אותה ביותר על דורות צעירים של מערביים שחיפשו משמעות חדשה למושג האלוהות. גם מושגים כמו קארמה וגלגול נשמות חדרו למערב דרך ספריה המוקדמים של אליס ביילי. על פי תיאוריית גלגול הנשמות של ביילי כל אדם חוזר לרובד הגשמי פעמים רבות עד התיקון הסופי שממנו הוא אינו חוזר יותר אלא נשאר לנצח ברובד האלוהי. המוות הוא מעין הפוגה, חופשה בין חיים לחיים המאפשרת לנשמה להתבונן במעשיה, בחוויות ובניסיונות שצברה ברובד הגשמי ולהכין את עצמה לגלגול הבא. הישועה, על פי אליס ביילי, היא הרגע שבו האדם מבין שיש בו טבע אלוהי. כל האנשים בלי יוצא מהכלל הם התגלמות ישירה של הכוח האלוהי.
כל אלה הם רעיונות החוזרים ונשנים בעולם הניו אייג', ואליס ביילי היתה כאמור מן הראשונות להחדירם למאגר החשיבה המערבי. ביילי כתבה עשרים וארבעה ספרים עבי כרס העוסקים כולם בעולם הנסתר, והתיזה העיקרית שלה היא שאנחנו נמצאים על ספו של עידן הדלי, עידן השחרור והכניסה אל האור. אפשר לומר שספריה של ביילי סיפקו את המסגרת הרחבה שבתוכה צמחו כמעט כל התנועות והזרמים הרוחניים באמריקה המודרנית. ובסופו של דבר אי אפשר להתכחש לעובדה שהניו אייג', כמו כמעט כל טרֶנד מודרני, הוא ילד אמריקאי שזכה בעזרת התקשורת והטכנולוגיה המודרנית לזהות בינלאומית.
ספריה של ביילי מסובכים וקשים לקריאה עוד יותר מספריה של אמה הרוחנית מאדאם בלבצקי, ואולי זו הסיבה שעד לפני שנים מספר היתה ביילי יקירת הניו אייג' ואיש לא העז לפקפק באמינותה. כנראה שלא הרבה אנשים קראו אותם עד הסוף, או שלקח להם ארבעים שנה לסיים את הקריאה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מאדאם בלבצקי. לא קשורה לטרנד הנאצי אבל סיפקה השראה לשתי הנשים
|
|
|
|
|
|
|
הקץ לסבלם של היהודים יבוא רק כאשר ימירו את דתם
|
|
|
|
|
|
|
לפני כמה שנים פרסמה חוקרת בשם הנה ניומן מחקר העוסק בכתביה של אליס ביילי המטיל צל כבד על משנתה ועבודת חייה. כתוצאה מכך איבדה הכוהנת הגדולה של הניו אייג' רבים ממעריציה, וכיום אפשר לחלק את קהילת הניו אייג' האמריקאית לשתי קבוצות, אלה שהתפכחו מאליס ביילי, ואלה שלא.
מסתבר שלא הכל ורוד בממלכתה של ביילי. למען האמת היא מלאה חורים שחורים. קטעים שלמים בספריה נראים כאילו נלקחו מספרות התעמולה של גרמניה הנאצית או של האינקביזיציה הספרדית. ביילי אף מרחיקה לכת וכמעט מצדיקה את השואה. לדבריה, הסבל היהודי הוא תוצאה קארמית של בגידתם באלוהים. הקץ לסבלם של היהודים יבוא רק כאשר ימירו את דתם. היהודים אינם יצורי אנוש במובן המקובל אלא גלגולי נשמות שנכשלו בפלנטות אחרות. וזה רק על קצה המזלג. למעשה חלקים נרחבים בספריה חוזרים שוב ושוב לנקודה היהודית. כל אלה מוסברים בהרחבה בתיאוריות רוחניות שונות ומשונות, כמו למשל תיאוריית הקארמה הגזעית, וכולם באו מפיו של המאסטר הטיבטי קוט הומי. על פי הקארמה הגזעית האנושות מחולקת לבני אור ובני חושך. היהודים הם בני החושך, והם לעולם לא יגיעו אל האור.
הדברים שאומרת אליס ביילי אינם חדשים. הם נאמרו קודם וייאמרו מן הסתם גם בעתיד. הגזענות לא תיעלם מן העולם מחר או מחרתיים ותמיד יהיה מי שימצא לה צידוק דתי או רוחני. אלא שכאן לא מדובר במטורפת שולית דוגמת סָטרי דֶוי, אלא במי שכונתה עד לא מזמן הארכיטקטית של עידן הדלי ושמה נאמר כמעט בחרדת קודש בכל סדנה לרוחניות מתקדמת בין ניו יורק ולוס אנג'לס.
אי אפשר, מצד אחד, להתכחש לחשיבותה של אליס ביילי בתמונה הכללית שמצטיירת מתרבות הניו אייג'. אף שהיא ידועה פחות ממורים וגורואים אחרים, השפעתה על כמה דורות של הוגים אלטרנטיביים היא עצומה. באותה מידה, אי אפשר גם להתעלם מתוכן הדברים. כאמור, בשנים האחרונות קיים בחוגי הניו אייג' תהליך של התפכחות מאליס ביילי ומחוד הפירמידה היא הולכת וגולשת לתחתיתה. השאלה היא רק כמה נזק היא תגרום בדרך.
|
|
|
|
|
|
| | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
