ראשי > ניו אייג' > פותחים ראש > כתבה
בארכיון האתר
אשה היא הכושי של העולם
ג'ון לנון לא היה הראשון שאמר את זה. גם האלים הפאגנים התייחסו כך לנשים שלהם. טלה בר על פגאניזם ופמיניזם
לכתבה הקודמת דפדף בניו אייג' לכתבה הבאה
טלה בר
22/11/2004 10:13
בכל קבוצה דתית - וכל הקבוצות האנושיות, מהתקופה הפָּלאוליתית העליונה ועד לעת החדשה היו דתיות - קיימת הקבלה בין המערכת הדתית לבין הסדר החברתי. הדת מהווה את הבסיס הרעיוני למבנה התפקודי של החברה, ומשמשת הסבר והצדקה לכל מה שמתרחש בה. גם לאחר שחברה
הופכת לאתאיסטית, היא ממשיכה לקיים לזמן מה את הבסיס החברתי הדתי שאפיין אותה לפני ההתפקרות. זהו ההסבר למבנה הפטריארכלי של החברה הישראלית החילונית. תהליך השחרור מכבלי הדת הוא איטי, כואב, מלא נסיגות ורצוף בדעות קדומות הנובעות מהדת שנחלשה.
אמונה ופולחן
לכל דת יש שני מרכיבים: האמונה במערכת כוחות המניעים את העולם, והפולחנים שמקיימים המאמינים. תפקיד הפולחן הוא להמחיש את הכוחות בדרך סמלית, לקשר בינם לבין האדם ולנסות להשפיע עליהם לטובתו. פולחנים קיימים כבסיס לאינטראקציה חברתית בבעלי חיים מכל הדרגות - מחרקים ועד לקופים - אבל אצל האדם התפתחו מלבד פולחנים חברתיים גם פולחני אמונה, ואלה הם מעשי הקסם האמורים להשפיע על הכוחות שבהם הוא מאמין. בניגוד למי שמאמינים שמעשי הקסם השאמאנים קדמו לדת, לדעתי מעשי הקסם הם פולחנים מסוגים שונים הנלווים לאמונה הדתית הבסיסית שבלעדיה לא היה בהם טעם.
מי היתה האלה הראשונה
אנתרופולוגים העוסקים בדתות הקדומות מתלבטים כבר שנים רבות בשאלה, במה האמינו בני התקופה הפלאוליתית העליונה (לפני כחמישים אלף שנה), תקופת הופעתו הראשונה של הומו סאפְּיֶינס - האדם החושב. כל המבנים הדתיים-חברתיים שהגיעו אלינו, בכתב מהמזרח התיכון או הרחוק, או בעל פה מאמריקה, אפריקה ואיי האוקיינוסים, הם פוליתאיסטים. ברובם עומדים אלים זכרים בראש המערכת. לעומת זאת רוב חפצי האמנות מהתקופה הפלאוליתית העליונה מציגים דמות נשית הבולטת בנשיותה. מתקופות מאוחרות יותר ידוע שפסלים המראים דמויות אנושיות שונות מציגים למעשה אלות ואלים. המסקנה המתבקשת היא שהדמות הנשית מציגה את דמותה של האלה היחידה שידע האדם באותה תקופה. אם לצרף לממצאים אלה את המיתוסים מכל העולם יש כאן, לדעתי, הוכחה שזו היתה האלה הראשונה בכל מקום שבו האמין האדם באלוהות כלשהי - אלה שתכונותיה מקבילות לתכונות האם האנושית, המיטיבה ומענישה כאחת, האם שמשליטתה רוצה כמעט כל בן להשתחרר.

אפילו המיתוסים ההודיים, שאלוהיהם נחשבים לזכריים לחלוטין, מספרים על שאקטי, האלה הראשונית שאינה משתנה ואינה מתכלה והיא שורש הקיום. הסיפור על פרידתה בעת הבריאה מגופו של ברהמה, והתפצלותה לשלוש אלות שהיו לנשותיהם של שלושת האלים הזכרים המובילים, נשמע לי מופרך. מאחר שנאמר על שאקטי שהיא שורש הקיום והרחם של הכל, ברור שהיא האלוהות הראשונה שהתקיימה בעולם.

שלוש האלות הנשיות מייצגות את ההיבטים המסורתיים של השילוש הנשי: לאקשמי, אלת השפע, מייצגת אהבה ואימהות, קאלי היא אלת המוות הקלאסית, ורק מעמדה ותפקידה של סרסוואטי אינו ברור. לעומת זאת אין ספק באשר למשמעות התמונה הכללית: האלה שאקטי היתה האלה הראשונית, האלה-האם שהודחה ממעמדה על ידי השילוש הזכרי, כפי שעשה מרדוך הבבלי לאמו תיאמת. גם האלה המצרית חתחור היתה הרחם שילדה את אל השמש, האל העליון בין האלים המצריים.

ואצלנו?
בין שבטי ישראל התחברו בני האימהות השונות, הקשורים למקומות שונים בארץ וסביבתה, לעם אחד. השבטים הדרומיים ראובן, שמעון, לוי ויהודה, היו בניה של לאה. שבטי המרכז אפרים, מנשה ובנימין היו בניה או נכדיה של רחל. שבטי הפריפריה הקרובים לעמים הפאגניים - דן, נפתלי וגד - היו בניהן של שפחות ששמותיהן לא הוזכרו כאלות-אם. היוצאים מהכלל הם יששכר וזבולון הנחשבים לבניה של לאה. האימהות הקדומות יותר, שרה ורבקה, באו מארצות זרות. היהדות לא קיבלה את מעמדן של האימהות כאלות, אך אין לי ספק ששרה, אשתו של אבי האומה אברהם, היה כינויה של האלה הקדומה ביותר של שבט העברים הנודד לפני שהתיישב בארץ.
 
המונותיאיזם הזכרי, שנוצר על ידי המלך המצרי אחנאתון, לא רק שהתעלה על כל יתר האלוהויות השבטיות לשעבר, אלא גם סילק את האלוהות הנשית מהשיטה החדשה. המשטר במצרים באותה תקופה היה פטריארכלי לחלוטין. רק המלוכה עברה מאב לבן דרך הבת, וכדי לרשת את אביו היה על הבן לשאת לאישה את אחותו. האלה שרדה ביהדות בדמות השכינה, החלק הנשי של אלוהים, ובנצרות בדמות מריה, אמו של ישו. אבל גם השכינה וגם מריה אינן משתוות במעמדן לזה של האל העליון, והשפעתן על מעמד האשה בחברה קטנה ביותר.
סראסוואטי
מונותיאיזם = שוביניזם
המונותיאיזם הזכרי, שהעמיד את האדם מעל לכל בעלי החיים, העמיד אותו גם מעל לאשה. על פי ספר בראשית, המילה אדם אינה כוללת את המין האנושי כולו. היא מיוחסת רק לזכר. האשה, לפי תורה זו, אינה אדם מושלם. גישה זו גרמה לנחיתותה החברתית של בת חווה שנבראה, כביכול, מצלעו של אדם, ועד היום לא הצליחה להשתוות למעמדו החשוב שנקבע כדרגה אחת מתחת לאלוהים.

היהדות אינה משפילה את האשה לדרגה שטנית כפי שעושה הנצרות, אבל היא מכבדת את האשה רק כל עוד היא שומרת על מקומה הנחות בחברה. למעשה, מכבדת היהדות את האשה מפני שהיא זוכרת את כוחה האלוהי, ומפחדת ממנה, ולכן היא מרחיקה אותה ממרכז החברה.

הדת הזכרית היא דת של כוח - גם כפוליתיאיזם וגם כמונותיאיזם. העולם המונותאיסטי הזכרי התקדם בכיוון של שליטה כוחנית המתבטאת גם היא כשילוש של הכוח הטכנולוגי, הכוח הרכושני והכוח הפוליטי. אלה העניקו לגבר הגמוניה, והשליטו מעטים על רבים. הגלובליזציה המודרנית השליטה את שלושת הכוחות האלה - הטכנולוגי, הרכושני והפוליטי - על העולם כולו.

בניגוד לפאגאניזם הקדום שהיה דת של החברה כולה, הפגאניזם המודרני נבנה על גישות אינדיבידואליות - אנשים שזנחו את המונותאיזם ולא מצאו את עצמם כאתאיסטים. האינדיבידואליזם, שעליו בנויה החברה המודרנית, מאפשר הגשמה של נטיות אישיות במכלול צורות, ולעתים אין קשר רעיוני או חברתי בין אנשים וקבוצות המגדירים את עצמם כפאגנים.

אני אשה פאגנית
לגבי, כאשה פגאנית, אין לי ברירה אלא לחזור לשלב הראשוני ביותר של האמונה ולבסס אותה על קיומה של אלה ראשונית הממונה על הטבע, ומתבטאת בגופה של האדמה, ברוחה של הלבנה ובמקביל במציאותו של הגבר שהוא בנה ומאהבה, ומייצג את החומרים הטבעיים בעולם. אשר לקוסמוס - איני בטוחה שדת אנושית כלשהי מסוגלת להקיף אותו, לפחות לא לפני שנצא לשם בגופנו.
 
מטרת הפגאניות המודרנית היא להתרכז בשני מסלולים המנוגדים למסלול המונותאיסטי. אך מאחר שהראיתי כי האמונה היא המשפיעה על קביעת הסדר החברתי, אין לי ספק שהפאגנים המודרנים חייבים להיאבק על המטרות האלו. המסלול האחד הוא המאבק לצדק חברתי. המסלול האחר הוא הדאגה לשמירה על כדור הארץ.

אפשר להשתמש בטכנולוגיה הקיימת למטרה השנייה, אבל גם הרכושנות וגם הפוליטיקה הקיימת מנוגדות לחלוטין למטרות הגישה הפאגנית. אין ספק שיצר הרכושנות, התוצאה העיקרית של המהפכה הניאוליתית, הוא אחד הגורמים ההרסניים גם של החברה האנושית וגם של כדור הארץ - ניצול יתר של האדמה, התגברות החזק על החלש וצבירת נכסים מעבר לכל אפשרות של שימוש הגיוני. גם הפוליטיקה -  המקומית, העירונית, הארצית והכלל עולמית - היא תוצאה בלתי נמנעת של המהפכה הניאוליתית. פוליטיקה זו בנויה על השקפה של כוח המנוגדת להשקפה הפגאנית הבסיסית ורק מבנה פוליטי המבוסס על איזון בין טובת היחיד, טובת החברה וטובת הארץ, עשוי להביא לשימורו של המין האנושי על פני האדמה.
 
הפמיניזם של האמונה
אני מעזה לומר שרק שינוי במעמדה של האשה וקידום צורת חשיבה המנוגדת להערצת הכוח הגברית, תוכל להביא לשינויים מסוג זה. אני קוראת לזה הפמיניזם של האמונה, ובתור פאגנית אני מאמינה שהפאגניות המודרנית עשויה לקדם שינוי חברתי כזה. רק האמונה

באלוהות נשית עליונה בדמות אמא-אדמה (לפחות כל עוד אנחנו חיים על פני כדור הארץ), וקבלת הגבר כתומך בקיומה יכולות לקדם את מעמדה של האישה בחברה, ולהטות את כיוון החשיבה הזכרי מתמיכה טוטאלית בפיתוח הטכנולוגיה, הרכושנות והפוליטיקה, לתמיכה בטובת האדם, החברה והארץ.
 
איני פוסלת חשיבה אתאיסטית רציונלית העשויה להביא לדרישה לשמירה על כדור הארץ מצד אחד ולצדק חברתי מצד שני, בלי להאמין באלוהות כלשהי. אבל לדעתי, בשום אופן לא ייתכן קיומו של פמיניזם התומך באמונה באל יחיד זכרי ומופשט, כזה הקיים בדתות המונותיאיסטיות. לכן, נשים הרואות את עצמן כפמיניסטיות, גם אלו הבאות מתוך החברה החרדית, וגם אלו שפשוט מנסות לקיים את הקשר עם היהדות כדת, סותרות את עצמן בעצם שמירתן על האמונה באל היהודי.

הזכרים הישראלים החילוניים למדו היטב מהשיטה היהודית הפטריארכלית, ובשם המסורת ממשיכים לתמוך בהרחקת האישה, לא רק ממרכזי הדת אלא גם ממרכזי הכוח החילוניים. ברור שאיש לא יהיה מוכן לוותר על הכוח שניתן לו מהמסורת, והסיכוי לצמיחת פמיניזם רעיוני חברתי כללי ללא תמיכה אמונתית כלשהי הוא קטן. לכן, כשם שהפגאניות המודרנית מתבססת בעיקרה על התמרדותם של יחידים נגד הדתות הפטריארכליות, כך גם הפמיניזם חייב להתבסס על התמרדותן של יחידות נגד הממסד המדכא. כמו הפאגניזם המודרני, כך גם הפמיניזם חייב להיות אינדיבידואלי. כל אישה צריכה להגיע בעצמה לשכנוע פנימי בכוחה האישי, הרוחני והמוסרי, להניע את העולם ואת החברה שבה היא חיה, כפי שפעם עשתה האלה הגדולה.

טלה בר עוסקת בקשר שבין מיתולוגיה לספרות. סיפורים ומאמרים נוספים שלה ניתן למצוא בכתב העת הספרותי  
ליטרטורה ובבמה חדשה. היא ילידת 1934.

המאמר פורסם במקורו באתר ה
דרך למעלה.
 
חדשות
פותחים ראש
מדיטציה
בודהיזם
אומנות לחימה
הספרייה
אסטרולוגיה
  מדד הגולשים
תשתחרר, בנאדם
                  40.86%
אני הוא זה
                  9.68%
האיש שפתח את הדלת
                  5.38%
עוד...

פותחים ראש
אימה ופחד: כך המוח מונע מאיתנו לעשות מדיטציה  
האל שבאל.אס.די  
על תפיסת הזמן של ספר ויקרא: פרשת שבוע