 |
/images/archive/gallery/200/648.jpg
איור: Autumn  |
|
|
|
|
| מהזנב או מהראש? יוסי רז על הדרך הנכונה לאחוז בידע רוחני |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
יוסי רז
10/11/2004 11:03 |
|
|
|
|
|
|
|
נחש בחדר. מאיפה תתפסו אותו, מהזנב או מהראש? ברור שמהראש. אם תחזיקו בזנבו, יש סיכוי טוב שהוא יכיש אתכם. בודהה הציג את משל הנחש כדי שנבין עד כמה מסוכנת יכולה להיות האחיזה בידע, בדרך הרוחנית או בדת.
אם נצמדתם לדרך הרוחנית כדי לבקר אחרים, כדי לשלוט בהם, או כדי להתהדר בידיעותיכם, תפסתם את הידע מהזנב. במוקדם או במאוחר הידע שרכשתם יכיש, יהרוס ויבלע כל חלקה טובה של המהות האנושית שלכם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אושו לוכד הנחשים
|
|
|
 |
|
|
|
מורה רוחני הוא לוכד נחשים. הוא יודע לתפוס את הנחש מהראש. אם הוא משתמש בידע, בטכניקות, בדהרמה - בתבונה, ייהנו התלמידים מתבונתו. בבוא הזמן, לאור הדוגמה האישית של אותו מורה, גם תלמידיו ילמדו לתפוס את הנחש מהראש. סיפור חייו המרתק של אושו מלמד שלא משנה עד כמה נחש הידע שאתה לוכד הוא מקסים, מעשיר ויפה, אם תחזיק את הדרך הרוחנית שלך מהזנב, סופך יהיה כמו סופו - עצוב, מאוד עצוב.
הדלאי לאמה אמר אמר על אושו כי "הוא מאסטר מואר העובד בכל מאודו כדי לעזור לאנושות להתגבר על הקושי שלה להרחיב את התודעה". כשאושו נשאל פעם איך הוא היה רוצה שהעולם יזכור אותו כשימות הוא ענה: "סתם בן אדם פשוט, איש תמים שתמיד לא הובן נכון". באותו עניין הוא הוסיף ואמר: "אתם יכולים לאהוב אותי, אבל אינכם יכולים להבין אותי. אך אם אתם אוהבים אותי, הבנה גדולה תתעורר בכם. לא מהבנת המילים שלי, אלא מהבנת עצמכם. ככל שתעמיקו להבין את עצמכם, כך תוכלו להעמיק יותר אל תוך המילים שלי."
ועוד בעניין ההבנה הלקויה של הגזע האנושי. הזמר המזרחי אבי ביטר בראיון למוסף סופשבוע של מעריב (5.11.04): "מי שלא שומע אותי, לא מבין במוזיקה. הוא מסכן, עוד לא התפתח בראש. מדבר עוד בלירות. אם בטהובן היה חי היום, הוא היה מצדיע לי. אני מותג. אם בן אדם לא מכיר אותי, הוא גם לא יידע מה זה קוקה קולה. אם לא אוהבים, אז צריך לתת להם הרצאות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לידה טבעית
|
|
|
|
|
|
|
ערב. בושם הפרחים ממשיך להרעיד את פעמוני המנזר השקטים. בחצר קבוצות קבוצות של אנשים, משפחות עם ילדים, יושבים על השמיכות הצבעוניות, צוחקים, משחקים ואוכלים.
כשביררתי מה חוגגים היום, סיפרו לי שבמנזרים מסוימים קיים מנהג בשם "הוסן", יום שבו כל מי שרוצה יכול להיכנס למנזר למנוחה ובילוי. ביום המנוחה הזה גם הנזירים שעסוקים ביומיום בעבודה רוחנית חופשיים להתערבב עם המבקרים, ובדרך כלל רואים אותם נחים על הדשא, מכבסים את בגדיהם או משתובבים בעליצות עם ילדי המבקרים.
אני חושב שהמנהג הזה משקף את הצורך הסמוי של כולנו לקחת את החיים הרוחניים באופן פחות רציני, בהומור ובטבעיות.
תמיד אהבתי את הדימוי של המורה הרוחני כמיילדת. תינוק הידע, החוכמה וההבנה הם של התלמיד. המורה בסך הכל עד לפלא הלידה. כשהתלמיד מכווץ וכואב, המורה מנחה אותו לשחרר, להיות מודע לנשימה, להרפות. הנוכחות העדינה והטבעית של המורה עוזרת לתלמיד להוציא לאור את האמת הפנימית שלו.
יש אנשים שלא יודעים שהם המורים הגדולים שלנו. בהתנהגותם, באופן דיבורם ובחיוכם הם מעניקים לסביבה השראה. אותם מורים יודעים איך ליילד את האמון שלנו בעצמנו וביכולתם להדריך אותנו לקבל את כל החולשות והכאוס שבתוכנו. כשאנחנו מצליחים ללדת את העצמי הטהור שלנו, אנחנו נפתחים לקבל הדרכה מכל מה שקורה לנו במשך היום: מכותרת בעיתון, מחיוך של ילד, מפרח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בחושך מודרכים קדימה
|
|
|
|
|
|
|
בכיתה ג' עדיין משקיעים במסיבות יום הולדת, ולכן כשהבן שלי חזר מהגן הבוטני באוניברסיטת ת"א שם נערכה המסיבה, הסתקרנתי ושאלתי אותו איך היה?. "היה ממש כיף. היו מתקנים מתנפחים, והיו רק בנים. כולם רצו והשתוללו ורק אני טיילתי בתוך הגן עם השבילים והפרחים". ואיך הסתדרת בשבילים המפותלים בחושך?, שאלתי. "אל תדאג, אבא, הסתדרתי. הריח של הפרחים הדריך אותי".
הבן שלי נולד לקוי ראיה. חמישה אחוזים של שרידי ראיה מאפשרים לו להשתמש באינטרנט, לקרוא בשמחה ולחייך. בערב ובחושך הוא כמעט ואינו רואה.
למורה הרוחני שלי יש ריח של שוקו, במבה ופרחים מופלאים. בחושך הוא מודרך קדימה, בבטחון, בטבעיות, ללא אגו, קשוב להדרכת הפרחים וניחוח האדמה והציפורים.
לבית הרייקי, האתר של יוסי רז
לפורום מדיטציה ורייקי בקהילות NRG בניהולו של יוסי רז
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
