 |
 |
|
|
|
|
| גי, חמאה איורוֶודית מזוקקת שרק הולכת ומשתבחת עם הזמן, היא הדבר הכי בריא שאתם יכולים לאחל לגוף שלכם, ותתפלאו - גם לנפש |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
שחר שילוח
4/8/2004 9:47 |
|
|
|
|
|
|
|
גי היא חמאה מזוקקת שטוהרה על ידי חימום. כשהופכים חמאה לגי מתאיידים ממנה הנוזלים,
מוצקי החלב שוקעים ומורחקים, ומה שנותר הוא נוזל זהוב, שומן טהור. בוודות, כתבי הקודש ההינדואיסטיים, מייחסים לגי קדושה וסגולות מרפא. על טעם וריח, כידוע, לא מתווכחים. גם על ענייני קדושה לא נתפלמס כרגע, אבל לייחס לחמאה סגולות בריאותיות מופלגות? אין ספק שכמה וכמה גבות מערביות נזקרו בפליאה.
התיעוד הכתוב הראשון של הכנת חמאה הוא במזמורים הקדושים של תושבי הודו מ-1500-2000 לפנה"ס. שבטים קדומים יצרו מחבצות פרימיטיביות על ידי טלטול אופקי של מיכלי חלב פרה, די (נקבת היאק), או חלב סוסה. עוד לפני ההכרה בתכונותיה המיוחדות של הגי, השתמשו בני אותם שבטים בחמאה רגילה לאכילה, כשומן לתאורה, למטרות רפואיות וכחומר בידוד הנמרח על פני העור על מנת להגן על הגוף מהקור החורפי העז. כאשר השבטים של צפון אסיה התפשטו בעקבות כיבושים וקולוניאליזם, הם הביאו איתם את החמאה אל יושבי דרום אסיה. ייתכן שתודות לאותם כיבושים נוצרה הגי: בעוד שבצפון החמאה קופאת בעונות הקרות, הרי שבדרום החם היא נוחה להתקלקל. הדרומיים היו הראשונים שזיקקו את החמאה ואכן גי נשמרת לאורך זמן רב, למעשה לנצח, ואינה דורשת קירור.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חמאה היא זרע וחביצה היא אקט מיני
|
|
|
 |
|
|
|
מלבד תכונותיה המיוחדות של הגי, בהן יכולים להיווכח גם מי שלא שמעו את המילים "הינדו", "איורוודה" או "גנגס" מעולם, מיוחס לה גם מקום של כבוד בקרב ההינדואיסטים, בעיקר בשל מקורה - הפרה. פרה היא בעל חיים קדוש וחמאה היא שומן החי היחידי הנאכל על ידי ההינודאיסטים. הבהמה הקדושה מייצגת את הנשמה בעיקשותה, ברגשותיה שאינם מאולפים וגם בעדינותה ובנדיבותה. החמאה המוענקת לנו על ידי אותן בנות בקר היא חומר בערה קדוש ומוצר מזון המשדרג מעלה כל תבשיל המכיל אותו.
המזונות בהינדואיזם מדורגים כמו הקאסטות (המעמדות): בראש הסולם מזון טרי או נא; בישול נעלה, בישול נחות ופסולת. אסור לאדם לאכול מזון נעלה אם נגע בו אדם מקאסטה נמוכה יותר. מזון "נחות", כמו תבשיל עדשים או אורז, יהפוך למזון נעלה אם בושל בחמאת גי שלא חוללה ואף ברהמינים (בני הקאסטה העליונה) יכולים ליהנות ממנו מבלי לפגוע במעמדם הבכיר.
על פי המיתולוגיה ההודית אדון הצאצאים פראג'אפטי חיכך את ידיו, הגיר חמאה, או בעצם גי, אל האש ויצר את ילדיו מבלי לקיים יחסי מין. הריטואל הוודי של שפיכת גי אל האש מסמל גילום של הבריאה. במיתולוגיות אחרות מרחבי העולם חמאה מייצגת זרע וחביצה מייצגת אקט מיני.
הגי משמשת גם בטקסים דתיים כמו לידה, טקסי התבגרות, כמנחת חתונה וכמתנות המוקרבות בטקסי המוות. צלמיות האלים נשטפות בגי, משתמשים בה להדלקת מנורות חמאה ויוצקים אותה על מזבחות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
