 |
/images/archive/gallery/352/678.jpg מנה של אדורה.
צילום: אמיר מאירי  |
|
|
| חוויות מהג'ונגל הצפון אפריקאי |
|
| שגיא כהן בקושי שמע את עצמו חושב באדורה. עד לעיקריות זה ממילא לא היה חשוב |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
שגיא כהן
27/8/2005 8:07 |
|
|
|
|
|
|
|
הנה עצה כללית שיפה לרוב מסעדות ארצנו: לפני שאתם כותבים בתפריט הבלים מילוליים דוגמת מינסטרונה קוקוס או בקלאווה כבד אווז, תלמדו אם בעברית כותבים מטובלים או מתובלים. כי ככה, זה נראה כמו פסנתרן שמתעקש למהר ולהציג את הפרשנות האישית שלו לסונטה לפסנתר של בטהובן, עוד לפני שהוא סיים להשתלט על יונתן הקטן. יש פה סוג של קוצר רוח, של מי שאצה לו הדרך למצוא את דרך הביטוי האישית שלו עוד לפני שהוא למד את האל"ף-בי"ת.
ועוד משהו: מצער מאוד לגלות פעם אחר פעם שכל מה שנותר מהגאונות המתפרצת של איל שני זה דווקא המטבוחות המילוליות: במסעדת אדורה שבתל אביב, למשל, מציעים עכשיו ללקוחות "חמאה צהובה". איזה יופי. אבל רגע: באיזה עוד צבעים בדיוק באה חמאה? זו חמאה צהובה, להבדיל מהחמאות הסגולות, הוורודות והתכולות שמקובלות בשאר המסעדות?
ואם כבר אנחנו בחמאה הצהובה של אדורה, עוד משהו: גובים שם 12 שקל על לחם עם ממרח עגבניות, שום בתנור וחמאה (צהובה). אם מסעדות דוגמת רפאל, מול ים, וינס אנ' תמר וספון מגישות את הלחמים הטובים לאין ערוך שלהן, עם המטבלים המקוריים והטובים לאין ערוך שלהן, בלי לקחת אגורה, אין שום סיבה שאדורה תגבה
12 שקל על לחם וחמאה. ובכלל, בעיני, יש כאן יותר מסוגיה אסתטית: זה עניין מוסרי. בן אדם בא לאכול אצלך? שים לו על השולחן לחם, מלח ומים. רק אחר כך תתחיל לשלוח לו ידיים לכיסים. מה, מה-12 שקל האלה תתעשרו?
ועכשיו, רבותי, שקט. כן, כן, רבותי, בבקשה, שקט. שקט, כי מסעדת אדורה היא אולי המסעדה הרועשת בארץ. כשאתה יושב במסעדה הזו, התחושה היא מן הסתם כמו של ילד שנכנס לתוך חבית והתגלגל במדרון. אי אפשר לתאר עד כמה המקום רועש. צלחת שנופלת במטבח נשמעת כמו רעידת אדמה. הפעלתה של מכונת האספרסו נשמעת כמו היפופוטם שמקנח את האף. וכרגיל, מעבר לנקודה מסוימת, הרעש הופך לזיהום אוויר אקוסטי. כדי לשמוע אחד את השני, הסועדים נאלצים לצעוק משני עברי השולחן, הצעקות נבלעות ברעש הצלחות, בגניחות מכונת האספרסו, ואחרי שעה במסעדה (שהיתה מלאה באותו יום רק כדי שליש, שאלוהים ישמור מה שבטח קורה כאן כשהמסעדה מלאה) אתה יוצא עם כאב ראש. ישבנו למעלה, בחלק השמור ללא מעשנים, וייתכן שלמטה המצב טוב יותר. אבל אם לא, ייתכן שכדאי לתת למי שאחראי לאקוסטיקה באדורה לתכנן את היכל התרבות החדש: בשורה האחרונה ניתן יהיה לשמוע את המתופף מגרד באוזן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
עוד מנה של אדורה. צילום: אמיר מאירי
|
|
|
 |
|
 |
|
פרשנות מודרנית למרגז
|
|
|
 |
|
|
|
ובתוך כל הרעש והמהומה קיבלנו גם אוכל. בין השאר קיבלנו פרג. באדורה מאוד אוהבים פרג. אפשר לקבל אותו למנה ראשונה, בתוך חמאת פרג שבאה על רביולי סרטנים (לא מצריך התייחסות), או בתוך מה שהמקום מכנה פטיסייר פרג (לא פטיסייר ולא בטיח) על טרטלט תמרים. אם אתם אוהבים בצק מטוגן, משהו שמזכיר במרקמו את הבלינצ'ס האפויים של פעם, גם אז שיחק לכם המזל: אתם יכולים לקבל בתוכם כבד אווז (גושי וחסר חן) או קרם שוקולד (לא קרם ולא בטיח: מיץ שוקולד סמיך, סירופי ומתוק, עד כדי שכך שמחציתו נשארה בצלחת). במילים אחרות, יצירתיות אולי יש, אבל המנעד - מה נאמר? - קצת מצומצם.
ואם אתם אוהבים, נגיד, אוכל? סתם אוכל, טעים? גם אז הגעתם למקום הנכון, כי גם מזה יש באדורה. אדורה מציגה עצמה כמסעדה שנותנת פרשנות אישית למטבח הצפון אפריקאי, ושתי המנות הטובות אכן ענו בדיוק על ההגדרה הזו. אלה היו שתי המנות העיקריות, ושתיהן היו מצוינות. קבב דגים על בורגול עם קרם חצילים לימוני היה מנה אדירה: לא רק שכל אחד ממרכיביה היה נפלא, אלא שכל המרכיבים יחד יצרו הרמוניה של טעמים מובהקים מהמטבח הצפון אפריקאי. זו היתה מנה שהיה לה טעם של יום שישי במטבח של מבשלת צפון אפריקאית טובה, אבל הכל היה יותר מודרני, קליל וצוהל.
מנה מעולה אחרת היתה נקניקייה משובצת בשזיפים שהיתה סוג של פרשנות למרגז הקלאסית. הנקניקייה, מושלמת מבחינת מרקם וטעם, הוגשה עם "סופריטו" תפוחי אדמה פריכים שהשלימו עוד מנה הרמונית נהדרת. חבל רק שכאן שבה והתגלתה חיבתו של המטבח לפרשנות אישית. הנקניקיות הוגשו על סלט, והעלים, כדרכם של עלים, היו קרים. כך נוצר מצב שבו המנה כללה נקניקייה אחת חמה כהלכת נקניקיות, ושנייה שטעמה הטוב כמעט ופיצה על הקרירות העודפת שלה.
על המנות האחרונות - המתוארות בשמות מהוללים שאין להם קשר למציאות, והמתוקות עד שהלוואי וכך היתה נראית המציאות - כבר דיברנו. ברור שלא הזמנו קפה: אחרי ככלות הכל, מי רוצה לשמוע היפופוטם מקנח את האף? השארנו 270 שקל. ואת השמיעה.
אדורה , בן-יהודה 226, תל אביב. טל': 03-6050896.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
