 |
/images/archive/gallery/127/767.jpg נתן זך.
צילום: ששון תירם  |
|
|
|
|
| מחקר מצא שעיון בכתביהם של אנשים כמו נתן זך מאמן את התאים האפורים לפחות כמו פתרון תשבצים |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
אלכס דורון
11/4/2005 11:06 |
|
|
|
|
|
|
|
תשבצים, חידות היגיון וגם מתימטיקה הם כלי אימון טובים למוח. אבל מתברר שגם שירה טובה לאותה מטרה, ועוד הרבה יותר מפרוזה. כך עולה ממחקר חדש שנעשה בסקוטלנד ושבו השתמשו המדענים בסורקי-מוח חדשניים כדי לברר את רמות הפעילות שמתנהלות במוח, כאשר אדם קורא שירה וספרות בכלל.
למרות שעורכי המחקר מאוניברסיטאות דאנדי וסנט אנדרוז התמקדו ביצירות של משוררים בולטים מהספרות האנגלית, כמו של הלורד ביירון, והשוו ממצאיהם לקריאת סיפורת - הם סבורים כי התגלית תקפה לכל השפות.
החוקרים עקבו כיצד מגיב המוח בשעה שאדם קורא שירה, והתברר כי שירה גורמת להרבה יותר תנועות של העין, שמצביעות על מחשבה עמוקה יותר. אנשים קוראים שירה ביתר אטיות והם מרוכזים הרבה יותר מאשר במהלך קריאת סיפורת.
ד"ר ג'יין סטייבלר, מעורכות המחקר, הסבירה כי המוח מגיב לשירה בגלל החרוז והמקצב. כשמשורר קורא משירתו, הוא מאלץ את מאזיניו להקשיב בתשומת לב רבה יותר לכל שורה. ילדים נולדים עם אהבה לחרוז ולמקצב, "אבל משהו קורה להם בהמשך החיים ואנו רואים זאת כבר בשנה הראשונה באוניברסיטה, כאשר כמעט כל הסטודנטים מפגינים רתיעה ופחד מפני קריאת שירה ומעדיפים ללמוד סיפורת", אמרה החוקרת.
המחקר ינסה עתה לברר אילו אזורים במוח פועלים במיוחד בעת קריאת שירה. החוקרים טוענים כי על מנת לאמן את המוח טוב יותר, יש ללמד יותר שירה בבתי-הספר.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
