 |
/images/archive/gallery/181/672.jpg מוח. המחקר התאפשר בזכות ארנבוני הים הקליפורניים.
מתוך האתר Healthday.com  |
|
|
|
|
| מדענים אמריקנים עובדים במרץ על גלולה לשיפור הזיכרון, וזה יותר מחיזיון מופרך |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
אלכס דורון
9/12/2004 10:03 |
|
|
|
|
|
|
|
מכנים אותה, לא רשמית כמובן, "ויאגרה למוח". מפתחיה הנלהבים מבטיחים כי היא תחדד לכם את הזיכרון, כך שאם תקחו אותה בבוקר, ואחר-כך תעיינו, למשל, בספר תהילים או במחזה "יוליוס קיסר" של שייקספיר בשפת המקור, באותו ערב תוכלו כבר לדקלמם בעל-פה, אחרי קריאה יחידה זאת.
נשמע הזוי, בדיוני? לא בעיני כמה עשרות מדענים, בעיקר אמריקנים, העוסקים בפיתוח "הגלולה לשיפור הזיכרון". הגלולה הזו, מבטיחים המדענים, תאפשר ללמוד שפה חדשה בתוך חודש, לשנן
תוך עיון חטוף את השמות הלטיניים של בעלי-החיים והצמחים, את תרשים העצמות, השרירים והעצבים בגוף האדם ואפילו את 12 אלף סימני הכתב הסיני, ובעתיד אולי אפילו תאפשר לנו לרכוש תואר במשפטים או במדע המדינה בתוך סמסטר אחד. לפני שאתם רצים לחנויות, כדאי שתדעו שדרושים עדיין שנתיים-שלוש של פיתוח ומחקר נוסף לפני שאפשר יהיה לבחון את גלולת הזיכרון בניסוי קליני ראשון על בני-אדם. ואם כך, הרי שלשוק היא אמורה להגיע, במקרה הטוב ביותר, לקראת סוף העשור.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בזכות ארנבון הים הקליפורני
|
|
|
 |
|
|
|
גלולת הזיכרון היא רק כיוון אחד בתוך מסע חיפושים מרתק אחר תכשירים, ואולי מוצרים אלקטרוניים, שמטרתם לשפר את הזיכרון האנושי. בוונקובר, קנדה עובדים על פיתוח "תרופות חכמות" לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, שישפרו גם את תפקודי המוח האחרים, ובעיקר את הזיכרון. בקיימברידג' שבבריטניה מפתחים שבב אלקטרוני זעיר להשתלה במוח, שמיועד לאנשים שאיבדו את הזיכרון לסייע קצר כתוצאה מפגיעת ראש. שבב זה עשוי להועיל גם בשיפור מצבם של חולי אלצהיימר.
"אם נהיה בני-מזל, נציע בתוך שנתיים-שלוש ניסוי קליני חלוצי בתכשיר להשבחת הזכרון", אמר לא אחר מאשר חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2000, פרופ' אריק קנדל מאוניברסיטת קולומביה שבניויורק וממכון הווארד יוז, בראיון ל"ניוזוויק" שפורסם בשבוע שעבר. עד כמה שזה לא ייאמן, לצורך המחקר משתמש צוותו באחד היצורים הפרימיטיביים ביותר בעולם: ארנבון-הים הקליפורני, חילזון ימי מנוון-קונכייה, דו-מיני, שצבע עורו סגול ושניזון מחסת הים ומאצות אחרות. יש לו "מוח", אם אפשר לכנות זאת כך, המורכב מכמה אלפי עצבים גדולים במיוחד, ולכן מתאים להפליא לשמש מודל מחקר לצורכי האדם. באמצעותו למדו מדענים כיצד עובד הזיכרון ברמה הביוכימית.
מבחינה זאת, הדגישו, אין הבדל גדול בין המולקולות הכימיות המעורבות בתהליכי הזיכרון האנושי לאלו שבמערכת העצבים של ארנבון הים. "הביולוגיה שמאחורי אחסון הזיכרון היתה מבחינתנו חור שחור. ידענו עליה מעט מאוד לפני 25 שנה", סיפר פרופ' קנדל. "והנה עתה, תודות לארנבון-הים הפרימטיבי, יודעים יותר על נושא כל-כך מסובך".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
החלבון המשמר
|
|
|
|
|
|
|
לא מכבר בישרו מדענים אמריקנים וסינים על גילוי חלבון הממלא תפקיד מפתח בשימור הזיכרון לטווח ארוך. התגלית משתלבת בפרויקט "גלולת הזיכרון" ובמאמצי מחקר אחרים. כיום יודעים טוב מבעבר שתפקוד המוח תלוי בחומרים כימיים, חלבונים מוחיים רבים, מעבירי מסרים עצביים (נוירוטרנסמיטרים). לאלה תפקיד באחסון המידע - כלומר שימור הזיכרון לטווח הקצר באזורי מוח מיוחדים - ובאפסונו לטווח ארוך באזורים אחרים.
לא מעט מידע בנושא זה התפתח בעקבות אחד האירועים היותר מפורסמים בתולדות הרפואה: ב-1953 החליטו רופאים בארצות-הברית לטפל בחולה אפילפסיה בדרך חלוצית. הוא סבל מהתקפים תכופים, למרות התרופות שקיבל, עד שסולקו מראשו שתי אונות-המוח הרקתיות. ללא האזור המוחי הנושא את השם היפוקמפוס, התנהלו חייו של החולה כמו בסרט "ממנטו": מוחו לא ייצר זכרונות חדשים של פרצופי אנשים, מקומות וחפצים. כך התגלתה חשיבותו המרכזית של ההיפוקמפוס בעיצוב הזיכרון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בינתיים על עכברים
|
|
|
|
|
|
|
החוקרים יודעים עתה גם על הגנים, נותני הפקודות לייצור החלבונים המוחיים, המעורבים בזיכרון, ועל מחזורי הפעילות והשינויים החלים בהם. על סמך זה מקווים המדענים שניתן יהיה להשביחם, כדי שיעצבו מחדש וישפרו את הקשרים שבין העצבים ברשת המוחית (הסינפסות) ההכרחיים להעברה יעילה של המידע המצטבר לצורך אחסונו בזיכרון.
על בסיס זה יוצרו כבר כמה תכשירים סינתטיים, אם תרצו "תרופות להשבחת זיכרון", שנבחנו עד כה רק על עכברי מעבדה. הראשון בהם מבוסס על המחקר בארנבון-הים והוכחה יעילותו בעיכוב פעולת אנזימים מסוימים ובהגברת הרמות של חלבון מוחי המעורב בשימור זיכרון ארוך-טווח. אבל שוב, רק בעכברים. בצנרת המחקר תרופות נוספות שמיועדות לשמור על העצבים המעורבים בזיכרון מפני פגיעה ומפני עומסי יתר של סידן. כמה מהן ישמשו בהמשך לפיתוח תרופה חדישה לטיפול ממוקד בסכיזופרניה.
מי שמתמקד בתחום מחקר זה הן כמה חברות ביוטכנולוגיה קטנות שזיהו פוטנציאל עסקי אדיר. מבין החברות העוסקות בתחום "חם" זה (כולן אמריקניות), מזכיר "ניוזוויק" בנוסף לחברה של פרופ' קנדל גם את "הליקון", שפיתחה תכשיר המעכב אנזים מוחי, "סנטיון", שפיתחה תכשיר הממקד את פעילותו על חלבוני מפתח המעורבים בזיכרון, ו"קורטקס" שפיתחה תכשיר לחיזוק הקשרים בצומתי החיבור ברשת העצבים במוח. אך אלו, כאמור, רק שלבי ביניים בדרך לפיתוח התקווה הגדולה מכולן: גלולת הפלאים לנטילה חד-יומית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספקות ישראליים
|
|
|
|
|
|
|
בישראל המדענים די ספקנים בנוגע ליכולת שיפור הזיכרון. "בינתיים, זה נשמע דמיוני מדי ורחוק מאוד", ממהר לצנן את ההתלהבות פרופ' נתן גדות, ראש המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי "מאיר" בכפר-סבא ובבית-הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב.
"פרופ' קנדל דווקא במיעוט בקהילת המדענים העוסקים בתיאוריות הזיכרון. החשיבה שלו בוודאי חדשנית, אך לא בהכרח נכונה. טווחי הזמן שבהם נקב ממש ממש דמיוניים. גם ההתבססות על מודל העצבים הארוכים מאוד של ארנבון הים בוודאי מרשימה, אך זקוקה עדיין לאימות. מי אמר שהמודל מתאים לבני-אדם? "לתת תכשיר חלבוני לאנשים הלוקים בזיכרון כדי לשפר אותו נראה לי ממש חלום באספמיה. ושאלה גדולה אחרת: מדוע עוסקות בכך כמה חברות קטנות מאוד ולא הגדולות שבתעשיית התרופות? כנראה משום שהרעיון עדיין איננו בשל. לא נראה לי שאנחנו ניצבים כבר בפתח עידן הגלולה לזיכרון".
ואילו חסידי הרפואה האלטרנטיבית לא מחכים לתכשירים החדשים, כי לדבריהם, כבר היום יש כמה תכשירים טבעיים שמשפרים את הזיכרון. כך למשל הם ממליצים על תה ירוק ותה שחור כממריצי זיכרון, וכמעכבי הפעילות ההרסנית של אנזימי מפתח אחדים במוח. אבל גם לגבי המלצות אלה המדענים ספקנים. "יעילותם של אלה חסרת בסיס מוצק", אומרים בקהילה המדעית בארץ.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
