 |
/images/archive/gallery/194/843.jpg ילד משחק שח
צילום: קיי.אר.טי  |
|
|
|
|
| מדינת ישראל מתחילה להשקיע בתלמידים מחוננים. האם זה יהיה על חשבון ילדי החינול המיוחד |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
אור קשתי
1/11/2004 10:25 |
|
|
|
|
|
|
|
כ-11,500 תלמידים נהנים כיום מפעילות לימודית מיוחדת בזכות הגדרתם כמחוננים. בדרך להכרה המיוחלת הם עוברים שני תהליכי סינון עיקריים: הראשון מטעם בית-הספר, והשני, המשמעותי יותר, של מאבחנים מקצועיים, הפועלים בהתאם לקריטריונים ולהנחיות שקבע משרד החינוך. בכל מקרה, מדובר במספר תלמידים זעום, פחות מאחוז מכלל התלמידים במערכת החינוך. במשך כשנה וחצי גיבשה ועדה בראשותו של הפרופסור לפסיכולוגיה ברוך נבו מבנה חדש של מערך התלמידים המחוננים, שפרטיו מתפרסמים כאן לראשונה. בוועדת דוברת כבר אימצו את עיקרי ההמלצות ואלה יכללו בדוח הסופי שאמור להתפרסם בעוד כחודש. בימים אלה מעבדים בוועדה את עלות התוכנית החדשה.
השינוי מורגש כבר בעצם ההגדרות: לראשונה מגדירים במשרד החינוך את המחוננות לא רק בהקשר של היכולת הלימודית או רמת האינטליגנציה, אלא גם בהתייחס לכישרון אמנותי (במוזיקה, באמנויות פלסטיות או בכתיבה) ולכישרון ספורטיבי. שני סוגי המחוננות האחרונים אמנם אינם זוכים לפירוט, אבל לפי הוועדה לכ-5,000 תלמידים (מתוך שנתון
של כ-100 אלף) יש איי-קיו 125, כ-1,000 תלמידים נהנים מאיי-קיו 135 ואילו כעשרה תלמידים מחזיקים בסף העליון - איי-קיו 160. אלה הן גם שלוש הקטגוריות שיזכו מעתה להתייחסות מיוחדת ממשרד החינוך: מצטיינים, מחוננים ומחונני-על. ואולם, מעבר להגדרות האיי-קיו הנוקשות, הנקבעות לפי מבחנים פסיכומטריים שונים, יידרשו המחוננים העתידיים להיות גם בעלי רמות מוטיבציה ויצירתיות גבוהות מהממוצע.
לאחר שיעברו מבחנים, ראיונות ותצפיות מציעה הוועדה שורה של מסגרות ארגוניות ומסלולי טיפוח מיוחדים, כמו הקמת שלושה בתי-ספר ברחבי הארץ למחוננים בלבד, כיתות מחוננים בבתי-ספר רגילים (מסגרת הקיימת כבר כיום אך בהיקף מצומצם) וכן "מסלולי חונכות מיוחדים, באמצעות מומחים שיעברו הכשרה מיוחדת". עוד מציעה הוועדה לשלב את התלמידים במוסדות להשכלה גבוהה, להכיר בקורסים אקדמיים במקום בחינות בגרות ואפילו להעניק קרדיט אקדמי לקורסים בבתי-ספר נבחרים. באשר לחברי הקבוצה הקטנה של מחונני-העל, לכל אחד מהם יוצמד מנחה מיוחד, בשכר, שידאג להמשך קידומם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ילדים חריגים כלפי מעלה
|
|
|
 |
|
|
|
התוכנית החדשה הוצגה בשבוע שעבר בפני יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' יעקב כץ, שאימץ אותה. "זו הפעם הראשונה שמכירים במאמץ הגדול שצריך לעשות כדי לקדם את נושא המחוננים", הוא אומר. "הילדים האלה הם המשאב החשוב ביותר של המדינה, אנחנו חייבים לתת להם את האפשרות להתקדם, והם אלה שימשכו למעלה את כל המערכת".
אבל במציאות התקציבית של משרד החינוך, הסופג בשנים האחרונות קיצוץ אחר קיצוץ, השקעה גדולה במחוננים תבוא בהכרח על חשבון קבוצות אחרות. באופן רשמי אומרים במשרד כי עדיין לא נקבע מהיכן יבוא התקצוב למחוננים אבל יש כבר מי שמסמן את המטרה: מהחינוך המיוחד. "עידוד התלמידים המצטיינים ייקבע רק לפי היקף התקציב", טוען גורם במשרד, "ועם כל ההבנה לקשיים של תלמידי החינוך המיוחד, חייבים להתחשב ולסייע גם לתלמידים שנמצאים בקצה העליון של הסקאלה.
בשנים האחרונות אנחנו שופכים הרבה כסף על החינוך המיוחד בגלל כל מיני חוקים ואילוצים. מדובר כבר בהשקעות לא הגיוניות". בדוח שלהם משווים חברי הוועדה את ההשקעה של משרד החינוך בתלמידים מחוננים לעומת תלמידים בעלי מדרג טיפוח אחר. כך למשל מתברר כי ההשקעה בתלמיד בכיתת מחוננים עומדת על כ-6,000 שקל , לעומת כ-7,400 שקל בתלמיד בכיתת מב"ר (כיתות סיוע לתלמידים חלשים לקראת הבגרות) ולמעלה מ-20 אלף שקל בתלמיד בחינוך המיוחד. "השאיפה שלנו היא שלמחוננים יהיה מעמד דומה כמו לזה של תלמידי החינוך המיוחד", מסביר נבו. "ההשקעה של המדינה בחינוך המיוחד זועקת לשמים. אם נניח לרגע שהמדינה היא גוף עסקי, ששואל את עצמו במי להשקיע, הרי שברור שהיא משקיעה הרבה פחות במי שיכול להביא תשואה בעתיד".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
העדפה מתקנת לבנות
|
|
|
|
|
|
|
מעבר לשאלת התקציב, מסגרות החינוך למחוננים נתפסות לא פעם כמכשיר נוסף להגדלת הפערים החברתיים, כיוון שנהנים מהם בעיקר תלמידים מהשכבות החזקות. כך למשל, רק כשליש מכלל המחוננים הן בנות ורק כעשרה אחוזים באים מהמגזר הערבי - כמחצית משיעורם במערכת החינוך. בוועדה ערים לבעייתיות הזאת, ואף קובעים כי רוב המסגרות הפרטיות, כמו בתי-ספר מיוחדים או חוגי העשרה המתמחים בטיפוח כשרונות, "פועלים כמעט אך ורק באזורי מגורים עתירי משאבים.
ללא סיוע ממשלתי רחב-היקף", נכתב בדוח, "אי-אפשר יהיה לאתר ולטפח מחוננים ותלמידים מוכשרים באזורי פריפריה, שכונות מצוקה ועולים חדשים". יתרה מזאת, הוועדה ממליצה לנקוט מדיניות של העדפה מתקנת באיתור המחוננים לטובת בנות ולטובת מצטיינים משכבות סוציו-אקונומיות חלשות. בוועדה מקווים לצמצם את הפערים בדרך נוספת: בניגוד למחוננים ולמחונני-העל, שייקבעו לפי מדד ארצי, קבוצת התלמידים המצטיינים תוגדר בהתאם לרמת ההישגים המקומית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בריחת המוחות
|
|
|
|
|
|
|
אבל עם כל הכבוד לקביעה בדבר העדפה מתקנת, ההמלצה להקים שלושה בתי-ספר ייחודיים למחוננים בלבד מקפיצה את ד"ר יוסי דהאן מ"מרכז אדווה לשוויון ולצדק חברתי". לדבריו , "בתי-ספר מיוחדים ינתקו בהכרח את התלמידים מהקהילה. הרי יש גם חשיבות שהילדים האלה יהיו בבתי-ספר רגילים, בכיתות רגילות, ויוכלו לסייע לתלמידים חלשים, בעיקר במקומות הפחות חזקים. עלולה להיווצר כאן בריחת מוחות, וגם המורים הטובים יותר יעברו לבתי-הספר האלה.
חוץ מזה, על-פי נסיון העבר, הביקוש הגדול לבתי-ספר ייחודיים יוצר מצב שבסופו של דבר מי שמתקבל בא בעיקר ממשפחות עם קשרים נכונים". " לא חיפשנו דרכים לצ' פר את המעמד העליון ", אומר בתגובה נבו, "הרי אנחנו מדברים על חיזוק המערכת הציבורית. דהאן צודק בכך שיש קשר סטטיסטי בין מחוננות למעמד סוציו-אקונומי, אבל האם בגלל זה אנחנו צריכים להתייחס למחוננים באופן שלילי? ילדים של מוזיקאים מוכשרים יותר מאחרים במוזיקה. חלק מהסיבות הן תורשתיות וחלק סביבתיות. האם רק בגלל ההורים שלהם אסור להשקיע בילדים האלה? ".
חברים בוועדה מספרים כי סביב השאלה מה תהיה התוצאה הסופית של אותה השקעה במחוננים התנהלו ויכוחים קשים: האם להתייחס אך ורק למחויבות משרד החינוך לסייע לתלמידים לפתח את כשרונותיהם, או אולי גם לדרוש מהם מחויבות חברתית כלשהי, "אליטה משרתת" כפי שנכתב בדוח. לבסוף נבחר ניסוח זהיר ומעורפל מעט, המציין ש"בוגר תוכנית הטיפוח צריך להיות אדם בעל מחויבות חברתית ובעל רמה גבוהה של מוסריות ואנושיות".
השאיפה הזו מצחיקה גורם שהיה מעורב לפני כמה שנים באחד הפרויקטים למחוננים. "ניסינו לעניין את התלמידים בפעילות חברתית בקהילה שלא קשורה ישירות ללימודים ונכשלנו", הוא נזכר. "זו היתה קבוצה שרק אמרה כל הזמן'מגיע לנו', ולא התעניינה בשום דבר אחר". לאחר שתיושם תוכנית המחוננים החדשה, צריך יהיה לבחון אם היעד החדש אכן הושג.
or.kashti@gmail.com | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
