 |
/images/archive/gallery/194/105.jpg ליקר סיינט ויוואנט.
יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| מירה איתן עושה ויש על סוגי הברנדי הטובים ביותר בעולם, כולל אחד ישראלי לגמרי |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
מירה איתן
31/10/2004 11:03 |
|
|
|
|
|
|
|
דארטניאן, אחד משלושת המוסקטרים של אלכסנדר דיומא, נולד בחבל גסקוניה שבדרום צרפת. בחבל ארץ זה נולד גם הארמניאק, האח הצנוע, אך הבוגר יותר, של הקוניאק.
ארמניאק קיבל את שמו מהרמן, אציל צרפתי שהרומאים קראו לו ארמיניוס כשהחלו לגדל על אדמותיו גפנים. העדות הראשונה לייצור הארמניאק היא משנת 1411 (יש הטוענים אפילו שהגסקונים היו הראשונים שזיקקו אלכוהול). מאוחר יותר נודעה תהילתו ברבים, וההולנדים קנו את מזקקות הברנדי והחלו להפיצו. מדוע, אם כן, קוניאק הצעיר פופולרי יותר? התשובה נעוצה בכך שלגסקוניה אין גישה לים, שלא כמו לאזור קוניאק, היושב על אחד הנמלים המוצלחים והממוסחרים ביותר. רק במאה ה-19, עם פיתוח הרכבות, החלו לשנע את הארמניאק ביתר קלות והוא החל לתפוס את המקום המגיע לו. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא חזר לגדולתו, אם כי לקוניאק תמיד ניתנים הבכורה והכבוד מבין כל הברנדי
שבעולם.
הענבים לייצור הארמניאק גדלים בתנאי אקלים וקרקע שונים מאלה של ענבי הקוניאק, והוא מיוצר בדרך מסורתית וישנה יותר מזו של הקוניאק. את הקוניאק מזקקים פעמיים בדודי זיקוק, ואילו את הארמניאק מזקקים בשיטה פחות מאסיבית, המשאירה לו מידת חספוס אופיינית וארומטיות יתר. כשנקרב את האף אל כוס ארמניאק יעטפו אותנו ניחוחות עזים של סיגליות, שזיפים מיובשים, תאנים, פטריות כמהין ועץ אשור.
אחד הארמניאקים הידועים המגיעים לארץ הוא סנט ויוואנט. הבקבוק הראשון שיוצר כנראה לא כל כך הצליח וצווארו התכופף, אך העניין נוצל עד תום, וכיום טוענים אנשי סנט ויוואנט כי הבקבוק קד בפני מי שיש לו מספיק שכל לשתות אותו.
מחירו בארץ: 250 שקל לבקבוק. ארמניאק נוסף הוא מרקיז דה מונטסקייה, שנמכר בבקבוק רחב ירכיים המזכיר את חצאיות הנשים בימי הביניים. מחירו: 240 שקל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חרז, פיסקו וגרפה
|
|
|
 |
|
|
|
כשמדברים על ברנדי אי אפשר לא להזכיר את ספרד. הפניקים הביאו את הגפנים לספרד, אך היו אלה המורים שהביאו את מזקקות האלמביק והחלו לזקק תרופות, בשמים ומאוחר יותר אלכוהול. הברנדי המזוקק נועד מלכתחילה לחזק את יינות חרז, הידועים בשם "שרי". ההולנדים החלו לייבא את ברנדי חרז במאה ה-17. האגדה מספרת כי חביות ברנדי מספרד נשלחו בחזרה למולדתן לאחר שאחד הסוחרים ירד מנכסיו. החביות אוכסנו בחלקו האחורי של מחסן ענק ונשכחו לזמן מה. לכשנטעם לבסוף הברנדי הוא זכה למלוא תפארתו.
בביקור בספרד גיליתי ברנדי ששמו "קרדינל מנדוזה" (מצאתי אותו גם בפאב טפיאו בתל-אביב) ואהבתי אותו בשל ניחוחותיו וטעמו העמוק, העשיר והמורכב, מעט מתקתק ובעל סיומת יבשה ורעננה של פולי קפה.
הקוניאק, הארמניאק וברנדי חרז הם סוגי הברנדי הידועים והאיכותיים ביותר בעולם, אך ישנם עוד סוגי ברנדי טובים. בפורטוגל מייצרים אגוארדנטה, שאותו מיישנים בחביות פורט. ליוונים יש מטקסה, ברנדי ממותק המיוצר משנת 1888. בגרמניה מייצרים כמה סוגי ברנדי על בסיס יינות צרפתיים מאזור בורדו וכמה נוספים מענבי דרום גרמניה שגורמים לשותים לדפיקות לב מואצות.
סוגי הברנדי הטובים יותר ממזרח אירופה הגיעו בזמנו מארמניה. מזקקה בהרי אררט ייצרה ברנדי טוב שנקרא "נוח". לדרום אפריקה יש היסטוריה מוקדמת של הכנת ברנדי, אך הברנדי הראשונים שם היו מומלצים מקסימום כדי לחטא הכשת נחש. רק מסוף המאה ה-19 החלו לייצר שם ברנדי ראוי. הברנדי האמריקני לא מרגש במיוחד, אך במקסיקו מייצרים ברנדי טוב ונמכר ביותר ששמו "פרזידנט". בפרו, בצ' ילה ובבוליביה מייצרים את הפיסקו כבר מתחילת המאה ה-17, כשהמתיישבים הספרדים הראשונים הגיעו אליהן. בארצות המערב מתייחסים אל הפיסקו כאל מי אש זולים, אך טעות גסה היא. פיסקו טוב יכול להיות ארומטי, רך, מלא, נעים ומעולה לקוקטיילים קיציים.
האיטלקים, שטוענים לתואר ממציאי השם ברנדי (ברנדה, בדיאלקט של פיאמונטה, משמעותו "מי חיים"), מייצרים גרפה. את הגרפה מייצרים מגפת הענבים, הפסולת שנשארת לאחר סחיטת הענבים ליין. בעבר המשקה לא היה ממש טעים. כיוון שלא נערך אז תהליך של זיקוק, היו שאמרו אז שגרפה לא יכולה בכלל להיקרא ברנדי. אך החל משנות השבעים של המאה הקודמת, כשכמה יצרנים איטלקים שינו את הגישה למשקה, נתנו לו את הכבוד המגיע לו, ייצרו אותו מענבים איכותיים במיוחד וזיקקו אותו בדודי הזיקוק המסורתיים, הברווזון המכוער והלא אטרקטיבי הפך לאחד המשקאות האלגנטיים בעולם האלכוהול. בין הגרפות האיטלקיות שמגיעות ארצה תמצאו את פיור דה ויט, המכונה גם "העלמה שבשק" (הבקבוק עטוף בשק), שמחירו 135 שקל, ואת פיור דה גרפה של וילה קולונה, שמחירו 80 שקל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הנציג הישראלי
|
|
|
|
|
|
|
בארץ החלו לייצר ברנדי ביקבי כרמל מזרחי כבר בסוף המאה ה-19, המשיכו בברקן, בסגל ובבנימינה, אך הברנדי הראוי ביותר לציון מיוצר ומיושן ביקב תשבי במזקקת אלמביק מתחילת המאה ה-20, שנרכשה במזקקת רמי מרטן בקוניאק.
ב-1988 הגיע לארץ סידני בק, היינן של יקב בקסברג הדרום אפריקני, וחיפש מקומות להשקיע בהם. בק מצא את יקב תשבי ושלוש שנים מאוחר יותר הציע להוסיף פן נוסף ליקב - מזקקת ברנדי אמיתית מקוניאק. ב-1992 נסע גולן תשבי לקוניאק ולמד במזקקות היצרנים את אמנות הזיקוק. הברנדי הראשון יצא ב-1996, לאחר יישון של שלוש שנים, ומאוחר יותר זכה בתחרות בלונדון בתואר "הברנדי הטוב ביותר בעולם". כל הברנדי נגמר כבר, אך בפסח עומד לצאת ברנדי חדש של תשבי, שיושן 12 שנים בחביות. יש למה לצפות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
