 |
/images/archive/gallery/187/401.jpg מירי בוהדנה.
צילום: אייל נבו  |
|
|
|
|
| לפעמים מירי בוהדנה תוהה בינה לבין עצמה: "איך כוסית כמוני תיראה בהריון?" |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב,
21/10/2004 10:03 |
|
|
|
|
|
|
|
"תתנהגי יפה", פוקדת הסוכנת בת כהן על הלקוחה מירי בוהדנה ועוזבת את החדר. בוהדנה מהנהנת בראש לאות הסכמה, ומשהו בתנועה הזו ממחיש יותר מכל את הטרנספורמציה התקשורתית שעברה בשנים האחרונות: לא עוד הנערה הפרועה המנפקת על בסיס שבועי שערוריות סקס-מועדונים-סלבז, כי אם אשה מחושבת, מאופקת, בטוחה בעצמה ושאפתנית.
את האישור הסופי לכך שדימויה השתדרג פלאים סיפקה התערוכה "אמנות הארץ" שנערכה לפני שלושה שבועות בחלל רידינג בתל אביב, שם הוצג דיוקנה, מעשה ידיו של האמן דוד עדיקא. תמונה זו זכתה כבר להתנוסס בדצמבר אשתקד על שער מגזין האמנות "סטודיו" ועוררה
אז שיח ציבורי סוער, סביב עצם כיכובה של דוגמנית-ידוענית בעיתון אליטיסטי.
הנושא המרכזי של העבודה הוא האדרתו של היופי המזרחי. "היופי של מירי בוהדנה הוא לא בפרוצדורה של היופי המקובל בעולם האמנות או המודרניזם", אמר עדיקא בראיון לשרה בריטברג-סמל, עורכת "סטודיו". "זה לא הפיכת הבנאלי או המכוער ליפה, אלא הזזת גבולות היופי. מירי היא יופי של 'כל העם', יופי שנבחר; היא נבחרה למלכת יופי, לסגנית מיס עולם. בניגוד לתפישה של עולם האמנות, אני הולך למדפים שבהם מסודרים סמלי יופי של כולם, ועושה ליופי הזה 'הזזה', אל היפה של עולם האמנות".
איך היה להביט בדיוקנך בתערוכה?
"זה הכי מביך לראות את עצמך בגודל כזה. פתאום אני קולטת אנשים מסתכלים עליי מסתכלת על עצמי. דוד הוא צלם מוכשר, וזה היה מרגש מאוד".
התמונה על השער של "סטודיו" עוררה הדים רבים. איך הרגשת?
"האמת? זה לא עשה לי שום דבר. בת התקשרה אליי ואמרה לי שדוד עדיקא בחר בי ובאילנית לוי לפרויקט צילום שלו כמודל היופי המזרחי. אמרתי לה 'וואללה, מגניב, אבל מה זה 'סטודיו'?'. היא הסבירה לי, אמרתי אוקיי, עבודה נחמדה. לאחר מכן גם קראתי את מה שהיה כתוב במגזין, והבנתי יותר. מבחינתי, זה היה פרויקט מאוד חושפני. זה לתת לאנשים להביט בך חשוף, על הנקבוביות הכי קטנות שלך".
איזה תגובות קיבלת?
"אני חושבת שהרבה אנשים בכלל לא ידעו שזה קרה, בגלל שהם לא חשופים למגזין הזה. התגובות שקיבלתי הן בעיקר מאנשים בסוכנות ומהתעשייה, שאמרו 'וואו, סחתיין'".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אל תקראו לי פמיניסטית
|
|
|
 |
|
|
|
נכון להיום, ממוצבת בוהדנה כאחת הנשים היותר מרתקות בזירה הסלבריטאית, זאת בשל העובדה שדימויה עובד על מתח בין ניגודים: מצד אחד היא סלבריטאית שמבדרת את העם, מצד שני - אייקון יופי מזרחי שזכה לרספקט מלכים מקהילת האמנות הישראלית. איך העפילה למעמד הזה? בזכות העובדה שלא ויתרה וחרשה בחיפושיה אחר כל כיוון תקשורתי אפשרי - טלוויזיה, אופנה ומוזיקה.
במחוזות הפוליטיים-חברתיים לעומת זאת, היא מעדיפה שלא להתעסק, זאת גם לאחר שקראה לתושבי שדרות לקום ולעזוב והודתה בנטייתה לשמאל ("אני מאוד מרחמת על הפלשתינים. מובן שאני מרחמת גם עלינו, אבל הם גם כן מסכנים ונוצרה שנאה מטורפת"). בדיוק באותו אופן, היא חוששת להיות מקוטלגת כפמיניסטית.
"המושג 'פמיניזם' לא מוכר במקום שממנו באתי", היא אומרת. "אלו נשים שהתחתנו אחרי הצבא, עשו ילדים, חלקן אפילו לא עובדות. מבחינתן, להיות בבית, לבשל, לגהץ, לסדר ולטפל בילדים זאת הנאה גדולה. גיסתי, למשל, היא רק בת 22 וכבר אמא לשני ילדים. זה מה שהיא הכי אוהבת לעשות. וכאן, בעיר הגדולה, הנשים השתנו, הן חושבות אחרת. אני מאמינה שאני אצליח לשלב את הקריירה שלי יחד עם גידול ילדים ומשפחה. אבל הצהרות פמיניסטיות זה לא הכיוון שלי".
למה בעצם?
"כי זה ימתג אותי, ותמיד יהיו תגובות אנטי בצד השני".
כדי להבין את מיתוגה החדש, מוליכה אותך בוהדנה לאיבוד במעבה יער הסתרים שלה. ברור שתחת כל ההכרזות שלה ש"הכל באמת באמת טוב ונפלא אצלי", מסתתרים עוד קווים לדמותה. החשש הכבד מלדבר על עצמה ולהיחשף, כמו גם ההנחיות המפורשות שקיבלה ממנהליה האישיים לסכור את פיה עד כמה שאפשר, מחלצים מבוהדנה תשובות לקוניות עד כדי תסכול. מצד שני, יש שיטענו שאין הנחתום מעיד על עיסתו, ובמקרה של הבוהדנה, העיסה כל כך דביקה וסבוכה, שכדי לפשפש בה ברצינות ולעומק, צריך, כנראה, לא להיות עיתונאי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
לקונית, בוהדנה. צילום: אייל נבו
|
|
|
|
|
|
|
אל תמתגו אותי
|
|
|
|
|
|
|
בג'ינס כהה, חולצת טריקו לבנה גזורת שרוולים ושיער צבוע בגוונים של חום-דבש, בוהדנה מיישרת מבט וממתינה לשאלות. לפני יומיים היא חגגה יום הולדת 27 בחתונת אחיה, שם זכתה למטר "קולולולולו" מרוקאי טיפוסי, ולאותו ניגון מנדנד של "בקרוב אצלך".
"אתה יודע, כשבת התקשרה ואמרה לי שאני צריכה להתראיין במסגרת כתבת יחסי ציבור, פחדתי", היא מתוודה. "אם הייתי צריכה לשפוט את עצמי לפי הראיונות שעשיתי, הייתי שואלת 'מה הבחורה הזאת רוצה?'. באמת דיברתי מלא שטויות, אבל הייתי צעירה. לא ריסנתי את הפה שלי, ועכשיו זה קורה מעצמו. בתכל'ס, זה פרדוקס מאוד גדול, כי אני רוצה להיות פה, רוצה להיות במרכז העניינים. מצד שני, אני פוחדת מחשיפה. פוחדת מאיך שזה ייצא, מהתגובות. לפעמים יש כתבות באינטרנט, וזה מין מאזוכיזם כזה, כי אני אומרת לעצמי 'אל תיכנסי לקרוא את התגובות', ואני בכל זאת נכנסת, ובוכה בכל פעם מחדש. כשאתה יושב וקורא, אתה אומר לעצמך, 'נו טוב, זה בטח איזה ילד משועמם בן שש או איזו אשה רעה ומתוסכלת'. אבל אחר כך אני אומרת לעצמי, 'ראבאק, זה העם, וזה מה שהוא חושב עלייך?!'".
בקמפיין ל"ברגר קינג" חשפת סוג של הומור עצמי, אפשר להסיק שהיום את יותר שלמה עם עצמך?
"אני לגמרי שלמה עם עצמי היום, ואני גם בנאדם שהכי אוהב להסתלבט על עצמו. זאת הגדולה בעצם, לדעתי, לא להתייפייף".
בתום התנזרות בת שנתיים מקמפיינים, חוזרת עכשיו בוהדנה כמובילת המותג "גולברי". "להצטלם זה בעצם להיות שחקנית", היא מסבירה את הקאמבק הקליל. "זה לקבל מראה אחר, להביע הבעות אחרות. זה דבר שלא שוכחים, כמו לרכוב על אופניים".
את חושבת שנבחרת להוביל את "גולברי" כיוון שאת דוגמנית, או אייקון מקומי?
"בחורה שהיא מוכרת, שהיא מותג, שאוהבים אותה וירצו להיראות כמוה, זה חלק מאוד גדול מהעניין. בסך הכל די מחקים אותי ורוצים להיראות כמוני, אם זה בדיבור, במראה, בשיער, בכל דבר. וכן, יש לי את היכולת להשפיע ולהכתיב אופנה, אז זה מכלול של הכל ביחד - מראה חיצוני ושיווק נכון".
אז מירי בוהדנה זה בעצם מותג?
"זו שאלה מאוד מביכה. מה אני אגיד לך, קשה לי לענות על זה. להגיד על עצמי שאני חושבת שאני סופרסטאר? אני לא. אבל אני כן חושבת שהשיקולים של חברת 'גולברי' הם להכניס את המותג לתודעה. הוא לא מוכר כמו 'קסטרו' או מותגים אחרים, אבל זה מותג עובד, ויש לו את השוק שלו, הקהל שלו, והם חיפשו מישהי מוכרת, שמדברת גם לצעירות, גם לדור הביניים וגם ליותר מבוגרות."
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מתוך הקמפיין לגולברי. צילום: יחסי ציבור
|
|
|
|
|
|
|
מה רע בלהיות פרחה?
|
|
|
|
|
|
|
מה יחסך למראה שלך?
"אני יודעת שאני נראית טוב לכל הדעות, וגם יש לי קבלות על זה, שזה שטויות. כן, יש לי בעיה עם הדימוי העצמי שלי, כי מטבעי, אני בן אדם חסר ביטחון. יש ימים שאני מביטה בראי ואומרת לעצמי: 'וואט דה פאק, ממה הם מתלהבים,'? וגם תמיד יהיו את אלה שירימו גבה ויגידו 'איכס, עוד פרחה שרוצה להתעשר."'
זה מעליב אותך?
"פרחה זאת מילה רעה? עפרה חזה שרה על עצמה שהיא פרחה. מה רע בפרחה? זאת מילת גנאי? אני לא חושבת ככה. אתה בכלל יודע להגדיר מה זאת פרחה."?
אשה קולנית, וולגרית.
"אני חושבת שפרחה זה משהו בנשמה, באופי. לא יודעת איך להגדיר, אבל זאת לא מילה רעה. יש המון המון פרחות ופרחים, שהם האנשים הכי מקסימים שיש. לא מזמן מתקשר אליי אחי, אומר לי 'יש שיר עלייך ברדיו - 'פרחה במרצדס' של שרית חדד.' אתה יודע, 'פרחה במרצדס משנה את המקום שלה, בסדר החדש רואים את החיים, משקפיים על חצי פנים.' יצא מילים די דומות. זה משעשע."
יופי פותח דלתות?
"בהחלט, אבל הוא גם סוגר. הקושי שאני נתקלת בו, זה בעיקר במערכות יחסים עם גברים, שמאוד קשה להם לקבל אותי. בהתחלה הכל טוב ויפה, ואחרי שאנחנו מוגדרים כזוג, כל המסביב מתחיל להפריע. קשה להם עם ההערות שזורקים לי. אם בן הזוג שלי לא חזק, אז מתחילות הבעיות, וזה משהו בלתי נשלט. אני מקווה שיום אחד אני אמצא את האחד שיהיה חזק."
גברים נרתעים ממך?
"אם אני נמצאת עם חברות בדיסקוטק, אז מתחילים איתי יותר. אתה יודע, התאורה מעומעמת, יש את הדרינק ביד והכל יותר קל. אבל כן, לגברים יש בעיה להתחיל איתי, הם די נרתעים מאיך שאני אגיב. מפריע לי? לא, אנחנו מוצאים האחד את השני."
בעבר ניהלה בוהדנה רומנים מתוקשרים עם הכדורגלן לירון בסיס, הזמר אייל גולן ")אפיזודה של שבוע(" ועם סמי דדון, מבעלי "קפה בזל." כולם זכו לכותרות צהובות, למעט יחסיה עם בבו קובו, איש עסקים ישראלי בן 50 פלוס, המתגורר בלונדון, שממנו נפרדה לפני שלושה חודשים, לאחר רומן של יותר משנתיים. "זה נגמר כי זו היתה מערכת יחסים טרנסאטלנטית. היתה לי אהבה גדולה אליו. אנשים אמרו לי, 'מירי, לא קשה לך המרחק בין לונדון לתל אביב,'? אבל אתה לא בוחר במי להתאהב. זה בדיוק כמו אשה שנשואה לאיש קבע, שמגיע הביתה פעם בכמה שבועות."
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עוד בוהדנה אחת לדרך. צילום: אייל נבו
|
|
|
|
|
|
|
את צ'כוב אני משאירה למורן איזנשטיין
|
|
|
|
|
|
|
את בנאדם שזקוק לזוגיות?
"מאוד. אני לא אוהבת להיות לבד. זה יפה שיש לי כל הזמן מערכות יחסים רצופות. עכשיו, תודה לאל, אני קצת לבד, אבל אני כבר רוצה למצוא את האחד שלי, לעשות ילדים ושיניחו לי. ההורים שלי לא מציקים לי לגבי חתונה, אבל האנשים במדינה מציקים כל הזמן".
ומתי באמת?
"אני מחכה לעבור את חוויית ההריון. יש לי מלא ספקולציות על ההריון - איך כוסית כמוני תראה בתקופה הזו, למשל. אני יכולה פתאום להתנפח. זה מעניין מאוד. אילנית לוי, למשל, הפכה להיות אמא. לפני שהיא ילדה, היא היתה חופשייה, זורמת וקלילה. מאז שהיא אמא לליאם, היא הפכה להיות רצינית יותר. פתאום חשוב לה להגיע הביתה בזמן. הפכה להיות אשת משפחה".
את לוי, אשתו של אייל גולן, הכירה בוהדנה לפני שלוש שנים, במסגרת תצוגת אופנה. לדבריה, הן נשמות תאומות ומשדרות על אותו תדר. "הכרתי אותה אחרי שהיא זכתה בתחרות מלכת היופי", היא נזכרת. "יום אחד, בדרך לתצוגת אופנה, היא היתה צריכה לקחת רכבת מהצפון לנתניה, והיא לקחה מהצפון לחדרה, ומחדרה לחיפה, במקום לדרום. היא איחרה בשעה ומשהו לתצוגה, והתעלפתי עליה מצחוק. באותו רגע התאהבתי בה".
יחד הגישו השתיים את התוכנית "בחורות טובות" בערוץ "בריזה" שבלוויין, וכרגע הן בדרך להקלטת אלבום משותף, שבין כותביו ניתן למצוא את יוסי גיספן, אהוד מנור ונערי רפול. "זה האתגר הכי גדול שלי. כשמוטי רייף ביקש ממני לשיר בטקס מלכות היופי לפני שנתיים את 'כל החלומות' של אריק לביא, אמרתי לו 'מה לי ולשירה?', ואז באולפן, כשאתה בחדר אקוסטי עם אוזניות, הקול שלך נשמע צלול. חוצמזה, מסדרים אותו במחשבים כמו שמרטשים תמונה במחשב".
אז את הופכת להיות מולטי טאלנט?
"אני מאמינה שאם נצליח עם הדיסק הזה, נקדיש הרבה זמן למוזיקה. אבל אני עושה עוד הרבה דברים שאני אוהבת: טלוויזיה, דוגמנות ועכשיו גם תיאטרון. אני הולכת לשחק בחנוכה ב'עלי באבא וארבעים השודדים' ובהצגה למבוגרים 'אני עם אשתך גמרתי'".
ומה עם תיאטרון רציני יותר, צ'כוב למשל?
"את צ'כוב נשאיר למורן אייזנשטיין. היא הרי למדה צ'כוב בבית הספר, היא יודעת (נתקפת בפרץ צחוק). לעצמי אני משאירה הופעות לעמך".
את מתכננת גם ללמוד משחק?
"ממש לא. אם אני אצטרך עזרה בתפקיד, אני אקח שיעורים פרטיים".
היית מתכערת או משמינה בשביל תפקיד?
"אני לא אצליח להשמין. אבל אין בעיה, אפילו להתכער או להיכנס להריון. אם אני מתחברת לדמות, אני אעשה אותה. ואם צריך גם לקחת מורה פרטי, אני אקח, כדי שזה ייצא טוב, לא בשביל להגיד 'עשיתי', ולא כדי להוכיח כלום לאף אחד".
אז מה בעצם מניע אותך?
"הרעב לעבודה והרצון להצליח".
ובכל זאת?
"זה צורך בלתי מוסבר להיות כל הזמן נאהבת, ואף סלבריטי לא יצליח להסביר לך אותו. זה פרדוקס, כי אני כן רוצה להישאר כל הזמן בעניינים, אבל הפכתי קנאית לפרטיות שלי ואני פוחדת להיחשף. חשוב לי ללכת ברחוב ולקבל פידבקים מאנשים ברחוב, ואני ארגיש שעשיתי את שלי, שהגשמתי את המטרה - להיות אהובה על כולם".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
