 |
/images/archive/gallery/171/803.jpg רקנאטי פטיט סירה.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
| הרי בלונדינים כבר לא נהיה |
|
| מני פאר יעשה הכל כדי להחזיר את הפטיט סירה לימי התהילה שלו, ומבטיח: בעוד שבע שנים אתם תתגעגעו למחיר הנוכחי שלו, 22 שקל |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
מני פאר
22/9/2004 16:20 |
|
|
|
|
|
|
|
בזמן האחרון יש נטייה מבורכת להחזיר עטרה ליושנה בזירת היין שלנו. זנים ששלטו בנוף המקומי ונעלמו חוזרים לבקבוקים ומבשרים מפנה חשוב וטוב. כבר כמה שנים אני מקונן על האופי הבוגדני והסנובי של החך הישראלי. כמו שבגדנו בפלאפל, בחומוס, בטחינה, בבמיה ובשאר מאכלי האזור שבו אנו חיים לטובת מיני מזונות זוחלים או מוקפצים, ככה זנחנו את היינות ששתו כאן הורינו. לאחר שנרגענו מהרעיון הסיני שאוכל יכול להיות גם חמוץ וגם מתוק ונדהמנו מהחידוש היפני שאפשר גם לאכול משהו נא לחלוטין, יצאנו לגרוס מזונות ומחולות איריים בפאבים מעושנים.
נכון שהיינות שליוו את ארוחות החג של הורינו לא היו משובחים, אבל רוב יינות העולם היו כאלה לפני 30 שנה. רק
בעשור האחרון הועם הזוהר של יינות בורדו ובורגונדי ששלטו בבלעדיות נוצצת. האיטלקים הבינו שהקיאנטי שלהם מפגר הרבה שנות טעם אחר יינות צרפת. גם הספרדים קלטו שהריוחה לא חוזר ברצון לפה שטעם בורדו. הצורך הוליד יינות חדשים שיצרו טעם בינלאומי אחיד. אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם. זני צרפת נשתלו בכרמי כל העולם. הקברנה סוביניון והמרלו ערערו את שליטתו של הסנג'ובזה ביינות איטליה ושל הטמפרניו ביינות ספרד. חביות צרפתיות קטנות החליפו את מכלי העץ והבטון הענקיים בכל היקבים. ככה נולדו בני התערובת שנקראו "סופר טוסקנה" או "הספרדים המודרניים." בשבוע שעבר סיפרתי כאן על הצלחת יינות פריוראט כחלק מהזרם הזה בספרד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
יין לא צובעים
|
|
|
 |
|
|
|
לפני 30 שנה לא היה בישראל אף כרם של מרלו או של שרדונה. קברנה סוביניון היה בארץ עוד מימי הברון. בראשית הסיפור היינו חלום של רוטשילד להקים בורדו ציונית בארץ הקודש. מזג האוויר שלנו התאים דווקא לזנים כמו קריניאן, גראנאש ופטיט סירה. הגפנים שלהם השתוללו בכרמים הישראליים ונתנו פרי בכמויות שיא ששאפו להירשם בגינס. הקריניאן הופך בקלות לשיח ענק כמו בוגונוויליה ומספק לכורם העצלן ביותר כמעט שלושה טונות פרי לדונם. זה גם שורש הבעיה. היה קל ונוח מדי, וטעם הפרי היה דליל וסתמי.
אולי זו הנוסטלגיה ואולי זה קוצר הזיכרון, אבל יש בי חסד נעורים לקריניאן ולפטיט סירה שהיו כה זולים וכה נפוצים כאן לפני 30 שנה. בקליפורניה ובספרד התברר שבטיפול מודרני ומוקפד הזנים האלה מייצרים יינות טובים ומעניינים שמתאימים למקומות חמים יותר מבורדו ומבורגונדי. הרצון לייצר בחמסינים שלנו יין אדום גדול דווקא מקברנה או ממרלו דומה לרצון להיות בלונדינים עם עיניים כחולות. יין לא צובעים. הוא חייב לגלות זהות מוחלטת של טעם, ריח וצבע עם מולדתו, כלומר, עם הטרואר שלו. לא רק שמות הזנים, גם מושגי התודעה שלנו מיובאים מצרפת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טעם של פעם באיזון מודרני
|
|
|
|
|
|
|
אני מברך את הייננים הישראלים שהחלו לטפח מחדש את הפטיט סירה. הזן הזה יצר תמיד יין חזק ומתובל. אבא שלי שתה אותו כשאכל רגל קרושה עתירת שום או קציצת דג עטורה בחזרת. הפטיט סירה של כרמל בשנות השבעים היה שוטף את הפה מכל טעם לקראת המנה הבאה. ליאור לקסר, היינן הראשי של יקב ראשון של כרמל, מודה שעדיין מערבים אותו לפעמים בסדרות הזולות של סלקטד כדי להעניק צבע ללחייו של היין, אבל מגלה לי בסוד על בציר מובחר של פטיט סירה חדש מ.2004- היין הזה ייחשף בבקבוקיו רק בעוד שנה או שנתיים במסגרת הפרויקט של יינות מכרמים ייחודיים. התירוש, שתסס כבר במכלים, הגיע מכרם משובח של פטיט סירה שיבולו דולל בפיקוח זהיר עד ל350- קילו בלבד לדונם. לפי הטעימות הראשוניות, מדובר ביין רב גוף שיחלוק את טעם הפרי שלו עם אלון צרפתי במשך שנה וחצי לפחות בחביות.
נושא דגל המהפכה הוא יקב רקנאטי. הפטיט סירה המודרני שלו מבציר 2002 יצא כבר לשוק. ברקנאטי שכנעו כורם מהגליל התחתון לתת להם לשלוט ביבוליו. בעזרת חוזה ארוך טווח ותשלום מוסכם מראש עבור הפרי הם הרשו לעצמם לצמצם את היבול. הבציר הראשון נתן יין עם טעם של פעם באיזון מודרני. הוא רך וקטיפתי כמו כל היינות של היום, אך נשאר בו מה שהיה בפטיט סירה מהדורות הקודמים. משווקי הפטיט סירה מבטיחים לכם טעם של שזיפים ודובדבנים חמוצים. אני לא מתבייש לומר לכם שמעלתו הלא עדינה והמרעננת מזכירה לי מעדן דמיוני של זיתים ממותקים. כדאי לכם לצנן אותו מעט לפני השתייה, ואז ההנאה מתעצמת. כמו יינות מתוקים ומתובלים וכמו גבינה כחולה עזת טעם, גם הפטיט סירה מתאזן היטב בפה בטמפרטורה שבין עשר ל15- מעלות צלזיוס.
גיל שצברג מיקב אמפורה שילב את הפטיט סירה בבלנד הכתר שלו, רייטון. בשנה האחרונה הוא נאלץ לוותר על ההברקה שלו. הכורם פשוט עקר את גפני הפטיט סירה הוותיקות. "הוא שתל זנים יוקרתיים בתקווה שישלמו לו יותר בעדם," נאנח שצברג.
זאב דוניה מיקב סוסון ים פשוט מצא כרם עזוב שלא הושקה ולא טופל. הוא אימץ את חלקת הפטיט סירה הזו ליינותיו ממש כמו שאוספים גור כלבים גזעי שנשכח ברחוב. במיטב יינותיו, אלול ופליני, מערב היום דוניה מעט מהענבים עזי הטעם האלה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פטיט סירה של ברקן. צילום: יחסי ציבור
|
|
|
|
|
|
|
פסטיבל הבלבול של הפטיט סירה
|
|
|
|
|
|
|
ייתכן שכל הכתבה הזו נולדה כדי להחזיר עטרה ליושנה. להחזיר את כבודו האבוד של הזן שנקרא בטעות סירה קטן. זן הסירה, או השיראז, התפרסם בזכות יינות עמק הרון בצרפת ויינות אוסטרליה. אלה שקוראים לו שיראז בטוחים שמקורו בעיר שיראז שבפרס הקדומה. אין שום הוכחות לכך. השם סירה ניתן לו בצרפתית קדומה כבר לפני יותר מאלפיים שנה, כשהרומאים עשו בעמק הרון יינות סירה. הפטיט סירה מקורו בזן אחר שהיה נפוץ פעם בעמק הרון ונעלם, ושמו "דוריף." יש הטוענים שהפטיט סירה נולד מהכלאות של סירה וזן ששמו "פלורסין." כולם בני כלאיים של החקלאים הקדומים בעמק הרון. במאה ה19- קראו בקליפורניה "פטיט סירה" לכל זן שהורכב מגפני עמק הרון. ברוב המקרים הסירה היה אחד המרכיבים של ההכלאה. ככה נולד פסטיבל הבלבול של תולדות הפטיט סירה.
היום אנחנו מקבלים מאוניברסיטת דיוויס בקליפורניה זן ידוע ומוכר של פטיט סירה עם יציבות גנטית וגאוות יחידה אמריקנית בנות כמה דורות. הזן הזה, מספר לי שמואל בוקסר מיקבי ברקן, החליף בישראל את כל הגפנים הנגועות בווירוס ניקרון העצה שעזר לחסל את מעמדו של הפטיט סירה בליגת היין הישראלית. הגזע של הגפנים היה מנוקר ומנוון, וזה רק הוסיף להחלטות של כורמים רבים לוותר על המאמץ להבריאו ולהחליפו בזנים שקורצים יותר לשוק. הכרמים החדשים של ברקן כבר בני שבע. כבר שנה שלישית הם מפיקים פטיט סירה קטן וטעים מסדרת קלאסיק העממית. 22 שקל עולה היום היין הזה. אתם תתגעגעו למחיר הזה בעוד שבע שנים.
כמו כל גפן שנועדה לגדול בארצות חמות גם הפטיט סירה מגיע לשיאו רק אחרי 15 שנה. הגפנים של הפטיט סירה שגיל שצברג עירב ברייטון של אמפורה היו בני 30 כשנעקרו לטובת זנים אחרים. הפטיט סירה החדש של רקנאטי מרמז על עתיד כהה וטעים לזן הזה בארצנו. אולי יום אחד בלנד ישראלי של קריניאן, גראנאש ופטיט סירה יכבוש בסערה את מקומו על מדפי היין בכל העולם. יין ישראלי כהה ושזוף יהיה האדום כחוללבן שלנו. תשובתנו המתובלת לעדינות המאוזנת של יינות הטריקולור הצרפתי.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
