 |
/images/archive/gallery/172/534.jpg ג'יל דיקון, אביב/קיץ 2005
אי-פי-איי  |
|
|
|
|
| ג'יל דיקון, השם החם ביותר בסצינת האופנה הבריטית, בכלל לא בטוח שבא לו להיות מעצב |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
22/9/2004 14:31 |
|
|
|
|
|
|
|
בעוד חודש וחצי, ב-2 בנובמבר ליתר דיוק, יתכנסו במוזיאון "ויקטוריה ואלברט" שבלונדון, מיטב השחקנים הבולטים של סצינת עיצוב האופנה הבריטית. המטרה: לגלות מי מבין המתמודדים - פיבי פילו, כריסטופר ביילי ורולנד מורט - יקחו הביתה באותו ערב את פרס "המעצב הבריטי של השנה"; ומעניין אף יותר - מי ייבחר ל"מעצב הבריטי החדש של השנה", ובמילים אחרות, התגלית. האמצעי: ארוחת ערב יוקרתית שתתארח במוזיאון, בה יוכרזו שמות הזוכים.
על תואר המעצב החדש המבטיח של השנה מתמודדים שלושה: ג'ונתן סונדרס, אליס טמפרלי וג'יל דיקון. זה האחרון, רק בן 35, נחשב בימים אלו לאחד השמות הלוהטים ביותר שניפקה השנה הממלכה הבריטית אל עולם האופנה. הנה, שלשום בערב אפילו דוגמנית-העל (במיל') לינדה אוונגליסטה העניקה לו ריספקט
אישי משלה, ופתחה את תצוגת אופנת אביב-קיץ 2005 שלו, שהתקיימה בין ים בדי משי ושיפון צבעיוניים, בשבוע האופנה של לונדון.
בראיון שהעניק החודש למגזין הבריטי "איי.די", מגולל דיקון את השתלשלות קורותיו בענף. בעוד שמעצבים אחרים נוהגים לברבר בראיונות על שמלות הערב שיו תופרים לבנות המשפחה, חוגי האיור שינקו מגיל 6 וסגידה בלתי נשלטת לאיקונות אופנה כוויויאן ווסטווד ואנדרה קוראז', דיקון מצטייר מעט אחרת. הוא מעולם לא חשב על אופנה כמקצוע, ולראיה - הוא נשלח בנערותו לבית ספר לראגבי בצפון אנגליה.
מסתבר שכל הטסטוסטרון והחרא סביבו לא ממש תרמו לנפש האמן שלו. לאחר התפכחות קלילה הוא עזב ללימודי אמנות במספר קורסים פרטיים, ומשם הדרך ללימודי אופנה ב"סנט מרטין" הייתה קצרה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
דיקון. איזה מלך, הא? צילום: רויטרס
|
|
|
 |
|
 |
|
העתיד לא ברור
|
|
|
 |
|
|
|
בסיום לימודיו פנה לעבוד כמאייר אופנה למגזינים "ארנה" ו"אינטרויוו"; כאסיסטנט אצל המעצב הצרפתי ז'אן צ'ארלס קסטלבז'אק; ולקראת סוף שנות ה-90', לאחר שעייף מעבודה לבתי אופנה בפריז ומילנו, הקים את "Doran Deacon" - לייבל קטנטן בשיתוף המעצב פי דוראן.
המיזם החזיק מעמד רק זמן קצר, לא מעט בעזרת לקוחה נאמנה בשם קיילי מינוג, שרכשה מהם מספר אייטמים. לאחר תום תקופתו הקצרה עם דוראן, קיבל דיקן פניה מבית האופנה האיטלקי "בוטגה ונטה", שמוכר לכל בעיקר בשל מוצרי העור היוקרתיים שהוא מנפק. הוא עבד שם מספר שנים ופיתח את קולקציות הבגדים של החברה, שנרכשה באותם ימים על ידי תאגיד "גו'צ'י".
תקופה לא קצרה ב"בוטגה ונטה", הביאה את דיקון להחלטה כי צריך להתחיל להתקדם בחיים. גם מצבו הבריאותי שהתדרדר מעבודה קשה, אותת לו להרפות מדוושת הגז. "זה היה ממש הארדקור", אמר באותו ראיון ל"איי.די". "אני לא יכול לקרוא לזה קריאת התעוררות, כי לא בדיוק ישנתי באותו זמן. אבל זה כן גרם לי להרגיש 'יאללה! תתחיל להתנועע כבר למען השם!' ולהתחיל לעשות את זה לבד".
אבל העתיד של דיקון עדיין מעורפל. בראיון לסימס, הוא לא מאשר כי ימשיך בעיצוב אופנה לעד, למרות כל הריספקט אותו הוא מקבל מסביב, האהבה מהקהל ואפילו המועמדות לפרס "המעצב החדש של השנה".
הדגמים שהציג לעונה הבאה, ממשיכים את הקו שאותו חשף לפני מספר חודשים בתצוגות החורף - נשיות על הגבול הדק שבין רכות לחיספוס, בעלת גזרות מתוחכמות המכילות דרמטיות ופיסול בבד, מה שמזכיר במקצת קולקציות ישנות של ויויאן ווסטווד. "אני מאד שונא את התחושה להיות מקובע", הוא ממשיך לפרט לגבי העתיד, "ובשמחה אשוב אל הקולג', אולי כחונך אנימציה".
גלריית תמונות: ג'יל דיקון במסגרת שבוע האופנה בלונדון
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
