 |
/images/archive/gallery/139/932.jpg עבודה של חמד מור ומלכה יוסף.
צילום: נעם שרון  |
|
|
|
|
| רשמים מתצוגת האופנה של בוגרי בצלאל: קונספטואלית הכל טוב, אבל לא כדאי שילמדו גם לתפור? |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
18/7/2004 11:41 |
|
|
|
|
|
|
|
11 בוגרי החוג ל"צורפות, עיצוב לבוש ואובייקטים" מהאקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", שהציגו בחמישי האחרון את תנובת פרוייקט הגמר שלהם, הגישו תצוגה מרתקת ועשירה למדי בתובנות קונספטואליות. מרבית העבודות השתדלו להעביר מסר ויזואלי או תכני, שיקביל לאופי הביצוע, אלא שלמעט מספר עבודות מהודקות מבחינת קונספט וביצוע, חלק גדול מהעבודות נכשלו באחד מהפרמטרים הללו.
בהתחשב בעובדה שהמחלקה היא כור היתוך לתחומי עיצוב כצורפות, אופנה ועיצוב לבמה, מרבית הפריטים זהרו באופן בימתי, יותר מאשר היו לבישים. גם העובדה שהסטודנטים
כמעט ולא למדו תפירה ותדמיתנות במסגרת המחלקה - למעט קורס בסיסי ולא מספק - מעלה את השאלה כיצד יצלחו התלמידים המוכשרים את העולם הרחב מחוץ לבית הספר. נכון, מרבית הסטודנטים לקחו תופרת מקצועית ותדמיתנית כדי לפתח את פרוייקט הגמר שלהם, אך בנוסף לפיתוח הממד הרעיוני והפילוסופי שמאחורי כל כפתור ופרח, לא רצוי היה שתלמידים שלומדים "עיצוב לבוש", ידעו גם לתפור?
ברור שההקפדה על אומנויות התפירה והתמידתנות זכו לתשומת לב פחותה, מתוך כוונה לפתח את תחום העיצוב, אלא שרמת הביצוע הלא מספקת פגמה גם בקונספט הכללי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אקראיות לא מובנת
|
|
|
 |
|
|
|
דוגמא טובה לכך ניתן למצוא ב"טראנס-פורמציה", עבודתם של חמד מור ומלכה יוסף, שהעלו אל המסלול 9 רקדנים במערכות לבוש ה"יוצרות רצף של סיטואציות אקראיות בין אנשים ובין האדם לעצמו, אשר משנות את הבגד והן את הלובש ומעבירות אותו הלוך וחזור ממצב אחד לאחר. הבגד הוא שמכתיב את התנועה". עם קושי בהבנת הנקרא פניתי אל השניים וניסיתי לרדת עד כמה שניתן לעומקם של המילים.
לכאורה, האקראיות עליהם מדברים השניים, כמו גם ההתרוקנות וההתמלאות מחיי היום יום, לא הובנה כראוי במיצג. אקראיות הייתה שם לרוב, לצד עבודה מושקעת, אך נדמה שהחיבור בין הביצוע לפרשנות הקונספט התאדתה בהרי ירושלים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עבודה של ויקטוריה אקסלרוד. צילום: נעם שרון
|
|
|
|
|
|
|
עושר ויזואלי ללא מתחרים
|
|
|
|
|
|
|
הבעיה העיקרית בתצוגה שהתקיימה ב"בצלאל", הייתה חוסר העזה או רמת אחידותן של העבודות. דווקא במגמה משוחררת מתכתיבים של "לביש", הייתי מצפה לאיבוד שליטה וגבולות. בודדים עשו זאת. חלק מהעבודות הבולטות הצליחו לחבר בין קונספט לביצוע מושלם, לצד בוגרים דוגמת עומרי גורן, שהגיש ביצוע מרשים ברמת "הוט קוטור", אך שעמם בקונספט המעילים שהציג.
הכוונה מדוייקת יותר, אולי הייתה מצליחה להוציא מגורן את המיטב, היות ולעושר הווזיאולי אותו ניפק באותו ערב לא היו מתחרים.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
