 |
בשלוש השנים האחרונות אנתוני בורדין הוא ככל הנראה השף המפורסם ביותר בעולם. לפחות בין שפים אחרים. בורדין לא גילה מתכון חדש לסשימי או טכניקה חדשה להגשת גרונות של תוכים. בורדין עשה דבר הרבה יותר גרוע: הוא גילה את האמת. השף שעבד במסעדות צמרת במשך יותר מ-20 שנה , פרסם מסה ב"ניו יורקר", שנקראה "אל תאכלו לפני שתקראו את זה", ובה פירט את האמת הברוטלית והנוראה של חיי היומיום במטבחי מסעדות הצמרת. ההצלחה של המסה הזו הביאה את בורדין להרחיב אותה, והוא פרסם את הגרסה המורחבת בספר שנקרא "סודות מהמטבח" (Kitchen Confidential). בניגוד לשם המסה, זה ספר שבשום פנים ואופן אסור לקרוא לפני שנכנסים למסעדה. כי אחריו, רק מטורפים מהסוג שקופץ מבניינים עם מצנח מפיג'מה
יעזו להיכנס למקומות שהוא מתאר. בורדין מספר על עובדי המטבח, "חבורה גסה, בהמית ונבערת", על הפרוצדורות במטבח, על שעות העבודה האינסופיות ועל השנאה הנוראה ללקוחות. הספר, כמובן, מומלץ מאוד. הוא כתוב בחן ובשנינה שהופכים גם את הסיפורים המבעיתים ביותר למשהו שנקרא קצת כמו ספר מסעות וקצת כמו ספר הרפתקאות. בורדין עצמו, שכנראה קרא את הספר ביסודיות, כמעט לא נכנס מאז למטבח (יכול להיות שהוא חושש לפגוש את העובדים?) ומבלה זמנו לא כשף, אלא כסועד. הניסיון שהוא צבר בתחום בשלוש השנים האחרונות תורגם על ידיו לאחרונה לעשרת דברות האל-תעשה למסעדות, שאותן פרסם במהלך ביקור באוסטרליה. הנה הן לפניכם, כולל הסבריו של בורדין עצמו (בתוספת קצת הבהרות נוספות).
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
10 הדברות
|
 |
|
 |
 |
 |
|
שמן כמהין אפשר למצוא את זה בכל מקום, ובכל מנה. לשמן הזה אין כמעט קשר לכמהין, והוא משתלט על כל מנה שאיתה הוא בא במגע. די, מספיק (למרבה הצער, המגיפה הזו מתחילה להתפשט גם אצלנו. די, מספיק). תיאורים אנציקלופדיים בתפריט אני בוטח בך. זו הסיבה שאני נמצא במסעדה שלך. אתה לא צריך לספר לי על כל רכיב שיש בכל מנה שלך, ואתה גם לא צריך לספר לי מאיפה הוא הגיע. אם אני אסתקרן, אני אשאל. צלחות בנוסח צ'רלי טרוטר שצריך קודם לכסח כדי לאכול. כן, מקסים. אבל בזמן שסידרת באמנות את כל הזרים הקטנטנים והנחמדמדים האלה על הצלחת שלי, כל האוכל התקרר (צ'רלי טרוטר הוא שף נפלא משיקגו שאחראי לקישוטי הירקות המתוחכמים שסוחפים כרגע את עולם המסעדנות האנגלוסקסי). רטבים מוקצפים פראן כבר נגמל מזה. הגיע הזמן שגם אתה (פראן אדריאה, השף האגדי של מסעדת אל בולי, הוא השף שאחראי למגיפת הרטבים המוקצפים שלאט לאט, אללי, מתחילה להגיע גם אלינו). תוספות לא איטלקיות לפיצה המוצר לא מגיע במקור מאיטליה? אל תכניס אותו לפיצה שלי (הכל התחיל מוולפגנג פאק, שהציע פיצות מתוחכמות בספאגו בלוס אנג'לס. היום זו מגיפה. פיצה עם אננס. ירחם השם). מלצרים שמתעקשים לשים את המפיות בחיקך אם אני ארצה את היד שלך באזור החלציים שלי, אני אבקש. לפחות תזמין אותי קודם לארוחת ערב (העניין הזה באמת נהיה מכה. תודה לאל שבארץ אין היום אף מסעדה שחוטאת בכך. אבל אל תדאגו, זה יגיע).
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | אם זה לא מאיטליה, שלא יהיה על הפיצה, בבקשה. צילום: ארכיון | |
|