ראשי > סטיליסימו > אופנה פותח>כתבה





טופ מודל לדוגמה
לירז מסילתי הצליחה להשאר ילדה טובה למרות כל הסמים והפיתויים סביבה.
5/5/2004   12:53 איתי יעקב
:עוד בכתבה
אבודה בפריז ובמילאנו
קשר עיר
חושבת שהייתי מצליחה בארץ
מציאות נושכת
רק כשהחברים והמשפחה הקרובה התחננו, הואילה הנערה לירז מסילתי לטלפן לכוהנת הדוגמניות של תחילת שנות התשעים, שרית דמיר. היא לא חלמה על קריירת דוגמנות, אבל מצאה את הרעיון של כמה בוחטות בצד, נחמד ומשעשע. דמיר קישרה בינה לבין צייד דוגמניות של סוכנות ''עלית'' מפריז, והשאר היסטוריה, שמתחילה במילאנו (הנסיעה הראשונה של מסילתי לחו''ל), ממשיכה בכל העולם ולא עומדת להסתיים בקרוב.
תריסר שנים מאוחר יותר, אחרי שצברה מאות שעות טיסה על ציר ניו יורק, מילאנו, פריז, תל אביב, מסילתי עדיין בספק אם להקיץ מהחלום, או להמשיך לצעוד על מסלול האשליות. ככה זה כשאת מתקמפנת למותגי קוסמטיקה מובילים כ''שיסיידו'', '' לוריאל'', '' סאפורה'' ו''קרליין'', מרוויחה עשרות אלפי דולרים, אבל לא מפסיקה להתגעגע.
 

 
אבודה בפריז ובמילאנו
אבל כמי שבחרה בחיי דוגמנות, גם מסילתי יודעת שיש תמורה בעד האגרה. הכסף הרב, הפרסום והנסיעות בכל העולם מצליחים לפצות על הרגעים הקשים. ובכל זאת, כמיטב המסורת של הדוגמניות שייצאה ישראל, היא בוחרת לצבוע את צעדיה הראשונים בעולם הזוהר בגוונים עכורים. ''היה לי רע'', היא משחזרת את שהותה הראשונה בפריז. ''החבר היה בצבא, ולא יכולתי לסבול להיות לבד בעיר זרה. לא דיברתי את השפה, אפילו לא מה זה בונז'ור, והאנגלית שלי לא היתה טובה. הרגשתי כמו ב'אבודים בטוקיו', לגמרי המומה.
 
''הייתי בבית של דוגמניות, שזה הכי גרוע. כולן צעירות מאוד, וכל היום כיתתי רגליי בין תחנות המטרו, במירוץ מאודישן לאודישן. בערבים הדוגמניות היו יוצאות לבלות, אבל אני לא רציתי להצטרף. הייתי נשארת בבית, חולת געגועים''. גם השחיתות הידועה בבירות האופנה לא הוסיפה לביטחון של מסילתי.
 
''לפני 5 שנים בערך הייתי במסיבה במילאנו והלכתי עם מישהי שהיתה איתי במלון לארוחת ערב. אחר כך הצטרפנו למסיבת קוקטייל עם כמה ידידים שלה בבית פרטי. בעוד אנחנו יושבים ומדברים, פתאום נכנסה מישהי, חיוורת כמו סיד, ופטפטה היסטרית באיטלקית. התברר שהבעלים של הבית נכנס עם אחת החברות שלה לחדר, עשו מה שעשו, בעוד הוא מצלם הכל ללא ידיעתה. כשהוא סיים, הוא קרא לכל החברים שלו לראות את הסרט, כשהבחורה לידו. הייתי בהלם, זה היה כמו בעיטה לפרצוף, אבל זה פתח לי את העיניים, הבנתי לאן אני נכנסת.
 
''עם הניסיון ראיתי שזה קורה כל הזמן. בכל מסעדה במילאנו ובפריז אפשר לראות גברים מבוגרים עם דוגמניות בנות 17 ממזרח אירופה, שמגיעות מבתים עניים, וכל מה שמעניין אותן זה כסף והצלחה. הן מנסות להשלים את כל מה שלא קיבלו בילדות שלהן, בזמן קצר ובכמות גדולה. הן יעשו הכל כדי לקבל את'גוצ'י', ' פראדה' וטבעת היהלום הגדולה. יש מקומות שמשלמים לדוגמניות להגיע למסיבות, ויחצנים משלמים לבוקרים כדי שיביאו דוגמניות. שוק בשר.
 
''גם היום קשה לי, אבל היום אני הרבה יותר מתמודדת ובוגרת. אז לא ידעתי היכן אני נמצאת. לא הצלחתי ליצור קשרים ולמצוא חברים. המבחר היה מאוד מוגבל. יש לי אומנם חברות זרות בעיר, אבל כשקשה לך, אתה רוצה מישהו מהמנטליות שלך, שיבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר'אני רחוק מהבית', שיבין מה זה שקדי מרק, צבא. מבחינתם להיות רחוק מהבית זה הישג. יש לי חברה מניו יורק שההורים שלה גרים בפילדלפיה, והיא רואה אותם פעם בשנה. ואני לא מבינה את זה. אם ההורים שלי היו גרים שעתיים טיסה ממני, הייתי רואה אותם כל חודש''.
 
 

קשר עיר
מסילתי, בת 27 וחצי, נולדה וגדלה בעיר החוף אשקלון, בת לעקרת בית ולסוכן משקאות של ''קריסטל'', בהמשך בעל מזנון בבית אבות שבו הוא מתנדב עד היום. את ביתה היא מגדירה כבית שהיה מסורתי-דתי אבל פתוח, כלומר מלא אמונה, אבל לא בהכרח מקפיד במצוות. היום המצב שונה, ומאז שאחרון הילדים עזב את הבית, הדת הפכה להיות מרכיב דומיננטי יותר בבית ההורים, מה שמקשה על הקשר עם הבת הדוגמנית. ''ההורים שלי מאוד דתיים כיום, וזה קשה ביותר.
אימא שלי מבקשת ממני כל יום לחזור בתשובה. היא אישה מאוד מיוחדת, ועושה הכל עד הסוף. אני שמחה בשבילה על האושר שמצאה, אבל הפערים בינינו הולכים וגדלים. הם יקרים לי ויודעים לקבל אותי כמו שאני, אבל קל זה לא ''. למרות שארבעה מתוך חמשת אחיה נמצאים בתהליך חזרה בתשובה, היא לא ממהרת להדק שביס לראשה. ''אבל אי אפשר לדעת'', היא מזהירה. ''אולי זה עוד יבוא''. משפחתה גם מתפקדת כמשפחה אומנת.
 
בין אחיה של מסילתי, אח אחד שאומץ כשהיה בן שנה, והוא נחשב בעיניה לאח קרוב בכל מובן שהוא. מלבד המשפחה הגדולה, תמיד ליוו את משפחת מסילתי ילדים אומנים שאומצו לתקופות מוגבלות. רגשות קנאה לא היו, אבל רוח התחרותיות היתה חלק מההווי. ''כשמגיע לבית ילד בן גילך, יש מתחים מובנים מאליהם''.
 
- מה בנוגע לילדים משלך?

''אני רוצה ארבעה ילדים, אבל בעלי רוצה רק שניים. בינתיים נחכה עם זה ואז נעשה אחד, ונראה לאן זה מוביל ואיך הכל מסתדר. בנוגע ליכולתי כמשפחה אומנת, היום אני יודעת שאני לא יכולה לעשות את זה. זה מצריך הרבה כוח, ואני קצת אגואיסטית. אנשים אחרים אולי לא חושבים כך עליי, אבל בכל אחד מאיתנו יש צד אגואיסטי''.
 
אגואיזם או לא, מסילתי מפוצצת באמביציות. היא אומנם משגרת חיוך עדין ואומרת שנעיצת מרפקים זה לא בשבילה, אבל כבחורה שהתגברה על קשיים כבר בגיל 16 בדרכה לפסגה, ברור שהיא לא הטיפוס שמוותר. בגיל 18 עשתה הפסקה וחזרה ארצה כדי לשרת בצה''ל, בחטיבה 108 ברמת הגולן. לאחר שנתיים שבה לגולה כדי לגלות שעליה לפלס את דרכה מחדש. ''זה לא היה אותו דבר מבחינת הצלחה'', היא משחזרת.
 
חושבת שהייתי מצליחה בארץ
''בתקופה של פריז שלפני השירות, היו לי שערים ב' אל' הגרמני וצילומי ביוטי ל' ווג' הצרפתי. כשהגעתי בפעם השני יה, הייתי צריכה לרוץ מחדש בין אודישנים''. היום היא מחזיקה בארסנל שערים, קמפיינים לוהטים ועבודה מול צלמי על, כפיטר לינדברג ודיוויד לה-שאפל, מה שאומר שהיא מתפרנסת בכיף רק מדוגמנות, אם כי לא עושה מיליונים. על הקמפיין האחרון שלה למותג הביוטי המקומי ''קרליין'', הרוויחה את הסכום הלא מדהים (במונחי דוגמנות עולמית) של 20 אלף דולר.
- למה רצית לעבוד דווקא בחו''ל?


''אני חושבת שהייתי מצליחה בארץ, וגם עשיתי את הקמפיין ל'סטפאנל', ' מעדנות תנובה' ו' אלקטרה'. אבל אם הייתי נשארת, הייתי צריכה לעבור למשחק או לתחום אחר. הקמפיין של'קסטרו' זה הטופ, וגם אליונבחרים בעיקר סלבריטאים. זאת מגמה עולמית, לבחור בסלבריטאים לדוגמנות, וזה קצת מרגיז, אבל אין מה לעשות - זה הכסף שלהם, וזכותם המלאה לבחור דמויות מוכרות''.
- חשבת לפנות ללימודי משחק?


''פעם רציתי בזה יותר, אבל היום אני מרגישה הרבה פחות משיכה אליו. ביום שאני אחליט לעזוב את תחום הדוגמנות, אעזוב את העולם הזה לגמרי. אני כבר אומרת את זה מגיל 24 ועדיין ממשיכה, אבל זאת השאיפה. אני אומנם מתגעגעת לארץ בטירוף, אבל זה הזמן שלי ליהנות מקצועית ואישית. אם אני לא אעשה היום את מה שאני עושה, קשה להאמין שאעשה זאת בגיל 35, עם ילדים ומשפחה''.
- בעלך מרוצה מהאקשן?


''יוסי הוא בן זוג חם ותומך'', היא אומרת על יוסי אמון (30), בעלה ב-4 השנים האחרונות, והגבר שמלווה אותה כבר 11 שנה. ''לא מצאתי מישהו שיכול להשלים אותי יותר נכון ממנו, הוא החלק השני שלי. הוא מעשיר אותי אינטלקטואלית, נפשית ופשוט מעצים אותי. אנחנו שני חלקים קטנים, שהופכים לחלק אחד גדול. אתה יודע, יש זוגות שלא ממש מסתדרים, אבל יוסי ממלא לי חסך. בפריז, למשל, הוא היה בשבילי אימא, אבא, חברים, אחים וגם בעל. הוא הכל בשבילי, וגם אני בשבילו. כך שמצד אחד התקופה בפריז חיזקה את הקשר שלנו, ומצד שני כל זה כבר היה קיים קודם. מערכת היחסים איתו מושתתת על אהבה והבנה. לכל אחד מאיתנו יש את הקריירה שלו, ומלבדה את החיים המשותפים''.
אחרי שנתיים וחצי של כרסום בגטים בעיר האורות, עזבו השניים לאפר-איסט בניו יורק. ''לעיר הזאת יש אנרגיות משגעות'', מעידה מסילתי. בדירתם הנוכחית הם גרים ב-5 השנים האחרונות, והשנה סיים הזוג את לימודיו האקדמיים: הוא תואר בהשקעה ומימון, והיא במנהל עסקים, באוניברסיטת ''פרלי דיקנסון''. אלא שמסילתי לא רואה את עצמה מחליקה בקרוב לחליפת עסקים של אלי טהרי ומתגלגלת בסמטאות הוול סטריט. כרגע היא מתעניינת בלימודי תזונה שיארכו כשנתיים באוניברסיטת ''קולומביה''. כשתסיים אותם, ספק אם תבחר לעבוד גם בתחום הזה. מבחינתה, תנו לה ביטחון כלכלי, והיא תמשיך לחרוש בין הספרים.
 

 
מציאות נושכת
למרות התענוגות של העיר הגדולה באמת, מסילתי מתגעגעת. מה זה מתגעגעת. וכמה שהכיסופים קשים, החזרה לארץ נראית בעייתית עוד יותר; מין קונפליקט של יחסי אהבה-שנאה עם ישראל. ''המצב בישראל לא טוב. אנשים אומרים לי:'רע פה! מה את רוצה לחזור? יש פיגועים ואין עבודה!', ומספרים כמה רע בארץ. אני מתקשה לדעת כמה טוב או רע פה, כי כשאני מבקרת, אני כמו תיירת. אני לא ממש יודעת מה זה לגור פה; עד גיל 18 חייתי עם ההורים, אחר כך התגייסתי, ובגיל 20 עזבתי.
 
אני רוצה לנסות, ואין ספק שגם אני וגם יוסי נצטרך למצוא פה עבודה. אבל מקווה שהקרבה למשפחה תפצה על הקושי הכלכלי. תמיד מוותרים על משהו, ואני חושבת שהוויתור שעשיתי עבור הדוגמנות היה לעזוב את הארץ. במקרה הגרוע יותר, הייתי נשארת ולא ממצה את הפוטנציאל שלי, וזה היה גורם לי לצער גדול. אני רואה חברים שלא מיצו את עצמם, והם מצטערים על זה. כל אדם שלא הולך על כל הקופה, מצטער על זה בשלב כלשהו. אני לא רוצה להיות מתוסכלת ולומר לעצמי עוד 5 שנים שחבל שלא עשיתי את זה, אלא מעדיפה לתת כיום את כל מה שאני יכולה. ביום שאפסיק ליהנות מזה, אניח הכל ואעזוב. המרחק מהמשפחה לא עושה את החיים שלי יותר איכותיים, אבל המעט שאני יכולה לעשות, זה לנסות. אם לא יהיה טוב, תמיד אפשר לחזור. אבל אני חייבת את זה לעצמי''.
 
- את לא מפחדת מהמצב הבטחוני?

''המצב בארץ בהחלט מפחיד אותי. זה לא שהסי-אן-אן פתוח כל הזמן, אבל אני משתדלת לדבר המון עם הבית. אולי זה יישמע מוזר, אבל מה שמפחיד אותי הכי הרבה הוא שמשהו יקרה לי עצמי. אני לא מפחדת מהמוות, אלא ממה שיעבור על הקרובים שלי אם אני אמות. איך המשפחה או הבן זוג שלי יקבלו את זה. אולי זה נמצא לי בראש כי אני טסה המון. חוסר השליטה במטוס גורם לי לאבד את הביטחון''.
 
 

 
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


סקס ודייטינג פותחהחיים הטובים פותחהורות פותח
בריאות וכושר פותחאוכל פותחעיצוב פותחאופנה פותח
  
  
   
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך
אופנה פותח
עוד כפכפים
טופ מודל לדוגמה
טופ מודל לדוגמה
פתיחה של עשר אצבעות
גלריית תמונות - דוגמניות
גלריית תמונות - דוגמניות
בגדי הראפ החדשים
בר תשלם ביוקר
יפות בלבן
שוק שחור
דעה

דעה סטייליסימו
דעה

נסיון ראשון
  פירסום ב - nrg מעריב   אתרי מעריב   דרושים ל - nrg  תנאי שימוש   עזרה   כתבו לנו   מי אנחנו