
התוקפנות והדורסנות של משרד הבריאות
פרשנות: התמיכה הגורפת, שהביעו מנהלי בתי החולים הממשלתיים במשרד על אופן ניהול המשבר בהדסה, חושפת את הלחץ הגדול שהופעל עליהם. ובינתיים, שר הבריאות ומנכ"ל משרדו ממשיכים לנהל בצורה כושלת את אחד המשברים הקשים שידעה המערכת
שלשום, ערב לפני הדיון בבית המשפט העליון, הוציא משרד הבריאות הודעה חגיגית לעיתונות, שלפיה הפורום המכובד של מנהלי בתי החולים הממשלתיים, המנהלים כמחצית מבתי החולים בארץ, פרסם הודעת תמיכה פומבית וחד־משמעית בהנהלת המשרד על טיפולה במשבר שכבר הביא להתפרקותה של המחלקה ההמטולוגית־אונקולוגית ילדים בביה"ח הדסה עין כרם בירושלים.המכתב יוצא הדופן נחתם לאחר שיחת ועידה שהשתתפו בה חלק ממנהלי בתי החולים הממשלתיים עם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וד"ר ורד עזרא, ראש מינהל רפואה. קריאת המכתב יוצרת רושם וחשש כי צמרת משרד הבריאות הפעילה לחץ על מנהלי בתי החולים על מנת שייצאו בהכרזת "התמיכה" שלהם במשרד.

משה בר סימן טוב
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הלחץ היה כל כך גדול, עד שקשה להאמין שכל המנהלים החתומים על המכתב באמת מאמינים במה שכתוב בו. חלק מהמנהלים אמרו אתמול כי הם מרגישים שהופעלה ממש "מסחטה" כדי שיחתמו על המכתב הכל כך מביך הזה. יצוין כי מנהלי בתיה"ח איכילוב בתל אביב, זיו בצפת ואסף הרופא בצריפין לא חתומים על המכתב.
במכתב מבהירים מנהלי בתי החולים (אותם מנהלים הם עובדים של מנכ"ל משרד הבריאות ונתונים למרותו, לתקציביו ולהחלטותיו) עד כמה הם חושבים שבר סימן טוב ומשרד הבריאות מצוינים, צודקים וממש כמעט מושלמים, ועד כמה כל האשמים במשבר הם הרי כמובן אך ורק הרופאים הרעים, שנטשו את המחלקה בהדסה.
כל זאת, תוך התעלמות מוחלטת ושערורייתית מהעובדה שבית המשפט כבר קבע שלא מדובר בנטישה, אלא שהרופאים נאלצו לעזוב - לא בגלל שכר או אגו או תקנים או קריירה - אלא רק בגלל צו מצפונם, מכיוון שתוכנית העבודה החדשה בהשתלות מח עצם מסכנת באופן ממשי וקשה את חיי הילדים החולים בסרטן - גם אלה הישראלים וגם הילדים שמטופלים באופן פרטי בתיירות הרפואית. אבל את כל זה שמונת מנהלי בתי החולים לא יודעים, לא רוצים לדעת ואולי לא מוכנים לדעת. המכתב נכתב גם בלי שנפגשו או דיברו עם הרופאים המתפטרים, שנחשבים לטובים בארץ.

מחאת הורי הדסה בכניסה לירושלים
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
על המכתב חתומים מנהלי בתי החולים שיבא בתל השומר, רמב"ם ובני ציון בחיפה, ברזילי באשקלון, הגליל המערבי בנהריה, הלל יפה בחדרה, וולפסון בחולון ופוריה בטבריה. בין השאר, כתבו: "המעשה של הרופאים בהדסה, ובראשם ד"ר מיקי וינטראוב, אינו עומד בקנה אחד עם הערכים הניהוליים שלנו: לא עולה על דעתנו שנכון או מותר שקבוצת רופאים בראשות מנהל תיטוש כאחד את המחלקה ותביא לקריסתה, יהא אשר יהא המניע, ותגרום להפסקת הטיפול בילדים חולי סרטן במחלה כה קשה ומורכבת ולסכן את חייהם".
רגע, לא חשובה בכלל הסיבה של עזיבת רופאים את המחלקה? לא משנה המניע שלהם? ואם במקום אחר, לא בהדסה, רופאים יבינו שמאלצים אותם לעשות מעשים בלתי מוסריים בעליל, האם גם אז יהיו חייבים להישאר במחלקה ובבית החולים ולשתוק ולבצע את ההוראות החדשות? האם אז לא תחול עליהם חובה לעזוב את בית החולים? והאם אין שום חשיבות לעובדה כי הרופאים המתפטרים מהדסה התריעו לפני עזיבתם בפני מנהל הדסה והנהלת משרד הבריאות על כל הסכנות לחיי הילדים? קשה מאוד להאמין שכל המנהלים החתומים על המכתב חושבים כך באמת.
פגיעה באמון הציבור
זאת ועוד: מנהלי בתי החולים כתבו גם כי הם "תומכים לחלוטין בעמדת מנכ"ל משרד הבריאות, הקובעת שהמשרד יעשה ככל יכולתו על מנת להשיב את הרופאים למחלקת האם בהדסה ולשקם את המחלקה ואת מקומה החשוב כמחלקה המטו־אונקולוגית מובילה בירושלים, כפי שהיה טרם המשבר".

מסיבת העיתונאים בבית החולים הדסה עין כרם
צילום: הדס פרוש, פלאש 90
גם כאן כותבים זאת המנהלים תוך התעלמות מוחלטת ומופגנת מעמדתו של פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל הדסה, שמבחינתו, לפחות לפי הצהרותיו, המנהל החדש שהוא כבר מינה, פרופ' גל גולדשטיין, לא יוזז מתפקידו. הם גם מתעלמים מהרפש שהוטח שלא בצדק בעמיתם, פרופ' יונתן הלוי, מנהל ביה"ח שערי צדק, ולא מסבירים מדוע הם בעצמם לא תומכים בבקשתו לפתוח מחלקה חדשה לטיפול בילדים חולי סרטן, בעוד חלקם מנסים לעתים קרובות, ולפעמים גם מצליחים, לקבל ממשרד הבריאות אישור לפתוח מחלקות חדשות שכמעט תמיד מתחרות במחלקות קיימות בבתי חולים אחרים באותו אזור.
המכתב הזה הוא משל מצוין להתנהלות של שר הבריאות יעקב ליצמן והמנכ"ל בר סימן טוב, שעד עכשיו במשך כחצי שנה לא גילו מנהיגות ואומץ ציבורי וניהלו באופן כושל את אחד המשברים הקשים ביותר בתולדות מערכת הבריאות בישראל.
המשבר הזה לא רק גרם לפגיעה קשה במאות ילדים חולי סרטן, גם בירושלים וגם במחלקות האחרות שאליהן עברו הילדים, בעיקר במחלקה בביה"ח שניידר בפתח תקווה, שסובלות כעת מעומס קשה מאוד ומסכן חיים; המשבר גורם גם לפגיעה קשה, ואולי אנושה, באמון של הציבור במערכת הבריאות.
אמון הציבור הוא לא רק מרכיב חיוני למערכת שלטונית טובה והוגנת, אלא גם מרכיב בסיסי בריפוי ובהבראה ממחלות של הציבור. את האמון הזה הרסו כעת בכירי משרד הבריאות במחי יד כשנתנו גיבוי כמעט עיוור לפרופ' רוטשטיין, ובעוד אין להם העוז או התבונה להודות בטעויות הפטאליות שעשו, לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפסו ולאשר כבר סוף־סוף הקמת מחלקה חדשה בשערי צדק.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg